בתשובה להיא, 17/02/06 2:46
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369179
1. עד כמה שאני יודעת, המבחנים באוניברסיטה לשם קבלת ההקלות יותר מחמירים מהמבחנים בתיכון.
2. כן (אחת מהם לומדת היום באוניברסיטה ולא חשבה אפילו לבקש הקלות. היא פשוט לא צריכה אותן).

4. האיות התייחס לבגרות באנגלית. אם אני זוכרת נכון, איות שגוי לא מוריד נקודות בבחינות בשפה העברית בתיכון(אלא אם בגלל האיות השגוי כתבת מילה שיכולה להתפרש כאחרת ועדיין להיות הגיונית בהקשר של המשפט)
האם מותר להכניס מילון לבגרויות? אין לי מושג. נדמה לי שהבגרויות נעשות בחומר סגור, ולכן אסור להכניס מילון עברי-עברי.
תוספת זמן לא יכולה לפצות על אי ידיעת התשובה, אבל היא יכולה לעזור לשפר את התשובה. להוסיף רעיונות, לערוך טיוטות, לבדוק שוב את מה שכתבת, לענות בלי לחץ - כל הדברים האלו יכולים בהחלט להפוך מבחן בינוני למבחן טוב.
עובר ללא שאלות? למה? אם מישהו אומר שהוא מוכן לכתוב (גם אם בכתב מבולגן ובקושי קריא) כי בחינה בעל פה מלחיצה אותו, והוא מאמין שככה הוא יוכל להצליח יותר, קשה לי להאמין שתהיה מורה שתסרב. מצד שני, מבחנים בעל פה, לפחות בתקופתי, היו קלים יותר. לא זכור לי שהייתה אי פעם למישהו בכיתה שלי לעשות אותם, והוא העדיף שלא, ולא רק בגלל לקויות למידה (ועל כך העידה גם האלמונית)

הציטוט בתגובה 63482 התייחס לכך שאישור להקלות בבחינה לא שקול לצליעה לכל החיים, ולכן דרמטי הרבה פחות. (הפתיל הרלוונטי מתחיל בתגובה 28381)
האלמונית, עד כמה שהבנתי מתגובתה, טענה שאפשר להשיג פטור גם כשאין בעיות והביאה את המקרה שלה כדוגמא.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369249
1. לקבלת הקלות במבחני הבגרות היינו צריכים לעבור דיאגנוזה שלמה אצל מאבחן מומחה . כלומר לעבור את התכנית המלאה, עם מספר מפגשים. האיבחון באוניברסיטה שלי כלל מפגש אחד עם המאבחן, שיחה, תאור היסטורי, ואחריהם שורה של מבחנים. והודגש שזהו "איבחון לצרכים פנימיים של האוניברסיטה".
2. הרשי לי לחדד את השאלה. האם התכוונת שאת מכירה משפחות שהחליטו להשיג לתיכוניסטם או תיכוניסטיתם איבחון כלקויי למידה בשביל הקלות במבחני הבגרות, למרות שהם סברו ללנ"ל אין לקות למידה כלשהי?

4. "תוספת זמן לא יכולה לפצות על אי ידיעת התשובה, אבל היא יכולה לעזור לשפר את התשובה. להוסיף רעיונות, לערוך טיוטות, לבדוק שוב את מה שכתבת, לענות בלי לחץ - כל הדברים האלו יכולים בהחלט להפוך מבחן בינוני למבחן טוב." נכון, אבל אם לחזור בתנועה סיבובית אל הטענה הראשונית שלי, הרי שיעורים פרטיים וסתם שינון משפרים את הידע, ולכן יעילים יותר כאמצעי להשגת אותם ציונים נכספים. אז למי שאין לו קושי בקריאה וכתיבה, הבחירה בשיעורים פרטיים ושינון במקום רדיפה אחרי תוספות זמן תהווה ניצול יעיל יותר של הזמן והמשאבים הכספיים והנפשיים.
באשר למבחן בעל פה, בואי נזכור שהדיון היה באותם "לא לקויים" שהחליטו לרמות את המערכת והשיגו מבחן בעל פה. לא מורה יחיד מחליט איך הם עושים את מבחן הבגרות. בית הספר והמחלקה שעוסקת במבחני בגרות נערכים לקראת מקרים כאלו, והם צריכים לדון במקרה של התלמיד ש"החליט לשנות את דעתו". אבל התסריט כולו קצת דמיוני בשבילי משום שלא פגשתי אף זכאי למבחן בעל פה שעמד פתאום וטען שהוא מסוגל לכתוב את המבחן.
אני מאמינה שמה שאת זוכרת כמבחן בעל פה אינו שווה ערך למבחן בעל פה שלו זכאים לקויי הלמידה. מי שזכאי למבחן בעל פה, מקבל את אותו השאלון כמו שאר הנבחנים. הוא מתכונן לכך במשך זמן קצוב, ואז מתייצב למתן התשובות. אני לא ליויתי את הנבחנת בעל פה שהייתה בכיתתי בעת מתן התשובות. נדמה לי אבל שהיא לא ענתה תשובות לבוחן אשר העניק לה ציון, אלא רק מסרה אותם למישהו שכתב אותם באורח מסודר.

הבחורה מתגובה 63482 טענה שמורה הציעה לה להשיג פטור משגיאות כתיב. זה מה שהיה נהוג בתקופתי, כאשר לקראת הבגרויות ניגשו המורים לתלמידים שלפי הבנתם התקשו באופן שהעיד על ליקוי למידה, והציעו להם לעבור איבחון ולקבל הקלות. הבחורה לא מתארת את תהליך האיבחון וקבלת ההקלה. היא לא מתייחסת לכך בכלל. היא גם לא אומרת שהיא לא הייתה צריכה להיות זכאית לפטור, היא טוענת שהיא לא הזדקקה לפטור. ולפי מיטב הבנתי "אם אני כותבת טוב פחות באנגלית, מגיע לי ציון טוב פחות באנגלית." משמעו, שהציון צריך להקבע לפי הביצועים, ללא קשר לסיבות לירידה ברמת אותם ביצועים.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369251
1. אני מניחה שהדברים האלו משתנים. החברה שלי ישבה למשך 30 דקות בערך עם פסיכולוגית (נדמה לי שזה מה שהיא הייתה) וזה הספיק לה כדי לקבל הקלות.
2. כן. למה כל כך קשה לך להאמין?

4. שיעורים פרטיים ושינון דורשים זמן ומאמץ *לפני כל מבחן*. שימי לב, אני לא מתייחסת אך ורק למבחני הבגרות. גם לציון במבחן רגיל בשנת בגרות יש משמעות.
לגבי המבחנים בעל פה - יש כל מיני רמות של פטורים והקלות. ממה שאני זוכרת, המבחנים בעל פה באמת היו למעט תלמידים, בניגוד להארכות זמן איתם היו נדיבים יותר. באופן אישי, גם אם מישהו היה נותן לי הארכות זמן, סביר להניח שברוב המקצועות זה לא היה משנה לי, גם ככה הייתי מסיימת את רוב המבחנים לפני הזמן הנתון. אני לא בטוחה אבל אם הייתי מתנגדת להטבה כזו במתמטיקה, למשל. לא כי יש לי לקויות למידה - פשוט הייתי בינונית במתמטיקה.

אם מישהו לא נזקק לפטור, האין זה אומר שהוא לא זכאי לו? אני לא מתכוונת לניתוח לוגי קר. אלא בתכ'לס. אם מישהו מעיד על עצמו שהוא לא זקוק לפטור, מה עוד אנחנו מחפשים?
ותסלחי לי שאני קטנונית, אבל אני בהחלט חושבת שציון צריך להקבע לפי הביצועים, אלא במקרים חריגים בהם הביצועים נמוכים יותר בגלל סיבות שאינן קשורות לחומר עליו נבחנים. רוצה לומר - אם אני נבחנת על חומר באזרחות, אין סיבה שהעובדה שאני לא יודעת לנסח טוב את התשובה תשפיע על הציון שלי אם אני יודעת טוב את החומר. לעומת זאת, אם אני נבחנת בהבעה, נראה לי שיש חשיבות מאד גדולה לעובדה שאני לא מסוגלת להרכיב פיסקה.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369258
1. זו הפעם הראשונה שנתקלתי בתיאור איבחון שאורכו 30 דקות.
2. כלומר במקום להשקיע בשיפור הידע, או בהכנת "שליפים", או בקניית השאלות למבחן של אותה שנה, הם החליטו להשקיע את כספם ומרצם בהשגת תוספת זמן. השקעה לא מוצלחת.

4. ואמרנו שתוספת הזמן לא מפצה על חוסר ידע. ידע משיגים בעזרת חריש בדרך כלל. החריש הנחוץ לא נמנע בשל תוספת הזמן.

בתכ'לס. אם למישהו יש ליקוי למידה אז הוא זכאי לתנאים מיוחדים בהתאם.
אני סולחת לך על הקטנוניות. אם מישהו לקוי למידה מתקשה בקריאה או כתיבה, אז הוא לא יספיק בתנאים הרגילים להפגין את הידע שלו באזרחות, או לנסח חיבור שלם בהבעה. בשביל זה קיימים התנאים המיוחדים.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369261
1. זו גם פעם ראשונה שאת נתקלת באנשים שלא זכאים להקלות ומקבלים אותם. אולי זה קשור.
2. אנשים לא תמיד משקיעים בצורה נבונה. תשאלי את שכ"ג. הוא יודע.

4. אם יש לך שעה לפתור שלושה תרגילים במתמטיקה, או שעה וחצי לפתור שלושה תרגילים במתמטיקה, זה יכול לעזור *בנוסף* לחריש עמוק.

בדיוק. בשביל זה קיימים התנאים המיוחדים. בשביל אלו שהם בעלי לקויות למידה. לא בשביל מי שפשוט כותב יותר לאט, או בעל זכרון חלש יותר.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369263
''בשביל זה קיימים התנאים המיוחדים. בשביל אלו שהם בעלי לקויות למידה. לא בשביל מי שפשוט כותב יותר לאט, או בעל זכרון חלש יותר.''

סליחה העלמה, בזאת את מפגינה את חוסר הידע שלך לגבי ליקויי למידה.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369265
אם מבחינתך אדם שכותב לאט (ואני לא מתכוונת ללאט בצורה בלתי סבירה) או בעל זכרון חלש יותר (ואני לא מתכווונת לזכרון חלש באופן בלתי סביר) הוא בעל לקות למידה, אז אני מבקשת בזאת באופן רשמי להעלות לי באופן רטרואקטיבי את הציון בספורט. זו לא אשמתי שאני רצה לאט יותר, לא צריך לתת לי ציון לפי מספר הדקות בהן אני רצה 2000 מטר, אלא לאור הסיבות שמובילות אותי לריצה במהירות הנ"ל. למה זו אשמתי שהרגליים שלי לא ארוכות מספיק?
למורה שלי (אכזרית שכמותה!) לא היה אכפת. מסיבה לא ברורה היא טענה שאם אני רוצה ציון גבוה יותר, אני צריכה להזיז את התחת שלי, להתחיל להתאמן, ולקבל את זה שאלופת הכיתה אני כבר לא אהיה.*

*למען האמת, רגע לפני שלחצתי על אשר נזכרתי שדווקא בריצות ארוכות הייתי טובה. זה ריצות ה100 מ' שדפקו לי את הממוצע.

_________
העלמה עפרונית, נוסטלגית.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369268
קשיים בתפקוד המוטורי: כמה מהם גורמים לכתיבה איטית. כמה מהם גורמים לקושי בכתיבה, ולכן הלוקה בהם צריך להשקיע זמן בכתיבה קוהרנטית.
זיכרון לטווח קצר נבדק גם הוא באיבחוני ליקוי למידה.
לא מדובר ב"בלתי סבירות" אלא בסיבה.

אני עומדת על דעתי, העלמה, שאת חוסר הידע שלך בנוגע לליקויי למידה שונים את מפגינה לאורך כל הפתיל.

לילה טוב.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369272
ואני עומדת על דעתי, שאת חוסר ההבנה שלך בנוגע לנקודה שלי, את מפגינה לאורך כל הפתיל. אבל נו, העיקר שמצאת לעצמך דרך לצאת מהדיון בראש מורם ולשכנע את עצמך ש''ניצחת בויכוח''.

אם לחזור בכל זאת למשהו שקשור איכשהו למה שטענתי, אז אני מסכימה שהסיבות הן שרלוונטיות. מצד שני, אני מתעקשת להמשיך ולהאמין שלא כל כתיבה איטית נובעת מלקות.
ככה זה לפחות ביקום שבו אני חיה.

לילה טוב.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369324
טוב, למזלי זווית נטיית הצוואר שלי באמת לא תלויה בדיון שלי איתך. ואני לא מקיימת דיונים על מנת "לנצח".

אני לא סבורה שקשה להבין את הטענות שלך:
תגובה 1. קל להשיג איבחון כלקוי למידה. זה גם לא יקר.
תגובה 2. מישהי טענה שהיא השיגה את הפטור בקלות.
תגובה 3. אני מכירה אנשים שהשיגו הקלות. יש הרבה יתרונות ומעט חסרונות בקבלת הקלות.
תגובה 4. קבלת הקלות באמת מועדפת על שינון. וציון כן צריך להיקבע לפי הביצועים.
תגובה 5. תוספת זמן באמת עוזרת ברגעים קריטיים.
תגובה 6. כמו שבספורט מקבלים ציון לפי הביצועים, כך חלשים בכתיבה ובזיכרון לא צריכים לקבל ציונים גבוהים.

אם "חוסר ההבנה שלי" משמעו חוסר הסכמה, אז את צודקת. אני לא מסכימה עם הרבה ממה שטענת (עם חלק דווקא כן).

נסי להבין דבר נוסף. חשפת חוסר ידע בסיסי בתגובותיך לגבי איבחון ליקויי הלמידה, העלות, ההתנהלות של המבדק, וההתנהלות של מבחנים בעל פה. ההתייחסות שלך בתגובות האחרונות למושג "לקות למידה" מראה לי גם שגם ההגדרה לתופעה הזו לא כל כך נהירה לך. מכאן נובעת התייחסותי הסקפטית ל"איבחון ב30 דקות" ולהכרזה על מכרייך הרבים אשר זייפו לקות למידה.

מתנצלת, הייתי צריכה למצוא דרך טובה יותר להגיד לך שאני לא מעוניינת בהמשך הדיון איתך.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369334
האבחון שאני עברתי נמשך פחות משעה ועלה כ-‏1000 ש"ח (זה היה לפני אי-אלו שנים, כך שאיני זוכר בדיוק - אבל אלה ללא ספק "סדרי הגודל" המדוברים). זה הספיק לאפשר לי הקלות גם בבגרויות, וגם באונ'.

(לדעתי האישית, ולדעתה של המאחבנת, הייתי זכאי להקלות אלה בזכות ולא בחסד. התהליך, כך או כך, היה קצר ולא יקר).
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369345
לגבי איבחון ליקויי הלמידה בשלושים דקות, עלויות והתנהלותו - אנשים שחוו את זה על בשרם העידו על כך כאן תגובה 369334 וכאן http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jht...*
לטעמי זה אמור להספיק גם בהנחה שאת לא מוכנה לקבל עדות אנקדוטלית שלי על חברות קרובות. אם למרות כל זאת את מתעקשת לייחס לי חוסר ידע בסיסי, אני חוששת שאין לי מה לעשות, ומקווה שזה מספיק לפחות לשאר.

רק הערה, אולי אם היית מנפה את הנקודות עליהן אנחנו מסכימות ומבהירה עם איזה חלק מדברי את לא מסכימה, היה פשוט יותר להסכים שלא להסכים או לחלופין להתמקד בנקודות המחלוקת. ובכל אופן, קשה שלא לחשוב שכל הדיון הזה מתנהל בצורה אמוציונלית מדי מבחינתך. עם רגשות אני לא מסוגלת ולא מעוניינת להתווכח.

*לטובת מי שמתעצל להכנס ללינק, כמה ציטוטים נבחרים:
"זה עולה בין 1,200 ל-‏3,000 שקלים, אבל משתלם מאוד", "ההתפנקויות של ילדים שהם לא לקויי למידה, אלא התעצלו להכין שיעורי בית, פוגעת בשוויון", "בשביל ההורים הישראלים, הילד צריך לקבל מאה בכל המקצועות ואם הוא מקבל 70 אז מיד יש לו לקות למידה", "כשאני שומע על 30% זה מתחיל להדליק אצלי נורות אדומות. מבחינתי זה לא נתון אמיתי, אלא בעייתי. זה הראי של החברה הישראלית. כמו כל דבר אצל העשירים, גם את זה אפשר להשיג בכסף".
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369351
את העלית את ההשערה לפי הבנתי, שאיבחון עשוי לעלות פחות מ1,000 ש"ח. הייתי צריכה להסביר לך שבאיבחון יש מספר שלבים, כלומר מספר מבחנים. את ההבדל בין מבחן רגיל בעל פה, ומבחן בעל פה לזכאים גם הייתי צריכה לפרט. אחר כך טענת שלקות למידה זה משהו אחר מכתיבה איטית או זיכרון חלש. ולאחר מכן ניסית ליצור הפרדה על ידי שימוש במושג "מעבר לסביר".

את זאת אני כיניתי, וממשיכה לכנות, חוסר ידע בסיסי.

אני מאמינה שכתבתי לך על מספר נקודות שבהן אני מסכימה. אבל להסכים שלא להסכים אפשר גם לי הפירוט.

אני חייבת להודות שאכן במקומות מסויימים, הטענות שלך בצירוף הסיגנון עצבנו אותי, וטרחתי להראות לך את זה. אני לא חושבת שעליתי על גדותי מרוב אמוציונליות. זה לא הרגשות שלי איתן את לא יכולה להתווכח. סבלנותי שפקעה היא שהביאה את הדיון לסופו.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369352
אלף שקל לאבחון - תגובה 369018 גם בכתבה של הארץ מופיעים מחירים דומים ובכל אופן, תסכימי איתי שאלף או אלף חמשמאות שקל הם לא הבדל קריטי.

לא בכל אבחון יש מספר שלבים. רק כדי להיות משוכנעת שממרחק השנים זכרוני לא מתעתע בי, הרמתי טלפון לאותה חברה שציינה ש(א) המאבחנת הייתה חברה של אמא שלה ולכן היא בכלל לא משוכנעת אם היא שילמה לה, (ב) האבחון נערך חצי שעה ("אולי ארבעים דקות, היא ממש התאמצה למצוא איזה משהו.") ויותר היא לא ראתה את הפסיכולוגית המדוברת ו(ג) היא קיבלה הארכות זמן והתעלמות משגיאות כתיב, "אבל רק באנגלית, כי בשאר המקצועות הציונים שלי היו ממש גבוהים ממילא".
-ובאוניברסיטה יש לך הקלות?
"השתגעת? לא השגתי פטור בפסיכומטרי, אז עשיתי קורס של פחות מסמסטר. למה שאני אצטרך הקלות? גם אז לא הייתי צריכה אותם".

ניסיתי ליצור הפרדה? לא, רק ניסיתי לחדד ולהבהיר.

נמאס לי מהדיון הזה (כן, כן, לך נמאס קודם) ואני מרגישה די מטופשת לנסות ולהסביר למה *אני לא חושבת שלכל מי שיש הקלות הוא זייפן, מפונק ועצלן", אבל *בהחלט יש בעלי הקלות שאין להם לקות למידה*.

שבוע טוב.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369274
אדם שכותב לאט יותר בגלל קשיים מוטוריים, זו לא לקות למידה, וזה גם לא צריך לשחק תפקיד כשבודקים את הידע שלו או את כושרו השכלי. לדעתי אדם כזה צריך לבחון בע"פ, בכדי שבתהליך סינון הבעיה שלו לא יסופק לו בטעות יתרון (יותר זמן לכתוב - יותר זמן לחשוב).

בחינות שבודקות ידע אני באופן כללי לא מבין למה צריכות להיות מוגבלות בזמן. בדיקות המוגבלות בזמן צריכות, לעניות דעתי, להיות מוגבלות לבחינת כישורים. שליפה מהירה של זכרון וחשיבה על הרגליים גם הם כישורים שצריך לפעמים לבדוק (מנתחים וטייסים הם הדוגמאות הקלאסיות), אבל מבחנים של ידע בהיסטוריה? מגבלת זמן? בשביל מה?

אבל אני סוטה מהנושא. אם לא היה יותר דחוף לי להגיד, שוב, שמערכת החינוך עקומה בעיניי לגמרי, הייתי מצדד בעלמה עפרונית. נגיד שאני מעסיק, ולך יש "לקות למידה". מה זה מעניין אותי? לחשוב לאט, כמו במבחן, את תצטרכי גם בזמן העבודה? אז איך את שונה מבחינתי ממישהו אחר, שחושב לאט, אבל כביכול שונה ממך... ואני לא מבין איך. מה אכפת לי?

זה כשזה מגיע למעסיקים ולכל מקרה בעולם האמיתי (בלי גרשיים). כשזה מגיע למערכת החינוך או לאקדמיה - לי אישית לא כואב. שיכתבו לך מה שהם רוצים על חתיכת הנייר שאת קונה מהם, מאיזו סיבה שהם רוצים. אני נהנה לחשוב שאני לא נמצא שם בשביל הנייר. אבל לדעתי האוניברסיטאות עושות טעות כשהן מתחשבות ב"לקויי למידה", בגלל שיש להן:
1. אינטרס
2. כוונה
3. יומרה
לדרג את הבאים בשעריהן על פי הידע שלהם.

חשוב מאוד לציין, שבניגוד לאיך שאת, כלקוית למידה, רוצה לראות את זה, הדברים שאני והעלמה עפרונית אומרים לא נובעים מבורות בנושא לקויי למידה. אני לא חושב ש-ADD זה מיתוס. אבל הפתרון הוא ריטלין, לא בונוסים של נקודות, ישירות או בעקיפין (תוספות זמן). כנ"ל לגבי לקויות למידה אחרות.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369278
יש אנשים שהריטלין ממש הורס אותם. זה לא ממש פתרון כללי.
(לגבי העולם האמתי - אני איתך).
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369279
חסר ''למשל'' אחרי ''מיתוס''.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369326
הי דורפ.
דבר ראשון אני מתבוננת בדאגה בנטייתך ההולכת וגוברת לנסות ולחבור לאנשים דימיוניים ואמיתיים בתגובותיך ("אני והנס", "אני ושכ"ג, "אני והעלמה עפרונית"). זה עשוי להעיד על חוסר ביטחון בעמידה לבד עם עמדותיך למול מגיבים אחרים

כשציינתי קשיים מוטוריים, התכוונתי למוטוריקה עדינה. אתה יודע, המושג שעולה כשדנים בדיסגרפיה.
אני חייבת לציין, ההירהורים שלך באשר לאופן הבחינה הראוי לבעלי קשיים מוטוריים מפעים. אני יכולה כבר לדמיין את האופן בו תציע לבחון עיוורים, חרשים ופיסחים. (העזרים לשם העניין נמכרים כבר בחנויות S&M)

התאוריית הדארוויניזם החברתי שלך לא מעלה בי חשש. זה בגלל מה שאתה מכנה "העולם האמיתי". נסיוני במקומות העבודה, כמו השגיי האקדמיים (על חתיכת הנייר שקיבלתי מהאוניברסיטה היה כתוב Magna Cum Laude) מראה לי שדרישות המעסיקים, כמו האתגרים האקדמיים, לא היו קשורים לדברים שהיו מעבר להשגתי כלקויית למידה.

איך אסביר את זה? כתיבה תמה אינה מקצוע נחוץ כפי שהוא היה במאה ה19. למעשה כל אחד מחברי לקויי הלמידה מצאו את מקומם בשוק העבודה, והתקדמו בסולם ההיררכיה התעסוקתי באופן שאינו שונה מחברי שאינם לקויי למידה.

אם כן, ליקויי למידה אינם קושי ביחסי העבודה. מה שלפי נסיוני כן מהווה קושי הוא העדרם של כישורים חברתיים בסיסיים. ולפי מה שהאורקל מדלפי מסרה לי, דורפ, אתה עתיד לצבור הרבה מידע בנוגע לקושי זה.
יכול להיות אבל שהאורקל טועה. כלומר אם הצלחת לפתח טיפול תרופתי נגד דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה, אתה עומד להיות אדם עשיר, ומועמד מובטח לפרס נובל.

הצטרפותך לדיון מבורכת, דורפ. אתה מסייע לי תמיד להיזכר שיש לי כמה דברים יותר חשובים לעשות כרגע, מאשר להגיב באייל.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369331
התחלת עם מסע השמצות, אז נאלצתי לענות להאשמות. מי שזה לא מעניין אותו, היא חזרה לדיון עצמו, וכך גם אני, בסעיף 4.

1. "דורפ"? את רוצה להסביר לי איך זה מצחיק?

2. כמו ששנינו שמנו לב, אני, לאחרונה יותר מבעבר, מפנה לטיעונים שאחרים הספיקו להעלות לפני במקום לחזור עליהם, או להניח פשוט שזה שאני מגיב מודע אליהם, ושלא אצטרך לחזור עליהם (כי לרוב אני מתבדה). חשבתי ועודני חושב שזה צעד מבורך. כשאני מתבקש, כמו למשל בדיון לאחרונה עם ברקת, אני חוזר על הדברים. אבל כל עוד אף אחד לא מודיע שהוא לא רואה את הקשר, אני לא רואה טעם לשעמם את המשתתפים בדיון עם דברים שהם כבר קראו.
אם לי בעיות של חוסר בטחון, הן לפחות לא מתבטאות כאן, כפי שניתן לראות מכך שאני 1. מזדהה בשמי המלא (ראי דוא"ל) והאמיתי, גברת "היא", 2. נוטה לבחור להשתתף בדיונים שבהם דעותיי הן בלתי-שגרתיות, ובכאלו שבהם אני היחיד כאן באייל האוחז בהן.
לסיכום, אני רואה בשורה זו שלך סתם השמצה, באותו הקו עם "דורפ".

3. "אנשים דמיוניים ואמיתיים"? מי מאלו שהזכרת את חושבת שהינו אלטר-אגו שלי? מסע ההשמצה ממשיך גם מתחת לאדמה.

4. דיסגרפיה, למיטב ידיעתי, קשורה לקשיים של המוח לנתח מידע חזותי, וכתוצאה מכך גם לתפקוד כשזה מגיע ליצירתו של מידע כזה על גבי נייר. אין מה לבלבל עם קשיים מוטוריים.

5. חזרנו לשטויות - גברת, אמרתי "בע"פ", לא "באופן אוראלי", אבל גם אם הייתי אומר "אוראלית"... מה אנחנו, בני שלושה-עשרה? בבקשה, בפעם הבאה שמתחשק לך לספר בדיחה - אל. ומה בדיוק הבעיה של עיוורים ופסחים לקחת בחינה בע"פ במקום בכתב? אולי אני סתם טיפש, אבל נשמע לי שככה יהיה להם יותר נוח.

6. מה הקשר לדארוויניזם חברתי? אין שום קשר. את אפילו לא מסלפת את דבריי - עושה רושם שאת בכלל לא קוראת אותם.

7. כל הכבוד לך, אבל לרגע לא דיברתי _עליך_. אם סיפרת בדיון מהי לקות הלמידה שלך, דילגתי על החלק הזה. זה לא רלוונטי.

8. אז בלי קשר אליך, קיימים "לקויי למידה" שהלקות שלהם היא על הקווים של "חושב לאט". אני לא מבין איך את יכולה להכחיש שזה מוריד את ערכו של עובד מבחינת המעסיק (ולא נכניס כישורים מפצים שעשויים להיות ללקוי הלמידה, כי כאלו לא רלוונטיים כרגע לדיון. כאלו יכולים להיות גם לרגילים).

9. שוב, את מתעקשת לדבר על "קשיים מוטוריים" כשאני מדבר על "חושב לאט" ו"לא מסוגל להתרכז". קשיים מוטוריים אינם לקות למידה, הם לקות _מדידה_. הם מקשים על מערכת החינוך לאמוד את הידע של הנבחן. הם לא מקשים על הנבחן לצבור את הידע הנ"ל.

10. וואו, הצלחת לקרוא לי "דורפ" ו"אנטיפת" באותו המשפט! שקלת סטנד-אפ?

11. איפה הקשר?

12. אם לא הייתי אדם טוב ממך, הייתי מגיב ומספר לך שכתיבתך באייל מעלה בי נוסטלגיה לימי בפורום של ערוץ הילדים.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369340
1. זה טוב שאתה ממספר את התגובה שלך, אבל לא כל כך ברור איזה מספר מתייחס לאיזה חלק מההודעה של "היא".

2. למה אתה טורח לענות?
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369740
2. אולי את יתר הדרכים שציינת הם מחשיבים כרמאות ואת הדרך הזו לא. אולי כי בדרכים אלו ניתן להיתפס, אולי כי זו נורמה, ואולי הם מרמים את עצמם.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369309
2. בזמנו היתה איזו כתבה במוסף הארץ (<הסתייגויות בנוגע לעיתונות>), שסיפרו על כיתות ברמת אביב שבהן 70 אחוז (או משהו כזה) היו מאובחנים כלקויי למידה. ואז די ברור שרובם לא באמת לקויים. לא ברור שאצל כולם או רובם ההורים במפורש ידעו שהם לא לקויים, ויזמו או שיתפו פעולה עם רמאות ממש; יכול להיות שאצל רוב אותם הורים היה גם wishful thinking מסוג מוזר (נחמד יותר לחשוב שהילד שלי סובל ממין מחלה מאשר שהוא סתם לא חכם או עצלן).

אם כל זה נכון, יש הסבר מתבקש איך זה שאת לא נתקלת בהם: סביר שיש לאותם לקויים מדומים מאפיינים חברתיים מסוימים (גם סוציואקונומיים, וגם אישיותיים) שמונעים ממך להתחבר איתם.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369318
המאמר המדובר:
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369323
תודה.
כבר קודם היתה לי בעיה עם גברת ליבוביץ דר כעיתונאית. מה שבולט לעין בין השאר בכתבה היא העובדה שהיא סבורה שילד מחונן אינו יכול להיות לקוי למידה.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369325
לא שמרתי, אבל למיטב זכרוני, כתבות בנושא זה ובהן נתונים דומים מאוד הופיעו בשנתיים האחרונות בעיתונות המיינסטרים (ידיעות/מעריב) המודפסת. ומן המשפט הקטן האחד, מכל הכתבה, שעסק בתלמיד מחונן, אין טעם להסיק שליבוביץ דר חושבת שלקוי למידה לא יכול להיות מחונן (או להיפך).
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369327
שני משפטים קטנים.
כמה התרשמויות אנקדוטליות 488721
עוד אחד -
כמה התרשמויות אנקדוטליות 369321
''סביר שיש לאותם לקויים מדומים מאפיינים חברתיים מסוימים (גם סוציואקונומיים, וגם אישיותיים) שמונעים ממך להתחבר איתם.''
זה גם יכול להיות

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים