בתשובה לתשע נשמות, 13/05/07 10:02
בזיון של ממשלה 443318
אתה מסתכל על המחיר לאזרח (איזו אש? אני מדבר על הסכם שלום) כיום, ולא לוקח בחשבון ש-
א) שווי השטח עבור המדינה גדול בהרבה ממחירו עבור האזרחים. המחיר עבור האזרחים הוא תוצר של היצע וביקוש ושל שיקולים של מדינת ישראל, ומכירה לאזרחים אינה דומה למכירה למדינה אחרת (שים לב שאפילו לערבים ישראלים אסור היה עד 2005 לקנות אדמות של קק"ל, כלומר מדינת ישראל לא רצתה במחיר שהיא מוכרת אותן לאזרחים יהודים למכור אותן לאזרחים ערבים, ועל אחת כמה וכמה היא לא תסכים למכור אותן למדינה זרה במחיר זה).
ב) אין ספק שערך השטח יעלה בצורה דרסטית עם הזמן, שכן האוכלוסייה גדלה וכמות השטח לא משתנה. בהתחשב בכל זה, אני חושב ש 2000 ש"ח למטר זו הערכה צנועה של שווי השטח עבור מדינת ישראל, אם מסתכלים על העתיד הרחוק ואפילו בטווח של 50 שנה.
בכל אופן, עם 1000 ש"ח למטר תגיע גם לסכום גדול יותר מזה שהצעתי.

כסף יכול להביא לשלום ולביטחון ולתמורות רגשיות אחרות. זה מה שאני מנסה כל הזמן להגיד. האם מלחמה בעוני הסורי אינה תמורה רגשית? הקמת מוסדות קהילתיים אינה תמורה רגשית? ההבדלה שלך בין כסף לבין תמורה רגשית היא לא הגיונית במובן זה שהיא מתבססת על עקיפות הערך של הכסף בלבד*. אם אתה טוען שהעקיפות שהעקיפות הזאת גורמת לכסף לאבד מערכו בעיני רוב האנשים, אז תבטל אותה - תן את הדבר עצמו ולא כסף.

ובקשר להרתעה שלך - כמו שאמרתי, השאלה היא אם זה יצליח - כמה זמן זה יחזיק מעמד, והאם זה יגרום לסוריה לוותר על הגולן ללא תמורה. (הכסף אגב, יינתן במשך שנים, אפילו 100 שנים, וכך גם יחולק בצורה שקולה וגם ימנע את ההפרת ההסכם בפרק הזמן הנ"ל)

* אתה טוען ששלום הוא תמורה רגשית, אבל אומר בעצמך שאפשר להציל הרבה מאד אנשים, אולי יותר משהיו נהרגים במלחמה, בעזרת כסף.
בזיון של ממשלה 443343
גם במצב שלום נזדקק לשטחי אש.

השווי למדינה גדול כמעט תמיד מהשווי עבור האזרחים כיוון שהשווי לאזרחים הוא החסם התחתון שלו, אבל הוא רחוק מלהיות עצום כפי שאתה מציג אותו. אתה מוכן להוריד פי שניים - לדעתי ההורדה צריכה להיות פי חמישים או מאה. הסיבה העיקרית לשווי של השטח אינה השימושים העתידיים שאפשר לעשות בו אלא השימושים הנוכחיים בו; אילו סוריה היתה מציעה לנו לחכור ממנה שטח נוסף במחיר של אלפיים (או אפילו אלף) ש"ח למטר אף אחד לא היה מעלה בדעתו לתת סכום כזה; רק משום שהשטח כבר בידינו, יש לנו אזרחים שחיים בו ומתפרנסים ממנו ויש לנו קשר רגשי אליו אנחנו מוכנים להאתמץ כדי להחזיק בו. אגב, אל תשכח שאתה מדבר על חכירה ולא על מכירה - כלומר על עסקה לטווח של, נגיד, מאה שנה שאחריה צריך לשלם מחדש או שוב לתת את השטח. גידול האוכלוסיה לא יעלה את הערך בצורה דרסטית כיוון שהאוכלוסיה לא תגדל בצורה דרסטית; היום אנחנו כשבעה מיליון, אני מעריך שהאוכלוסיה תגדל בערך לעשרה מיליון או לכל היותר שנים עשר ושם תתיצב, וגם אז רובה הגדול יגור במרכז. בארבעים שנה שאנחנו מחזיקים ברמה יישבנו שם פחות מעשרים אלף איש - אני לא רואה אפילו בדמיון כיצד יתכן שערכו הכלכלי של מטר רבוע בשדות ובנחלים שם יהיה דומה לערך של מ"ר במרכז רמת גן או פתח תקוה.

כסף יכול, בסופו של דבר, להביא למטרות בעלות ערך רגשי - אבל הוא כשלעצמו לא נחשב ככזה. מלחמה בעוני הסורי, מרכזים קהילתיים - אלה דברים נחמדים, אבל קודם כל אין סיכוי שהם יקרו (אם תיתן למשטר הסורי הרבה כסף הוא יתבזבז כמו בסעודיה), ושנית, גם אם יקרו הם לא ייתפשו כפירות השלום אלא במקרה הטוב כזכות טבעית ובמקרה הרע כנדבה מעליבה. אני שב ומפנה אותך לדוגמה של שכנינו הפלשתינים שלא היססו לוותר על כל המרכזים הקהילתיים והמאבק בעוני של המדינות התורמות לטובת אי ההכרה בישראל, ושלא תפשו מעולם את המיליארדים שזרמו אליהם בחמש עשרה השנים האחרונות כפירות השלום. הסורים מצויים במצב כלכלי טוב יותר מהפלשתינים (בפרט עם הגיבוי האיראני) ואיני רואה מדוע להם להכנס לעסקה שתציג אותם כקבצנים של המזה"ת.

לא אמרתי שההרתעה תגרום לסוריה לוותר על הגולן; רק להכיר בחוסר התוחלת של נסיון להחזיר אותו בכוח. אם הייתי משוכנע שהם מכירים בכך לא היה אכפת לי אם הם מוותרים על השטח או לא. ארגנטינה אינה מכירה בלגיטימיות של השליטה הבריטית באיי פוקלנד, אבל היא כבר לא מנסה לכבוש אותם בחזרה.

אפשר להציל אנשים בעזרת כסף, אבל מה לעשות - כשעובדים עם בני אדם זה לא משנה כי זה לא נתפש באותו אופן. במדינת ישראל קל לפטר מאות אחיות בתי ספר, מה שגורם שמאות אלפי תלמידים אינם מקבלים חיסונים; לעומת זאת, אם תנסה לא להכניס לסל התרופות תרופה שעשויה להאריך את חייהם של חמישים איש בשנה בשישה חודשים תיתקל במאבק ציבורי קשה. ככה זה, לתלמידים שיחלו בעתיד אין לובי, כמו גם לנפגעי תאונות הדרכים של העתיד או לתלמידים של בעוד חמש שנים שלא בונים להם מספיק כיתות לימוד היום. אנשים מוכנים לתת דברים כאשר עומד להם מול העיניים משהו קונקרטי ומיידי ולא תמורת משהו עתידי מעורפל. זו המציאות, גם אם למי שעוסק בחישובי כדאיות זה נראה מוזר ומטופש. האופי האנושי לא עומד להשתנות - זו עובדה שאתה צריך לקחת בחשבון.
בזיון של ממשלה 443440
* דיברתי על מכירה לתמיד, כאשר המחיר נפרש על פני מאה שנה
* בעוד מאה שנה, אם מדינת ישראל תהיה קיימת, די סביר שהאוכלוסיה תהיה 20 מיליון לפחות, גם בלי הגירה, עקב גידול טבעי בלבד.
* "לא אמרתי שההרתעה תגרום לסוריה לוותר על הגולן; רק להכיר בחוסר התוחלת של נסיון להחזיר אותו בכוח" מה ההבדל? אם זאת הכרה זמנית, אז עדיין הבעייה לא נפתרה. אם לא, זה נקרא לוותר
בזיון של ממשלה 443449
להשתעשע בפנטזיות הוא דבר מאד נחמד. במציאות לא נמצאות רק סוריה וישראל לבדן. לדעתי זו שאלה של זמן עד שדו"ח המילטון-בייקר יהפוך לאסטרטגיה של ארה"ב ואז לא תהיה לנו ברירה אלא להכנס למו"מ רציני עם סוריה. הויכוח יהיה האם הגבול יגע בכנרת או שיעבור עשרה מטרים ממנה.אם תחפש חומר על המצב בכנרת לפני ששת הימים תמצא שהיו התנכלויות סוריות לדייגים ובעקבות זאת בוצעה פעולת התגמול סנונית-תקיפת המוצב נוקייב. האמת היתה הרבה יותר מורכבת. צה"ל היה מגרש דייגים סוריים שניסו לדוג בכנרת והסורים ירו (בתגובה?)על דייגים ישראלים שהתקרבו לחוף המיזרחי.
בזיון של ממשלה 443522
יכול להיות שבאמת הבחירה לא תהיה בידינו.
בכל אופן, הגנה על הכנרת היא גם שיקול משמעותי שצריך לחשוב עליו (למרות שאני לא בטוח שהיא קיימת כך או כך)
בזיון של ממשלה 443527
מה פירוש "הגנה על הכינרת"?
בזיון של ממשלה 443537
מפני חבלה מכוונת של הסורים, למשל, בעת מלחמה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים