בתשובה להאייל האלמוני, 08/04/06 19:41
זה מופיע בנשיקה שהלכה לאיבוד 377472
של דבורה עומר.
בגדול, פעם היה ילד שקראו לו ציון, אבל הוא היה קטן, ולא הצליח להגות "ציון", והגה "צוצון" וככה כולם קראו לו.
והוא לא אהב את השמש, כי בגלל השמש צריך לקום בבוקר,והוא רוצה לישון. אז הוא דרש שהשמש תעלם, וצרח ובכה. והיא לא נעלמה. והוא ירה לעברה באקדח צעצוע שלו וצעק "פיאו פיאו", אבל היא לא נעלמה.
ואז אמרו לו, "אין מה לעשות, צוצון, אתה צריך להשאר ברצון! השמש לא תעלם!"
וצוצון נשאר ברצון, ואחר כך הלך לגנון.
זה מופיע בנשיקה שהלכה לאיבוד 377474
תודה.
זה מופיע בנשיקה שהלכה לאיבוד 377625
ילד קטן שלא רוצה לקום בבוקר, ושרוצה לישון? איפה מוצאים דבר כזה?
זה מופיע בנשיקה שהלכה לאיבוד 576069
בקשר לסיפור "צוצון נשאר ברצון" ולזה שהוא רצה כל הזמן שיהיה לילה - אני יודעת למה זה קרה. זה פשוט מפני שהוא היה רגיל לתקופה שבה היה מותר לו לישון ולשחק ולהנות (מאז שהיה תינוק)והנה בגנון שבו הוא לומד הגננת דיברה איתו ועם הילדים האחרים על עולם המבוגרים. ומהשיחה הזו הוא שמע בין כל היתר שבעולם המבוגרים יש מלא לחץ ודאגות ולא תמיד יש פנאי לשחק ולהנות ולישון ואסור לאחר והוא הבין מזה שככל שהוא יתבגר - יהיה לו פחות פנאי:

בגן חובה - הוא יצטרך להכין את עצמו לקראת עלייה לכיתה א'.
בבית הספר - המורה תיתן לו מלא שיעורים שיגזלו ממנו את שעות הפנאי.
בתיכון - יהיו עוד יותר שיעורים.
בצבא - הוא יידרש לעשות אימונים צבאיים.
באוניברסיטה - יהיו לו מלא מבחנים.
בעבודה - המעסיק לא ירשה איחורים וגם ידרוש ממנו לעבוד שעות נוספות.

אני יודעת שככה זה בעולם המבוגרים אבל כל העניין גרם לצוצון ללחץ רב וזה גרם לו להבין ששעות הפנאי היחידות שלו יהיו רק בערב. בגלל זה הוא העדיף שיהיה לילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים