בתשובה לאח של אייל, 17/11/05 19:40
אני מעוניין לשאול את השאלות הבסיסיות 347002
"זאת לא אלימות, זאת ענישה". נכון שבית המשפט פוסק את העונש אך ביצועו נתון בידי המדינה. העונש הוא אלימות מסויימת אלא אם הוא קנס. שלילת חירות היא פעולה אלימה. אינני מתייחס בשלילה לצורך להפעיל את הסנקציה הזאת. הפרטה היא מילה גסה במקרה הזה כי כל מה שמופרט -נוטש את המערכת הדמוקרטית. לעסקים אין בעיקרון כל חלק במערכת הדמוקרטית; השיקולים הופכים להיות שיקולי רווח.
אני מסכים איתך שצריך לשקול את היתרונות והחסרונות. אינני מסכים שהם ימדדו רק ובעיקר במונחי כסף.
אני מעוניין לשאול את השאלות הבסיסיות 347066
אני באמת לא רואה את הקשר למערכת הדמוקרטית. אולי התכוונת להגיד "המדינה" במקום המערכת הדמוקרטית. מדוע בית הכלא צריך להיות חלק מהמדינה? איזה בעיה עקרונית יש בכך שמתקן שמיישם סנקציה אלימה מופרט? הרי פרטי הסנקציה ואורכה נקבעים בצורה מוחלטת ע"י המדינה. למתקן אין אפילו שליטה לגבי איזה אסירים יגיעו אליו. ומעשית, היכולת שלו לפגוע בזכויות האסיר היא הרבה יותר קטנה מהיכולת של מתקן ציבורי.

גם לא ברור לי מה הבעיה העקרונית שהשיקולים של המפעיל הם שיקולי רווח. בעיני אין שום בעיה כזו. אין לי גם שום בעיה עקרונית עם כך שהשיקולים של השב"ס הם שיפור תנאי הסוהרים ומניעת פיטורים ‏1. בשורה התחתונה, צריך לבחון מה הכי טוב מבחינת האינטרס של המדינה. והאינטרס של המדינה כולל את זכויות האסיר, תנאי הכליאה והתקציב. אם המדינה יוצאת נשכרת במאזן הכולל, באמת לא צריך לעניין אותנו אם לב לבייב עושה רווח נאה, או שרב גונדר חיימון ייצא לפנסיה בגיל 45. אם השב"ס יכול להיות מספיק טוב, פשוט צריך לתת לו להתמודד מול לב לבייב במכרז.

1 לצורך הדיון. אני לא מכיר את השב"ס מספיק טוב בשביל לטעון את זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים