בתשובה לד''ר הושע אבינתן, 27/10/01 20:16
מתכון ליצירת מינים חדשים 40440
שבות ועולות טענות רטוריות-משהו מצד הכותב, שנדמה כי תשובה פשוטה עליהן יכולה לבוא מצד כל חוקר הקרוב לתחום הביולוגיה. אלמלא היה זה סביר להניח, ואף מוכח באופן טריביאלי, כי בכל מין נצברות עם השנים רבבות מוטציות בלתי-לתאליות שונות בגנום, לא היה מקום לתמוך בגישה האבולוציונית במרוצת המאה העשרים. כיוון שלכל פרט המאפיינים הגנטיים היחודיים שלו, ניתן לצפות, סטטיסטית, לשטף נתון של הזדווגויות בין שני פרטים החולקים אותה 'טעות דפוס' גנטית סתמית. בפרט, אין צורך במוטנטים כדי לקבל מין חדש מאוכלוסיה קיימת. מספיק שבאיזור מסוים תתקייים נטייה של פרטים שטוחים יותר, או אפורים יותר, או חמקניים יותר, להתרבות בינם לבין עצמם, כדי לקבל תוך מספר דורות מין חדש שאינו מזדווג עם בני המין המקורי. מקרים כאלה תועדו כבר במאה העשרים ואסמכתאות ניתנו במרוצת הדיון להלן.

חוקי הטבע אינם עלה תאנה לבורותינו, לדעתי, כי אם עדות מופלאה לחריפות השכל האנושי ויכולת התרבות האנושית להתבסס על ידיעות קודמות ולחלוק תובנות משותפות על הטבע. מפליא אותי לשמוע אדם שהביולוגיה היא תחום עיסוקו מחזיק בהשקפות מעין אלה על חוקי הטבע. בפרט, למרות שלשמחתי הפיסיקה עדיין רחוקה מלהיות תחום סגור ונושא האיחוד בין הכוחות היסודיים נתון במחקר עמוק, יש לנו מודלים מהימנים ביותר המתארים כוחות הפועלים ממרחק (ללא "כל מגע פיזי") בהתאמה מצוינת למציאות.

תורת האבולוציה עמדה לביקורת עניינית ולא-עניינית לאורך עשרות רבות של שנים, ומתוקף כך גם הסוגיות הסטטיסטיות הכרוכות בה נבחנו ואומתו שוב ושוב במרוצת הזמן. אם אחד ד"ר אבינתן סבור "שלא חוקרים במידה מספקת את ההסתברות להתפתחות החיים מבסיסי הד-נ-א בצורה אקראית", ביכולתו להפנות זאת לתשומת לבה של הרשות המחקרית התומכת בו, ולבקש תמיכה במחקר בנושא. לדעתי ההדיוטית המדובר בנישה מחקרית רחבה מכדי להניח שלא נבחנה היטב עד כה, אך אני פתוח לסימוכין. לי לא נראה סביר כי מחקרים אלו לא נערכים מחשש כי יערערו את הבסיס לאידיאולוגיה של החברה המערבית, כשם שלי לא נראה טעים לאכול שוקולד בטעם תפוז. כל עוד זוהי השקפתי האישית, שאינה מבוססת על ראיות ואינה נתונה לויכוח, איני מוצא לנכון להזכיר אותה בדיון, אך לא אוכל לדרוש זאת מן השותפים האחרים לדיון.

לסיום אתייחס להערת הכותב כי כמו כולם, גם כרובי לא הבין אותו. אצלי באופן אישי מתקבל הרושם כי בכל נקודה בדיון בה היה מובן מה מנסה הכותב להגיד, נסתרו טענותיו באופן עובדתי בצורה שלמה ומניחה את הדעת. כנגד זאת היטיב הכותב לעורר מוטיבציה להמשך הדיון בסוגייה השנויה *כביכול* במחלוקת ע"י פיזור הערות המצרות על חוסר-נכונות לכאורה של העולם המודרני להתמודד עם השלכות מפתיעות בכיוון התיאולוגי. כאשר ביקשתי לשמוע משהו על אותן השלכות לא זכיתי להתייחסות, אך מי אני שאלין.

למותר לציין כי כשלונו החרוץ של הכותב אינו מעיד על מצבה של היהדות ככלל "מול המדע", כי אם על שטחיות ראייתו שלו, לדעתי. גם אם הסברה שהעלתי בסיום מאמרי בנושא ('הבורחים תרשישה') אינה רלבנטית לגבי הכותב, סבורני שבתרגילי ההתחמקות שלו במרוצת הדיון פגע זה בשמה הטוב של תורת החיים שלזכותה יצא, כנראה, במאמרו.

שבוע טוב.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים