בתשובה לאיציק ש., 17/06/07 18:34
לא מורידה, מכריעה. 447587
כדי לענות לך ניסיתי להסתכל בספר של רן אדליסט "אהוד ברק ומלחמתו בשדים" כדי להיזכר מה היו ההצעות הסופיות בקמפ דייויד. התמונה שאתה מביא היא אמת אך לא כל האמת.
א. צריך לזכור שהיו הצעות ישראליות רשמיות והיו "רעיונות" קלינטון שהוצעו בידיעת הישראלים אך ללא הסכמתם מראש. עראפת דחה גם את הצעות קלינטון שהיו יותר המרחיקות לכת.
ב. בעניין הבעיות ה"פסיכולוגיות" - הר הבית וזכות השיבה, ההצעה היתה הר הבית לפלשתינים, זכות השיבה לישראל. את החלוקה הזאת טשטשו וערפלו ע"י כל מיני בוקי-סריקי וקשקושי משפטנים ("אובר-ריבונות" של ישראל על הר הבית או לחילופין הכרה בקשר ההיסטורי של ישראל להר הבית לעומת פיצויים, ועדה בינלאומית ושיבה סמלית בשלב השלישי של ההסכם לפלשתינאים). ההצעה נדחתה.
ג. "הפלסטינאים לא יקבלו כלום" - 96% מן השטח פלוס 2% פיצוי משטח ישראל אינם כלום. מה ישראל היתה אמורה לקבל מלבד הבטחות, הצהרות וניירות?
ד. בן גוריון קיבל את גבולות החלוקה ללא ירושליים ועם נגב מנותק. מדוע אי אפשר לצפות להכרעה כזו מן הפלשתינאים? משום שהם פרימיטיבים ואלימים יותר מן היהודים? אולי משום שלא ברור כיצד רואים הפלשתינים את יתרונות השלום וההשלמה עם ישראל והאם הם מאמינים בהם.
ה. גם ברק וגם קלינטון התרשמו שערפאת התאהב במעמדו כמנהיג "מהפכן" הנוסע ושב ברחבי העולם וההזדמנות להפוך לפוליטיקאי של החצר האחורית המטפל בבעיות האזרחיות-פנימיות הבלתי-פתירות של עמו, לא קסמה לו.
ו. 50000 "שבים" אינם מספר סמלי (זכור איזה מהומות "מנהליות" עוררו 200 כושים עבריים). כשאתה תובע מספר כזה כוונתך ברורה. החמישים יהפכו מהר מאוד למאה ומאתיים. בהתחשב בכך ש"שיבה" סמלית מתרחשת כל הזמן (ע"י נישואים והגירה לא חוקית) המספר הקביל היחידי הוא אפס.
ז. נראה לי שהמתנחלים ותעלוליהם תורמים באופן שולי לאי-הפתירות של הסכסוך. עלייתו של שרון להר הבית ואינתיפאדת החמאס שבאה בעקבותיה יצרו מצב בו לא ניתן היה להגיע להסכם שמטבע הדברים מכיל ויתורים לא קלים ל-‏2 הצדדים. כשלונו של ברק נעוץ בעובדה שהוא לא הכיר בחשיבותן של הזוטות (עליית שרון להר הבית, פרשת הילד מוחמד דורה ושלמות הקואליציה שלו) ולא הטיב לנהל אותן. זוטות אלו קבעו את האוירה וזו קבעה את התוצאות.
ח. ברק טעה כאשר הלך לפסגה וניסה לחתוך את העניינים "בבת אחת" ("פסגה אחת יותר מדי"). המו"מ האמיתי התנהל לפני ואחרי הפסגה בקמפ דיויד, שם ניסו לתקן את השגיאות של ברק. מה שהכשיל את המהלכים הללו הוא שהם התנהלו באוירה של טרור חמאסי ואחר בלתי פוסק מול פעולות תגמול. כאמור ברק לא הטיב לנהל את העניינים, אבל עדיין נשאלת השאלה מה הטעם לעשות ויתורים לא פשוטים לצד שיכולתו/רצונו להפסיק את הפעילות החמושה אפילו לתקופה קריטית ומוגבלת של מו"מ נתונה בספק?
לא מורידה, מכריעה. 448224
"ד. בן גוריון קיבל את גבולות החלוקה ללא ירושליים ועם נגב מנותק. מדוע אי אפשר לצפות להכרעה כזו מן הפלשתינאים?"

אולי כי הם יודעים שלא יוכלו להרחיב את הגבולות האלה לעולם, כי אם יתחילו מלחמה לא תהיה לזה שום לגיטימציה, ואין להם שמץ של סיכוי לנצח.
לא מורידה, מכריעה. 448240
בניגוד לבן גוריון שהתכוון לפתוח במלחמה וידע שהוא הולך לנצח?
(אני לא לגמרי ציני, זה באמת מה שמשתמע מתגובתך ואני תוהה אם לזה התכוונת.)
לא מורידה, מכריעה. 448454
לא מסכים 3 פעמים:
א. "כי הם יודעים שלא יוכלו להרחיב את הגבולות האלה לעולם" - מנין לך? בהיסטוריה ופוליטיקה אין דבר כזה לעולם. הם בודאי אינם יודעים דבר כזה. הרי זו בדיוק האנטיתזה של מדיניות הסאלאמי שרובם מאמינים בה.
ב. "אם יתחילו מלחמה לא תהיה לזה שום לגיטימציה" - לגיטימציה של מי? מה משמעותה ומשקלה של לגיטימציה זו? מילה זו כמו בביטוי "תמיכת העולם הנאור" נעשה שימוש מופרז מאד. צריך תמיד לזכור כי 90% מדעתו של העולם שמחוץ למזה"ת היא שהיה רצוי אם היהודים והערבים היו עולים בנפרד על גג בנין גבוה ויורדים ממנו בדרך המהירה ביותר.
ג. "אין להם שמץ של סיכוי לנצח" - מנין לך? עתידנות היא עניין למגידי עתידות.

להבנתי, לפלשתינאים קשה מאד לקבל הסכמים, בפרט עם ויתורים משמעותיים מצידם, משום שהסיכוי לשיפור משמעותי במצבם הוא דחוק בכל תסריט שהוא (עם הסכם או בלי הסכם). בלי הסכם הם יכולים לכל הפחות לדבוק בחלומותיהם (זוכר את מפתחות הבתים בגרנדה המוסלמית?).
לא מורידה, מכריעה. 448488
למה אין דבר כזה לעולם? לעיתים קרובות (מדי) אני שומע את מנהיגינו אומרים: ירושלים המאוחדת בירת ישראל לנצח נצחים (אפילו יותר חזק מ"לעולם").

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים