בתשובה לעוזי ו., 08/12/05 20:42
מתורגם היטב 352244
ממך אני מצפה לתגובת הגנה על הדוגמאות שהוא הביא. הנה ז'רגון שאי אפשר לכתוב אותו מחדש כדי שקורא עיתון יוכל להבין. כל זמן הקריאה שאלתי את עצמי מה המחבר היה אומר לו ראה את התקציר הביולוגי שהבאת. מן הסתם ''בליל מילים לא מובן, והמעציב ביותר הוא שמשלם המיסים ממן מכיסו שטויות כאילו''.
מתורגם היטב 352252
יש משהו במה שאתה אומר - אי אפשר למהר ולפסול תחום אקדמי שלם משום שציטוט ממאמרים מקצועיים בתחום הזה נשמע חסר פשר.
מצד שני, היה בזמנו מקרה ידוע של פיזיקאי שהכניס מאמר מצוץ מהאצבע לאיזה מגזין אקדמי העוסק בפוסט-מודרניזם, והמאמר זכה לכבוד ולהתייחסות רצינית מצד מומחים. אם אלו האחרונים עצמם אינם מסוגלים להבחין בעבודתו של חובבן חומד לצון, זה כבר אומר דבר או שניים על הרצינות של התחום.
מתורגם היטב 352257
לא מדוייק - זה אומר משהו על הרצינות של מי שערך review למאמר ושל מי שפירסם אותו. אין די בכך כדי לפסול תחום שלם.
מתורגם היטב 352259
ועוד על הפרשה ההיא:

מתורגם היטב 352261
אני מסכים, בוודאי שאין בכך בכדי לפסול מיידית את כל מה שנאמר אי פעם בנושא ''פוסט-מודרניזם'' כשטויות חסרות משמעות.
אבל זה מעורר חשדות מסוימים - קשה לי מאוד להאמין שניתן היה לעשות תרגיל כזה בכלכלה או ביולוגיה מולקולרית או ארכיאולוגיה, או אפילו בתחום הפילוסופיה של יוון העתיקה או באי אילו מהמגזינים העוסקים בתלמוד. בכל התחומים הללו - אשר אין בהם הרבה מן המשותף - קל מאוד למומחה לזהות מתחזה כל כך חובבן.
מתורגם היטב 352266
אתה צודק לגמרי (חוץ מאשר לגבי הכלכלה, שהלא כל האסכולה הניאוקונית היא מעין תרגיל כזה וניתן להתייחס גם לבועות המחירים השונות כתרגילים מעשיים כאלו שמצליחים להטעות כמעט את כל המומחים), אך יש כמה נקודות שאולי שווה להתייחס אליהן:

- המתודה המדעית לא הצמיחה אלטרנטיבות ל Critical Theory ובני-חלציה. מצד אחד מדענים טוענים (ובצדק) שהרבה מהטקסט הפוסט מודרניסטי הוא קישקוש מוחלט, או שיש בו אולי גרעין של אמת, אך הסקת המסקנות מתוך אותו גרעין לוקה בחסר, אך מצד שני לא ראיתי בינתיים את המאמר "מודל אופטימלי של חברה אנושית בהינתן התפלגויות הפרמטרים הפסיכולוגיים של נשים וגברים" או את המאמר "הוכחות מדעיות להיות הדת כשל לוגי".

- חלק מההתקפות על הפוסט מודרניזם הן בכיוון אורתוגונלי לכל כיוון רלוונטי שהוא. למשל, סוקאל, חוץ מהמתיחה הקוונטית, תוקף בחריפות את השימוש השגוי וחסר המשמעות של לאקאן בטופולוגיה. אפשר לשער שלו לאקאן (שבוודאי אינו משתמש בטופולוגיה כדי להוכיח דבר) היה בוחר אנלוגיות/מטאפורות מתחום אחר, סוקאל לא היה מתרעם כל כך והיה מבין כיצד יש להתייחס אליהן. (אין בכך כדי להגיד שלאקאן לא היה שרלטן לא קטן)
מתורגם היטב 352302
(תיכף יבוא יהונתן וישאל אותך מה את מבינה בלאקאן ואם כבר סיימת לקרוא את הסמינר ה-‏34 או משהו..)

הבעיה העיקרית עם האנלוגיות של לאקאן היא שהוא טען בתוקף שאלו לא אנלוגיות.
מתורגם היטב 352307
אני דווקא הצהרתי מפורשות שאני לא מכיר ולא קראתי את לאקאן.

(לעומת זאת, אני לא מבין כיצד אנשים מרשים לעצמם לצחוק על גירץ בלי להבין אפילו מה זה סטרקטורות).
מתורגם היטב 352311
לא טענתי אחרת.
מה שכן אמרתי הוא שבאת בטענות לאנשים התוקפים את לאקאן שאינם מתמצאים דיים בתורתו.
מתורגם היטב 352324
טיעונך לא מקובל, לטעמי. ראשית בגלל שאין לו תימוכין. שנית, בגלל שמותר לי לצחוק על כל אדם ולבקר כל עבודה אקדמאית, בין אם נכתבה ע"י גירץ או לוי-שטראוס*.

* שלפחות חלק מטענותיו בעבודותיו האנתרופולוגיות הם, תסלח לי, שטויות במיץ.
מתורגם היטב 352355
איזה "תימוכין" אפשר לתת ל"לא מבין כיצד אנשים מרשים לעצמם לצחוק על גירץ בלי להבין אפילו מה זה סטרקטורות"?

שים לב להבדל בין "מותר" (מדינה חופשית) לבין "מרשה לעצמו" (סטודנט במדעי המדינה).
מתורגם היטב 352359
התימוכין צריכים לבוא על "בלי להבין אפילו מה זה סטרקטורות".

האם איני צריך להרשות לעצמי בגלל היותי סטודנט (בניגוד לדוקטור, למשל) או בגלל היותי סטודנט למדעי המדינה?
אולי אני צריך לעבוד על כישורי הרטוריים, אבל כבוד אינטלקטואלי (בניגוד לאישי, מר ו.) רצוי שלא יחולק באופן אוטומטי. לעניות דעתי, על כל אדם להרשות לעצמו להביע ביקורת על המפריע לו.
מתורגם היטב 352363
מעבר לזאת, אולי עלי להתנצל. להתנצל בפניך ובפני מר אורן, ובפני קליפורד גירץ, שהוא (כך מסתבר) סמכות עליונה שאותה אין לבקר. אך יותר מכל, להתנצל על שצחקתי על משפט קטן פרי עטו, שאותו בטיפשותי הרבה לא הבינותי כלל וכלל.
מתורגם היטב 352411
דווקא ''פרשנות של תרבויות'', ספר הדגל של גירץ, מאופיין בכתיבה שווה לכל נפש. ייתכן שבמבוא או במסקנות יש קצת התפלספויות לא קלות, אבל הספר ככללו מרתק גם למי שלא שמע על אנתרופולוגיה קודם לכן.
מתורגם היטב 352370
מה שהתכוונתי לומר זה שהדיון איננו על מה מותר או אסור לבקר, אלא על תנאים ש*הטיעון* צריך לעמוד בהם כדי להוות מוצא לביקורת תקפה. אני מתנצל על משמעויות הלוואי הלא סימפטיות שמשתמעות מהתגובה שלי.
מתורגם היטב 352339
וההוא מתורת המשחקים טען שניתן היה לחזות בעזרתה את כישלון הסכמי אוסלו, אז טען...
מתורגם היטב 352352
אה, כלומר שימוש בתורת המשחקים היה overkill במקרה של אוסלו?
מתורגם היטב 352410
נדמה לי שיש כמה מקרים מתועדים של שרלטנות דומה בארכיאולוגיה (ממצאים מזויפים, מסקנות שגויות מממצאים אמיתיים וכדומה). אאל''ט גם ההיסטוריוגרפיה ידעה מספר זיופים ומחקרים של דברים שלא היו ולא נבראו. ואני כבר לא מדברת על זיופי אמנות קלאסית (כולל מציאת ''תמונות נדירות'' שהצייר המקורי מעולם לא צייר).
מתורגם היטב 352464
כן, זה נכון. כאשר קראתי את ההפניה של האלמנה היתומה לוויקיפדיה הסתבר שהיה גם מקרה דומה של שני אחים שפרסמו מאמרים בפיזיקה תאורטית ובמתמטיקה, ועוד מקרה ידוע של פיזיקאי שזייף תוצאות במשך יותר משנה ופרסם מאמרים ב Nature ו Science . אבל יש הבדל, ולדעתי זהו הבדל גדול. במקרים הללו הזיוף לא היה חובבני כל כך. האחים הללו היו דוקטורנטים (גם אם לא מוצלחים כל כך) בתחום שלהם, הפיזיקאי הרמאי זייף גרפים באמצעות תוכנות מתמטיות, וכדומה. כפי שנכתב, שיטת ה peer review נועדה לגלות טעויות, לא הונאות.
במקרה של "פרשת סוקל" לא מדובר על מומחה עמית אשר מזייף תוצאות, אלא על חובבן שלמען האמת אפשר כמעט לכנותו בור גמור ,אשר גיבוב מילים חסר פשר שלו מתפרסם. למעשה, בוויקיפדיה מזכירים שגם לאחר שהתפרסם כי זו מתיחה אחד העורכים של המגזין משוכנע שסוקל פרסם את המאמר ברצינות, ורק מתוך פחד הוא נסוג מאוחר יותר וטען כי זו מתיחה.

ועם כל זאת, אני מסכים שהמתיחה הזו קשורה יותר למנגנון הביקורת של אותו מגזין ספציפי מאשר למהותו של כל התחום של פוסט-מודרניזם.
מתורגם היטב 352487
הטענה העיקרית לגבי סוקאל, היא כזו: סוקאל פרסם את המאמר *כמומחה בפיזיקה* המפרסם מאמר על פוסט מודרניזם כפי שהוא מתבטא בפיזיקה. הוא בפירוש הזדהה כמדען וכפיזיקאי ידוע, וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שהמאמר שלו פורסם.
כשסוקאל פרסם את המתיחה, הוא הפנה את תשומת הלב לפסקאות במאמר שהן שטויות מוחלטות *מבחינה פיזיקלית*, כלומר אמירות שסטודנט שנה ב' בפיזיקה אמור לראות שהן שטויות. עורכי כתב העת טענו כנגדו שהם לא בדקו את התוכן הפיזיקלי של המאמר, אלא לקחו אותו כנכון על סמך הקרדיטים של סוקאל כמדען 0וגם, כי אין להם את היכלות לבדוק אותו).
מתורגם היטב 352491
עבר זמן מאז קראתי את המתיחה שלו, ולאור מה שאתה טוען, אני אקרא את המאמר שוב. אם זה מדויק, אז אני חוזר בי ובאמת כל המתיחה הזו מעידה בעיקר על חוסר מקצועיות של מספר עורכים (קשה כל כך לשלם כמה גרושים לסטודנט שנה ב' בפיזיקה?)
מתורגם היטב 352268
יש הרבה שרלטנים בעולמנו. הבעיה שח כותב המאמר שהוא עולה על סימפטומים אמיתיים של פלצנות אקדמית ונטיה של אי אלו אקדמאים להתמחות על תחומים ברוחב של ראש סיכה. הבעיה היא ההכללות שלו ("אני יכול להביא עוד 150 דוגמאות..") כל זמן שהוא אינו מביא- שלא יעשה כאן תרגילים אינדוקטיביים. ההתייחסות שלו למרכס ולמרכסיזם עוד פחות רצינית. מרכס היה פילוסוף ופוליטיקאי. כפוליטיקאי, ודאי שחלק ממה שכתב בתקופה הפוליטית שלו- היה מכוון מטרה ולאו דוקא מכוון אמת. תשובה אחת של אנגלס הזקן לשאלה של עיתונאי יכולה להעיד על מה שהוביל אותו. העיתונאי שאל אותו מהי המטרה הסופית של הסוציאליסטים; אנגלס ענה לו שאין לסוציאליסטים מטרה סופית. האמירה הזו האירה את הגישה הפוליטית המכוונת לנסיבות ומנסה לנצל אותן לטובת המעמד שהסוציאליסטים אז חשו כמייצגו. חלק גדול ממה שמרכס כתב היו התייחסויות למצבים קונקרטיים כלומר, פרשנויות. ברור שהיו לו טעויות. אם המרכסיסטים שהמחבר מדבר עליהם, מתייחסים לכל כתביו כדבר אלוהים טז ברור שהם שוטים; אך האם כל הקרואים מאכסיסטים עשו כך?
מתורגם 352337
ברור לך שהוא לא יכול במאמר אחד להביא את כל הדוגמאות הקיימות, או אפילו אחוז ניכר מהן. הדוגמאות הללו הן, כמו שסטוב כותב, מדגם המייצג מה שקורה היום במדעי הרוח. אני משער שאתה מודע לכך שהוא לא היה צריך לחפור עמוק בכדי למצוא את הדוגמאות האלו. ראה למשל את הקישור שהוספתי למטה, שלקח לי פחות מדקה למצוא ויביא אותך למאמר פשוט נוראי, שנכתב כאן בארצנו הקטנטונת.

אשר למרקס, אם הוא פוליטיקאי אין לתורתו מקום במחלקה לפילוסופיה, בדיוק כמו שסטוב טוען. גם אין מקום להתייחס לתורה פוליטית כנושא למחקר פילוסופי. אתה ודאי מכיר את עבודתו של ליסנקו שניסה לאנוס את הביולוגיה בכדי שתתאים למרקסיזם. לרוע מזלו, חוקי הטבע הרבה פחות גמישים מאשר חוקי הפילוסופיה העכשווית, והוא נכשל כישלון חרוץ. כפי שאין מקום לתיאוריות פוליטיות כושלות במדע כך גם אין להן מקום בפילוסופיה.

מתורגם 352341
למרות שאני מסכים אתך לגבי מדעי הרוח, טענתך כי אין מקום להתייחס לתורה פוליטית כנושא למחקר פילוסופי היא תמוהה. גדולי הפילוסופים עסקו בשאלות פוליטיות, וחלק גדול מחיבורי הפילוסופיה החשובים ביותר עוסקים בפוליטיקה.
מתורגם 352343
הטענה היא לא שאין לחקור תורות פוליטיות אלא שאין לראות בתורות פוליטיות תורות פילוסופיות, בדיוק כפי שאין לראות בתורות פוליטיות תורות מדעיות.
מתורגם 352351
למה לא? באותו מידה שאנו אומרים כי תורתו הפוליטית של אפלטון היא גם תורה פילוסופית, כך גם אפשר להתייחס לתורתו הפוליטית של מרקס.
מתורגם 352373
הפוליטיקה שזורה כמעט בכל תחום. הקביעה שהמרכסיזם גרם לחיסול האוניברסיטה היא לכל הפחות תמוהה. הייתי אומר שיש בה טעות לוגית שנובעת מהכרה שיטחית של הגישה זניקראת מרכסיזם. אם הכותב היה מנסח את דבריו באופן אחר וכותב שהמרכסיסטים באוניברסיטת סידני גרמו לחיסולה- הייתי יכול להתייחס לעניין.
הוא לוקח את המרכסיזם כפי שהיה נהוג בבריה"מ עם אלו שבישראל ובארה"ב.. אינני מרכסיסט אך הביקורת של המחבר על מרכס פשוט נובעת מהבנה לרויה של פעילותו של קרל מרכס. מרכס היה היסטוריון, פילוסוף, כלכלן ופוליטיקאי. הוא לא היחיד ששילב בין עיסוק אינטלקטואלי-עיוני לבין הפוליטיקה; יש בו הרבה רבדים והתפתחות על פני הזמן. אולי המחבר מתכוון לאלו שהתייחסו לדברי מרכס כפי שהיהודים התייחסו לתורה. בגלל זה הוא היה צריך לכוון למרכסיסטים ואפילו למרכסיסטים מסויימים.
מתורגם 352495
נגיד שקבוצה של פרופסורים למתמטיקה הייתה מחליטה שהיא מתחילה לחקור את תהליך השלום. עכשיו בוא נניח שלקבוצת הפרופסורים הזאת הייתה הטיה פוליטית ברורה נגד משא ומתן (או בעדו, זה לא משנה). הם היו כמובן מצליחים למצוא סימוכין לדעתם בתורת המשחקים. אבל ברור גם שלא רק שלא היו מתייחסים אליהם ברצינות אלא שיש גם סיכוי שהיו מסלקים אותם מהאוניברסיטה, ובצדק.
בחזרה למקרה שלנו. המרקסיסטים, כמו הפמיניסטיות, אינם חוקרים ומגיעים למסקנה אלא הופכים את התהליך: מגיעים למסקנה ומשם מנסים למצוא הצדקות. זו מתודיקה פוליטית מקובלת אך לא מתודיקה אינטלקטואלית.
לדעתי אין שום הצדקה שהמדינה תמשיך להעסיק פוליטקאים במסווה של אינטלקטואלים. אם רצונם לפרסם מסות פוליטיות אין שום בעיה, שימצאו עבודה ובזמנם הפנוי יכתבו את דעתם, בדיוק כפי שעשה מרקס.
מתורגם 352498
אתה יכול להצדיק את דבריך על הפמיניסטיות?
מתורגם 352504
טענת המרקסיסטים (והפמיניסטיות, ואחרים) היא שהמצב שאתה מתאר הוא דווקא *כן* מה שקורה, שבאקדמיות *יש* אג'נדה סמויה המקדמת ערכים פוליטיים.
ומה האמת? 352515
אז מה אם הם טוענים?
מתורגם 352598
למה סמויה? מן המאמר לפחות יוצא שיש מהם המודים בה בגלוי.

הטיעון הזה (הפשטה של הרעיון - הפמיניסטי למיטב זכרוני - ש"הכל פוליטי") בסך-הכל מאפשר לפמיניסטים-מרקסיסטים-וכו' להתנהג באופן פוליטי מובהק באין מפריע. אין לו שום זכות קיום אחרת. נראה לי שבדיוק נגד זה יצא כותב המאמר.
מתורגם 352684
מקור הטענה ש"הכל פוליטי" איננו בפמיניזם. דומתני שבמרקסיזם, אבל אינני בטוחה.
ואינני יודעת אם אכן *הכל* פוליטי, אבל אין ספק שיש הרבה יותר פוליטיקה (=אידיאולוגיה) ובהרבה יותר תחומים ממה שנוטים לשים לב.
מתורגם 352692
את צודקת לחלוטין. למשל בתחום שהאקדמיה מנסה לצייר כנפרד לחלוטין מפוליטיקה-הכלכלה, מחובר לחלוטין לפוליטיקה.
תרגיל מחשבתי 353026
בואי נעשה תרגיל מחשבתי לגבי האקסיומה המדוברת.

הנחה:
הכל פוליטי. [*]

מגבלות על ההנחה:
1) אין. ה-כ-ל פוליטי. כל תחום ידע וכל תחום מחקר וכל תחום של העיסוק האנושי מראשית העולם ועד קיצו. להלן: "ההיפותיזה האוניברסלית".

2) מגבלת זמן לכל הפחות. קרי, פעם שום דבר לא היה פוליטי אלא הידע היה לשם הידע וגו'. מתישהו במהלך הזמן הדברים קיבלו סוג של פוליטיזציה ומשם העסק המשיך להתפתח (או שמא הכל נהיה פוליטי בבת אחת?) עד למצבנו כיום. אני אקרא לזה "היפותיזת גן העדן".

3) מגבלת תוכן לכל הפחות. כלומר ישנם תכנים וסוגים של ידע שהם א-פוליטיים. האם 1+1=2 הוא פוליטי? מתי הוא מתחיל להיות כזה? האם חקר התודעה באמצעות התנסות אישית בסמי הזיה הוא פוליטי? האם ללמד ילדים שלבעל החיים הזה עם השריון על הגב קוראים "צב" זה פוליטי? נקרא לזה "היפותיזת המסה הקריטית".

4) מגבלת תרבות לכל הפחות. כלומר ישנן תרבויות או שכבות אוכלוסיה בהן היחסים הם בראש ובראשונה אינם פוליטיים במובהק. כולל כאלה בהם אין מנגנון פוליטי או מאבקי כוח פנים-חברתיים בין שכבות מוגדרות של האוכלוסיה. קשה לי לחשוב על דוגמא כזו, אולי מישהו מכיר? הייתי קורא לזה "היפותיזת הפרא האציל" אבל הקונוטציות, הקונוטציות... אני כמובן מוכן לקבל גם שאין מגבלה שכזו.

מה מאילו יכול להיות נכון? האם יש עוד הסתייגויות? דעות, תובנות, מסקנות?

--
[*] תת-תרגיל: להגדיר "פוליטי" באופן א-פוליטי.
תרגיל מחשבתי 353029
כפי שאמרתי, אינני יודעת אם *הכל* פוליטי.
מגבלת זמן לא נראית לי. לא הייתה תקופה שבה לאנשים שונים לא היו אינטרסים שונים ועמדות שונות כלפי העולם.
כנ"ל לגבי מגבלות תרבות. ודאי שלא בימינו, בכפר הגלובלי הזה.
מגבלת תוכן? ייתכן בהחלט. אישית אינני רואה מה יכול להיות פוליטי במתמטיקה, פיסיקה או בוטניקה, למשל.
תרגיל מחשבתי 353031
באמת לא? מה לגבי המושג "חוק טבע"?
תרגיל מחשבתי 353037
נדמה לי שאמרתי שיש מגבלות תוכן.
תרגיל מחשבתי 353044
אבל אני שאלתי על המשפט שאחר כך: "אישית אינני רואה מה יכול להיות פוליטי במתמטיקה, פיסיקה או בוטניקה, למשל". באמת לא?
תרגיל מחשבתי 353050
לא ממש. ספר נא.
תרגיל מחשבתי 353071
למשל, המושג של "חוק טבע", והקשרים בינו לבין מושגים שקשורים לחוק השלטון. את לא רואה איך הקשרים הללו טוענים את המושג במשמעויות פוליטיות?
תרגיל מחשבתי 353073
הבנתי.:)
תרגיל מחשבתי 353035
פיזיקאים,מתמטיקאם,בוטנאים מנהלים מאבקי כוח אם ירצו בכך או לא.
וזו הכוונה ב"הכל פוליטי"

לגבי דוגמת הצב - בעיה. אולי זה נכנס בקביעה שגם בין הילד להוריו/סביבה תמיד יש מאבקי כוח. אף פעם זה לא *רק* צב. תמיד זה סיפור - אני רציתי ללקק את את הדבר אם העינים שיוצא החוצה והם אמרו לי "פויה!!! תראה - צב!".
מתורגם 352505
אתה הופך את המרכסיסטים לחבורת אידיוטים ושרלטאנים ולא היא.
ודאי שיש גם ביניהם שמתייחסים לתיאוריות של מאכס כאל תורה.. יש ביניהם חוקרים חכמים ואף מבריקים. כשאמרתי שעסקו בפוליטיקה- התכוונתי למרכס ואנגלס. למרות שעסקו בפוליטיקה, יש להם מאמרים מבריקים כמו שיש להם כאלה שלא.
יש חוקרים בהיסטוריה שהם טובים ולא מפריעה העובדה שהם (בגלל תפיסתם) רואים שבכל מימשל יש ויכוחים ומחלוקות (קרא לזה תזה ואנטיתזה). למדתי אצל שנים מהם. אחת הביקורות עליהם היא שהם בד''כ כלל מחלקים את המחלוקות הפנימיות לשתים. יש או היו כלכלנים מרכסיסטים שהם כלכלנים לא פחות טובים, ועבודותיהם לא פחות טובות מהאסכולה-הדת- שמייצג מילטון פרידמן ועוד הרבה מסוגו שיושבים גם במשרד האוצר. בישראל היתה כלכלנית מרכסיסטית בשם אסתר אלכסנדר, שאינה מתאימה למשבצות של מחבר המאמר והיא בפירוש מעניינת וחכמה.
מתורגם 352514
אידיוטים בהחלט לא. לא הייתי מכליל בצורה כזו. גם סטוב עצמו טוען שחלק מאלו שעליהם הוא חולק הם בעלי יכולת. שרלטנים...מה בדבר הציטוט של מרקס מהמאמר?
אישית הייתי אומר שלאחר שהשיטה נוסתה וכשלה, עם תוצאות כל כך מחרידות, לאורך כל המאה ה-‏20 הגיע הזמן לנטוש אותה. לטעמי מרקסיסטים בני-ימינו אינם טובים במאום מאלו הטוענים שהפאשיזם כשל, אך היו בו כמה רעיונות מעניינים. הייתי אומר גם שתומכים של תיאוריה שנוסתה מספר רב של פעמים, ונכשלה כישלון כל כך חרוץ, מוטב שיבדקו אותה שוב, והיטב, לפני שיקדמו אותה בהתלהבות כל כך גדולה. אבל אני מבין ומקבל שיש אנשים שיחלקו על דעה זו. עיני אינה צרה בהם. להיפך. אם הם חושבים שיש לשיטה הצדקה כלכלית שיערכו מחקרים במחלקה לכלכלה. אבל מה הקשר לפילוסופיה?
הבעיה היא לא שיש כלכלנים ימנים או שמאלנים אלא שיש מרקסיסטים, או פמיניסטיות, ש"הסתננו" לאקדמיה על מנת לקדם את האג'נדה הפוליטית שלהם (וראה במאמר את הסיפור של ד"ר זוכטינג).
מתורגם 352586
אין ציטוט כזה של מרקס. מרקס נפטר במאה ה-‏19 ולכן לא היה יכול להעריך כיצד השפיעו דעותיו על המאה ה-‏20. מרקס עצמו לא היה דוגמטיקן. זה שחלק מחסידיו התייחסו לכתביו כאל התנ"ך, רק מראה על רמתם.
התיאוריה של מרקס לא נוסתה . התיאוריה שלו היתה קשורה לנסיבות ולכן היתה צריכה להיות מותאמת לנסיבות. מה שנוסה בבריה"מ היתה התאמה של לנין לנסיבות של מדינה מפגרת. גם מרקס וגם אנגלס גרסו שסוציאליזם לא יכול להתקיים במדינה מפגרת.
המישפט האחרון שלך איננו יותר מסיסמה ריקה. היא נשענת על תפיסה קונספיראטיבית שבהזדמנויות אחרות דיברה על הסתננות של יהודים למרכזי השלטון. או לחלופין הסתננות של חייזרים או ערפדים בסידרה על באפי.
אני מכיר היטב את האקדמיה; אף אחד אינו מסתנן לשם (יש שומרים בשער והוא מסתנן בזחילה). יש נשים בעלות השקפה פמיניסטית ויש חוקרים שמקובלת עליהם שיטת הניתוח המרקסיסטית. יש ביניהם מבריקים ויש חוקרים בינוניים ואף דוגמטיקנים. המחלקות לכלכלה מלאות בהרבה יותר בדוגמטיקנים.
לגבי ההפרדה שאתה מפריד בין הכלכלה והפילוסופיה-ההפרדה אינה קיימת. מה שקרוי-מאקרו כלכלה רווי באידאולוגיה כלומר-גם בפילוסופיה. קשה להפריד בין דיסציפלינות כפי שעולה מדבריך. כמעט בכל תחום יש את הצד הפילוסופי.
מתורגם 352597
מה הקשר למאה ה-‏20? הציטוט הזה קיים. סטוב אף מציין איפה. הייתי אומר שזה לפחות מרמז על שרלטנות מסוימת אצל מרקס.
ובקשר לזה שהמרקסיזם לא נוסה אני חושב שיש כמה רוסים, סינים, קובנים, אפריקאים, ויטנאמים ואחרים שיחלקו על דעתך. הם האמינו בכל מאודם שהם מביאים לאוטופיה מרקסיסטית ובתוך כך רצחו בהתלהבות מיליונים מבני עמם. אם אדם מצהיר על עצמו שהוא מרקסיסט ומאמין בתורה נראה לי שהוא מרקסיסט. או, אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה כנראה ברווז. נכון שמרקס לא חזה איפה התורה שלו תנוסה אך מצד שני הוא כן חזה שהקפיטליזם יוביל בהכרח לקומוניזם, וכולנו יודעים איך זה נגמר. נראה לי שתחזיותיו של מרקס לא אמינות יותר מאשר אלו של כל אדם אחר בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש.
באותה מידה שאתה אומר שהמהפכה ברוסיה לא הייתה מרקסיסטית אתה יכול גם לטעון שהצלבנים לא היו נוצרים. אחרי הכל, ציוויו של ישו להפנות את הלחי השניה היה רחוק מהם כמזרח ממערב ובכל זאת הם התיחסו לעצמם כנוצרים ואני משוכנע שרוב מכריע של בני האדם מסכים עימם.
אתה באמת רוצה להאשים אותי ב"גזענות" נגד פמיניסטיות ומרקסיסטים? ההשוואה קצת מוגזמת, או לפחות כך נראה לי.
מתורגם 352603
אני רואה שאנחנו לא משדרים על אותו הגל. כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון. לילה טוב.
מתורגם 352640
1.המרקסיזם לא "נוסה" ולו בגלל שהמרקסיזם הוא תיאורייה ולא צורת שלטון. הקומוניזם נוסה, או ליתר דיוק הגירסא הבולשביקית שלו (ונכשל).
2. כפי שכבר נאמר כאן, מרקס צפה שהמהפכה תתקיים בארץ מפותחת כלכלית (כגון אנגליה) וטען בתוקף שאין סיכוי שהיא תצליח בארץ שלא עברה מהפכה תעשייתית (כגון רוסיה וסין).
3. למעשה ייתכן שהכישלון (הצפוי מראש) של המהפכה הקומוניסטית ברוסיה הוא מה שמנע קיומה של מהפכה כזו גם באנגליה.
הקלות הבלתי נסבלת 353098
כמה קל לצפות מראש באופן רטרואקטיבי.
____________
שכ"ג כבר היה בחיים כשויכוחים על סטאלין הרעידו את אמות הסיפים בבית הוריו.
מתורגם 353175
"המרקסיזם הוא תאוריה"

זה מזכיר לי בדיחידה ישנה ששמעתי מסבא שלי: המרקסיזם הוא תאוריה מדעית, או מזימה פוליטית?

ובכן, ברור שהיא מזימה פוליטית, כי תאוריה מדעית חייבים לנסות על בעלי חיים לפני שמפעילים אותה על בני אדם.
מתורגם 353196
אני מצטט מתוך נאום של מנהיג סין, ג'יאנג זמין (הקישור למטה):
Upholding Marxism as the guiding ideology, we have educated the people in patriotism, collectivism and socialism

עושה רושם שהוא חולק על דעתך. אם זה לא עובד במדינות עניות ואף אחד לא רוצה לנסות את זה במדינות עשירות הייתי אומר שזו אידיאולוגיה (או תיאוריה או משהו אחר) כושלת.

מתורגם 353201
".המרקסיזם לא "נוסה" ולו בגלל שהמרקסיזם הוא תיאורייה ולא צורת שלטון. הקומוניזם נוסה, או ליתר דיוק הגירסא הבולשביקית שלו1 ונכשל).("

מה שנוסה הוא הסוציאליזם, על בסיס התאוריה המרקסיסטית-לניניסטית. לפי מרקס, הקומוניזם הוא השיטה העתידה להתכונן באחרית הימים של הדיקטטורה של הפרולטריון.

"כפי שכבר נאמר כאן, מרקס צפה שהמהפכה תתקיים בארץ מפותחת כלכלית (כגון אנגליה) וטען בתוקף שאין סיכוי שהיא תצליח בארץ שלא עברה מהפכה תעשייתית (כגון רוסיה וסין).
למעשה ייתכן שהכישלון (הצפוי מראש) של המהפכה הקומוניסטית ברוסיה הוא מה שמנע קיומה של מהפכה כזו גם באנגליה."

מה שמנע קיומה של מהפכה סוציאליסטית באנגליה הוא זה שהתחזית של מרקס (חוק הדלות הגוברת) פשוט לא התקיימה: במקום שהבורגנות תלך ותצטמצם והעוני ילך ויגבר, קרה ההפך.
מתורגם 353295
את הוויכוח על סוציאליזם כבר ניהלנו. נרד מזה עכשיו.

לגבי הסיפא: ודאי שזו הסיבה העיקרית (ולמעשה אחד הגורמים לה היו התנועות הסוציאליסטיות הלא-מרקסיסטיות). העלתי היפותזה שגם תוצאות המהפכה ברוסיה תרמו לכך.

לכל השאר:
1. מכישלון במדינות עניות אין להסיק כישלון בעשירות (להיפך: גם קפיטליזם מוביל לבעיות במדינות עניות).
2. זה שמנהיג סין מצטט את מרקס לא עושה את שיטת ניהול המדינה שלו מרקסיסטית יותר מאשר זה ש"מולדת" מצטט את בן-גוריון הופך את חבריה למפא"יניקים. רק מהציטוט שהובא, אפשר לראות את הבעייתיות: המרקסיזם, למשך, מנוגד תכלית הניגוד לפטריוטיות, אותה הוא רואה כ"בניין על" דוגמטי.
מתורגם 353309
ואפילו לא יותר מאשר זה ש''מולדת'' מצטטת את גנדי הופך את הבריה לבלתי אלימים.
מתורגם 353334
"את הוויכוח על סוציאליזם כבר ניהלנו. נרד מזה עכשיו."

לא חשבתי שאנחנו מנהלים דיון על זה בכלל, אלא על הגדרות סוציאליזם-מרקסיזם-קומוניזם.

אשר לשאר:

"מכישלון במדינות עניות אין להסיק כישלון בעשירות (להיפך: גם קפיטליזם מוביל לבעיות במדינות עניות)."

המרקסיזם הוא תאוריה ביחס להתפתחות היסטורית וכלכלית, כמעט ללא היבטים יישומיים. מרקס כמעט ואינו אומר מילה על האופן בו יש ליישם את הסוציאליזם, כך שקשה לדבר על הצלחה או כשלון ביישום התאוריה המרקסיסטית, כיוון שאין שום תאוריה מרקסיסטית ליישום.

מה שנוסה היה שיטה של "הנדסה חברתית" באמצעות שילטון ריכוזי (דיקטטורה של הפרולטריון) והשיטה הזו הייתה צריכה לפעול באותה מידה של הצלחה בכל מקום, ממש כמו שהקפיטליזם משפיע על מדינות עניות ועשירות בדיוק באותו אופן – גם אם ניוותר חלוקים בנוגע לשאלה האם זו השפעה חיובית.
מתורגם 353336
הגדרת יפה את מארקס.
מתורגם 353344
אני חושב שהיום יש מעט מאוד חוקרים שמקבלים את המרקסיזם כ"תיאוריה". מה שנשאר זה הנחות מרקסיסטיות כפרדיגמת מחקר: ההוויה קובעת את התודעה, הבסיס הכלכלי יוצר את בניין-העל (למרות שלמען האמת מרקס מדבר על סוג של הדדיות), יחסי הקניין קובעים את יחסי הייצור, לפעמים דיאלקטיקה מטריאליסטית (אם כי לאו דווקא בגירסתו של מרקס). כפרדיגמת מחקר, נראה לי שקשה לפסול אותה. היא טובה לא פחות מאחרות.
מתורגם 353367
נדמה לי שבעקבות אסכולת פרנקפורט בניין העל קיבל חיים משל עצמו אצל מרבית החוקרים הנאו מרקסיסטיים.
מתורגם 353483
"אני חושב שהיום יש מעט מאוד חוקרים שמקבלים את המרקסיזם כ"תיאוריה". מה שנשאר זה הנחות מרקסיסטיות כפרדיגמת מחקר: ההוויה קובעת את התודעה, הבסיס הכלכלי יוצר את בניין-העל (למרות שלמען האמת מרקס מדבר על סוג של הדדיות), יחסי הקניין קובעים את יחסי הייצור, לפעמים דיאלקטיקה מטריאליסטית (אם כי לאו דווקא בגירסתו של מרקס). כפרדיגמת מחקר, נראה לי שקשה לפסול אותה. היא טובה לא פחות מאחרות".

צריך להבדיל בין ממרות כנף או אמירות כלליות, שאפשר להסכים או לא להסכים להן (ההוויה קובעת את התודעה, הדת היא אופיום להמונים, וכו') לבין אלמנטים השייכים למערכת הכוללת של המרקסיזם ונבנים עליה.

לדוגמה, אם אין מקבלים את "תורת הערך של העבודה", לא ניתן להצביע על "ניצול" ויחסי קניין הנובעים מהטענה שתורה זו תקפה, ומכאן שאינך יכול להצביע על "בניין על" המבוסס על יחסים כלכליים.

מאחר ותקפותה של תורת הערך של העבודה הופרכה לפני כמאה ועשרים שנה, ואין למעשה כלכלן אחד הטוען כי יש בה ממש, אינך יכול לעשות שימוש לא בה ולא בנובעות ממנה. כמובן שאתה יכול לטעון שיש בידיך הוכחה המתקפת את תורת הערך של העבודה העומדת ביסוד המרקסיזם, אך אם אין בידיך כזו, אתה חייב לוותר גם על השימוש ב"ניצול", "יחסי קניין", "בניין על" ושאר אלמנטים, משום שהם אינם יכולים להתקיים בחלל הריק.
מתורגם 353484
אני עומד לפני קריאת ספר של אריק הוסבאום, שהוא היסטוריון מרכסיסט (מודרני) נחשב. אני מעדיף להתייחס אחרי שאקרא אותו ואלמד יותר מה זה אומר להיות היסטוריון מרכסיסט בימינו.
מתורגם 353496
תראה שכל קשר בין הסיסמאות שנכתבו כאן על מרקסיזם ומרקסיסיטים ובין מה שתראה יהיה קלוש למדי. קראתי את עידן הקיצוניות שלו.
מתורגם 353657
קריאה מהנה. הובסבאום הוא בהחלט היסטוריון מעניין, אם כי קשה לכנות אותו "מודרני" (כיליד 1917, הוא שייך לעידן קודם) ולמרות המיופיה המרקסיסטית הקשה שלו לאורך השנים, קשה גם לכנותו ממש מרקסיסט היום, אחרי שהכריז כי "הקומוניזם מת". (ר' מאמר מעניין כאן: http://education.guardian.co.uk/higher/artsandhumani...).
מתורגם 353713
תודה, מעניין. אם אחרי הקריאה יהיו לי תובנות חדשות בעניין המתודה, אחזור לכאן.
מתורגם 353346
1. נכון, אי אפשר. אי אפשר היה גם להסיק מהכישלון בברה"מ לכישלון בסין. אפשר לנסות את זה עוד כמה פעמים ולראות מה יקרה. מישהו פעם אמר שההגדרה של אדם לא שפוי היא מישהו שעושה אותה פעולה כמה פעמים ומצפה לתוצאה אחרת כל פעם.
2. שוב אתה צודק. אבל זה שמנהיג סין אומר שמדינתו מנוהלת לפי אידיאולוגיה מרקסיסטית ייתכן שרומז לכך, בעדינות, שמדינתו אכן מרקסיסטית.
מתורגם 353349
איזה כישלון של סין?
מתורגם 353358
זה היה אירוני, נכון?
מתורגם 353361
לא לגמרי, האם סין היתה מגיעה למצבה היום ללא תקופה אדומה?
מתורגם 353369
אתה טוען שהם היו צריכים לרצוח 60 מיליון איש בכדי שיוכלו כמה שנים אחר כך לאמץ את הקפיטליזם ולהתחיל בתקופה של שגשוג כלכלי?
מתורגם 353376
אני לא טוען שאני תומך בזה בשום אופן.
אבל, אולי אני כן טוען ששיטת הממשל הנ''ל התאימה גם לתכונות המדינה הסינית (בפשטנות - הסתגרות וחיפוש אחר סדר) וגם הגנה על הפוטנצייל הכלכלי של סין בתקופת שנויים קריטיים.
מתורגם 353386
לא יודע, אולי. אבל זה ספקולטיבי מדי בשבילי. בכל אופן, נראה לי שהם היו יכולים בקלות לוותר על רצח המיליונים. מה שמעניין אותי פה הוא שבכל מקום שניסו ליישם את האידיאולוגיה המרקסיסטית או אחת מגרורותיה הדבר גרם לסבל נוראי.
מבחינתי זה אומר שאפשר ללמוד על המרקסיזם בתור אזהרה לעתיד אבל לא כאלטרנטיבה אמיתית למדיניות.
מתורגם 353485
"לא לגמרי, האם סין היתה מגיעה למצבה היום ללא תקופה אדומה?"

ככל הנראה, מהר הרבה יותר. אם תשווה את מצבה של סין בתקופה האדומה בין הזמנים שבהם האדימה והזמנים בהם החווירה, תראה כי עיקר הצמיחה שלה הייתה בתקופות החיוורות. ר' לדוגמה כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/תמונה:Growthduringmao.j... למעשה, בתקופת "הקפיצה הגדולה קדימה" הייתה קפיצה גדולה אחורה.
מתורגם 353518
הקישור שנתת לי לוקח אותי לדף הבית של ויקיפדיה, מקום חביב.

אבל לאמשנה, זכור לי במעומעם שהכלכלה בסין התחילה להסתדר בעקבות שיטת המכסות שהיא קפיטליזם מרוסן. מסרו את החוות השיתופיות בידי הקהילות שעבדו בהן ואיפשרו להן להשתמש בעודפים שמעבר למכסה כרצונם (כולל שיפור החווה - קנית דשן וכ'ו וצ'ו). לאחר מכן ישמו את אותה השיטה בחלק מהתעשיה.

נכון שזה סותר הרבה מהמרכסיזם/קומוניזם שממנו התחילו אבל, השאלה שלי היא אחרת, האם משהו שלא דומה למאואיזם (שיצא ,לדעתי, מהצד *הפילוסופי* של מהמרכסיזם, כמעט כתחליף לקונפוציואיזם) יכול היה לסחוף ולאגד מחדש את הסינים כמו הקיסרות בימיה החזקים?

*אישית גם אם לא היו נרצחים אנשים בכמויות סיניות היתי ממתנגדי השלטון בגלל שלילת החופש*

גם ביטול המעמדות לא החזיק הרבה זמן אבל, גם הוא היווה שלב מעבר די יעיל כנראה, אלא אם יש מתאם בין מי שהיו משפחות אצולה בעבר (הלא רחוק) למי שהם היפים והאמיצים כיום ? (לא נראה לי)
מתורגם 353681
מצטער: הקישור נשבר בגלל המילה "תמונה:" בתוכו.

בכלכלה הסינית היה סיפור מעניין: אחרי המהפכה, נעשה מאמץ לקולקטיביזציה, שהגיע לשיאו בתוכנית "הקפיצה הגדולה קדימה" בסוף שנות החמישים (בערך 1958-1961). הקפיצה הזו נועדה להביא את סין "בתוך עשר שנים" למעמד של מדינה מתועשת. בפועל, התחולל רעב איום שהוביל למותם של מליונים (כמה מליונים, על זה יש ויכוח), לצניחה של 10 אחוז בשנה אחת בתוצר, ולמעשה למעין "חצי הדחה" של מאו.

בעקבות זאת, כונן משטר שהיה דומה מאוד למה שקרה אחרי שנת 1976 בסין – כלומר, בעיקר היתר לכלכלה חופשית יותר, קיום שווקים מקומיים, וכו' ברמה המקומית, ובין 1962-1965 הכלכלה צמחה במהירות.

אחר כך, באה "מהפיכת התרבות" שניסתה במובנים שונים להשיב את הגלגל לאחור ולהחזיר את מאו ואת אלמנתו לשעתיד להגה השלטון, והסיפור חזר על עצמו: שקיעה כלכלית, מליונים הושלכו שוב לבתי הכלא לחינוך מחדש, וכן הלאה.

אשר לשאלה "האם משהו שלא דומה למאואיזם... יכול היה לסחוף ולאגד מחדש את הסינים כמו הקיסרות" קשה לענות, גם משום שזו שאלה תיאורטית, וגם משום שהרעיון שאיגוד "כמו הקיסרות בימיה החזקים" הוא דבר רצוי הוא עניין שיש עליו חילוקי דיעות. העובדות הפשוטות הן שאפשר להשוות את טאיוואן או הונג-קונג, שיצאו מנקודת מוצא נמוכה דומה לסין, ולראות את התוצאות השונות.

בטאיוון נקטו בשנת 1958, במקביל לקפיצה הגדולה קדימה, "רפורמה אגררית" שפעלה בדיוק בכיוון ההפוך מהקפיצה: במקום קולקטיביזציה, אפשרו לאיכרים להפוך לבעלים של אדמותיהם. התוצאות של הצעד הפשוט הזה – כן/לא בעלות על הקרקע, מדברות בעד עצמן.
מתורגם 352413
מה נוראי במאמר הזה? כלומר, האם תוכנו נוראי, או העובדה שאתה מתקשה בהבנת המונחים המופיעים בו?

________________
ברקת, מאוד אוהבת את אורלי לובין שהיתה מרצה שלה, למרות שיש לה (לאורלי, לאורלי) נטייה להפגיז משפטים סבוכי-מבנה בקצב דיבור של 15 בליסטראות בשנייה.
מתורגם 352458
א. הוא דבילי (אבל זו דעתי האישית בלבד)
ב. הוא כתוב בצורה גרועה. גרועה מאוד. אך אני מודה שיש גם רבים כאלו בפקולטות אחרות באוניברסיטה.
ג. (וזו הנקודה החשובה) אין לו מקום באוניברסיטה. ללימודי מגדר יש אג'נדה פוליטית מאוד מסוימת (ואורלי לובין אף מתגאה בכך). אין שום סיבה שהמדינה תסבסד אג'נדה פוליטית כלשהי. אפשר לחקור אינטלקטואלית כל נושא אבל כאשר כל מטרת המחקר היא קידום אג'נדה פוליטית זה כבר לא מחקר אינטלקטואלי ואין לזה מקום באוניברסיטה.
מתורגם 352530
טוב, אז א' וב' לא מאוד ענייניים, אבל גם לא מאוד רלוונטיים לאור ג', שנראה שהוא באמת מה שמפריע לך.

מדוע בעצם שהמדינה לא תסבסד אג'נדה פוליטית כלשהי, אחת או רבות? (אני לא בטוחה אם היא צריכה לסבסד או לא, אבל שואלת אותך ורוצה להבין מדוע לא)‏1.
אגב, האם המדינה לא מסבסדת כיום לימודי כלכלה ומנהל עסקים השמים דגש על הרוח הליבראלית הקלאסית? האם היא לא מסבסדת לימודי ביוטכנולוגיה הכוללים ניסויים בתאי גזע, העומדים בלב סערה מוסרית בעולם המערבי כולו? מן הסתם יש עוד דוגמאות.

1 טכניקה הידועה בשם "טקטיקת ג' אלכסנדרוביץ"'.
מתורגם 352602
המדינה לא צריכה לסבסד אג'נדות פוליטיות כי אין זה תפקידה. תפקידה הוא לדאוג לרווחתם של תושביה. אפשר היה לטעון שעל המדינה לממן דיון פוליטי על מנת שהרעיונות הטובים ביותר יצאו לאור. אבל אז מי יחליט את מי לממן? את כולם (זה יקר מדי)? גם את הכי שוליים? ומי מחליט מה שולי?
לדעתי הויכוח הפוליטי הוא חובה אזרחית, אך אין מקום למדינה להתערב בו. הממשלה מיישמת מדיניות שהיא פועל יוצא של דיון פוליטי אך אל לה להתערב בו.
מתורגם 352605
לטעמי הדיון הזה מפספס את הנקודה. כל מי שתומך בגישות שלעיל ובפוליטיקה באקדמיה יאמר לך שהעניין הוא לא שאקדמיה פוליטית זה טוב יותר מאשר אקדמיה א-פוליטית. הטענה היא שלפחות במדעי החברה, האקדמיה היא לעולם פוליטית, ואין טעם להעמיד פנים שאנחנו א-פוליטיים.
מה האמת? 352629
ומה דעתך? האם טענתם נכונה?
מה האמת? 352693
ודאי שהטענה נכונה. מה שנראה לך ''חסר עמדה'' הוא פשוט עמדת ההגמוניה השלטת, שהיא בדרך כלל ''שקופה'' ולכן קל להתעלם מקיומה.
מה האמת? 352707
האם זו "ההגמוניה השלטת" שגם מונעת ממך לנמק ולעמוד באומץ, תחת שם בדוי, מאחרי דברים אלו?
כפי שנאמר פעם על ההמלצות לעיתונאים בגוש המזרחי:
אם ראית - על תדווח
אם דיווחת - על תחתום
אם חתמת - אל תתפלא...

או כפי שאמר פעם (באמת) שר ממדינה (קומוניסטית כמובן) במז' אסיה לעיתונאי מערבי ששאל אותו שאלה: "עיתונאים אינם אמורים לשאול שאלות!" אבל זה כבר ממש לא קשור.

ולשאלתי?
מה האמת? 352711
את הרישא לא הבנתי.
והסייפא? לא עניתי על שאלתך?
מה האמת? 352734
מדוע שלא תבחרי לך כינוי ונמשיך משם? כי כרגע דברייך נראים ככאלו שאינך מוכנה לעמוד מאחריהם - לא ע"י שימוש בכינוי שיבדיל אותך בדיון זה ולא בהדגמת טענתך, ככה שהמוטיבציה שלי לטרוח כאן אינה גבוהה.
מה האמת? 352760
ודאי שאני עומדת מאחורי דבריי. למיטב ידיעתי לא כלולים בהם סודות צבאיים וגם לא הודאה בעברה פלילית, כך שלא ברור ממה עליי לחשוש.
אשמח אם תענה לתגובה 352711
מה האמת? 352862
רוב התגובה היווה ניסיון לשכנעך, בכל האמצעים, כולל הומור, לבחור לך כינוי. לשאלך: לא ענית על שאלתי. האם "עמדת ההגמוניה השלטת" מציינת אידאולוגיה סמויה המסמאת את עיני החוקרים בחפשם אחר האמת? בין אם כן ובין אם לא, האם תוכלי לבסס או לפחות להדגים האשמה כבדה זו כלפי היכלות הידע האנושי?
מה האמת? 352918
לא דיברתי על "סימוי"(1) עיני החוקרים בחפשם אחר האמת. בעמדת ההגמוניה השלטת ודאי שמובלעת אידיאולוגיה מסוימת: איך בדיוק אפשר לחקור משהו במדעי החברה (שבהם מדובר כאן) ללא אידיאולוגיה כלשהי? הרי אפילו בניית המושגים והחלתם על תופעות שונות רוויה בהכרח באידיאולוגיה. חשוב על "המזרח התיכון", "המזרח הרחוק", "קליטת *העלייה*", "יהודי המזרח", "מוזיקה אתנית"... כולם כולם מציינים זוויות ראייה ברורות מאוד ואידיאולוגיות מאוד.
"המזרח התיכון" ו"המזרח הרחוק" הם חלוקות שעשו האנגלים מטעמים אסטרטגיים. כיוון שהם, לעצמם, היוו את מרכז העולם, כמובן - מן הסתם אנחנו נמצאנו מזרחה להם, וסין, למשל, נמצאה מזרחה עוד יותר. שים לב שלאנגליה עצמה אין בדיוק ציון מקום באנגלית. לפחות, לא היה כזה לפני שקבעו את המושג "העולם המערבי" כמקביל ל"עולם המפותח".
"קליטת *העלייה*" ו"עדות המזרח" הם מושגים שהמציאו ראשוני המתיישבים היהודים בארץ, שבאו מסיבות ציוניות - אשר על כן ציון נראתה להם כמקום "גבוה" רוחנית משאר העולם. ואינני יודעת מנין בא רעיון "עדות *המזרח*" דווקא, אבל יש לשער שזה משום שהם שייכו את עצמם לעולם המתקרא "מערבי" - כמעין "סמל לקדמה".
ומהי "מוזיקה אתנית" אם לא "מוזיקה עממית", שמשום מה שייכת בדרך כלל ל"פולקלור"?

בקיצור, כל תופעה (או לפחות רוב מוחלט של התופעות) הנידונות במדעי החברה נתפסת בעיניים מאוד מסוימות, בעלות אינטרסים ואידיאולוגיה ברורים. העניין הוא שכשדנים בתופעות אלה מתוך ראייה דומה לזו של הממסד, קל לשכוח את העובדה הזאת. כי אין צורך לערער על שום דבר או לתקף שום הנחת יסוד.
כשאתה חושב אחרת - אז פתאום כולם רואים שיש לך "עמדה"...
מה האמת? 352943
*עלייה* היא מושג שהמציאו ראשוני המתיישבים היהודים באר שבאו מסיבות ציונות? איזו בורות, ואיזה אנכרוניזם[*].

אנא פתחי ספר תנך בעמוד האחרון, והביטי במילה האחרונה. "מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ--וְיָעַל."

[*] אלא אם דברי כורש הם פברוק אשכנזי-ציוני-גברי.
מה האמת? 353200
כן, אבל הנקודה של האלמונית ברורה, לא?
לא צריך להתרגש מחוסר דיוק בפרטים.
מה האמת? 353210
מבחינה מסוימת אתה צודק; אני מבין ומכיר ואף מסכים עם הטענה העיקרית של האלמונית. אבל הדוגמאות שהיא מביאה מצ'וקמקות, ונראות כאילו הן נובעות מראיית המערב-אמריקה-אנגליה-אשכנזים כמקור כל הרשע והפשע.

למשל החלוקה מזרח-מערב. היא קיימת לפחות מאז מלחמות הפרסים ביוונים. היא מקובלת גם בערבית (ע"ע ארצות המגרב=מערב) ועל יהודה הלוי (לבי במזרח ואני בסוף מערב). בוודאי היא איננה המצאה אנגלית. ובוודאי שהיא איננה קיצונית כמו בסין, אשר שמה בסינית, הוא "הארץ המרכזית" ללא כחל וסרק. נחוצה קצת פרספקטיבה גם בביקורת.
מה האמת? 353222
אני חושב שהגישה האנטי-מערבית (\אשכנזית וכו') היא פועל יוצא צפוי למדי של הכוח הרב שהתרבות הזאת מחזיקה בו בעידננו. רוב הביקורות כלפי התרבות הזאת מוצדקות בעיניי (וגם רוב הביקורות על הביקורות האלה).
מה האמת? 353237
ביקורת על מערכות חזקות זה אמיץ וסבבה[*]. אבל אותי מעליב לשמוע טיעונים שגויים עם מוטיבציה פוליטית (=תעמולה שקרית), ממי שמתיימר לחשוף אמת.

[*] אגב, במילייה שלי, אמירת דבר-תמיכה בבוש היא "אמיצה" יותר מתמיכה בצ'אוואס.
מה האמת? 353242
דבר ראשון, אל תיעלבי[*]. זה לא אישי. טיעונים שגויים זה דבר קיים בעולם שלנו. עדיף להימנע מליצור אותו אבל לא צריך לפחד מלשמוע אותו. הרבה פעמים מאחורי טיעון שגוי יש רעיון מעניין. (אבל אני מסכים שטיעון תקף עדיף).

מוטיבציה פוליטית היא לא פסולה. הטענה הרי הייתה שחוסר מוטיבציה פוליטית אינו קיים. גם אם ההנחות שלך מוסוות או לא מודעות, את עדיין מניחה אותן. מה שחשוב הוא באמת שהטיעון יהיה תקף. אבל כמו שראינו, גם זה לא בהכרח הכי חשוב.

לדעתי הבעיה העיקרית היא שכל אותם שמאלנים רדיקלים נאו-מרקסיסטים אנטי-סקסיסטים אנטי-גלובליסטים וכו' הם פשוט המשך ישיר של אותו הדבר. הם נובעים מאותו המקום ומביאים לאותם הדברים כמו קודמיהם המודרניסטים או עמיתיהם הנאו-ליברלים.

[*] התגובה מנוסחת בלשון נקבה אך היא מיועדת לשמאלניסטים ולימניסטים כאחד.
מה האמת? 353623
ראה, כל הפתיל הזה התפתל מידי בגלל חוסר הבנה של האלמוני מתגובה 352943 ותלהמותו ההיסטרית הוציאה לי כל חשק לענות.
א. ה"ויעל" מסופו של התנ"ך איננו רלוונטי. יש הרבה מאוד מונחים בתנ"ך שלא בחרו להשתמש בהם בימינו. הציונות, ככל תנועה, בחרה את המונחים הנוחים לה, לא את האחרים.
ב. לא דיברתי על מזרח ומערב, אלא על מזרח רחוק ומזרח קרוב. את המונחים האלה המציאו האנגלים.
ג. לא אמרתי שום דבר ערכי על העלייה או המזרח הקרוב/רחוק, לק הצבעתי על זווית הרראייה המשתקפת מהם. מוטיבציות ואינטרסים שונים קיימים בהחלט ברוב התחומים, ודאי בכל מה ששייך למדעי החברה.
ד. אינני מרכסיסטית כלל ועיקר, וגם אין לי כל התנגדות נחרצת למערב.
ה. לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"הם מביאים בדיוק את אותו דבר".
מה האמת? 353703
תגובה 352943 הייתה באמת לא מוצלחת. אני לחלוטין מסכים איתך ואין לי מושג למה הוא בחר לענות בטון שבו הוא ענה. אבל לא נראה לי שהוא ידע שהתגובה תיתפס כהתלהמות היסטרית, אחרת היה ממתן אותה.

בנוגע לסעיף ה' שלך, אני פשוט מרגיש שכל התורות הביקורתיות האלה, כל מה שנקרא "לימודי תרבות" או "חקר תרבות", שכביכול מבקר את התרבות המערבית על שיגיונותיה וכשליה, הוא בסך הכל נדבך נוסף של אותה תרבות. הוא משתמש בדיוק באותם כלים מילוליים רציונליסטיים שהם סימן היכרה של דרך החשיבה שאותה הוא מבקר. במילים אחרות - תתחילו להירגע. (לא את).
מה האמת? 353706
אכן אתה צודק. אלו הן סערות בתוך אותה כוס מים.
מה האמת? 353722
אני מבינה שאתה רואה בזה כשל נוסח מח''ש - יענו, התרבות המערבית לא יכולה לבקר את עצמה.
מה זה מח"ש? 353733
המממ, זה לא בדיוק העניין. קשה לי כרגע לנסח למה אני מתכוון, אז אני לא אגיד שום דבר שאני הולך ממש לעמוד מאחוריו. בואי נגיד רק שבמושג הביקורת עצמו כבר נמצא אותו יסוד בעייתי. ולכן זה לא שרק מישהו חיצוני יכול לבקר את תרבות המערב, אלא שכבר הניסיון לביקורת משאיר אותנו באותו משחק.
מה זה מח"ש? 353819
כן ולא. כל עוד אינך מחיל את הביקורת על חלקים אחרים של העולם, אתה לא כופה סימנים משלך על עולם שזר להם.
מה זה מח"ש? 353863
אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. הבעיה שלי עם מוסד הביקורת אינו כפייה של סימנים, אלא אופן מחשבה מסויים. אני עדיין לא סגור על הניסוח של מה שאני מתכוון, אבל אני חושב שזה קשור בסוג העבודה שטענות על העולם עושות בשיח המערבי.

אולי הבעיה היא שכל מיני תורות אומרות כל הזמן: "אין אמת. הכל משחקי כוח". או "תורה צריכה להיות מעניינת, לא אמיתית". ובכן תורות מהסוג הראשון בדרך כלל מדברות הרבה ועושות מעט, ולכן אין להן כ"ך הרבה כוח בעולם. ותורות מהסוג השני הן הרבה פעמים לא מעניינות במיוחד.

מצד אחד, כל פעם שבכלל מנסים לבקר משהו, ואת התורות האלה בפרט, אז נכנסים לאותו מעגל. מצד שני, אני מזמן עברתי את שעת השינה שלי.
  מה זה מח"ש? • האייל האלמוני
  מה זה מח"ש? • ד.ק.
  מה האמת? • האייל האלמוני
  מה האמת? • אותו אלמוני
  מה האמת? • האייל האלמוני
  מה האמת? • האייל האלמוני
  מה האמת? • האייל האלמוני
  מה האמת? • האייל האלמוני
  מה האמת? • האייל האלמוני
  מה האמת? • ראובן
  הטוב, הרע ומדעי החברה • אפופידס
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  הטוב, הרע ומדעי החברה • האייל האלמוני
  אוניברסיטת אל נג'ס • ראובן
  אוניברסיטת אל נג'ס • האייל האלמוני
  התאבי לנקוד עימי? • שוטה הכפר הגלובלי
  התאבי לנקוד עימי? • ראובן
  התאבי לנקוד עימי? • שוטה הכפר הגלובלי
  התאבי לנקוד עימי? • ברקת
  התאבי לנקוד עימי? • האייל האלמוני
  התאבי לנקוד עימי? • ראובן
  התאבי לנקוד עימי? • כבשה
  התאבי לנקוד עימי? • האייל האלמוני
  התאבי לנקוד עימי? • כבשה
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ברקת
  הטוב, הרע ומדעי החברה • ליאור גימל
  הטוב, הרע ומדעי החברה • אסף שרעבי
  אידאולוגיה? • אפופידס
  אידאולוגיה? • האייל האלמוני
  אידאולוגיה? • אפופידס
  אידאולוגיה? • האייל האלמוני
  אידאולוגיה? • האייל האלמוני
  אידאולוגיה? • האייל האלמוני
  אידאולוגיה? • האייל האלמוני
  אידאולוגיה? • האייל האלמוני
  אידאולוגיה? • איציק ש.
  אידאולוגיה? • האייל האלמוני
  אידאולוגיה? • איציק ש.
  מה האמת? • איציק ש.
  מה האמת? • האייל האלמוני
  מה האמת? • סמיילי
  מה האמת? • idan
  מתורגם • ברקת
  מתורגם • יוני יום-טוב
  מתורגם • ד.ק.
  מתורגם • שוקי שמאל
  מתורגם • יוני יום-טוב
  מתורגם • אור
  מתורגם • יוני יום-טוב
  מתורגם • שוקי שמאל
  מתורגם • יוני יום-טוב
  מתורגם • יוני יום-טוב
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • יוני יום-טוב
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • דורפל
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • הפונז
  מתורגם • שוקי שמאל
  מתורגם • עוזי ו.
  מתורגם • שוקי שמאל
  מתורגם • עוזי ו.
  מתורגם • אח של אייל
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • ירדן ניר-בוכבינדר
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • ערן בילינסקי
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • האייל האנומלי
  מתורגם • שוקי שמאל
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • שוטה הכפר הגלובלי
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • עוזי ו.
  מתורגם • כבשה
  קש וגבבה • טולו
  קש וגבבה • האייל האלמוני
  קש וגבבה • דרומי
  קש וגבבה • האייל האלמוני
  מתורגם • הקשה המקשה
  מתורגם • ירדן ניר-בוכבינדר
  מתורגם • שוקי שמאל
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • איציק ש.
  מתורגם • יוני יום-טוב
  מתורגם • האייל האלמוני
  מתורגם • אורי רדלר
  מתורגם היטב • עוזי ו.
  מתורגם היטב • האייל האלמוני
  מתורגם היטב • ברקת

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים