בתשובה להאייל האלמוני, 19/05/07 13:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרעיון של אוטובוסים כל הזמן ולכל מקום באופן כה סדיר כך שניתן להתיחס אליהם כאל תחליף סביר לרכבי חירום, לא נשמע לי רציני. זה טיעון שפונה אל הרגש על חשבון הפניה אל הראש. סיבסוד אמבולנסים נוספים (שיופעלו כשצריך) לאותו איזור שכוח אל יעלה לכולנו פחות מהפעלת תנועת אוטובוסים סדירה (וסביר להניח שלא רווחית כלכלית) רק על מנת שיהיה סיכוי שאחד האוטובוסים ישמש ככלי חירום על איזה בסיס הסתברותי. מאוד חשוב להציל חייהם של ילדים, אבל השבת לא רלבנטית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תחבורה ציבורית (אוטובוסים, רכבות, חשמליות) היא עניין שעובד בארצות אירופאיות, זה לא איזה סיפור דמיוני. ממה שהופיע בעיתונות הכתובה במשך הזמן, אמבולנסים הם עניין מאוד לא זול והסיפור נסחב כבר שנים ארוכות בכל מיני אזורים בארץ. מדובר על אסונות אמיתיים מהחיים האמיתיים, לא על ''טיעון'', בין אם טיעון טוב או רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל הסיפור דמיוני. רכבות? חשמליות? על מה אנחנו מדברים? חבל שלא הזכרנו גם את הכרמלית. אמבולנס זה יקר. אוטובוסים ריקים זה יקר יותר. כלכלה זה גם חלק מ"החיים האמיתיים". כל עוד אין תשתיות, אין לחץ ציבורי משמעותי לשיפורן ו"תחבורה ציבורית בישראל"=="אגד", הילד שדיברת עליו זקוק לאמבולנס בשבת ולא לתחבורה ציבורית עלובה, בזבזנית, לא רווחית ושלא באמת עונה על הצרכים בשבת. אם אנחנו תומכים בתחבורה ציבורית בשבת מהנימוקים הנ"ל, אנחנו עובדים רק על עצמנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |