בתשובה להאייל האלמוני, 19/12/06 17:43
Selbstbehauptung 425367
לא בדיוק. מקבת *צופה* את הפחד בשעת הארוחה ואת סיוטי הלילה ועינויי הנפש. "פחד מסדר שני" זה לא רק לצפות פחד עתידי אלא לפחד גם ממה שהפחד הזה יעשה לנו וממה שהוא יגרום לנו לעשות.

אבל למען האמת, הציטוט שלך החזיר לי את התהייה הוותיקה שלי, תהייה שעולה בי פעמים רבות בקריאת שייקספיר - איך הוא עושה את זה? הרי מעבר לרגשות העזים ולדילמות הדרמטיות מאוד שהוא מתאר, יש איזה יופי עצום במלים, בניסוחים, יופי שהוא בלתי נתפס ממש. מה זה?
Selbstbehauptung 425436
לא נראה לי שנסכים לגבי מקבת, כי למיטב זכרוני, בהגדרה שלך ל''פחד מסדר שני'' את מתארת יפה את תחושותיו של מקבת. אפילו בקטע שציטטתי, מקבת מספר שהפחד (מסדר ראשון, לאבד את השלטון) הביא אותו לבצע מעשים נוראים ולגרום לו לסיוטי לילה (מסדר ראשון). הוא לא רק ''צופה'' את הסיוטים מרחוק אלא מספר לנו - בשעת ערות - על חששותיו (מסדר שני) מפניהם.
גם ליידי מקבת סובלת מביעותי לילה והזיות. אנו לא שומעים על פחד שלה מפני התקף נוסף (בכל זאת, היא דמות משנה), אך התאבדותה נראית לי כניסיון לברוח מן הפחד, ועדות על פחד ''מסדר שני''.

ולגבי השאלה ''מה יפה בשירה'' אין לי מה להוסיף על מה שנאמר מאז אפלטון.
Selbstbehauptung 425444
לא שאלתי מה יפה בשירה, אלא מה מייצר את היופי אצל שייקספיר ספציפית.
ומה אמר על כך אפלטון?
Selbstbehauptung 425454
אוי, טעות "קטנה". אריסטו.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים