בתשובה לקהלת, 22/04/06 11:36
יידישקייט 380192
ההאדרה, הרוממות, ההאלהה (כן, כך כותבים את זה) הזאת של סיכון החיים, הנעשית זה דורות רבים באמצעות מחזאות ושירה ("יוונים קדמונים" ושירי הייקו, באחת מתגובותיך. אגב, שירי ההייקו מפארים גם את יופיין הצורני של הפרשות אדם ובהמה, ולא רק את תנועת החרב), פילוסופיה, מוסיקה - היא-היא הנותנת לגיטימציה לנוהג הפולקלורי המלבב בו מוקרב בשר הרבים על מזבח המגלומניה של המעטים (אצלנו, למשל, המגלומן הראשי, ראה"מ לשעבר שרון - אפילו הוא עשה כבר צעד של התפכחות, שאותו אתה אולי עוד לא עשית). ולא, זה לא "ראוי ביותר" - זוהי זוועה, זוועה מחליאה המצופה ביופי שמיימי המפליא לתעתע ולגנוב נפשות.

לתגובה 380177, משהו לעניין רדידות:

רדידות היא לא להסתכל מעט אחורה, לדבר על "כמויות נשק", ולא לקבל מספיק אינפורמציה שתסביר איך קרה, מה איפשר, את זרימת אותן כמויות נשק. המדינה הזאת התקיימה במשך תשע-עשרה שנים לפני מלחמת ששת הימים, ידוע לך? ידוע לך. ובאותן תשע-עשרה שנים המוות היה פחות נפוץ, פופולארי ומלוטף ביד אוהבת, ידוע לך? *צריך* להיות ידוע לך.

שאלתי שני אנשים כאן, יעקב וניצה, בשתי הזדמנויות (באלמוניות, יקשה עלי עכשיו למצוא את השיחות ההן, אבל אם תרצה, וזמני יהא בידי - אתאמץ), מה דעתם על אותן תשע-עשרה שנים. ניצה אמרה כי אמנם היתה אז ילדה, אך ממה שהיא מבינה, היתה אז בארץ אוירת נכאים, אוירת חוסר אונים. יעקב, שכנראה כלל לא היה קיים עוד, אמר כי העם היה אז הרבה יותר חזק ובעל כושר עמידה גדול בהרבה מכפי שהוא כיום.

שתי דעות הפוכות לחלוטין משני תאומי אידיאולוגיה.

לא משנה מי משניהם צדק, שניהם לא צדקו. גם אינני יודעת איך זה קרה, היפוך הדעות הזה - אך יש לשער כי הדעות, שאין להן קשר לשום ידיעה עובדתית - נובעות מדמיון עשיר, כפי שאמנם ניתן לראות בהרבה מקומות אחרים אצל השניים הללו.

רק דבר אחד ניתן לומר כאן - המדינה הזאת הצליחה להתקיים בלי שטחים כבושים, בלי מליונים שאינם רוצים בנו, בלי בידוד בינלאומי ובפחות דמים (פחות - זאת גם אם לוקחים בחשבון את ההתפתחויות מאז בתחכום אמצעי לחימה, באסטרטגיות חדירה, באסטרטגיות רצח רב-קורבנות וכו'. על המספרים כבר דיברו כאן, היכנשהו).

רדידות היא לחשוב ש"ככה צריך" וש"אין ברירה". סטטיסטית, הרדידות הזאת של "אין ברירה", של הקשבה ללא סייג למנהיגים, פוליטיים ודתיים - מאפיינת שכבות סוציו-אקונומיות שלא זכו לקבל השכלה רחבה ועקב כך אולי ניטלה מהן האפשרות לפתח כושר אבחנה. אני מתפלאה בכל פעם שאני נתקלת באדם משכיל שגם הוא נפל קרבן לרדידות זו. כאן, באייל, ישנן כמה דוגמאות כאלה.

רדידות היא, סליחה, באמת סליחה - רדידות היא לצטט פסוקים מקראיים/תלמודיים שאין להם לו שמץ נגיעה אל המציאות. לא זו בלבד שאין להם נגיעה אל המציאות של ימינו - אפילו אל המציאות של *אז* - של אותם ימים בהם נוצרו הפסוקים - אפילו אל המציאות ההיא אין להם נגיעה.

רדידות היא לקחת ברצינות דברי רבנים אך ורק משום שקוראים להם - "רבנים".

רדידות היא לקחת את הרב קוק יותר ברצינות מאשר את ברטראנד ראסל.

רדידות נוראה, הרת אסון, היא - להניח ליפעתן של יצירות אמנות לשטוף את מוח האדם.

בתגובה 379959 התייחסתי לא לרוחניות ועומק באופן כללי אלא אל הרוחניות והעומק שבתגובה 379956 של ניצה. מובן שטעיתי כשאמרתי - "אי אפשר". זה לא שאי אפשר, עובדה שאפשר גם אפשר. אבל "רוחניות" ו"עומק", שכל כולן אינן מזמרות אלא - "אתה בחרתנו מכל העמים, ולכן נמשיך עם הברוך ולא נפסיק" - מוציאות שם רע מאוד לרוחניות ולעומק.
Hear, hear (עם הערה) 380202
''לנוהג הפולקלורי המלבב בו מוקרב בשר הרבים על מזבח המגלומניה של המעטים''

אני חושב שמאז הימים העתיקים בהם הדיקטטור או המונרך עשו בעמם ככל העולה על רוחם (ושלגביהם סביר להפיל את האשמה על הדם בעיקר על המנהיג), התרבות האנושית צעדה קדימה והתפתחה ללא הכר. היום הרבה יותר סביר לדבר על ''הנוהג הפולקלורי המלבב בו מוקרב בשר המעטים על מזבח האידיאלים הנשגבים של הקולקטיב''. לדעתי, המנהיג המודרני איננו האשם העיקרי בזוועות. הוא בסה''כ פוליטיקאי קטן שרוכב על גל רצון האספסוף.
Hear, hear (עם הערה) 380213
אם מדברים לאורך ההיסטוריה ולא רק על הסכסוך באזורנו, זה בכלל לא כל כך מעטים. למעשה גם בסכסוך באזורנו זה לא כל כך מעטים, אם מחשיבים את כל האבידות ולא רק את אלה מהצד שלנו.
המון מעטים 380238
Hear, hear (עם הערה) 380279
אני לא בטוח. רצון האספסוף מזכיר את הסיפור היווני על השוטה של הטיראן המציין בפניו כמה אנשים באו להריע לו. הטיראן משיב שאם היו תולים אותו היו באים רבים יותר והם היו מריעים חזק יותר. בפרט היום בחברת ההמונים, ניתן לגייס המון להפגין עבור כל דבר וגם עבור דבר והיפוכו.
כאשר לומדים היום את קורות ה"מלחמה הגדולה" (מלה"ע ה-I) בה מחזורים שלמים של הנוער הגרמני נטבחו ב"רצח הילדים על גדות האיפר", מחזורים מלאים של בוגרי בתי הספר המובחרים של בריטניה טבעו בחפירות של פלנדריה והעם הצרפתי זכה במנה גדושה של נכים ואלמנות בורדן, השאלה המסקרנת ביותר היא על מה פרץ בית המטבחיים ההוא. לאחר שמניחים מן היד את הספרים והמאמרים עם ההסברים המלומדים, נשארים בסוף עם ההשערה שהסברו של ירוסלב האשק אינו הגרוע ביותר (זה בגלל ש"הם רצחו לנו את הפרדיננד").
העובדה שגם מדינאים רבים חשים את התחושה שבד"כ מיחסים להמון (כלומר שפשוט לא הותירו להם ברירה אחרת), אינה בהכרח מוצדקת. כאשר אתה במשך שנים מטפח את גידולי הפרא של הגלוריפיקציה של המיליטריזם (שאת פרי ההילולים המקומי שלה טעמנו כאן) אתה לא יכול אח"כ להתחמק בתואנה שההמון תובע את המגפים הצועדים ואת הניסים המתנופפים. את השקריות של העמדת הפנים הזאת חשף היטלר בכך שלכל אורך התוקפנות הצבאית שלו הציג עצמו בפני עמו כרודף שלום ובכך חשף שרוב גדול של העם הגרמני נגרר אל תוך המלחמה שלא מרצונו.
העובדה שכמה יושבי בתי קפה ואברכי משי הבטוחים שעליונותם הגזעית וחיוניותם למין האנושי תגן עליהם מפני התוצאות של צחצוחי החרבות, אוהבים את המהומה והמלחמה, אינה מוכיחה שההמון שותף לטרנד הנבזה הזה. בכל בומבמלה בחוף ניצנים יש לא פחות סטטיסטים מאשר בהפגנות של מתנחלי יש"ע.
יידישקייט 380203
אינני יודע מול מי את מנסה להתמודד בתגובותיך, גם לא כל כך ברור לי איך אני קשור לסיפור.

"רדידות היא לקחת ברצינות דברי רבנים אך ורק משום שקוראים להם - "רבנים"." - נכון, ו ?

"רדידות היא לקחת את הרב קוק יותר ברצינות מאשר את ברטראנד ראסל." - נו טוב, אם קבעת אז קבעת.

בנוסף ניכר שאינך מכירה את ההיסטוריה של מדינתנו, הטרור קדם למדינה ולא הפסיק לרגע מאז קומה, גם 19 השנים (איזה 19 שנים ? לא היתה מלחמה קטנה באמצע ?).

אנו כבני אדם, המשכילים במיוחד, בונים את תפיסת עולמנו במה שמכונה top to bottom, מה שמאפשר לנו כל מני דברים נחמדים, אבל גורם לנו לעיתים לענות על שאלות שלא נשאלו, לחפש מתחת לפנס ושאר קלישאות. אנו מייחסים לזולת את מה שנראה לנו שיש לו, מניחים שעובדות לא ידועות נכנסות למשבצת שהשארנו להן בתפיסת עולמנו ושוללים מכל וכל עובדות שאינן נכנסות לאותה משבצת נוחה.
ניסיתי כמה פעמים להיגמל מההרגל המגונה הזה (לפחות בחלק מהמקרים), הרגל קשה הוא.
יידישקייט 380208
נציגי ימין טענו כאן בכמה מקומות שהחזרת השטחים תביא לחורבן המדינה, והנה במשך תשע עשרה השנים ההן המדינה לא נחרבה.
אתה אולי לא מאלה שטענו את הטענה הזאת באופן ישיר (האמת היא שלא סרקתי את התגובות שלך, ויכול להיות שהייתי מוצא משהו שקרוב לסוג הזה של טענות), אבל למשל בתגובה 380067 אתה אומר "איש תחת דקלו ותאנתו נשמע לי טוב בהרבה, רק שאני מכיר בעובדה שצריך להילחם כדי להשיג את זה.", וזוהי צורה יפה ומנוסחת לאמירה המקוצרת של "אין ברירה" "ככה צריך" שהחשמנית השתמשה בה. כך שקצת קשה להאמין שזאת רק אמירה כללית שלך לגבי מלחמות באפריקה או בסין או בדרום אמריקה או אצל היוונים הקדמונים, וקצת קשה להאמין ביושר האינטלקטואלי שלך כשאתה אומר שאתה לא מבין איך אתה קשור לכל זה, אני מצטער אבל זה הרושם שמתקבל.

והמלחמה הקטנה שאתה מזכיר בתוך ה 19 שנה, מי עשה אותה? האם זאת היתה מלחמת מגן? אני חושב שאת זה אפילו ימניים תוקפנים וקיצוניים כאן לא העזו לטעון. ככה שהאמירה שלך 'איזה 19 שנים?' היא, בלשון המעטה, לא עניינית ודמגוגית.
יידישקייט 380348
צר לי שאינני עונה לקריטריונים המצופים ממני בתור נציג הימין עלי אדמות.

"מלחמת העצמאות של ישראל הסתיימה בהסכמי שביתת נשק ולא בהסכמי שלום בין המדינות. ניסוחם המעורפל של הסכמים אלו, ואי הבהירות בנוגע ל"אזורים המפורזים", הביאו להחרפה ביחסי ישראל-ערב: מסיום מלחמת העצמאות עד למבצע סיני נפגעו כ-‏1,300 אזרחים על ידי מסתננים וחוליות טרור שפלשו מרצועת עזה." מתוך ויקפדיה
נמשיך ?
"מצרים פיזרה את מאמציה הצבאיים והפוליטים ב-‏3 חזיתות שונות:

* הפעלת הפדאיון בקנה מידה נרחב יותר בשטח ישראל.
* הזרמת כוחות רבים לחצי האי סיני, בניית בסיסים לקראת התקפה על ישראל.
* ספק אם הייתה יכולה מצרים להתמודד מול התקפה בריטית-צרפתית, אך החזירה כוחות רבים מסיני (מספר עוצבות שריון) אל אזור התעלה כדי להדוף את ההתקפה המצופה.

המצב הנ"ל הקנה לישראל יתרון ברור, והוביל למסקנה כי יש ליישם פעולת מנע, בטרם תושלמנה הכנות האויב במלואן. "

כל נסיגה הביאה להגברת התוקפנות זאת המשמעות של "רק שאני מכיר בעובדה שצריך להילחם כדי להשיג את זה".
מזל שיש ויקפדיה 380357
אחרת היתה צריך להמציא אותה ואם היא לא היתה בטח היתה מוצה אתר אחר עם פרשנות הסטורית שמתאימה
מזל שיש ויקפדיה 380370
בטוח שלא היתי מוצה, מוצא אולי, כמו ש1300 ישראלים מצאו עצמם נפגעים בשנים שמישהו הגדיר כשקטות.
בתל-אביב מאוד שקט כשבשדרות נופלים קסאמים ובעיתון זה אפילו לא מופיע, מעניין שדווקא המתנחלים לא הפסיקו לספור, גם אחרי שגירשו אותם.
yeshanews.com
מזל שיש ויקפדיה 380375
ההגדרה שעשו כאן היתה לגבי "דמים", דמים פירושו הרוגים, לא "נפגעים" (?). את החשבון של הרוגים ליחידת זמן לפני ואחרי כבר עשו פה, אני רק צריך לחפש את הפתיל/ים כשיהיה לי זמן.
מזל שיש ויקפדיה 380378
מקובל כאן לא ללעוג לאנשים על שגיאות כתיב, מאחר ואצל חלק מהם התגלה בסופו של דבר שהם דיסלקטים (ואנשים מאוד אינטליגנטים). לדעתי האישית אפילו בלי דיסלקציה לא מוכרחים ללעוג, אבל זו רק דעתי. אגב, נדמה לי שאפשר למצוא גם אצלך שגיאות כתיב פה ושם, אם כי אולי לא בולטות כמו של האלמוני, ולכן לא כאלה שקל ללעוג להן.
מזל שיש ויקפדיה 380383
הואשמתי במציאת אתר התומך באידיאולוגיה שלי, זאת מבלי להתיחס לכך שויקפדיה מצוטטת ע''י לעיתים תכופות ובלי להביא כל אלטרנטיבה (זאת לאחר שנטען שאפילו הקיצוניים שבימנים לא יעיזו לעלות על בדל שפתיהם את הטענה שמבצע קדש היה מלחמת מגן).
(זאת טענה מהסוג השפל של ''נכון אני לא בסדר, אבל תראו אותו'', אפשר לראות בזה סוג של הודאה באשמה).

אצלי התפתח ויכוח על חודו של יוד (או גרש ליתר דיוק).
מזל שיש ויקפדיה 380382
רק תשים לב איזה סוג של דיון אתה עושה. אתה נטפל לטעות הקלדה שטותית, מסיט את התגובה למשהו על קאסמים ושדרות וחושב שאף אחד לא ישים לב שלא הגבת על הטענה שאתה מסתמך על ויקיפדיה רק בגלל שהפרשנות השטחית שמצאת שם מתאימה לדעות שלך
יידישקייט 380321
לי דוקא די ברור איך אתה קשור לסיפור. כל מה שצריך זה לקרוא את התגובות שלך, ומקבלים מהן המון רמזים.

אני רגילה לטקסטים מסובכים אבל את הפסקה האחרונה שלך לא הבנתי. לא רק ברמה של "מה המסר שהכותב מנסה להעביר", אלא כבר אפילו מהרמה האלמנטרית של מבנה המשפט. בשורה התחתונה, מיהו הנאשם שלך? החשמנית או אתה בעצמך?
יידישקייט 380205
את צריכה להיות יותר מדוייקת.

אווירת הנכאים שדיברתי עליה היתה *ערב מלחמת ששת הימים*. הסברתי אז שהאנשים בשבועיים שלפני המלחמה היו בפחד וחשש, והאמינו באמת ובתמים שאנחנו מצויים ערב מלחמה על הקיום. אין בזה סתירה לכך שבמהלך אותן תשע עשרה שנים שבין מלחמת השחרור ומחלמת ששת הימים היה העם יותר חזק ועמיד לצרות שהיום מוציאות אותנו משלוותנו. בעיות כלכליות, טרור, וכו' לא גרמו אז לעם לרצות קצת שקט (דמיוני)בכל מחיר.

חוץ מזה-יש לי שאלה: איזה מכתבי הרב קוק את מכירה ויודעת?
סליחה שאני נדחפת 380226
הטון של השאלה הוא לא נעים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים