בתשובה ליובל רבינוביץ, 06/11/01 3:22
רק עוד צעד קטן 41924
עברתי עכשיו על הקישורים שצויינו בכתבה. אכן "56 תינוקות אחרים הוגדרו ע"י חברי הועדה 'תינוקות עלומים' והוועדה מעריכה כי הם אומצו ע"י משפחות בארץ, בתיווך עובדים סוציאליים ובחסות הסוכנות היהודית." (מתוך ynet).

זו לא בדיוק הוכחה. זוהי הערכת הועדה. לא ראיתי באם מצאו מקרה ספציפי של אדם כזה, בצירוף העדות מה בדיוק נעשה כדי לאתר את הוריו. אם אכן יש אדם כזה והנסיונות שנעשו לאיתור הוריו אינם סבירים, הרי שיש כאן מקרה של חטיפה. אחרת - לא.
רק עוד צעד קטן 41930
ישנן עדויות, בין השאר, של עובדות סוציאליות. או יותר נכון לקרוא להן עובדות רווחה.
וגם מתוך הדו"ח עצמו: "יש לראות גורמים אלה כנושאים באחריות לתוצאות אי שמירת הקשר, הן לעניינם של התינוקות שנפטרו והן לעניינם של התינוקות, שבשל ניתוק הקשר הפכו לנטושים, ולמועמדים למסירה מזדמנת למשפחות זרות."

מתוך הדו"ח עצמו עולה שהיו מקרים בהם תינוקות נמסרו לאימוץ. ההערכה הזאת לא באה מן האוויר, אלא כתוצאה מעדויות של אנשים שעבדו באותם בתי תינוקות.

אז אם הגענו למסקנה שלא כל התינוקות נפטרו אלא חלקם נמסרו לאימוץ - כבר התקדמנו.
עכשיו השאלה היא איזה ניסיון נעשה כדי לאתר את הורי הילדים. כאן כמובן ישנן את עדויות ההורים שטרחו ובררו ושאלו בקשר לילדים שלהם. עדויות על כך שהורים ביקרו את הילדים שלהם בקביעות, ולא היה מקום לבלבול במציאתם.
יתכן ועדותם של ההורים לא תהיה נאמנה עליך. אולי.‏1 על כן, בנוסף אליהן יש את עדויות העובדים המקומיים.

הוועדה קבעה שלא היתה חטיפה *מאורגנת בידי הממסד*. זה כמובן יצא לתקשורת ככותרת. כי כך התקשורת עובדת. אבל הוועדה לא קבעה שלא היו העלמויות של ילדים כך סתם בצורה לא ממוסדת.
מתוך הדו"ח: "ניצניה של תופעת ההעלמות חייבים היו להזעיק את גורמי הנהלת הסוכנות, שהיו אחראים לקליטתם של העולים ולהעמידם על הצורך המיידי בטיפול שורש בתופעת ההיעלמות, כדי להדבירה בעודה באיבה."

אסכם כך, אם עד עכשיו נאמר שכל התינוקות נפטרו, אז בטוח שלא. חלקם נמסר לאימוץ.
האם היה מאמץ סביר לאתר את ההורים?
ההורים עמדו בקשר עם הילדים כל הזמן. אם הורים באו לביקור ברמה יומיומית אז כנראה שידעו היכן התינוקות נמצאים. לא היה צורך לחפש אותם על הירח. אפשר היה לחכות עד ליום שלמחרת שיגיעו שוב. בנוסף לכך ישנן עדויות של עובדות סוציאליות המספרות סיפור אחר מאשר "לא מצאנו את ההורים ולכן מסרנו לאימוץ".

1 זה מוזר, כיוון שאם לא היה כל כך אכפת להם אז מהילדים, אז מדוע עשו רעש כל כך הרבה שנים אחרי, בעצם עד היום?
רק עוד צעד קטן 41939
האם ייתכן שהיו מקרים של תינוקות ממוצא שאינו תימני שגם עם הוריהם ניתק הקשר והם נמסרו לאימוץ? כלומר, האם הייתה כאן תופעה יחודית לעדה התימנית או אי-סדר כללי?
רק עוד צעד קטן 41940
כן, היו מקרים מעטים כאלה. אם כי הרוב המכריע היו מקרב עולי תימן.
כמה? 41993
כמה? 42002
אין לי את המספרים המדוייקים.
אם זה ממש חשוב לך אני יכול לברר.
שבע? 42007
כמובן שזה שזה חשוב. זה יכול להפוך את הנושא מ''ילדי תימן האבודים'' ל''אי-סדרים בקום המדינה'', כלומר גזענות של עובדים סוציאליים או סתם יתר חשיבות עצמית שלהם (בסגנון ''אנחנו יודעים מה יותר טוב לילדים'').
שבע? 42012
אתה רץ למניעים בעוד שטרם ישנה הסכמה חברתית על התופעה עצמה.
אם אני מבין נכון, ואתה מגיע למניעים כיוון שאתה מעריך שהתופעה אכן התרחשה, אז נוכל לגייס לצורך המחקר על המניע לא רק את המספרים היבשים, אלא גם תעודות היסטוריות (כתובות או מדברות) בכל הנוגע ליחס החברה לעולים שזה מקרוב באו.
שם ברקס 42017
מוכן לוותר על המניעים בשלב זה. הבה נברר את העובדות קודם. דווקא דיון התעודות יתאים לי עוד כמה ימים - אני בשליש ''הישראלים החדשים'' של תום שגב עכשיו.
שם ברקס 42023
אה, גם אני התחלתי. נראה מי יגמור ראשון.
מ-ע-כ-ש-י-ו!
שבע? 42051
נדמה לי שאת ה''בלגן'' כאידיאולוגיה המציאו עוד במדינה שבדרך, אולי בפלמ''ח.
רק עוד צעד קטן 42083
האם הנתונים שמסרת נמצאים ב-www?
רק עוד צעד קטן 42085
הכל משם

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים