בתשובה לכליל החורש נאורי, 26/06/06 17:12
מי שבורח מהטרור, הטרור רודף אחריו 392986
שדרות מקבלת ביום אד מה שהיא קיבלה לפני ההתנתקות בשנה שלמה.
יישובים כמו כרם שלום ואשקלון, שהיו בעורף לפני ההתנתקות, הפכו לחזית לאחריה.
בריחה מהטרור רק מקרבת אותו לעורף.
באש לא נלחמים באש 393034
כל ה''סיכולים הממוקדים'' לא סייעו כלל להפחתת הפיגועים וירי הקסאמים.
שימוש בטרור מביא לעוד טרור.
fight fire with more fire 393066
הדרך מ"לא מנעו ב 100%" ל "לא סייעו כלל" רחוקה מאוד.
ודאי שהם מסייעים בהפחתה, ולו בגלל העובדה שהמחבלים צריכים להקדיש חלק ניכר מזמנם ומרצם להתגוננות במקום להתקפה, אבל ברור שהפצצות ארטילריות וסיכולים ממוקדים לא ניצחו אף מלחמה (וכניעת יפן היא היוצא מהכלל המעיד על הכלל). הדרך היחידה לנצח מלחמה היא לכבוש פיזית את השטח.
fight fire with more fire 393104
הדרך היחידה לנצח מלחמה היא להביא שלום. לנצח *ב*מלחמה יש יותר מדרך אחת ואף אחת מהן איננה זו שהולכת בה ממשלת ישראל.
fight fire with more fire 393141
אתה הופך סיבה ומסובב.
הדרך היעילה והמהירה ביותר להביא לשלום היא לנצח במלחמה.
fight fire with more fire 393143
קרא נא שוב את תגובתי.
באש לא נלחמים באש 393178
אם כן, מה גרם להפחתת הפיגועים בשנים האחרונות לעומת זוועות 2002?
באש לא נלחמים באש 393193
מאידך גיסא, הם סייעו להגברת הפיגועים. גם זה משהו.
מי שבורח מהטרור, הטרור רודף אחריו 393118
כל נסיגה שתעשה ישראל במחיר סביר- כספי וחברתי, ולא יותר מאל הקו הירוק, מחזקת את החוסן הלאומי של ישראל ולא מחלישה אותו.
לא כמה כנופיות פלסטיניות פוגעות בכושר ההרתעה של ישראל, ולא כמה קסאמים פוגעים בביטחון הלאומי של ישראל. כללי המשחק שבין ישראל לפלסטינים אינם נקבעים עוד ולא ייקבעו דרך מערכת היחסים הבילטרלית, כמו גם מצב החוסן הלאומי של שני הצדדים. מה שמרסן את התגובה של צהל, אינה יכולת צבאית של הפלסטינים, אלא גושפנקא בינ''ל למהלכים שישראל תבקש לעשות. כך הקיזה ישראל את דם מאות מחיילנו בלבנון מכוח ההסכמות הבינ''ל שלאחר ענבי זעם אשר הגבילו מה שאפשר ומה שאי אפשר לישראל לעשות. שעה שבכוח, אפשר היה גם לחרוך את רצועת הביטחון ולהרחיב אותה עד צור. הקירוב של העורף לגבול גם במקרה זה, מגבירה את ביטחונו. הצבא לא קובע עובדות, אלא ממציא פתרונות לפי מה שמגדירה המדיניות עבורו בתור אפשרי. במקרה הנוכחי היתרון הצבאי, הטכנולוגי, של ישראל הוא מוחלט. הצבא לא משיג בכוחות עצמו את האישורים לפעול. על הממשלה להביא לו את זה, ובממשלה מה לעשות לא יושב רק שר הביטחון. ישראל יכולה להפיק מכל נסיגה שתיישר קו עם המשפט הבינל ועם מוסכמות הקהילה הבינל, אפשרויות פעולה חדשות לצהל במקרה הצורך, אבל בעיקר לקדם מדינויות משלה שמכוונות לשפר את מצבה האסטרטגי, בתחומים החשובים באמת.
מי שבורח מהטרור, הטרור רודף אחריו 393130
לגבי השורה הראשונה שלך - כל נסיגה *בהסכמה" מחזקת את החוסן הלאומי של ישראל. (וכן, אתמול אמר אחד השרים ברדיו שגם ההתנתקות נעשתה בהסכמה, הסכמה עם ארה"ב, אבל *לא* לזה התכוונתי...)

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים