בתשובה לאסף שרעבי, 09/12/05 0:51
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352338
נניח שזה נכון (אין לי חשק רב להיכנס לדיון על האנתרופולוגיה), אבל מכאן ללכת בגישה המגנה את הדדוקציה, ואיתה את עקרונות הלוגיקה והחתירה אחר האמת - יש מרחק רב.

אני אולי לא מייצג אותן נאמנה, אבל מדענים רבים העלו ביקורות נוקבות על דיסציפילנות וגישות אלו, ובמקום להתייחס אליהן אתם נטפלים לאנקדוטה שהבאתי אותה כקוריוז ותו לא.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352350
המרצה שלך דיברה על "שטח" ו"תרבות". בהקשר הזה הביקורת שלה לגיטימית לגמרי מבחינתי.
אני אתן לך דוגמא טריה. לפני יומיים הייתי נוכח בפרזנטציה של דוקטורנטית שחוקרת, בין השאר, סיבות התקשרות של תושבים לאיזור מגוריהם. היא קראה המון חומרים הקשורים לנושא מכמה דיסציפלינות (סוציולוגיה של ערים, פסיכולוגיה סביבתית, גאוגרפיה ועוד). המחקרים מכל העולם (בעיקר בארה"ב) הראו, כך לטענתה ‏1, שיוקרה סביבתית זה לא אחד המשתנים המשפיעים. לכן היא החליטה שהיא לא תבדוק את המשתנה הזה במחקר שלה. זאת למרות שהאיזור שהיא חוקרת נחשב ליוקרתי. רוב החוקרים האיכותניים יסבירו לך שמדובר בטעות. מה שהחוקרת צריכה לעשות, בין השאר ובשלב ראשון, זה לראיין תושבים של איזור מסויים שאותו חוקרים ולהתחיל בשאלה הפשוטה - מה בעצם קושר אתכם למקום המגורים שלכם. לך תדע. אולי יגידו, בין שאר הדברים, שהמקום יוקרתי בעיניהם. צריכים להיות עוד כמה שלבים לעבודה. אולי מחקר השוואתי לאיזורים אחרים, אולי חלוקה של שאלונים כדי לבסס את העבודה בצורה כמותנית, אולי ראיונות ושאלונים של אנשים שעזבו את אותו איזור (זאת אומרת לבדוק את הפער בין מה שאנשים הגרים באיזור אומרים על המקום, ובין מה שאנשים עוזבים אומרים), ועוד ועוד. הנקודה היא, שחקירה אינדוקטיבית, שבה השטח מעלה את השאלות ואת התשובות, זו החקירה הטובה ביותר להרבה מהמחקרים שהסוציולוגיה והאנתרופולוגיה עוסקת בהם.

תשמע, גם אנקדוטה צריך לבחור בקפידה.

-------
1 אני בספק אם היא צודקת. למרות שהיא עשתה רושם של אחת שיודעת על מה היא מדברת בכל מה שנוגע לסקירת ספרות.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352356
שוב, אני לא רוצה להיכנס לדיון על האנתרופולוגיה. מספיק שאומר שאני מוצא בתחום זה עניין, אך למעט מקרים נדירים לא תובנות מדעיות בעלות ערך רב.

העלת שאלות ומציאת תשובות מהשטח הן כמובן לא דבר שאליו אני מתנגד. אני כן מתנגד, אבל, לגישה השוללת את הרדוקציה כשיטה להגעה לתובנות, או את עקרנות ההסקה הלוגית, או כזו הרואה במדע המצאה "לבנה, גברית, מערבית".
לעיתים נראה לי כאילו העובדה שאני מקבל את קיומו של האטום כאמת אובייקטיבית עומדת בסתירה ללימודי בחוגים מסוימים באקדמיה (שמהם אני נהנה, בד"כ). האם ככה אמורים להיות הדברים, לדעתך?

הייתי רוצה לדעת מה דעתך על כתביו האנתרופולוגיים (בעיקר בתחום הסמלים והמיתולוגיות) של לוי-שטראוס?
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352365
על אף הגישה הסטרוקטורליסטית המשותפת, חומסקי הצליח בבלשנות יותר מאשר לוי-שטראוס באנתרופולוגיה. לא כל כך ברור לי למה. על כל פנים, אני שואף את לוי-שטראוס, אבל לא לוקח לריאות.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352369
"על אף הגישה הסטרוקטורליסטית המשותפת, חומסקי הצליח בבלשנות יותר מאשר לוי-שטראוס באנתרופולוגיה"

אני חייב להגיד שזעזעת את עולמי. באמת הצליח יותר? לא יאומן!
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352403
אני לא חושב שיש ויכוח על זה שהמדע הוא המצאה ''לבנה, גברית, מערבית''. הויכוח הוא על מה המשמעות של העובדה הזו.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352419
מה?! לא המדע, אלא המתודות המדעיות המוכרות לנו. המדע עצמו (במשמעות הבסיסית שלו)‏1 היה כאן הרבה לפניהן.

1 ללמוד איך להצית אש, ללמוד לעשות זאת בקלות רבה יותר, ללמוד איך לעבד עורות, למצוא דרך טובה יותר, למצוא חומר שמרכך את העורות, ללמוד איזה צמח טוב למאכל ואיזה מקל על דלקות, וכולי וכולי.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352424
מה שאת מתארת הוא לא מדע. זה טכנולוגיה. מדע הוא לשאול למה הדרך הזו להצית אש קלה יותר מהדרך ההיא. לשאול למה צמח המאכל הזה מרפא את המחלה הזו. כשנגר בונה שולחן הוא לא עוסק במדע, אם הוא היה שואל מדוע מרכז השולחן לא נופל למרות שרק קצוותיו נמצאים על הרגליים - זה כבר היה מדע.
לבנה, גברית, מערבית. 352433
מה זאת אומרת, בטח שיש ויכוח. לא כל דבר שהומצא על ידי גבר לבן באירופה הוא גברי לבן מערבי. נסה: חיסונים ועוד אלף דברים אחרים שהם לא גבריים או לבנים בשום אופן. גם תורת היחסות אינה המצאה יהודית, למרות שפיתח אותה יהודי.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352418
לא שאלו אותי, אבל לוי שטראוס הניח תבנית חשיבה מסוימת (ניגודים בינאריים), תבנית חדשה שלא היתה עד אז. כתבנית, היא מעניינת ומאפשרת לנתח באמצעותה מיתוסים וטקסטים תרבותיים באופן חדש ולהבין אותם ברמות חדשות. עם זאת, כמו כל תבנית חשיבה תיאורטית, אחרי מספר שימושים, ואחרי שמפנימים אותה כתבנית, די ממצים אותה ופונים לאתר תבניות נוספות. ככה זה בחיים, בכל התחומים בעצם (ע''ע תומס קון).
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352423
אפשר עוד על הניגודים הבינארים?
קשור להתחלקות לשניים של חברות?
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352427
ממש לא. קשור לתבניות סיפוריות ומיתיות (ובעצם לא שונה הרבה מתזה, אנטי תזה וסינתזה) וניזון לא מעט מהארכיטיפים של יונג. בכל מיתוס בעצם אפשר למצוא ניגודים כאלה, וכנגזרת - גם בכל עלילה שיש בה מתח כלשהו.
צמד הניגודים הבסיסי הוא "טבע" מול "תרבות".
צמדים שכיחים נוספים: גברי/נשי, עבר/עתיד, טוב/רע, מאבק/השלמה וכולי וכולי.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353263
קודם כל מוות מול חיים . כי הרי התרבות כולה קיימת
כדי להתמודד עם חוסר הודאות של המוות.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353402
ואני לתומי חשבתי שדווקא עם הוודאות.
confusion will be my epitaph. 353520
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352385
לוגיקה לא זהה ל''חתירה אחר האמת''. אפשר לחתור אחר האמת גם באמצעים שאינם בהכרח לוגיים.
יתר על כן, המשפט ''חתירה אל האמת'' יוצא מהנחה שיש ''אמת'' אחת, סטטית, שאפשר להגיע אליה. הנחת יסוד זו לא הוכחה, ולמעשה כל הפוסט-מודרניזם מתבסס על שלילתה.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352405
האמת היא, שלי נדמה היה שעל קונצפט האמת האחת ויתרו כבר מאז ניטשה. וגם נראה לי שזה קרה קצת לפני מלחמת ויאטנם, שסטוב משום מה זרק אותה שם ללא הסבר כלשהו.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352446
נכון, המשפט אכן מניח שיש אמת אחת אובייקטיבית, אך לא בהכרח שאפשר להגיע אליה - ולסיים. על נושאים אלו כתבו רבים וגדולים לפני, ואין צורך לעסוק פה בפילוסופיה של המדע...

אגב, הנחת היסוד של הפוסט-מודרניזם, לפיך, היא הנחה שאותה אי אפשר לשלול או לאשש, ומכיוון שכך היא אינה ראויה לכל התייחסות מדעית.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352488
מסכים! הפוסט-מודרניזם ודאי שאינו מדע.
אבל אין זהות בין המושג "מדע" למושג "דיסציפלינה אקדמית". אפשר ללמוד, לחקור ולעסוק בנושא מסוים, מבלי לעשות את זה בדרך המדעית (אני יודע שזה חדש לרובכם, אבל לא הפוסטמודרניזם המציא את זה. למעשה הרוב הגדול של הפילוסופיה לא עובד בשיטה המדעית שתיארת [וגם חלקים מהמדע, אבל זה עניין לדיון אחר]).
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352448
"אפשר לחתור אחר האמת גם באמצעים שאינם בהכרח לוגיים"
נכון. אם מנסחים דברים ככה, אז הם באמת כולם נכונים.

אך האם ל"אמצעים שאינם בהכרח לוגיים" יש מקום באקדמיה? האם אנו צריכים ללמד דיקור סיני ליד לנוירוביולוגיה?
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352489
איכשהו יש לי תחושה שכל המדברים בזכות הלוגיקה, לא בדיוק מכירים אותה.
אם אתה סטודנט למדע המדינה, ודאי למדת את ג'ון לוק. ואת אפלטון. האם הכלי שלהם עומדים במבחן הלוגיקה הפורמלית? האם כל טיעון שלהם תקף? (התשובה היא לא).
אמצעים יכולים להיות לוגיים, חצי-לוגיים, לא-לוגיים, סמנטיים, אמנותיים, וכן הלאה. ולכולם יש מקום באקדמיה.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352525
בד''כ - כן. או לפחות הם מנסים (שבמקרה של אפלטון זה היה קצת קשה יותר, בהתחשב בתקופה).

העובדה שיש להם מדי פעם (חלק היו אומרים כל הזמן, אבל אני מצדי די מחבב את אפלטון) טעויות לוגיות פנימיות לא קשורה לעניין. זה שאפלטון השתמש באיש קש כמה פעמים לא אומר שיש מקום באקדמיה לאמצעים לא לוגיים.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352528
המממ... נראה לי שאנחנו לא מדברים על אותו דבר כשאנחנו מדברים על לוגיקה. אתן לך דוגמא: כלי נפוץ בטיעונים של מדעי המדינה (וגם של המדעי) הוא האינדוקציה - הסקה מהפרט אל הכלל, מניסוי מסוים אל עיקרון כללי. אלא שיום הראה שלא ניתן להוכיח עיקרון זה באמצעים לוגיים מבלי להניח אותו מלכתחילה. מה דעתך על כך?
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352535
אינדוקציה טהורה, ככלי לוגי, כנראה שתקפה רק במתמטיקה.
אינדוקציה ככלי מחקר היא לא דבר רע כשלעצמו. אך אין זה אומר שהתיאוריה הכללית היא נכונה - לא נעשתה פה הסקה לוגית בעלת תוקף. התיאוריה תיחשב כנכונה רק כששאר הנבואות שלה יאוששו, וגם אז רק כל עוד לא נמצאו תצפיות סותרות.

אך נדמה שכשחוקרים מסוימים באנתרופולוגיה וסוציולוגיה מדברים על אינדוקציה, הם לא רק מדברים עליה ככלי להגיע לשאלות ולעזור בניסוח תיאוריות. הם מסתכלים על תהליך המחקר שלהם כעליון מבחינה מדעית על התהליך ה''שמרן'' וה''מנותק'' של חוקרים במדעים המדויקים (העוסקים ברדוקציה ו''אטומיזם'').
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352648
אין לי מושג על מה אתה מדבר.
אחד אחד:
1. מה שאתה קורא "אינדוקציה טהורה" הוא פעולה מתמטית התקפה על קבוצות מסוימות של מספרים ולא ניתן להסיק ממנה דבר על העולם האמיתי.
2. איך "יאוששו" את התיאורייה? אם תקרא את יום ואת פופר תראה ששום נתון שהוא לא יכול להוכיח תיאוריה (אלא רק להפריך אותה), ולכן גם למושג "לאושש" אין מובן אמיתי.
3. המשפט האחרון שלך הוא קצת סלט: אינדוקציה לא מנוגדת לרדוקציה (אולי אתה מדבר על אינדוקציה ודדוקציה?) ורדוקציה זה משהו אחר לגמרי. כמו-כן, אני לא חושב שחוקרים בסוצ' ואנת' מדברים על אינדוקציה, או רואים דווקא בה את היתרון של סוג המחקר שלהם על מדעי הטבע (אני לא בטוח שהם בכלל רואים את המחקר שלהם כנעלה יותר). בקיצור, לא הבנתי מה אתה רוצה.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352702
2. "לאשש" אין פירושו "להוכיח".
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353318
אז מה פירושו?
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353331
להוסיף סבירות.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352715
1. זה בדיוק מה שניסיתי להגיד - לאינדוקציה מחוץ למתמיטיקה אין שום תקפות לוגית.
3. תאמין לי, אני מודע להבדל בין רדוקציה לדדוקציה. אני משתמש בשניהם, כי שניהם הם רעיונות מעט "נלוזים" בחוגים מסוימים באקדמיה. לגבי החוקרים בסוצ' ואנת' - לפחות מנסיוני הם אכן מדברים על אינדוקציה ואכן רואים בה שיטה עליונה.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352980
לגבי נקודה 2.

מאז יום ופופר נכתבו ונהגו כמה דברים בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה של המדע בפרט, ואחד הדברים שברורים לי זה שתאוריות מאמתות הן יותר מעניינות ממשפט ההפרכה של פופר. כבר וויליאם היואל, אותו פילוסוף שכתב את פילוסופיית המדע הראשונה, בחצי הראשון של המאה ה- 19 והקדים את פופר בהרבה (foreshadowed and more) הציע כמה דרכים מעניינות ומתקדמות לתימוך תיאוריות מדעיות. ובהקשר של הדיון כאן באינדוקציה, מעניין לקרוא את ההגדרה של היואל ל"קונספציה" של אינדוקציה מדעית, שהיא פחות פשטנית מאלו המוזכרות דלעיל:

לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353109
1. למה? הנה, למשל, יש כאן כמה אנשים שמוכיחים באינדוקציה את קיומו של מעמד הר סיני. אחרים מתווכחים איתם על הפרטים, כלומר אם באמת הם הראו שמתקיים התנאי השני של האינדוקציה, אבל לא על המתודה.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353111
כן, אבל תמיד אפשר לטעון שחייזרים השתילו בכולם את הזיכרון. אפילו המאמינים אומרים ש"לא *סביר* שעשרות אלפי אנשים ישקרו".
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353124
הטענה על השתלת זכרון לא מעניינת. אני יכול לטעון גם שבאקסיומת האינדוקציה המתמטית ישנה טעות יסודית שאיננו מבחינים בה בגלל שהחייזרים מסתירים אותה מאיתנו, ולכן אין להסתמך עליה.

נכון, כמו שלא סביר שכל הניסויים שאיששו את תורת היחסות היו שגויים.
הערה אורתוגונלית 353203
אני רק רוצה להעיר שאם אתה מתכוון אליי, אז אני לא ניסיתי להוכיח באינדוקציה את קיומו של הר סיני. אני חושב שהרבה מתוך האי-הסכמות כאן באייל נובעות מחוסר שימת לב לדקויות. זה לא קשור לדיון הנוכחי, אבל רציתי להבהיר. תודה ויום טוב :)
הערה אורתוגונלית 353541
יום טוב גם לך. לא התכוונתי דווקא אליך (אני לא מעוניין לעסוק בדקויות של מי טוען שבידו הוכחה ומי טוען שבידו עדות מסייעת) אבל כל טיעון המסירה הוא דוגמא לשימוש באינדוקציה.
הערה אורתוגונלית 353697
אתה צודק, הוא בהחלט שימוש באינדוקציה. זה לדעתי מה שיפה בו (בלי להתייחס או לפתוח דיון על נכונותו. פשוט אין הרבה טיעונים מתחומים חוץ מתימטיים שמשתמשים כך באינדוקציה מתימטית).
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352479
נו, אז איך אתה לחתור אל האמת בשיטות שאינן לוגיות ?
ואם אפשר לוותר על לוגיקה, למה אתה טורח עדיין להשתמש בה ?
יכולת לטעון שאני טועה כי אתמול ירד גשם ולכלב שלי יש זנב לבן.
אישית, אני רואה בפוסטמודרניזם (ברובו) רעה חולה שמכרסמת ביסודות האקדמיה לאט ובטוח.
שתי טענות עיקריות יש לי כנגד הפוסטמודרניזם:
1. טרמינולוגיה. מדובר בטרמינולוגיה מעייפת, סתומה ודו משמעית (וכל המרבה, הרי זה משובח). משפטים באורך פסקה, חוסר בסימני פיסוק (או הגזמה בהם)ועוד. אבל מה שבאמת גרוע הוא ניסוח של רעיונות פשוטים ואף פשטניים כך שלא ניתן יהיה להבין אותם, על מנת להקנות להם נפח ותוכן מלאכותי. וזה עוד במקרים שלמחבר עצמו יש מושג על מה הוא מדבר (ע"ע לקאן). אני מגיע ממדעים מדוייקים. נהוג אצלנו לכתוב קצר ולעניין, עם סיבוכיות מינימלית בטקסט עצמו. אין מילים מיותרות. אין משפטים ארוכים, למעט במקרים שאין ברירה. ואם תנסה לכסות במילים על דלות רעיונית, יקרעו אותך (ולא שאין מי שמנסה). ואם לומר את זה בפשטות: אחרי קריאה של מאמרים פוסטמודרניסטים, אני נשאר בתחושה שניתן היה לבצע קיצור דרסטי של הטקסט, ובכך רק לתרום להבנתו. במדעים המדוייקים המצב הפוך: אין כמעט מילה מיותרת, וקיצור הטקסט יפגע בהבנה. מה שכן, אין לי בעיייה עם הטרמינולוגיה המקצועית הבלתי מובנת. אם אני לא מבין מונח מסויים, זה בעייה שלי. גם אצלנו יש קללות לא קטנות (מי אמר טרנסקריפציה ?) שנועדו להביע תהליכים מורכבים במילה אחת.

2. " יתר על כן, המשפט "חתירה אל האמת" יוצא מהנחה שיש "אמת" אחת, סטטית, שאפשר להגיע אליה. הנחת יסוד זו לא הוכחה, ולמעשה כל הפוסט-מודרניזם מתבסס על שלילתה."
אז בוא נבצע תרגיל מחשבתי. הדוגמא קיצונית, בכוונה. אני אקח פטיש חמש קילו, ואנחית לך אותו על הרגל. אתה סובל מעצמות שבורות, שטפי דם ועוד מרעין בישין. אני טוען שהאמת שלי היא שלא פגעתי בך, לא הרבצתי לך עם פטיש, ובכלל פטיש ברגל משפר את זרימת הדם ובהירות המחשבה. אתה טוען שהאמת שלך היא אייייייי !!!! זה כואב !!!! אני לא יכול ללכת על הרגל !! אמבולנס !!! (וכו).
ובכן: האם באמת חטפת פטיש ברגל ? האם כואב לך כתוצאה מזה ?
או שמא אתה בעצם אדם מאושר, צלול מחשבה, בעל מחזור דם מומרץ ?
האם שתי האמיתויות מתקיימות זו לצד זו ? האם שתיהן תקפות במידה שווה ?
הפוסט מודרניסט יגיד שכן (אם זה פוליטיקלי קורקט ותומך בתיזות ה"נכונות"), הרי אין אמת אחת סטטית שניתן להגיע אליה...
נו ברצינות.
עושה רושם שהקושי להגיע אל חקר האמת, גורם לפוסט מודרניסטים רבים פשוט לוותר על הניסיון. במקום לתאר את המציאות בצורה הטובה ביותר, ואז לנסות להגיע לרמות דיוק הולכות וגדלות פשוט מחליטים שאי אפשר להגיע אל האמת ומוותרים. ואז גם אומרים שלא מתווכחים מהי האמת, כי כל האמיתויות (גם אם הן סותרות), נכונות. מה שאומר שלמעשה אין משמעות לכלום.
לצערי, אין במדעי הרוח את מסננת השטויות שנקראת מציאות. אם מחר אני אטען שבליעת פגזי בליסטרא מעופרת פעמיים ביום תוך שירת האינטרנציונל גורמת לשיפור במצבם הפיזי של חולי סרטן, אני אצטרך להעמיד את התיאוריה לבדיקה. קל מאד להפריך אותה. כמה חולי סרטן מתים כבר תעשה את העבודה. ואל תנסו לומר שיש "אמת" אלטרנטיבית שלפיה הטיפול שלי עוזר. הקרובים שלהם עלולים לנסות איזה לינץ' קטן בשביל להעביר את השבעה.

העניין הוא שמי שמנסה להתנגד לדרך המחשבה הפוסט מודרניסטית (והפמיניסטית, והפוליטיקלי קורקט) מתוייג מיידית כבור מיושן ומאובן, שוביניסט גזעני, חדל אישים ואוייב העם, האנושות וכל השאר. ואז אף אחד לא מעיז לקום ולומר "לא הבנתי" בשהמרצה מדבר בצורה לא מובנת, כדי שלא יחשב לטיפש. וכולם מיישרים קו. וכולנו עוד נסבול מזה.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352492
הטענה שאין אמת אחת אינה אומרת שהכל אמת. אם אתה תכה בי בפטיש חמש קילו, אני אסבול מאוד מעצמות שבורות (סביר להניח).
אבל מכאן ואילך יש כל מיני אופציות להבין את האירוע הזה, וייתכן שיש יותר מאחת שהיא נכונה.
ייתכן שאני אגיד שאתה שונא אותי מאז ומתמיד בלי כל סיבה ואתה תגיד שדווקא עד אתמול חשבת שאני על-הכיפאק, אבל היום עשיתי איזה עוול נורא לך או למשפחתך, והחלטת שאתה חייב להחזיר לי.
ייתכן שאני אגיד שאתה חולה נפש ואתה תגיד שלא מיניה ולא מקצתיה, פשוט הבריק לי משהו ביד שנראה כמו סכין ואתה חשבת שאני בא להרוג אותך.
ייתכן שאני אראה בזה עונש משמים מפני שהלכתי רכיל ואתה תטען שבכלל לא ראית שאני שם כשהנפת את הפטיש בתור חזרה לקטע בהצגה...
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352580
זה שבמציאות אנשים רואים בצורה שונה אינו שולל את מציאותה של אמת. למשל בהחלט יתכן שבמקביל, אתה חושב שהוא חולה נפש, והוא חשב שהוא ראה סכין. שני הדברים אינם סותרים, ושניהם ביחד יכולים להוות את האמת. מה שלא יכול להיות הוא שזה גם נכון שאתה חשבת שהוא חולה נפש, וגם שאתה חשבת שהוא שפוי לגמרי.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352494
קשה לי מאוד אפילו להתחיל להתווכח אתך, כי אתה מייד שולף סדרה של טיעוני 'אד אבסורדום' קיצוניים (כולל הטיעון הנדוש "אז תקפוץ מהחלון") ותוקף אנשי קש. תירגע.

שים לב למה שאמרתי:
1. לא טענתי שהאמת תלויה תמיד באינטרפרטציה.
2. לא טענתי שהלוגיקה מיותרת.
3. לא טענתי שאין מציאות.

מה כן אמרתי? אחדד:
1. *לא תמיד* יש "אמת" אבסולוטית, וההנחה שתמיד קיימת כזאת היא בעייתית.
2. *לא תמיד* הדרך הטובה ביותר להגיע לאמת היא לוגיקה.

והנה הפתעה:*גם אני* מגיע ממדעים מדויקים. התואר הראשון שלי הוא במתמטיקה ופיזיקה. בניגוד לפ"מ הקיצוניים, לעולם לא אטען שפ"מ היא דרך חשיבה טובה ונוחה לעסוק בפידיקה, בין השאר בגלל שבפיזיקה יש עמידות יפה של תוצאות הניסויים לשאלות כגון מי המדען, איפה הוא למד ומה יש לו מתחת לחצאית. אבל בדיוק מאותה סיבה זה נראה לי מאוד משונה לנסות להחיל מתודות לוגיות ומדעיות על מדעי הרוח ‏1, או למתוח עליהם ביקורת כאשר הם לא מחילים מתודות כאלו. שהרי במדעי הרוח יש חשיבות עליונה למטען שהחוקר מביא אתו; במדעי הרוח בהחלט יכול להיות מצב שאין אמת אבסולוטית (מה *באמת* המשמעות של "רומיאו ויוליה"?); במדעי הרוח ה"איך" חשוב לעתים רבות יותר מה"מה".

לגבי רמת הסיבוך, זה לאו דווקא עניין פ"מ אלא עניין של מדעי הרוח ככלל. נסה לצלוח את דקארט, שפינוזה, קאנט או ויטגנשטיין ותיווכח. למה זה כך? בין השאר בגלל ה"איך" שחשוב מ"מה".

1 מדעי הרוח זה שם לא טוב. Humanities באנגלית מדויק יותר, שכן הוא מבהיר שלא מדובר בשום אופן במדע.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352633
1 גם בעברית, אם תכתוב "מדעי" הרוח, יהיה ברור שלא מדובר בשום אופן במדע.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352642
מדובר בדרך מחקר שיטתית ושימוש במה שקרוי "אפאראט מדעי".
בזמנו, לפני כ-‏35 שנה, עסקו שלושת השעורים הראשונים בנסיון להוכיח מדוע פסיכולוגיה היא מדע. לעומת זאת למדע המדינה או היסטוריה לא היתה בעיה כזאת; הם לא טענו שהם מדע כמו המדעים המדוייקים, אך "המדעיות שלהם" שלא הטילו בה ספק התמקדה בשיטות העבודה והמחקר.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352705
תתפלא. לפני זמן מה אמר לי *פרופ'* לפסיכולוגיה, איש אינטליגנטי מאוד באופן נורמלי, ש*כל* תחום לימוד באוני ברסיטה הוא מדע. כולל, כך אמר במפורש, ספרות ומדעי הרוח בכלל. וזה עוד אחרי שניסיתי להוציא ממנו את הגדרתו למושג "מדע", והוא אמר שידע מדעי הוא ידע שניתן לחזור עליו במחקרים שונים...
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352878
מעניין מדוע חשוב לך להדגיש את ה''פרופ''', וגם הצורך שלך להיתלות באילנות גבוהים...
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352925
לא נתליתי בשום אילן גבוה. נהפוך הוא, כתבתי את התגובה בנימה סרקסטית, שהרי אני מסכימה בהחלט ש''מדעי'' הרוח אינם מדעים כלל ועיקר. חשבתי שזה ברור לאור המשך התגובה. הדגשתי את ה''פרופ''' משום שזה נראה לי עדיין בלתי נתפס שיש אנשים שיושבים זמן כה רב בעולם האקדמי, ישראלים, שעדיין סבורים כך.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353204
וההגדרה של מה זה מדע, היא אינה פוליטית?
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353211
היא הגדרה.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353223
היא הייתה יכולה להיות אחרת.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353268
מצטער, הסרקאזם עבר מעליי
סווש...
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353291
סווש?
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 353543
הרעש הזה כשהוא עובר. השווה ל:
I love deadlines. I love the whooshing noise they make as they go by."

(דאגלס אדאמס זצוק"ל)
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352510
הטענה הפוסטמודרניסטית ש"אין אמת" אינה טענה פשטנית. היא טענה הרבה יותר הרבה יותר מורכבת מהדרך שהצגת אותה. עדי אופיר "נותן בהם סימנים". אני משטיח רעיונות עמוקים במין סיכום מטופש, אבל רק טעימה:

1. אין נקודת מבט טרנסצנדנטית. כל ניסיון להבין את המכלול כרוך בקיטועו ועיוותו לפי הפרספקטיבה של עמדה מוגדרת, שבעת ובעונה אחת מאפשרת את ההבנה ומגבילה אותה. אי אפשר לשקף את מושא ההכרה "כפי שהינו", אלא רק לייצר "תחליף" שלו במעשה הייצוג.
2. אין פרוצדורת שיפוט תקפה א-פריורי. לא שאין בנמצא טיעון רציונאלי או נוהל רציונאלי של בחירה בין טענות מתחרות, אלא שאין בנמצא פרוצדורה קבועה שתבטיח את הרציונאליות של הטיעון או נוהל הבחירה בכל סיטואציה אפשרית. הביקורת הפוסטמודרניסטית נוטה לראות את המאמץ למצוא הליך סופי כניסיון להפעלת כוח במסווה של רציונאליות.
3. אין עיקרון מאחד לתיאור או הסבר של המציאות. אפשר לקוות רק למצוא איים של סדר בתוך הזמן ההיסטורי, החברתי והתרבותי.
4. אין סינתזה של הזמן ההיסטורי. אין קו רציף שמחבר את ההוה אל העבר. בכל רגע אפשר לפרש את העבר אחרת, וליצור סיפור שונה.
5. היוצר אינו העיקרון המסביר של היצירה. הפעילות התרבותית אינה מפעל של יחידים מול העולם, אלא הפעילות הזאת מתווכת ע"י שפה, סדרי שיח ופרקטיקות חברתיות. היצירה התרבותית אינה ניתנת להעמדה על יחידים. במקום להתעניין ב"גיבור", הפוסטמודרניזם מתעניין באופן ייצורה של ההילה החברתית המקיפה אותו.
6. הסובייקט אינו אחדות טרנסצדנטלית. אין מהות קבועה ליחיד שמכתיבה את זהותו. להיות סובייקט פירושו מצד אחד לתפוס עמדה מוכנה בשדה מורכב של יחסי כוח שבתוכו מוגדרות אפשרויות של פעולה, הכרה וביטוי. מצד שני, לנקוט עמדה כלפי השדה הנ"ל, וכך ליצור באופן דינמי ומשתנה תדיר את הזהות האישית.
7. אין פעולת ייצוג אוטונומית. כל מעשה ייצוג של משהו הוא גם ייצוג של הכוח לייצג וגם מימוש שלו, וכן אתגר ביחס לייצוגים אחרים של "אותו" משהו. לכן, מעשה ייצוג אינו רק משקף יחסי כוח - הוא תמיד גם משתתף במשחק. לכן, התקווה להפריד בין ייצוגים (כמו אמנות, מדע או מוסר) לבין יחסי הכוח שבתוכם נתון הייצוג היא תקוות שווא.
ועוד (נמאס לי לכתוב).
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352529
טוב, התגובה שלך רק מוכיחה את ההשגות שלי לגבי צורת הניסוח של פ"מ.
נתווכח רק עם מה שקל לי (כמה נוח...).
"אין סינתזה של הזמן ההיסטורי. אין קו רציף שמחבר את ההוה אל העבר. בכל רגע אפשר לפרש את העבר אחרת, וליצור סיפור שונה.
"
מעבר לעובדה שאני לא מצליח להבין מה פירוש "אין סינתזה של הזמן ההיסטורי." (אני אשמח להסבר), הרי שיש קו רציף של פעולה-תוצאה כמעט תמיד. ויש היסטוריה מדוייקת של מה שקרה. תיאור ההיסטוריה יכול להשתנות, והוא לפעמים מוטה. זה לא משחרר אותנו מהחובה לברר מה קרה באמת. אמנם אפשר לפרש את העבר אחרת בכל פעם, וליצור סיפור שונה. אבל האם זה הסיפור הנכון ? האם הוא דומה יותר או פחות למה שבאמת קרה ? אליבא דפ"מ, שני הסיפורים נכונים באותה המידה, שהרי זה תלוי במתבונן. אבל אדם שמת ביום מסויים, מת באותו היום. הוא לא יכול להירצח למחרת. אנחנו צריכים לבדוק, כמיטב יכולתנו, מה עלה בגורלו. אולי לא נצליח לברר זאת לעולם, וניאלץ להכיר בבורותנו. אבל יש עדיין סיפור אחד נכון לגבי אותו האדם, והדי האירוע יכולים להגיע עד לימינו אלו.
לגבי סעיף 1. תתפלא. אם אני צופה בעצם נופל ומודד את התאוצה שלו, היא תהייה קבועה תמיד (על כדור הארץ, בהזנחת חיכוך וכו). אין כאו " ניסיון להבין את המכלול כרוך בקיטועו ועיוותו לפי הפרספקטיבה של עמדה מוגדרת, שבעת ובעונה אחת מאפשרת את ההבנה ומגבילה אותה" אלא תיאור של מה שקורה, ויקרה, תמיד. ניתן לשפר את התיאוריה, לגלות שהיא לא מדוייקת (כמו שאכן קרה) וכך להבין טוב יותר. ואני מקווה שאני טוען לגוף הטענה שלך, ולא לכיוון שונה לחלוטין מתוך חוסר הבנה.

לגבי שאר הטענות, תרגם אותן לעברית, ואז נוכל להמשיך.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352545
בעיניי שאר הטענות הן די מובנות וברורות (לפחות באופן שיטחי. אני לא מתעניין במיוחד בפוסטמודרניזם). ובכנות, העתקתי מתוך המאמר רק משפטים שנראו לי מאוד ברורים. אם אתה לא מבין אותן, אני משער שאין לך הכשרה מינימאלית במדעי-הרוח. זה בסדר גמור, כמובן. וזה לא שאין הרבה מה לתקוף בעמדות פוסטמודרניסטיות. אבל (כרגיל) אני לא מבין כיצד אתה תוקף את הדיציפלינה על בסיס חוסר הבנה. אני לא עושה זאת למדעי הטבע או למתמטיקה ש(לצערי) אני לא מבין בהם דבר.

בקשר ל"סינתזה של הזמן ההיסטורי". צריך להפריד בין שתי משמעויות של היסטוריה. משמעות אחת של ההיסטוריה היא "מה שקרה" המשמעות השנייה היא היסטוריה כתחום ידע. הביקורת הפוסטמודרניסטית מתייחסת למשמעות השנייה. היא לא מערערת על זה שדברים התרחשו. השאלה היא כיצד אנחנו מארגנים את מושגי הזמן ההיסטורי שלנו וכיצד אנחנו בוחרים לספר לעצמנו מה קרה. אילו אירועים חשובים בסיפור ההיסטורי, כיצד אנחנו בונים את "הסיפור", כיצד המחקר שלנו מייצג את האירועים, ומה המשמעות של ייצוג הסיפור באופן כזה ולא אחר (כי ידע הוא כוח, וכי הצגות שונות של הסיפור גורמות לנו גם לפרש את ההווה באופן שונה). *ההתרחשויות עצמן לא יוצרות סיפור*. בני אדם, שפועלים בשדה החברתי, הם אלו שיוצרים אותו. בגלל שסיפור שבני-אדם יוצרים מבוסס על פרשנות, הסיפורים השונים לא מתלכדים לסיפור אחד גדול.
במובן הזה, "להווה יש יותר מעבר אפשרי אחד". אין קשר סיבה-תוצאה מובנה בהיסטוריה כתחום-ידע, אלא כפרשנות. אנחנו יכולים לבחור להעניק לסיפור ההיסטורי משמעות חדשה ולבצע פריוריזציה אחרת.

בנוגע לסעיף 1. קודם כל, תיאוריה היא מעשה של ייצוג ולא המציאות כשלעצמה. היא מייצגת (במודע) זווית מסויימת של המציאות (למשל, היא לא מתעניינת מה החפץ שנפל). זה בסדר גמור. חוק מדעי הוא לא ניסיון להבין את המכלול. אבל אם תנסה להבין את המכלול דרך נקודת מבט אחת (מדע, דת, מרכסיזם, אמנות), כביכול חסרת-פניות, כמו אלוהים, הפוסטמודרניסטים ישללו זאת. אנחנו לא אלוהים ואין לנו נקודת-מבט מחוץ לאירועים. זה לא אומר שהמדע אינו רציני, שווה או שהוא לא מפיק ניבויים נכונים. זה רק אומר שבחירת הזווית המדעית להתבוננות בעולם היא חלקית למכלול. והרבה פעמים, בשדה החברתי, מועיל לשאול מדוע בחרנו להתייחס למציאות מזווית אחת ולא מזווית אחרת, מדוע העלינו שאלות מחקר מסויימות ולא אחרות ואת איזו קבוצה זה משרת.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352607
''והרבה פעמים, בשדה החברתי, מועיל לשאול מדוע בחרנו להתייחס למציאות מזווית אחת ולא מזווית אחרת, מדוע העלינו שאלות מחקר מסויימות ולא אחרות ואת איזו קבוצה זה משרת.''

ובכן, לגבי הפוסטמודרניסטים עצמם נראה שהתשובות די ברורות.
לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... 352610
bullseye. אני אכתוב על זה מחר.
ביקורת קלילה מאד על הפוסט-מודרניזם 352636
כפי שיהונתן הציע, ניסיתי לחשוב מדוע הפוסט-מודרניזם מעלה שאלות מחקר מסויימות, ואיזה קבוצה הוא משרת.

המדע מחפש אחר התבונה והאמת. האמנות אחר האסתטיקה. הפוסטמודרניזם הוא תורה מסדר שני - הוא ביקורת על תורות אחרות. בפרט, הוא מבקר את המדע. הביקורת היא ביקורת הורסת, אבל מבוצעת באופן חכם - כלומר היא לא תוקפת את המדע בנקודות המהותיות שלו. כמו שיוהנתן אמר, הפוסט-מודרניזם לא מתייחס לתוכן של המדע או אומר שהוא שגוי – אלא מסתכל על "מקומו בשיח החברתי". מצאתי סיכום קצר וקולע של הביקורת הפוסט-מודרנית על המדע (המקור הוא ‏1):
1. אין דבר כזה אובייקטיביות, ולכן המדע לא יכול להשיג את האמת האובייקטיבית (דומה מאד ל"אין נקודת מבט טרנסצנדנטית. כל נסיון להבין את המכלול כרוך בקיטועו ועיוותו" וגו'. רק במילים יותר פשוטות).
2. המדע משרת אידיאולוגיה שנועדה לדכא קבוצות מקופחות ומיעוטים.

אז למה הביקורתיות הזו? התשובה היא שהפוסט-מודרניזם הוא תגובת נגד לרציונאליזם ולמודרניזם ("פוסט-מודרניזם"). לכן מעניין אותו מאד לבצע דה-קונסטרוקציה לתהליך המדעי, ולהראות שאין הבדל עקרוני בין מיסטיקזם או דת לבין מדע ("נסיון להפעלת כח במסווה של רציונאליות" וגו'). זוהי נקודה חשובה: הפוסט-מודרניזם לא רואה שום דבר רע במיסטיקה. אסטרולוגיה, קבלה, ריפוי בעזרת חוצנים - בסה"כ עוד כמה צורות לגיטימיות להסתכל על המציאות. המודרניזם סבור שזה מסוכן מאד. איזה קבוצה הפוסט-מודרניזם משרת? אוקי, מלבד את הפוסט-מודרניסטים עצמם, קל לראות שהוא משרת את המיסטיקנים, הדתיים, פסודו-מדענים למינהם ואחרון חביב טרחנים כפייתים.

כמובן, כל הביקורת שלי היא בערבון מוגבל, אני רואה רק זווית אחת של המציאות, הדיוט באופן כללי וגו'. אילו הייתי מרפא בעזרת חוצנים הייתי רואה את הדברים אחרת לגמרי.

נ.ב. משהו בנימה אישית.. יהונתן, נזכרתי לפתע‏2 שיש לך התנגדות מתודולוגית לפסיכולוגיה אבולוציונית, כי היא מאפשרת להסביר דבר והיפוכו בלי למצמץ (תגובה 352111). אני לא מזדהה במיוחד עם ההתנגדות הזו. אבל התיאור שלך של הפוסט-מודרניזם מזכיר לי את הבדיחה על אותו רבי שבאו אצלו אישה ובעל שרבו ושניהם יצאו צודקים. בא אצל הפוסט-מודרניסט מדען, אומר לו ככה וככה והפוסט-מודרניסט יגיד "צודק". בא אצלו בריאתן, ואומר לו את היפוכו של אותו דבר, והפוסט-מודרניסט יגיד לו "גם אתה צודק". בקיצור, מה שאני רוצה לשאול הוא האם יש לך התנגדות מתודולוגית גם לפוסט-מודרניזם?

2 סוג של גבינה.
ביקורת קלילה מאד על הפוסט-מודרניזם 352643
אני ממש לא פוסטמודרניסט. עם זאת, אני חושב שהפוסטמודרניזם מעלה טענות חשובות שיש להתמודד איתן ‏1, והוא מאתגר השקפות מקובלות על תפיסות תרבותיות. הוא לא שטויות ולא חסר-משמעות (רק מוטעה ברובו לדעתי).
בנוגע להשוואה לפסיכולוגיה אבולוציונית, היא לא נראית לי נכונה. פסיכולוגיה אבולוציונית מתיימרת להיות מדע. לפוסטמודרניזם אין עניין כזה, והוא לא אמור לעמוד בקריטריונים מדעיים.
בנוגע להתנגדות מתודולוגית - בוודאי שיש לי כזאת. פוסטמודרניזם שולל את הסיפורים הגדולים, את ה"נראטיב-על", אבל הוא בעצמו נראטיב-על כזה.

1 ושחלקן עשויות להיות אמיתיות. אל תשכח שנתתי כאן אפיונים מאוד כלליים לעמדות פוסטמודרניסטיות ולא נכנסתי לעמדות עצמן.
ביקורת קלילה מאד על הפוסט-מודרניזם 352646
לא טענתי שהוא חסר משמעות או שטויות. פשוט בחנתי את מקומו בשיח החברתי.
ביקורת קלילה מאד על הפוסט-מודרניזם 352802
אני חושבת שחטאו של הפוסט-מודרניזם הוא גם נקודת החוזק שלו: הדה-קונסטרוקציה, אותה ביקורת לא בונה שאינה מאפשרת לשום דבר להתחמק ממנה, ומצד שני לא מביאה אף רעיון לשיפור. למעשה, הוא מצביע על דרך ללא מוצא וטוען שכל הדרכים מובילות אליה.
ביקורת קלילה מאד על הפוסט-מודרניזם 352805
זאת אחת ההשקפות (אפוריה, כמו סוקרטס). אבל למעשה, רוב הפוסטמודריניסטים לא מתנגדים ל''סיפורים הקטנים'' אלא רק למטא-נראטיבים. גירץ, וינץ', ליוטר וחבריהם לא חושבים שאין אמיתות מקומיות, אלא שהן לא מצטרפות למתודה אחת גדולה או לסיפור אחד גדול. וכאן הם נכנסים ללולאה.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352614
טוב, נראה אם הצלחתי להבין משהו.
(התנצלויות מראש על שימוש לא נאות במושגים)

1. הטענה המרכזית היא שקיימת הטיה של החוקר (הסובייקט?) בבואו לחקור את המכלול. מעבר לכך, הטיה זו קיימת תמיד, ובכך מונעת הבנה טרנסנדנטלית של המכלול.
לדעתי הטיה זו קטנה ככל שהמכלול והרקע האישי של הסובייקט זרים. במקרה של מתמטיקה, המכלול זר לגמרי לרקע הסובייקט, ולכן אין הטיה כלל. לחוקר אלמוגים יכולה להיות נקודת מבט טרנסנדנטלית על הרגלי הרביה של האלמוגים. להיסטוריון אתאיסט יכולה להיות הבנה מלאה למדי של הטיעונים השונים בוויכוח התיאולוגי העקרוני בסוגיה הבוערת כמה מלאכים יכולים לרקוד על ראש סיכה. מכיוון שוויכוח זה אינו נוגע לו באופן אישי, ההבנה שלו את המכלול כוללת הטיה זניחה ביותר. כלומר ההשפעות של וויכוח תיאולוגי מימי הביניים הרקע האקדמי והאישי של החוקר הנ"ל קטנות מהשפעה של עונת השנה או היחסים עם השכנים.
בהרבה תחומים ניתן להגיע למצב של חקר המכלול עם הטיה זניחה. ההטיה השיורית ממנה לא ניתן להיפטר שקולה מבחינתי לשגיאת המדידה בניסויים פיזיקליים. מעבר לכך, גם בנושאים בהם לא ניתן להקטין את ההטיה, אפשר לכמת את מידת ההטיה. בניסויים פיזיקליים בהם טעות המדידה אינה זניחה, הנסאים יכולים להעריך את ההטיה, וכך להפיק מידע אובייקטיבי, אם כי ברמת דיוק פחותה, למרות ההטיה של תוצאות הניסוי.

2. קיום או אי-קיום של "פרוצדורת שיפוט תקפה א-פריורי" היא שאלה פילוסופית. ניתן להסתכל על "מוסר" כפרוצדורת שיפוט פוטנציאלית, ואז השאלה הופכת לשאלה הפילוסופית האם קיים מוסר אבסולוטי או כל מוסר רלטיבי בהכרח (ע"ע דיון 1966). המשך הטענה חסר משמעות, מכיוון שהדרישה שפרוצדורת שיפוט תכריע בכל סיטואציה אפשרית חזקה מדי. קיימות אינסוף סוגיות בהן פרוצדורת השיפוט לא חייבת לתת דין, למשל בקושיה האם הצבע הירוק נאה יותר לעין מהצבע הכחול.
אני יכול להניח עקרונות מוסר אבסולוטי מוצדקים, כאשר ב"מוצדקים" הכוונה בכך שהחלטה או ההצדקה לא נובעת מהטיה של (1). ייתכן שמוסר כזה הוא חלש מבחינה שלא ניתן להכריע באמצעותו סוגיות רבות, אבל ההכרעות שמוכרעות בעזרתו קשה לתקוף.
הסיפא נראית כמו נסיון התחמקות של הביקורת הפוסטמודרניסטית מכל הכרעה שהיא.
שים לב שבמתמטיקה קיימת "פרוצדורת שיפוט תקפה א-פריורי", והיא ההוכחה המתמטית (עד-כדי Gödel והמתמטיקה המונדית).

3. כאן לא ברורה לי הכוונה ב"מציאות". בהרבה אספקטים ניתן לתיאור מקורב למדי של המציאות. מדעים מדוייקים עושים זאת כבר מאות שנים.
במדעי החברה יש נטיה להרים ידיים מראש מכיוון שתיאור המציאות לעולם לא יהיה שלם.

4. לחוקר מודרני יש הטיה חזקה מאוד בכל מחקר בקשור בשואה, מכיוון שהיא התרחשה במאה הקודמת. לעומת זאת, לאותו החוקר יש פחות הטיה בבואו לדון במרד בר-כוכבא. ככל שעובר הזמן ההטיה של ההיסטוריון קטנה, ולכן נקודת ההשקפה הטובה היותר היא באינסוף, כאשר ההטיה של (1) קטנה למינימום. זאת כמובן תחת ההנחה שהידע על התקופה הרלוונטית לא מתפוגג.
לדעתי ניתן לבנות סינתזה של הזמן ההיסטורי, המתארת את ההיסטוריה כתהליכים שונים בלי לנקוט עמדה. ככל שהזמן חולף, רמת הדיוק עולה. "פירוש שונה של העבר" מניח שקיים קשר בין הסובייקט והמכלול (במקרה זה אירוע היסטורי), ולכן במקרה זה ניתן לספר הרבה סיפורים שונים, אבל אלו אספקטים שונים של התהליכים השונים, ובפני עצמם לא רלוונטיים יתר-על-המידה.

5. לא הבנתי.

6. "להיות סובייקט פירושו לתפוס עמדה" וכו' נובע מ(1). גם (7) נובע מבחינה מסויימת מ(1).
לכן הניסוח הגורף של טענות אלו לא מקובל עלי.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352623
ראשית, הפוסטמודרניסטים לא מדברים על "הטיות". השימוש במושג הטיה מניח שיש אמת אחת, קוהרנטית, מקיפה-הכל, ראויה ונכונה, ושחוקר יכול למצוא אותה או לסטות ממנה. הטענה של הפוסטמודרניסטים היא שאין אמת כזאת. לא מדובר על הטיה, אלא על הצורה שהמושגים שלנו מעוצבים בתוך שיח חברתי.

שנית, הפוסטמודרניסטים, ברובם המוחלט, לא מתעסקים בחוקי הפיזיקה או המתמטיקה. הם לא מערערים על חוקי הגרביטציה או על משוואות מהמעלה השנייה. הם מתעניינים במקומו של המדע בשיח החברתי, בשיח החברתי שיוצר המדע, בסוגי השיח השונים בתוך הקהילות המדעיות וכדומה. נדמה לי שזאת נקודה שרבים ממבקריהם כאן מחמיצים.

(להיסטוריה התייחסתי בקצרה ב תגובה 352545 לא מדובר על הטיות, אלא על הצורה שבוחרים לספר את הסיפור. מתוך ההיסטוריה כמאורעות לא נובעת ההיסטוריה כסיפור. ואני חושש שלא לגמרי הבנתי את סעיף 2 שלך).
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352738
לגבי ההיסטוריה: למיטב ידיעתי אכן היה לנו עבר אחד. גם אם יש סיפורים רבים עליו.

נרחיב את דוגמת הפטיש שנתנה קודם: אם אחד מאבות־אבותי היה מכה את הרודוטוס עם פטיש 10 שקל‏1 זה היה כואב לו באותה מידה. יכול להיות שהוא היה אף מדווח על־כך באחד מספריו. אבל גם אם הוא לא היה מדווח על כך, אותו מאורע עדיין התרחש.

דוגמה יותר רלוונטית לצורך הדיון: איך הסתיימה מלחמת יום־הכיפורים?

1 שקל: מידת משקל עתיקה.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352748
בתגובה 352545 ביצעתי הבחנה בסיסית בין היסטוריה כ"כלל המאורעות שהתרחשו" לבין היסטוריה כתחום ידע. שוב, הפוסטמודרניזם עוסק בהיסטוריה כתחום ידע ולא במאורעות שהתרחשו. הוא עוסק בייצוגים של המציאות כפי שהם מופיעים בתרבות ובחברה ולא במציאות עצמה (תהיה מה שתהיה).
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352755
הקביעה הזאת נראית לי קצת כוללנית ומלאכותית; אתה יכול לתת לי דוגמאות של היסטוריונים פוסטמודרניסטים?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352769
פוסטמודרניסטים נוטים לכתוב תזות היסטוריות (ליוטר, סעיד, פוקו וכולי). מעבר לזה אני לא מכיר באופן בלתי אמצעי. אם תרצה, אני יכול להעתיק שמות מביבליוגרפיות של ספרים בפילוסופיה של ההיסטוריה אבל הם לא מפורסמים ולא ישראלים.

למה כוללנית ומלאכותית?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352778
היות שאני גם חובב היסטוריה וגם עסקתי בה, כשאני שומע כינוי כמו פוסט מודרניסט, שנשמע קצת כמו קללה (לפחות לגבי מספר אנשים), אני רוצה לראות את מי קיללו בכינוי הזה ולראות על מה.
בלי לקרוא משהו ממנו- לא אוכל להתייחס לזה אלא כמשהו שאיננו יותר מכינויים. קראתי מאד מזמן משהו של אדוארד סעיד. אינני זוכר שזה היה משהו שיכול היה להכלל במאמר שאנחנו מגיבים לו.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352784
טוב, לצערי אני לא יודע מספיק כדי לעזור. אני לא אוהב את הרעיונות של סעיד (וכן חושב שליוטר אומר דברים מעניינים), אבל ההיכרות שלי אינה מכלי ראשון. אולי אם מר ג. שמעון היה בסביבה...
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352789
אנחנו כל הזמן רואים הכל בעיני הסכסוך הישראלי פלסטיני. אדוארד סעיד הוא היסטוריון הרבה מעבר לכך.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352798
כרגיל, אני לא חושב שהערך בוויקיפדיה מוצלח. בקיצור:
הטענה הבסיסית של סעיד היא שאיש-הרוח כותב מנקודת-תצפית של הממסד המערבי, ובזה הוא לא רק מציג, אלא גם מייצג את גישתו של הממסד המערבי למזרח. הוא טוען שהמחקר התרבותי/היסטורי הוא יצירה מערבית, ומשקף את האינטרסים, הייצוגים ואופן החשיבה של האדם המערבי. במקרה של חקר המזרח, החוקר מייצג את השיח של האדם הקולוניאליסטי והפוסט-קולוניאליסטי.
הוא טוען שהמערב המציא מערך של ייצוגים המייצג עבורו את "המזרח", והוא האוריינטליזם. הייצוג הזה הוא מערבי מטבעו, והוא תחליף לייצוג של המזרח האמיתי עצמו. התכנים של המזרח בייצוג המערבי הם כדתי ושבוי בכבלי המסורת, יחד עם תכנים סטריאוטיפים כמו: חושניות, עריצות, אי-דיוק ונחשלות.
כך, המערב קובע את טבעו של המזרח, ואז חושב את הקביעה הזאת לממשות. הייצוג הזה הוא אמצעי ניצול: אם הייצוג הזה אמיתי, מן הראוי שהמערב ישלוט. בנוסף, יש למערב תועלת מייצוג זה כי הוא משתמש במזרח כ"אחר" שלו: כדי לעצב את זהותו העצמית נדרש המערב לבנות דמות של אחר המנוגד לו בתכונותיו. כאן משמשים לחלופין דימויים של "הפרא האציל" או של ייחוס תכונות שליליות בדרך של השלכה.
הסכנה היא בכך שהמוכפף מפנים את התדמית שלו כפי שהמכפיף קבע אותה בשיח ההגמוני.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352803
בהקשר זה צריך להזכיר גם את הומי באבא:

תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352981
סעיד לא היה היסטריון בכלל. תחומו האקדמי היה ספרות אנגלית והשוואתית. [אבל למה להתנטפק כשאין אמת והכול נכון..]
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352991
המרצה שלי להיסטוריה טען שחלק מההיסטוריונים הטובים ביותר כלל לא באו מתחום ההיסטוריה.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352993
יכול להיות (יהיה מוגזם לבקש דוגמאות להיסטוריונים כאלה?).
אבל זה לא המקרה כאן.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352791
במובן הרחב, פוסט מודרניסט הוא מי שיוצא נגד שיטות חקירה פוזיטיביסטיות ויוצא נגד היסטוריה ''ישנה'' וסוציולוגיה ''ממסדית''. (יש יוצאי דופן כמו בני מוריס שמעיד על עצמו שהוא פוזיטביסט).
במובן הצר יותר, פוסט מודרניסט הוא זה שמבקש לפרק את הנרטיבים הגדולים של המודרניות. מבקש לחשוף את מנגנוני ייצוגי התרבות, וכיצד הם מכוננים את הסדר החברתי ומשכפלים אותו. העיסוק שלו בעיקר בשטחי התרבות, כמובן עם קשר לתחומי דעת אחרים. בישראל עדי אופיר הוא אחד מדובריה המרכזיים של גישה זו. בעולם, אפשר למנות את פוקו (הוא עוסק הרבה בהיסטוריה), בורדריאר, ליוטר, ועוד.

לטעמי אין הבדל גדול בין המובנים, רק שכאשר נוצרת גישה שיש לה אחיזה גדולה מאוד באקדמיה (כמו למשל, פוסט קולוניאליזם, שאחד מדובריה המרכזיים היה אדוארד סעיד) אז הגישה הזאת עומדת בפני עצמה, לצד המובן השני, כאשר שניהם חלק מהמובן הראשון.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353311
אתה מוזמן לקרוא את הספר של פוקו על ההיסטוריה של המיניות, או כל ההיסטוריה של מחלות הנפש. הפ"מ (למעשה, לא בדיוק פ"מ, אבל נרד מזה) כאן הוא בין השאר בעצם בחירת הנושאים: אלו בדיוק נושאים בהם *לא עסקה* "ההיסטוריה הרשמית" עד אז.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353320
מישהו קשר כבר את ההיסטוריוים החדשים בפוסט מודרניזם. זו כמובן חוסר הבנה בעבודתו של היסטוריון.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 354345
פוקו עצמו כינה את עצמו "ארכיאולוג (או גיאולוג?) של תרבויות".
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 354857
ארכיאולוג או גניאולוג. לא גיאולוג.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 354936
אופס. נכון :-)
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 352982
אתה מוכן להתייחס למלחמת יום הכיפורים?

איך סיומה נתפס בעיני מצריים? ובעיני ישראל?

מה באמת היה שם?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353039
למה?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353264
בהתייחס לטענה ש־"לא קיימת הסטוריה אחת".
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353352
אין לי מושג. אני לא מכיר ניתוחים פוסטמודרניסטיים של מלחמות ישראל. אני לא יודע אם יש כאלה. זה לא נראה לי חומר קלאסי לסוג הזה של מחקר. פוסטמודרניסטים נוטים לעסוק במטא-נרטיבים או לפרק פרקטיות חברתיות (אבל הידע שלי בתחום מוגבל מאוד).
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353387
נראה לי שמוריס ופפה ושגב עסקו, בין השאר, במלחמות ישראל.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353390
האם קראת איזה ספר של מוריס, פפה ושגב?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353393
אגב, מי זה שגב?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353398
תום שגב.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353392
באיזה מובן הם פוסטמודרניסטים?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353394
הם אינם פוסטמודרניסטים (מה זה?)
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353397
גם לדעתי הם לא.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353400
הם נחשבים פוסט ציונים. האם לא כל הפוסטים הם פוסטים?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353403
אולי הם עובדים בדואר. מוריס איננו פוסט ציוני.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353410
מוריס *היה* פוסט ציוני.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353413
מדוע מוריס הוא פוסט ציוני?
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353425
לא *הוא*, *היה*. עד לפני כמה שנים הוא כתב הרבה על המעללים הישראלים שהמדיניות הרשמית נטתה ושאפה לטאטא מתחת לשטיח. ובאותה תקופה הוא עוד לא טען שזה היה הכרחי וראוי...
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353404
פפה פוסט מודרניסט. מוריס מעיד על עצמו שהוא פוזיטיביסט.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353408
למה אתה נדרש למושגים הללו שמקבלים משמעות של לא יותר מקללות. פפה ומוריס הם היסטוריונים; מוריס הוא היסטוריון מעולה לדעתי. הגון וישר. כך אתה צריך לשפוט אנשים. המונחים פוסט ציוני ופוסט מודרניסט הם מונחים נטולי משמעות. משהו כמו סמולן.
תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות 353415
אלה לא מונחים חסרי משמעות. והם משמשים בתקן של קללה רק אצל שמרנים נוסח סטוב ודומיו.
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • אסף שרעבי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • איציק ש.
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • איציק ש.
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • איציק ש.
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • אסף שרעבי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • איציק ש.
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • איציק ש.
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • איציק ש.
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • איציק ש.
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • ברקת
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • ברקת
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • ברקת
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • ברקת
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • כבשה
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • היא
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • האייל האלמוני
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • אורי רדלר
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • גדי אלכסנדרוביץ'
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • ראובן
  תהיה פוסט-פוסטמודרניסטית • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • שוטה הכפר הגלובלי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • עוזי ו.
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • יהונתן אורן
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • יהונתן אורן
  כמה נקודות ללא סדר • האייל האלמוני
  כמה נקודות ללא סדר • דרור
  כמה נקודות ללא סדר • האייל האלמוני
  כמה נקודות ללא סדר • גדי אלכסנדרוביץ'
  כמה נקודות ללא סדר • ירדן ניר-בוכבינדר
  כמה נקודות ללא סדר • גדי אלכסנדרוביץ'
  ללא כותרת • ירדן ניר-בוכבינדר
  כמה נקודות ללא סדר • דרור
  כמה נקודות ללא סדר • דרומי
  כמה נקודות ללא סדר • אותו אלמוני
  כמה נקודות ללא סדר • דרומי
  כמה נקודות ללא סדר • אותו אלמוני
  כמה נקודות ללא סדר • דרומי
  כמה נקודות ללא סדר • דרור
  כמה נקודות ללא סדר • האייל האלמוני
  כמה נקודות ללא סדר • דרומי
  כמה נקודות ללא סדר • האייל האלמוני
  כמה נקודות ללא סדר • איילו של פופר, חמורו של המשיח
  כמה נקודות ללא סדר • האייל האלמוני
  כמה איילות ללא נקודות • האייל האלמוני
  כמה נקודות ללא סדר • האייל האלמוני
  כמה נקודות ללא סדר • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • יהונתן אורן
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרומי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  חוק השלישי מן הנמנע • דרומי
  חוק השלישי מן הנמנע • דרור
  חוק השלישי מן הנמנע • דרומי
  חוק השלישי מן הנמנע • דרור
  חוק השלישי מן הנמנע • דרומי
  חוק השלישי מן הנמנע • דרור
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • יהונתן אורן
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • יהונתן אורן
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • שוטה הכפר הגלובלי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • האייל האלמוני
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • שוטה הכפר הגלובלי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • אסף שרעבי
  תהיות פוסט-פוסטמודרניסטיות • דרור
  לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... • האייל האלמוני
  לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... • סטודנט למדע המדינה
  לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... • האייל האלמוני
  לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... • סטודנט למדע המדינה
  לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... • האייל האלמוני
  לא רק במדעי הרוח, ולא רק באוסטרליה... • איציק ש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים