בתשובה לדובי קננגיסר, 23/09/01 14:28
אפגניסטן כמעצמה חיזרית 36143
אולי אין הרבה מה לעשות לגבי חומר מצולם אבל אפשר (אם רוצים לתת פרספקטיבה נכונה יותר) להוסיף הסברים. הכתבים הזרים לרוב לא עושים זאת. בוא נעזוב את המצב הכאוב של דיווח מהשטחים. קח את הסיקור של הפגנות תמיכה בטליבן, שמתקיימות בפקיסטן השכנה.

אם רואים הפגנה סוערת בפקיסטן, שבה נשמעות צעקות תמיכה בטליבן וקריאות גנאי לממשלת פקיסטן, ושריפת דגלי ארה"ב- עשוי להיווצר הרושם שפקיסטן על סף מלחמת אזרחים.

עכשיו, אם הכתב רק יטרח להוסיף שהפגנה זו מתקיימת בפשאוואר, העיר החשובה של מחוז הספר הצפון מערבי* של פקיסטן, אז יש לזה משמעות אחרת לגמרי. המחוז הזה תמיד היה רחוק, פרוע, ולא תחת שליטת הממשלה. והוא מאוכלס בפקיסטנים בני השבטים הפאשתונים, כלומר מאותו מוצא אתני של הטליבן. ויש שם גם מליוני פליטים אפגנים ממש, שוב- ברובם פאשתונים...
לעומת זאת איסלמבאד הבירה נשארה שקטה יחסית וגם לזה יש משמעות.

כל כך קשה להוסיף משפט אחד או שניים שייתנו פרופורציות? למה הם לא עושים את זה?
(ואגב, נכון שהתמזל מזלך לעבוד עם כתביו של עיתון משובח, אך לא כל מי שהוא ברודשיט הוא גם אחראי כמו הפיננשל טיימז).

*North Western Frontier Province
אפגניסטן כמעצמה חיזרית 36213
אגב, הידעתם שכתבותיו של סאלימן א-שאפי מעזה מצונזרות (או לפחות צונזרו בעבר) על ידי הרשות הפלסטינית?

תמיד יש עוד פרט שראוי לציין, אבל לא תמיד אפשר. אני רואה את הכתבים אצלנו עמלים כדי לחתוך עוד 10 מילים מפה ועוד 5 מילים משם...

אמרתי ברודשיט לא במובן הטכני, אלא במובן התיאורטי - מה שנקרא "עיתוני עילית".
אפגניסטן כמעצמה חיזרית 36771
על פי הדיווח של הוושינגטון פוסט, היו הפגנות בעוד במקומות רבים ברחבי פקיסטאן, ולא רק בפשוואר. מכאן, אותו פרט לגבי התמונה לא בהכרח רלוונטי. כתבות על המורכבות של המצב, כנ"ל בפן האתני, ניתן למצוא בשפע. הטובה ביותר עד כה, לדעתי, היתה זו של מבקר התרבות של ההראלד טריביון, סורין מליקיאן (פורסמה בעיתון של יום שבת, ה- 15/9). רק מאמרי המערכת שמתפרסמים בעיתונים האלו רדודים להפליא.

בכל מקרה, עיתוני ברודשיט הם על פי רוב איכותיים - למרות שיש כמה יוצאי דופן בולטים, כמו ה'USA Today'. המונח משמש על מנת להבדיל אותם מהטבלוידז, על פי הדגם של רופרט מורדוך.
אפגניסטן כמעצמה חיזרית 36777
אכן, כשכתבתי את הנ"ל לא עשיתי את ההפרדה הבסיסית והחשובה בין עיתונות כתובה ל-TV. בברודשיטס יש באמת יותר חומר רקע.

את התגובה שלי כתבתי מיד לאחר שראיתי ב-TV דיווח שנראה בדיוק כמו שתיארתי (ועוד ב-BBC); ומרוב כעס כרכתי בתגובה את כל סוגי התקשורת בבלגן אחד גדול.

עדיין מה שאמרתי לגבי ההסתמכות המרובה של העיתונאים למיניהם על הסוכנויות וזה על זה- נכון.

לגבי TV יש עוד צרה- הם מראים צילומים שלא קשורים ישירות למה שנאמר. לפעמים זה כי אין להם חומר מצולם שקשור באופן מיידי לנושא, וצריך להראות משהו. ולפעמים זה יותר זדוני.

דוגמה: לפני הבחירות לכנסת היתה כתבה על רחבעם זאבי ורעיון הטרנספר שלו.
בשום מקום בטקסט הם לא נתנו אינדיקציה על גודלה (קוטנה, במקרה זה) של המפלגה, ולא ציינו שמדובר בשולי הימין הקיצוני.
ומה ראו בתמונה? פוטאג' ישן שבו נראים ערבים
(לפי הכאפיות) עולים על אוטובוס, וחייל בודק את תעודות הזהות שלהם. וזה היה בעצם אוטובוס שלוקח פועלים לעבודה בישראל (היו זמנים...)

אז מה יבין מזה האנגלי הממוצע? צריך לזכור שהתמונה נקלטת במוח הרבה יותר חזק מהטקסט.
הצופה שומע טראנספר ורואה את מה שתיארתי...
כלומר, זה כבר קורה!
(ופה לדעתי זה לא היה בגלל חוסר בחומר מצולם אלא יצירת רושם מוטעה בכוונה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים