המסקנה המדאיגה 43858
תסריט א':
וכרגיל במדינתנו דעת הציבור תתפלג
פיפטי פיפטי (יענו- חצי חצי)

ובמצבים כאלו הממשלה לא תפעל (לא לימין ולא לשמאל).
כדי לשמור על האחדות כמובן. . .

תסריט ב':
דעת הציבור תתפלג חצי חצי, עד לארוע הבא
ואז רוב הציבור יהיה נגד מדינה פלשתינאית
למשך כמה שבועות.

ואז, שוב יהיה חצי חצי.
עד לארוע הבא (כמובן)
ואז שוב הרוב יהיה נגד מדינה פלשתינאית
למשך כמה שבועות.

ואז שוב דעת . .. טוב, מקווה שהבתנם את העקרון.

המסקנה המדאיגה שעולה משני התסריטים היא כי המדיניות
בארץ מוכתבת מסקרי דעת קהל ומכוונת לרצות אותם בלבד.
זהו מצב אבסורדי.
מדיניות אמיתית אמורה ליצור מצבים חדשים, טובים יותר,
לפי תרחיש אידאולוגי או (לחילופין) הגיוני.

אי אפשר לקבוע מדיניות לפי סקרים שמולאו על-פי גחמה רגעית, בסגנון:" את מפריעה לי לאכול את הפיצה אבל אם תתני לי את מספר הטלפון שלך בבית אני אענה על הסקר."
אסא? 43924
יש קשר ליועץ האסטרטגי חיים אסא, שמתעקש להשתתף בכל כשלון אלקטורלי של מפלגת העבודה?
אין קשר - אולם . . . 43964
אין קשר לחיים אסא,
דווקא חשבתי על "יהי asa" של דוד אבידן:
"אני מברך על העתיד, כאשר ישחקו ילדים בלוויני
תקשורת במקום עפיפונים..."
" ...יהי אור יהי מאה אסא אור"

אולם חלק מהרעיונות שהעלתי אכן מוזכרים בספרו של חיים אסא:
" מהפכת ההזדמנויות" ידיעות אחרונות,2001 .
ויתכן שהושפעתי ממנו. למרות שאני חולק על רעיונות רבים שמופיעים בספר.

דרך אגב בקשר לחלקו של חיים אסא במפלה:
ציטוט מאותו ספר- (עיינתי בו שוב בעקבות הערתך) :
"מפלגת העבודה אינה יכולה להנהיג את השמאל בישראל מפני שהיא חפה מכל תפיסה חברתית- אידאולוגית".
וכל מילה נוספת מיו תר ת . . .

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים