בתשובה למוס גולמי, 03/01/06 16:10
האשם תמיד - מסורת, מסירה, מסר. 358897
הכל טענות חסרות שחר.

1. המסירה, בפירוש, עברה "מאב לבנו". השיקסות לא קשורות לעניין: זה לא עבר בין הנשים במשפחה. שאלתי את כל חברותיי, אף אחת לא שמעה את זה בבית.

2. זו חשיבה אנכרוניסטית לחלוטין: בתקופה ההיא התגלות של אלים ומנהגי קריעה שונים היו עניין של שגרה. רק העם הנבחר הבין שהוא חוזה באירועים יוצאי דופן.

3. כל המאזניים וכיו"ב של המשטרה נועדו רק לבדוק כמה שוחד יש לתת להם כדי לעבור.
האשם תמיד - מסורת, מסירה, מסר. 358906
1. בהחלט מאב לבן, אבל אם הבן הלך לשחק ב"רועה וכבשה" עם הבת-דודה מצד האם הנכריה, סביר להניח שהיה מספר לה ולו רק כדי להשוויץ בהיותו בן לעם הנבחר.

2. זו גישה מתנשאת להחריד: מילא קריעות שגרתיות של הים, אבל מה עם עמוד האש והעשן ההולך 40 שנה לפני המחנה, הא?!

3. לידיעתך, משפחת פריניאן עדיין במעצר. את השוחד נותנים לקציני השב"ס כדי שיכניסו ביקורים וחבילות, ולא במעברי הגבול. שם זה סתם חול וחול.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים