בתשובה לסמיילי, 28/08/07 13:45
אז עכשיו הכל בסדר? 455985
לגיטימי לא להסכים, אבל כיוון שהם נאלצו לשבת מדי יום בעתירות האלה (גם אלה שנפסלות על הסף ואינן מגיעות לתקשורת) ואתה לא (אלא אם כן אתה במקרה שופט או מתמחה בעליון), נראה לי שדעתם מבוססת יותר.
אז עכשיו הכל בסדר? 455986
מכיוון שהם ביקשו לעצמם את התפקיד הזה, ומכיוון שהם קיבלו (ומקבלים) משכורת מכובדת *ממני* על ביצוע בתפקיד הזה, ומכיוון שהם יכלו (ויכולים) להתפטר מהתפקיד הזה בכל רגע נתון, ומכיוון שהם החליטו על דעת עצמם שפסק דין עם פחות ממאה עמודים שלא כולל שלושים הפניות למקורות חיצוניים הוא לא קביל, אין להם אל מי לבוא בטענות מלבד לעצמם. אני לא רואה סיבה למנוע ממני את הצדק הבסיסי שמגיע לי בגלל שהשופט חשין מרגיש צורך לצטט את אפלטון או בגלל שהשופט רובינשטיין מרגיש צורך לא לדחות על הסף עתירה שהוגשה בדקה התשעים ושברור גם לו וגם לעותרים שתדחה ולו משום שאין לה שום נימוק מלבד הצורך של קבוצה של פוליטיקאים (שהוא כנראה מסכים איתם) לעשות בלאגן.
אז עכשיו הכל בסדר? 455989
אולי אם תסתכל קצת בנתונים (http://elyon1.court.gov.il/heb/info/DochRashut2005.p...)תתחיל לראות את הסיבות שאתה לא רואה. לבית המשפט העליון מגיעים כ-‏12,000 תיקים בשנה, כלומר כאלף תיקים בחודש לבית משפט שיושבים בו כחמישה עשר שופטים. למעלה משישים תיקים בחודש בממוצע לשופט. אם הוא עובד חמישה ימים בשבוע הוא צריך לסגור שלושה תיקים כל יום (כמובן, כאשר תיקים מובאים בפני הרכב של שלושה שופטים הם צריכים לסגור תשעה תיקים כל יום). האם לדעתך בתנאים כאלה זכותך הטבעית וזכותו של כל מי שנזקק לשרותי העליון לצדק יכולים לבוא על סיפוקם?

יותר מזה, בניגוד לדימוי שאתה מתיחס אליו, על פי הנתונים 43% מהתיקים מסתיימים בפסק דין שניתן בתום הדיון ועוד 26% מסתיימים במחיקה לבקשת הצדדים; רק 11% מסתיימים בפסק דין מנומק. לא ההנמקות מעכבות את בית המשפט אלא כמות העתירות והערעורים.
אז עכשיו הכל בסדר? 455992
12K תיקים אולי אומר שהבעיות בין האזרח לשלטון במדינתנו הולכות ומאמירות בקצב אקספוננטי. זה גם אומר שהשלטון מתעמר באזרח ומתעלם מחובותיו לאזרח ולמדינה בקצב הולך וגובר. באותו הזמן קצב העתירות נגד השיחטון (טל"ח) לא מצליח להדביק את הפרות הצדק שהשלטון עושה. זה גם הולך יד ביד עם העליה בידע, בערנות ובמודעות האזרחית, שזה למעשה התוצא המכוון של החינוך לאזרחות. לכן, כדי להוריד את כמות העתירות השילטון צריך לסרס את מערכת החינוך ולהחזיר אותה לחינוך אידאולוגי ודתי. אני לא יכול להעלות בדעתי אלטרנטיבה אחרת :(
אז עכשיו הכל בסדר? 455993
רגע אחד, בוא נחלק את התיקים למיותרים ולחשובים. תיקים מיותרים הם תיקים שטרחן קרא ידיעה בעיתון, והחליט לעלות לבג"ץ. תיקים חשובים הם תיקים בהם אדם מרגיש שבאמת נפגע הצדק. המספר השני לא ממש חשוב, הרי לא על זה הדיון, ומוסכם על כולם שכל התיקים האלה צריכים להענות, ואם באמת הגענו למצב בו יש 12,000 עוולות בשנה, אז לא נוהל הפניה לבג"ץ צריך לעמוד לדיון, אלא נוהל עבודת הממשלה, וזה שנמנע מבג"ץ לדון באותם עוולות לא יקדם את המדינה לשום מקום. לכן, נניח (לצורך ההגזמה) שמדובר ב-‏12,000 תיקים מיותרים. תיק מיותר, להזכירך, תיק שאין לו מה לחפש בבג"ץ. שופט מוכשר, שנמצא בתורנות, ומקבל עתירה כזאת צריך להחליט מה לעשות איתה. כמה זמן זה יקח לו? חצי דקה? דקה. אתה יודע מה, נילך עד הסוף, שתי דקות שלמות! סה"כ 400 שעות, בערך חודשים ברוטו של שופט אחד. (אגב, בחודשיים האלה השופט הכניס למדינה 18 מליון שקל, לא רע). מה שמשאיר לנו עשרה חודשים לשופט התורן, ושנה שלמה לשאר השופטים. מספיק זמן לתת שירותים למי שזקוק לצדק.

יותר מזה, אם אני כותב שנה שלמה פסק דין בתיק אחד, ובגלל זה תיקים אחרים לא מגיעים לדיון, אז פסק הדין של התיק הבודד הזה מעקב את הית המשפט. לכן לא ברור לי איך הסקת את מה שהסקת.
אז עכשיו הכל בסדר? 455998
אתה מניח הנחה די פשטנית: שופט אחד יכול תוך דקה לפסול כל עתירה טרחנית ומיותרת. התשובה היא שזה לא נכון. ראשית, עתירות לבג"ץ נידונות בהרכב של שלושה שופטים. שנית, גם עתירה הנדחית על הסף מחייבת את השופטים לקרוא את הנימוקים, לברר עובדות, לכתוב החלטה וכו'. למשל בהחלטה מהשבוע האחרון (http://elyon1.court.gov.il/Files/07/160/008/c08/0700...) אתה יכול לראות שהשופטת כבר נתנה לפני כמה חודשים ארכה למבקשים, אתה יכול לראות שנתבקשה תשובה מהמשיבים וכן הלאה. עתירה אחרת נדחתה על הסף אתמול בפסק דין של שלושה שאורכו ארבעה עמודים בלי הפניות וציטוטים (http://elyon1.court.gov.il/Files/07/310/063/m01/0706...). אלה רק שתי הדוגמאות החדשות ביותר לעתירות נטולות הצדקה (האחת לא טרחה למצות הליכים קודמים, השניה ניסתה להשתמש בבג"ץ כערכאת ערעור על ביה"ד הארצי לעבודה). כל עתירה כזו היא עומס על המערכת.

על פי מה אתה קובע שהסיבה להימשכותם של תיקים היא כתיבת פסקי הדין הארוכים?
אז עכשיו הכל בסדר? 455999
לפני שעתירה מגיעה לדיון היא צריכה להתקבל על ידי שופט שגם מחליט איזה הרכב ידון בה. זה החלק בו עתיקות טרחניות אמורות ליפול. אם הן לא נופלות שם, אז או שהן לא טרחניות, או שהשופט התורן לא עושה את עבודתו. שתי העתירות שהבאת לא נראות לי טרחניות במיוחד, והעותרים של שניהם הם גם הנפגעים הישירים, ככה שגם הגבלת זכות העמידה לא תעזור במיוחד.

איך אני קובע? פשוט. נגיד שלוקח ששופט ממוצע כותב פסק דין בקצב של עמוד בעשר דקות. אז פסק דין של שני עמודים יקח עשרים דקות ופסק דין של 260 עמודים יקח יותר מעשרה ימים. זמן הוא משאב מוגבל אצל שופטים כמו אצל כולם.
אז עכשיו הכל בסדר? 456001
האם עתירה שהעותרים בה לא מיצו את ההליכים בדרגים נמוכים יותר אינה טרחנית? האם אתה בטוח שניתן לברר את הנושא הזה בטרם דיון?

האם עתירה שמנסה להשתמש בבג"ץ כערכאת ערעור על ביה"ד הארצי לעבודה (על אף מדיניות פסיקה מובהקת בנושא) אינה טרחנית? הדרך היחידה לברר אם יש בה ממש או אין בה היא בחינת הטענות. שופט תורן אינו יכול להקדיש את הזמן לבחינת הטענות, לכן זה מוכרח לעלות לסוג כלשהו של דיון מקדמי - זהו השלב שבו נדחתה העתירה על הסף.

לגבי הנקודה השניה: אתה צודק, כמובן, לגבי הזמן שדורשים פסקי דין ארוכים, אבל האם יש לך נתונים לגבי כמה פסקי דין בני 260 עמודים נכתבים בשנה בעליון? מהדפדוף שלי באתר התרשמתי ששיעור פסקי הדין הארוכים והמלומדים הוא זעום מאד.
אז עכשיו הכל בסדר? 456004
אני לא בטוח שניתן לברר את הנושאים בטרם הדיון, ואני לא חושב שמדובר בעתירות טרחניות. בטח לא כאלה שעונות על התיאור של חשין שהבאת למעלה.

אין לי מושג כמה, זאת שקראתי שהכילה 260 עמודים, יכלה להכיל 26 עמודים בלי לפגוע בשום דבר חשוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים