בתשובה לעינת שלומיוק, 26/03/00 20:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באיחור של חודש, תוך ידיעה גמורה שאיחרתי את המועד וכנראה שאף אחד לא יקרא את ההודעה הזו, אגיב רק למען הפרוטוכול - לא, אני לא טוען שמותר לאף אחד לגעת באף אחד אחר בניגוד לרצונו. אני גם לא מצדיק הטרדות מיניות ומקרי אונס. כל מה שאמרתי (בעברית ברורה), הוא שלעולם לא נגיע לשוויון מלא לנשים כל עוד נשים מתיחסות אל עצמן כאל אובייקטים מיניים. אולי מעוטי השכל שבין הגברים לא מסוגלים להבין את ההבדל בין לגעת לבין להסתכל, אבל רובנו כן, למרות מה שאת (כמיצגת של המין שלך בדיון הנוכחי) חושבת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, לא רק לשם פרוטוקול, הרשה לי לחזק את ידיך, (ולנסות להעיר את הדיון מרבצו). ראשית, אני מסכים אתך בחלק מהדברים. אני רואה בלבוש דבר שנועד עבור אחרים. הרי יכולנו להסתפק בחליפות נוסח "מסע בין כוכבים" (בהשאלה מג'רי סיינפלד, "איך זה שבעתיד כולם לובשים אותו דבר? מה התכנסנו יום אחד וקבענו, טוב, מהים נלך כולנו בחליפות הטרנינג האלו ונחסוך שעה כל בוקר"). אנו בוחרים להתלבש באופן מגוון, להצניע טפח אחד ולהצניע טפחיים. יותר מזאת, אלא אם כן אנו מביטים במראה איננו רואים כלל את אשר אנו לובשים ולכן טענות הבחירה החופשית של אופן הלבוש לשם סיפוק מצב הרוח קצת מתחסדות לטעמי (כבר ניהלתי את הוויכוח הזה עם ידידה לפני כשנתיים וגם היא התקפלה לבסוף) שנית, מסתבר שלא רק גברים מטרידים מינית. הטרדה מינית היא מאפיין של עמדות שליטה באופן כללי. הקוראים מוזמנים לעיין בספר "חשיפה" של מייקל קרייטון (עכשיו בחנויות הספרים, לרוץ... לרוץ...) איני מכוון לעלילת הספר בלבד אלא לנתונים שמוצגים בו, מייקל קרייטון ידוע בתחקירים המעמיקים שהוא מבצע כהכנה לכתיבת ספריו. מתברר שנשים בעמדות בכירות מטרידות כגברים. איננו שומעים על כך עקב מיעוטן המצער של נשים בעמדות בכירות, אולם עם העלייה בשיעור הנשים במשרות ניהול עולה גם שיעור ההטרדות מצד נשים מנהלות. על דבר אחד איני חולק, תמיד יהיו אותם "מעוטי השכל" שבין הגברים שלא יבינו את ההבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם חלף לו חודש, אך ישנם נושאים שנשארים רלוונטיים תקופות ארוכות. זהו אחד מהם בעיני.. ברור מאליו שאינך מצדיק מקרי אונס או הטרדה. קשה להאמין כי אפילו אחד מהמשתתפים בדיון חשים כך. עם זאת, קשה לי להסכים לדרך הצגתך את הדברים, אשר גורמת באופן עקיף להטרדת נשים לקבל לגיטימציה מסויימת. החברה בכללותה, ולא נשים בלבד, היא שרואה בנשים אובייקטים מיניים ולא הרבה מעבר לכך. זוהי עובדה עגומה ואני מאמינה שרבות וטובות מביננו, הנשים, מתנגדות לראיה צרת מוחין זו ופועלות רבות על מנת לשנותה או להחלישה. מכל מקום, אובייקטים מיניים או לא - זכותנו המלאה לומר "לא", בדיוק כמו שזוהי זכותכם כגברים ואותו סירוב מחייב אתכם לחלוטין, בדיוק כמו שסירוב מצידכם יחייב אותנו. כמה פשוט! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |