בתשובה להמסביר לצרכן, 29/11/05 0:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושש שכאן דווקא אתה לא מדייק לגמרי. י"ל נהג לחזור על מספר משפטי מפתח בקשר למספר נושאים, אולם לרוב הם לא יותר מכותרת, בעוד שלאמיתו של דבר הוא הקדיש מחשבה מעמיקה יותר לנושאים הללו. לגבי מדינה יהודית, י"ל דן ארוכות בשאלה האם המצוות והמעשים החברתיים-מדיניים (וישנם כאלו, לא מעט בכלל) בהלכה ניתנו בדיעבד, מלכתחילה, או כדוגמא אפשרית, ומה ניתן להסיק מכך לגבי עמדתו -האמונית- של אדם לגבי פרוגרמה חברתית-מדינית. מאמר לדוגמא אפשר למצוא כאן 1, ויש עוד לא מעט בספרו "יהדות, העם היהודי, ומדינת ישראל". הנושא מורכב מכדי למצות אותו בהודעה, אולם דבר אחד הוא ברור - י"ל לא ראה את היהדות כדת אשר מוגבלת לד' אמותיו של אדם, אלא שמבחינה היסטורית התפתחה לכדי כך בשל מצבו הריאלי של העם היהודי. לכן, הקמת מדינה יהודית (מדינת הלכה כמובן) איננה רק מסגרת המאפשרת ליהודים להניח תפילין באווירה בטוחה, אלא מיצוי עבודת השם בפני עצמה. אני אצטט חלק קטן (בתקווה שחלק שכזה איננו מהווה הפרת זכויות יוצרים) ממה שכתב באחד מהמאמרים בספר הנ"ל לגבי שתי הגישות השונות: " . היהדות הדתית חייבת ומוכרחה להכריע בין שתי גישות עקרוניות, וההכרעה זו תקבע את עמידתה ואת גורלה: א. ייתכן שהנוהג ואורח-החיים, המוכתבים לאדם מישראל ע"י ההלכה הפסוקה והמגובשת, הם דרישה מוחלטת מטעם התורה - אז אסור להקים את מדינת ישראל בהווה ע"י עם-ישראל כמות שהוא ובתנאים ובמסיבות כמות שהם. יהודי דתי הסבור שנוהג זה ואורח-חיים זה הם דרישה דתית מוחלטת - עליו לקבל את עמדתם העקרונית של "נטורי-קרתא", לראות את המדינה הזאת כזרה, לפסול את עצם קיומה ולהנזר ממנה ומשירותיה. ב. כנגד זה יש סברה, שדוקא מבחינה דתית שיחרורו הלאומי והמדיני של עם-ישראל בדור הזה הוא חובה קדושה ותפקיד מרכזי, ושמדינה זו - על כל ליקוייה ופגמיה - היא מדינת-ישראל ממש, שאדם מישראל מצווה מן התורה לדאוג לשירותיה ולפיתוחה, והוא נושא באחריות דתית-מוסרית לקיומה ולשלומה לא פחות מאשר באחריות מילוי חובות-גברא המוטלות עליו. כל הסבור כך כבר אמר - מדעת או שלא מדעת - שכל מערכת הדינים והחוקים, אשר קבעה את המציאות הדתית עד היום, אין כוחה יפה לגבי המציאות הדתית במסגרת העצמאות המדינית, הואיל וכל המערכת ההיא מלכתחילה לא התכוונה אלא לאפיזודה ההיסטורית של מציאות גלותית, שבה היה עם-ישראל חפשי ממצוות מדיניות ומתפקידים אזרחיים. רק ההכרעה לצד הגישה השניה מאפשרת ומצדיקה קיום של תנועה פוליטית-דתית העמדת "דרישות דתיות" למדינה ומאבק למען "משטר-תורה" במדינה. " י"ל עצמו שינה את דעתו בקשר לסיכויי הקמתה של מדינת הלכה בארץ ישראל, אולם אין בזאת בכדי להעלים את הגישה הרואה בהקמת מדינת הלכה פעולה בעלת משמעות דתית. לגבי ה"נמאס לנו מהגויים", אני בהחלט רואה בזה ערך לא דתי. אפשר (וליבוביץ' עצמו עושה זאת לפעמים) להתייחס רק לעבודת השם כאל ערך "אמיתי" עבור האדם הדתי, ואז אני מניח שרגש לאומי או ה"נמאס לנו מהגויים" אינם באמת ערכים. אולם אם מותירים מקום גם לרצונות ומאווים לא-דתיים של האדם הדתי, בהחלט ניתן לומר שי"ל היה ציוני גם מתוך רגש חילוני למהדרין. אצל י"ל הביטוי "קדושה" שימש בצורה מאוד לא עקבית. אכן, פעמים רבות הוא הדגיש שרק לאלוהים ניתן לייחס קדושה, אולם הוא גם כתב על כך שעם ישראל "מתקדש" ע"י עבודת הבורא, וארץ ישראל מתקדשת ע"י עבודת האל של יהודים במדינת התורה. אני חושב שהוא ראה את ההבדל בין גישתו של קוק לזו שלו ע"י ההבדלה בין "קדושה מלכתחילה" ו"קדושה בדיעבד". הוא נהג להביא את דוגמת קורח ועדתו אשר גרסו כי יש בהם קדושה מעצם היותם (מן הסתם זו גישה נפוצה הרבה יותר ביהדות מאשר זו של י"ל) לעומת גישת ה"קדושה בדיעבד", הגורסת כי המצוות מקדשות את האדם. הראשונה היא קדושה "מלמעלה-למטה", בעוד שהשניה היא קדושה "מלמטה-למעלה". עוד על כך אפשר למצוא ב 2 1 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק. לי נדמה שהציטוט שהבאת, במיוחד פיסקה ב' (שבה היה י"ל בוחר, כנראה), מסבירה למה הוא חושב שיהודי דתי חייב לשאוף למדינת הלכה. ואת זה באמת אפשר לייחס למצוות החברתיות - שבין אדם לחברו - אשר כוללות פיתוח ושימור הקולקטיב היהודי, בבחינת "כל ישראל ערבים זה לזה". אבל זה רק הפרשנות שלי. בכל מקרה, אני לא רואה איפה זה אומר שהמדינה עצמה קדושה. להבנתי, י"ל היה אומר שגם מלכות יהודה איננה קדושה, כשלעצמה, אלא רק שיש לה תפקיד דתי. (אבל כאמור, גם לפלטה חשמלית יש תפקיד דתי ומבחינה זו אפשר לומר שיש בה קדושה, כל עוד לא מתבלבלים והופכים לעובדי פלטות-חשמליות). אני גם לא מוצא חוסר עיקביות בשימוש שהוא עושה במילה "קדוש", שוב אם לא מתבלבלים עם הביטויים המדוברים כמו "אדם קדוש" שהוא לא באמת קדוש אלא זוכה לכינוי בגלל קרבתו לקדושה. עד כמה שאני מבין הוא עקבי בזה (מתוך 2 שלך): "קדושת-ה' היא ענינה של האמונה, ואם מצרפים לה בנשימה אחת ובהקשר אחד את קדושת-העם ואת קדושת-הארץ, נהפכת הקדושה לניגודה." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |