בתשובה לדובי קננגיסר, 05/07/06 9:18
כן 394746
אני יודע. לכן לא דיברתי על הכרעת הדין או השיקולים לעונש, אלא על השיפוט המוסרי שלנו.

אבל בכל זאת, אם כבר העלת את הנושא, אז היום יש יותר ויותר מקרים (בעיקר בארה"ב) בהם קורבן עבירה תובע בעצמו את הפושע בדין אזרחי, ולא פלילי, לשם קבלת פיצויים. האם אז על השופטים לקחת בחשבון את השיקול שהצגתי?
כן 394759
אה. לא מכיר שיפוט מוסרי.

כמובן. ענישה היא ענישה, ולא קשורה לשום דבר פרט לעצם העבירה (לכן אפשר להעניש על עבירות נטולות קורבן כמו מהירות מופרזת). אבל פיצויים הם, כפי ששמם מרמז, פיצוי על נזק שנגרם לקורבן. אם ניתן להוכיח שלא באמת נגרם נזק לקורבן (למשל, משום שהוא בכלל לא סבל מהמעשים, או אפילו רצה אותם), או שהנזק שנגרם לקורבן שונה מהנזק שהוא טוען שנגרם (לא פגיעה נפשית חמורה שתלווה אותו עד סוף ימיו, אלא רק פגיעה פוטנציאלית בחיי הנישואין‏1) אזי יש מן הסתם להתחשב בכך במתן הדין.

1 לפני שיקפצו עלי - הזלזול הוא לצורך הדיון בלבד
כן 394760
ודאי שענישה קשורה לדברים נוספים פרט לעבירה. בשל כך הטיעונים לעונש (למשל, עדויות אופי) ניתנים רק לאחר מתן פסק הדין, ולפני מתן גזר הדין. לא?
כן 394761
לדעתי האישית עדויות אופי לא ממש אמורות להיות רלוונטיות. נסיבות מקלות כן, ובהחלט אפשר להגיד שאם אין לעבריין עבירות קודמות מוטב שלא להחמיר במקרה של עבירות קלות, מכיוון שאנשים טועים ואין טעם להחמיר איתם סתם אם הם בכל מקרה לא יחזרו על העבירה. אבל זה שבן אדם הוא יופי של חבר ותורם מזמנו לילדים יתומים? זה לא צריך להשפיע על האונס שהוא יקבל על אונס.

כמו הסיפור ההוא על הבחור שהורשע ברצח הוריו וביקש את רחמי בית המשפט כי הוא יתום...
כן 394762
האם "האונס שהוא יקבל על האונס" היתה פליטת פה, לגבי מעשי סדום בבתי הכלא? :)

בכל מקרה, נראה שהחברה בכללותה לא מסכימה עם דעתך האישית בנושא, ועדויות אופי הן דבר מקובל מאוד (זוכר את מצעד עדויות האופי במשפטו של יצחק מרדכי?), אם כי לא ברור איזה משקל יש להן בהכרעת השופטים בגזר הדין.
כן 394797
עדויות אופי ניתנות רק לאחר מתן פסק הדין?
כן 394801
כמובן.
כן 394835
תודה. (למה "כמובן"?)
כן 394806
(אחרי בירור אצל המשפטנית שלי) כן. עקרונית, עדות אופי אמורה להינתן רק לאחר מתן פסק הדין. בפועל, אם במהלך עדות (שאינה עדות אופי אלא עדות רגילה) יגיד עד על הנאשם: "אני מכיר אותו ולא יכול להיות שהוא עשה דבר כזה", אז זה תלוי בשופט.

בכל מקרה, משפטנית הבית שלי גם שכנעה אותי שאני לא צודק. לי בדרך כלל מפריעה בנקודה הזו הבעיה של הנאשם להוכיח שלא עשה את מה שהוא נאשם בו, בשל חלוף הזמן, מה שיוצר תחושה של "חזקת אשמה" לגביו ומצב של מלה נגד מלה. היא אמרה שקורבן עבירה יתלונן לרוב במועד שהכי מועיל לו. היא הביאה כדוגמה נשים מוכות, שכחלק מהליך הפרידה יגישו תלונה נגד בן הזוג המכה, כיוון שרק במסגרת פרידה הן מסוגלות להתגבר על הבושה והפחד הכרוכים בהגשת התלונה, אדרבה בעבירות מין. כך, במקרה שלנו, כל זמן שהמתלוננת לא היתה צריכה להתמודד עם מה שעבר עליה, לא היתה לה מספיק מוטיבציה להגיש את התלונה. אולם ברגע שהעבירה לה היתה קורבן הפכה לגורם מפריע (חתונה בלי בתולים), הנזק מאי הגשת התלונה גבר על התועלת.
כן 394838
"משפטנית הבית"? מי זו?
האמת שמועד הגשת התלונה יכול להיות מושפע לא רק מענייני "נוחות", אלא גם משינוי במצב, שגורם למתלוננ/ת לקלוט בדיעבד את מה שעבר עליהם.
כן 394882
לך אין כזו?
כן 394883
יש לי עורך דין, אבל אינני מחזיקה אותו בביתי...
כן 394840
נראה לי שהשיפוט המוסרי, במקרה שמדובר, למשל, באונס לא סטטוטורי, תלוי בכל מקרה לגופו - כפי שציינתי כבר בתגובה אחרת, גם אם הטריגר לתלונה הוא על פני הדברים עניין תועלתני, לא בטוח כלל שזה מה שקובע.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים