בתשובה ליהושע ניר, 19/04/07 14:15
בקיצור :-) (ללא כוונות זדון), 440089
כן, בדבריך-שלך:
"אחד הדברים הנפלאים בחיפוש מוטיבים אצל עגנון הוא שתמיד נמצא את המוטיב שחיפשנו, לא משנה מה הוא."
אגב, מאז אומברטו אקו (1962-3) וג'אק דרידה, כל קריאה לגיטימית, כי 1) כל קריאה ייחודית, ו-‏2) כי *הטקסט/היצירה פתוח/ה*.
להלן כמה קישורים מתוצאות ראשוניות מאוד אצל גוגל האלוהי:

1. הדרכה/הכוונה לקריאה ולפרשנות לפי שאלון:

שם מועלית אפשרות/השערה למקור הסיפור. (אגב: לי *היו* ידועות אפשרויות נוספות - אבל כרגע הזיכרון נח.)

---
2. ניתוח טקסט:

(ייתכן שהניתוח מיועד לתלמידי תיכון.)

---
3. תקציר, ניתוח, הכוונה/הוראה וכד' לבתי"ס תיכוניים:

(למקור יצירתו של ש"י עגנון.)

(תקציר, כלי ניתוח, ניתוח.)
---

ברור שיש עוד. אלא ש- לי, אישית, אין זמן רב.

ממש בקיצור: אין לי כל כוונה להמעיט בערך מאמרך. ובכל זאת:
כשקראתי את כל התגובות (רק עכשיו, נכון, ובמהירות, נכון), הבנתי שאכן, קיים מאמר שלם. למרות זאת, ולמרות פניות ובקשות של מתדיינים שונים, לא העלית אותו. חבל.
ובנוסף:
...לא ברור לי בדיוק מה ביקשת *להדגיש* במאמרך.
אבל אחרי שרחל פ. הצביעה על מידת ההשקעה שלה עד שזכתה לקרוא תגובה משלך (תגובה 439671), ברור לי שסיכויַי אפסיים.
(חבל, + כאמור, לא נורא.)
בקיצור :-) (ללא כוונות זדון), 440105
תשובה להערה: "...לא ברור לי בדיוק מה ביקשת *להדגיש* במאמרך."

המאמר מבחין בשלוש תפיסות שונות של המציאות הסיפורית ב"תהלה":
תפיסת המספר, הרואה בתהלה מלאך אלוקים.
ראייתה של תהלה את עצמה כמי שנתונה בצבת הגורל הנקמני.
תפיסה משתמעת, הרואה בתהלה דמות מורכבת, עם רגשות אשמה, אובססיות והדחקות, שמקורן בטראומת ילדות בלתי נשכחת.

עיקרו של עניין מתמצה במלים הבאות:
"לא דטרמיניזם, לא כפרת עוונות, אלא בעל לא אהוב, אישה המשקיעה עצמה בעסקים ובענייני הקהילה כדי לשכוח אהבת ילדות גדולה, וילדים מנוכרים במשפחה שהכסף יענה בה את הכל. אבל תהלה מדחיקה את האמת המרה הזו, ומוצאת מפלט באיסוף מצוות ובקשת מחילה. אפשר שמוטב כך כשקשה להישיר מבט אל עומק התהום הפעורה."

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים