בתשובה לדורפל, 11/01/08 14:52
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467664
למה סקר זאת "הטרדה"? (לא הבנתי את המשפט השני שלך, אז נסתפק בראשון)
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467666
פניה מבן אדם זר, שרק מעוניין לנצל אותי ואת משאביי (זמן ואנרגיה) לתועלתו, גוזלת ממני את המשאבים האלו ומפריעה לי בעיסוקיי, היא הטרדה. אמנם יש הטרדות כאלו שהן מקובלות בחברה שלנו - הכוונה בדרך, למשל. כמעט כולם חוטאים בהן, ולא מדובר במשהו סדרתי - אבל ביצוע סקר איננו שקול.

דרך אגב, מחשבה שעלתה בראשי זה עתה - שים לב שכאשר אתה מנהל שיחה עם סוקר, שניכם מבזבזים את אותו הזמן ואת אותו המאמץ, אבל רק אחד משניכם זוכה לתשלום.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467670
אתה תמיד יכול לא לענות, לנתק, או להגיד שאתה עסוק. כל סוקר אמור להזדהות ולהבהיר לך שהוא סוקר ולשאול אותך אם זה נח לך. אם בחרת שלא לנתק, סימן שגם לך יש אינטרס. גם הירקן השכונתי‏1 מעוניין לנצל אותי ואת משאבי, אז מה, שאפסיק לקנות ירקות? האינטרס שלו הוא למכור ירקות, האינטרס שלי הוא לקנות ירקות, שנינו מעוניינים זה במשאביו של זה, ואני לא רואה שום סיבה להמנע מלעשות איתו עסקים רק בגלל שהוא מעוניין במשאבי, ובטח שאני לא מוצא שום הגיון בלקרוא לו "מטריד", ולעיסוקו "הטרדה".

שים לב שכשאתה קונה ירקות שניכם, אתה והירקן, מבזבזים זמן, אבל אחד ממכם מקבל כסף, אחר מוציא כסף, ועוד זה שמוציא את הכסף נאלץ לבצע עבודת סבלות, וגם הוא זה שמבזבז יותר זמן (בחירת הירקות והדרך לירקן). חצופים הירקנים האלה, לא?

1 ז"א, במידה והייתי הולך לירקן השכונתי.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467672
כן, אבל הירקן השכונתי נותן לי משהו בתמורה לכספי.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467673
גם הסוקר, אחרת היית מנתק.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467674
הא?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467675
"אתה תמיד יכול לא לענות, לנתק, או להגיד שאתה עסוק. כל סוקר אמור להזדהות ולהבהיר לך שהוא סוקר ולשאול אותך אם זה נח לך. אם בחרת שלא לנתק, סימן שגם לך יש אינטרס." תגובה 467670
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467678
אה, טוב, אבל אם האינטרס שלי הוא להיות מנומסת, לא נראה לי שהוא נותן לי בזה משהו.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467680
גם להגיד ''סליחה, אני עסוקה כרגע'', ''סליחה, אין לי זמן'', ''סליחה, אני לא עונה לסקרים'' זה להיות מנומסת. לענות לסקר זה כבר מעבר לנימוס.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467688
תלוי מה הנימוס שלך. וגם - תלוי אם אתה עושה רק דברים שמכתיב האינטרס שלך.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467690
לא הבנתי, הבן אדם שואל אותך אם את מעוניינת לענות לכמה שאלות, ואת עונה בחיוב, למרות שאת לא רוצה בגלל ה"נימוס"? נגיד שאת הולכת ברחוב ורואה את חנות הירקות, את מרגישה שאת חייבת להכנס לשם ולקנות מלפפונים בגלל הנימוס?

אני אדם בוגר. כשאני עושה משהו שמנוגד לאינטרס שלי, כמו, נגיד, לקנות מלפפונים שאני לא אוכל, זאת בעיה שלי, ומוכר המלפופונים לא עושה שום דבר לא מוסרי בזה שהוא איפשר לי לקנות את המלפפונים שלו, ובטח שאי אפשר לקרוא לזה "הטרדה". להפך, אני שמח שאני חי בעולם בו אני יכול לעשות את הטעויות שלי, ואני לא צריך שמוכרי מלפופונים, סוקרים, או את, תחליטו בשבילי מתי ההחלטה טובה לאינטרס שלי ומתי לא. ואני חושב שדווקא מי שכן מנסה לקבל את ההחלטות האלה בשמי עושה מעשה לא מוסרי, תודה, תני לי לעשות את השגיאות שלי לבד.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467703
לא הבנתי את הטיעון. אמור לי, במקום זאת - אם שילד יבקש ממך לעזור לו לעבור את הכביש - האם תסרב משום שמילוי בקשתו יגזול רגע קל מזמנך? (הרי זו השוואה הרבה יותר סבירה מאשר למוכר המלפפונים)...
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467783
מה הופך את הילד לסביר יותר ממוכר המלפופונים?

אולי לא אסרב, אבל אני לא אקרא לזה הטרדה, ולא אבוא בטענות לאף אדם מלבדי על הזמן ש"בוזבז". הטיעון נשאר אותו טיעון, על ההחלטות שלי אני אחראי, ולא רוצה שאת תהיה אחראית, ודורש ממך אחריות להחלטות שלך ושתפסיקי לבוא לאחרים בטענות על ההחלטות שהחלטת.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467802
אינני באה בטענות לאף אחד מלבדך, וטענתי אליך היא רק זו, שהסוקר שאני עונה לו לא בהכרח נותן לי משהו באיזשהו מובן - לא יותר משנותן לך הילד שעזרת לו לחצות את הכביש.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468138
אם *כ*שילד יבקש ממך וגו'.

תודה, סליחה ושליחה.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468409
אולי כדאי שתנסה סירוקסט. מומלץ לאובססיב-קומפלסיב.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467699
12:00 - סליחה, אין לי זמן, חזרתי ממשמרת לילה, ואתה מעיר אותי כרגע. למה הטלפון מחובר? כי הזמנתי שיחת השכמה, ואני גם חושש לקבל שיחות דחופות בנוגע לקרוב שעדיין מאושפז - מיד אחרי משמרת הלילה, נסעתי לבקר אותו, ואני על הרגליים כבר עשרים שעות רצופות, להוציא חצי השעה שזכיתי לנמנם לפני שהערת אותי. הזכרתי שאני רופא מנתח, דרך אגב? תודה לך בשם הפציינטים שלי.

17:00 - סליחה, אין לי זמן, הביצה שאני מטגן לעצמי כארוחת בוקר מאוחרת נשרפת.

18:00 - סליחה, אין לי זמן, אני וארוסתי באמצע סרט מותח. כן, אני יודע שזו שעה מוזרה, אבל אני רופא והיא פרוצה, כך שאנחנו חיים בשעות מוזרות.

19:00 - סליחה, אין לי זמן, ארוסתי החסודה הועילה בטובה סוף כל סוף לתת לי ללטף לה את החזה, ואתה הורס לנו את מצב הרוח.

20:00 - סליחה, אין לי זמן, אני מאחר לעבודה. חזרתי פנימה לענות לשיחתך, כי חשבתי שאולי זה הבוס, או בית החולים. רוצה אולי לדבר עם ארוסתי? איתי היא לא רוצה לדבר. אומרת שאם אין לי זמן בשבילה, לה אין בשבילי.

(יום עם מעט סוקרים.)
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467784
מה?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467793
מסביר לך למה אנשים מתעצבנים מסוקרים וטלמרקטרים, ולמה הם לא מרגישים את הצורך להיות מנומסים.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467697
אני אכן מנתק.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467698
לא רק הדקות שנדרשות להשלמת הסקר אם אי-פעם אבחר לענות עליו, אלא גם חצי הדקה עד הדקה שנדרשת ממני בכדי להניח את עיסוקיי במצב שיישמר בבטחה לזמן השיחה, לענות לטלפון, לנתק, לחזור ולשחזר את עיסוקיי הם זמן. ומה לגבי העובדה שאולי אני באמצע סרט או ספר, והוציאו אותי מהאווירה? או שאולי אני אמור לנתק את הטלפון בכל פעם? כי לפעמים אנשים מקבלים שיחות דחופות, אתה יודע.

ההתממות שלך מעצבנת, וגם ההתעקשות שלך לקרוא בדבריי מה שבבירור אין שם (הכרותנו השטחית לא התחילה אתמול). מן הסתם אין לדעתי שום דבר פסול בכך שהירקן מעוניין לנצל אותך לרווחתו הכלכלית. זו לא הבעיה בטלמרקטינג. החלק הפסול הוא שהם באים להציק לך, במקום שאתה תגיע אליהם מתי שנוח לך, אם בכלל נוח לך.

אני לא רואה שום דמיון בין שורת ה"רק אחד מכם מקבל כסף" שלי לשלך, מהרבה מאוד סיבות, שספק רב אם יש צורך לפרט אותן בפניך, אך בשביל הנימוס, אפרט אחת או שתיים - אתה בוחר להגיע לירקן. הירקן נותן לך משהו בתמורה לכסף. הירקן לא תופס אותך באמצע הרחוב ומנסה לשכנע אותך (ניסית פעם שלא לנתק לטלמרקטר או סוקר בפנים, אלא להפרד ממנו בנימוס?) לעבוד בשבילו בחינם, באופן שככל שאתה יותר מנומס, זה דורש ממך יותר זמן להפטר ממנו.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467785
או, החיים הקשים. (מנסיוני, כשיש שיחות דחופות מנסים להתקשר פעמיים, וזה אחרי שמתקשרים לסלולרי)

אני לא מדבר על טלמרקטינג, אלא על סקרים. סקרים שאתה מגיע אליהם מתי שאתה רוצה הם פעמים רבות חסרי משמעות סטטיסטית.

אתה בוחר לענות לסוקר כמו שאתה בוחר ללכת לירקן. גם הסוקר לא מנסה לשכנע אותך, ויש הרבה ירקנים שמנסים לשכנע אותך (קוראים לזה ''פרסומות'', וזה מופיע מעל כל חנות ירקות שראיתי בחיי, וימשיך להופיע עד שהפנטזיה של האלמונית תתממש, מי יתן וזה אף פעם לא יקרה). יצא לי להגיד כמה פעמים לסוקרים בנימוס שאין לי זמן, זה אף פעם לא לקח יותר מחמש שניות (וזה הגיוני כי זה הרי הכסף שלהם).
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467794
לא, לא, לא, לא, לא. אני *לא* בוחר לענות לסוקר כמו שאני בוחר ללכת לירקן. קודם הטלפון מצלצל, מיד אחרי כן אני חודל מעיסוקיי, אני מרים את הטלפון, אומר "הלו", ורק *אז* אני מגלה ש"בחרתי" לענות לסוקר. אני לא יודע איך אתה בוחר את הירקות שלך, אבל אצלי, התהליך ממש לא דומה.

הסוקר והטלמרקטר *כן* מנסים לשכנע אותך לענות להם ולא לנתק, מה שגוזל ממך זמן יקר, ויותר ממנו ככל שאתה יותר מנומס. בצירוף עם ה"שיחה בחודש", אני מבין שאתה פשוט לא יודע מה זה לחיות עם מספר טלפון שסוקרים וטלמרקטרים מרבים לפקוד אותו.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467801
יש לך שתי החלטות שונות. שתיהן שלך, ולשתיהן אתה אחראי, ובשתיהן אתה יכול לבחור בהחלטה אחרת. אתה בוחר לענות לטלפון, כמו שאתה בוחר ללכת ברחוב, ואתה בוחר לענות לסקר, כמו שאתה בוחר להכנס לחנות של הירקן.

סוקר שאתה אומר לו לא תודה, ומנסה להמשיך לשכנע אותך, הוא באמת חצוף (ואדיוט). לא קרה לי אף פעם, ויצא לי כבר להגיד שאין לי זמן בחיים.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467836
אני בוחר לענות לטלפון, בגלל שקיימת האפשרות שזו שיחה חשובה. אני לא יודע מה *איתך*, אבל אני לא בוחר להכנס לירקן תחת ההנחה שהוא מוכר נעליים. (גם לא בודק שבע פעמים שהסנדלר איננו נגר.)
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467838
אתה לא בוחר להכנס לירקן תחת ההנחה שהוא מוכר נעליים, אבל יכול להיות שאתה בוחר להכנס לירקן בתקווה שיש לו תותים במחיר טוב, ויוצא מהירקן אחרי שגילית שאין לו תותים, שהמחיר שלהם גבוהה ממה שהתכוונת לשלם, או שהאיכות שלהם לא מספיקה לך. לא נשמע לי בלתי סביר. האם אתה מחשיב את הזמן הזה כזמן מבוזבז, ומחשיב את הירקן כאחראי לו?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467841
רצוי שתלמד את ההבדל בין דמיון שטחי ושקילות משמעותית. למשל - זה שזמני עשוי היה להיות מוצא לריק כשנכנסתי לירקן וכשעניתי לטלפון, לא אומר שהמקרים שקולים. יש הרבה הבדלים אחרים, משמעותיים בהרבה מהדמיון הזה בין המקרים.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467848
בשביל שתוכל לטעון שא' לא דומה לב' לא מספיק שתראה שיש ביניהם הבדלים, ולא מספיק שתטען שיש ביניהם ''הרבה הבדלים'', אתה צריך להסביר איזה הבדלים יש, וחשוב יותר, להסביר למה אותם הבדלים הם משמעותיים לטיעון שלך. אחרת, מבחינתי, זה שיש הבדלים, ואפילו שהם הרבה, לא משנה כלל, כי מבחינתי, לעניין המשמעותי היחיד (טענת ''בזבוז הזמן'') אין שום הבדל.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467850
חלק מההסברים כבר ניתנו לך, וחלק מהם ברורים מאליו. אגש לברורים מאליו:
הירקן מעולם לא התחייב בפניי להחזיק תותים, אז איך אני יכול לבוא אליו בטענות יותר משאני יכול להאשים את הסנדלר? שאגיד תודה שמלפפונים הוא כן מוכר.
אתה יודע, יש עוד, אבל בשביל מה לטרוח? הנה - הירקן לא בזבז לי את הזמן, אני בזבזתי אותו לעצמי. אין שום הקבלה בין הירקן והסוקר מהבחינה הזאת - סוף הסיפור, יום טוב.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467854
והטלפון התחייב בפניך שלא לבצע סקרים?
כשבחרת לענות לטלפון, בחרת לבזבז את הזמן, או במילים שלך, בזבזת את הזמן לעצמך. יכלת לא לענות לטלפון. ענית, כי קיווית שזה לא יהיה סוקר אלא החברה שלך? זה בדיוק כמו שנכנסת לירקן כי קיווית שיהיה שם תותים ולא היו שם.

מה לעשות? לא רק שלא מצאת הבדלים משמעותיים, אפילו לא מצאת הבדלים.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467944
והסכין התחייב בפניי שלא לדקור אותי, באמצעות המומנט מזרועו של השכן? כשהייתי באותו החדר ביחד איתו, בחרתי להפצע אנושות.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467970
מה הקשר? לפעמים אתה מאבד קשר עם ההגיון של הדיון (כאן, ועוד פעם למטה). טענת שההבדל המובהק והמהותי בין הסוקר שמתקשר עליך לירקן הוא שהירקן "מעולם לא התחייב בפניי להחזיק תותים" ולכן זה שנכנסת לחנות שלו בתקווה למצוא תותים היא בחירה שלך. עם ככה, אני המסקנה המובהקת היחידה היא שכשהטלפון צלצל וניגשת לענות היתה לך התחייבות חתומה שבטלפון לא יהיה סוקר (אחרת לא היה כאן הבדל). מאחר ובזמן החיוג אין לך אינטרפייס‏1 עם אף אחד מלבד הטלפון, לכן המסקנה ההגיונית היחידה מהטענה שלך היא שהטלפון התחייב בפניך. זה שזה מגוחך, זה נכון, אבל זאת הטענה שלך, ועם הגיחוך שבה אתה צריך להתמודד ולא להפיל אותו עלי, לא אני העלתי את הטענה המטופשת הזאת.

1 אלא עם כן יש לך שיחה מזוהה, אבל זה אומר להשקיע כסף, וחס וחלילה שתשקיע כסף בנוחות שלך, עדיף שכולנו ננחש מה אתה רוצה. וזה בהחלט מתקשר לפתיל השני.
468010
איך שיחה מזוהה עוזרת? להפך, כשמתקשרים אלי ואני לא מזהה את המספר אני עונה מתוך סקרנות. כשמתקשרים ממספר חסום אני עונה אפילו יותר מהר, כי אני יודעת שלא אוכל לחזור למתקשר יותר מאוחר.
468017
אם מתקשרים אליך ממספר חסום או לא מזוהה את לא עונה בפעם הראשונה, רק בפעם השניה. ככה את יודעת שהם באמת מחפשים אותך (או שזאת טעות במספר) ושזה לא סתם מספר שהוגרל. אני מניח שמי שמקבל חמש שיחות מסוקרים ביום מאבד את הסקרנות באיזה שלב.
468026
מסיבה תמוהה כלשהי אני נוהגת כשמתקשרים אלי.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467814
כמו הבדיחה הישנה:
"- הלו, אריק?"
"זאת טעות במספר."
"אופס, סליחה על ההטרדה בשעת לילה זו."
"אין דבר, ממילא הייתי צריך לקום לטלפון."
467816
"אולי תעני לטלפון?"
"אבל הוא לא מצלצל!"
"למה את תמיד צריכה לחכות לרגע האחרון?"

______
העלמה עפרונית, וניהול זמן בעייתי
467818
"ולמה גם האוזן השניה חבושה?"
"כי הייתי צריך להתקשר למד"א."

______
ראובן, מתאמן בכתיבה מתחת לקו, ובפאנצ'ליינים ללא הבדיחה.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467676
ישנם סקרים שמעניין לענות עליהם, ואני אומר את זה במלוא הרצינות. הם יכולים להעלות שאלות שלא חשבת עליהם בעצמך וליידע אותך על דברים חדשים. אחרים העלו טענות שבגללן כדאי לך לענות גם על סקרים צרכניים. בכל מקרה, עצם העובדה שחלק מהאנשים מסכימים לענות על סקרים (וחלקם אפילו מתבאסים שהם לא יכולים לענות בגלל הגיל או משהו) מראה שלא מדובר במשהו בלתי מוסרי בעליל אלא בהצעה שיכולה להיות להציק לחלק מהאנשים אבל תעניין את חלקם, ואתה מציע לגזול את האפשרות לענות לאנשים שכן רוצים ומאשים את הסוקרים בכך שנאצלו להטריד קלות חלק כדי לעניין אחרים. בוא נאמר שמישהו מסתובב ברחוב ומציע חפץ קסמים שמשום מה מרפא כאב ראש לאוהדי מכבי תל אביב. האם תכעס עליו על שפגע בפרטיותך כששאל אותך אם אתה אוהד מכבי?

כשאתה מנתק בפרצוף, אתה פוגע בסוקר. הניתוק בפרצוף לא יעיל כ"נקמה", הוא לא מביא צדק פואטי, והוא לא בהכרח מוצדק מוסרית (כי מי אמר שהפגיעה שלך בסוקר שקולה לפגיעה בפרטיות שלך?); לעומת זאת, אם כבר ענית לטלפון, ה-‏3 שניות של נחמדות יהיו משמעותיות כלפי הסוקר במחיר מאוד פעוט של השקעה מצידך.

אתה לא מבזבז אותו זמן ואותו מאמץ כשאתה מדבר עם סוקר. הסוקר נאלץ להקריא את השאלות ולכן מדבר יותר וצריך להקליד את התשובות שלך. אתה לעומת זאת זוכה להשפיע ומאחר ואתה נחשף לסקר בפעם הראשונה, בניגוד לסוקר שכבר עשה 30 כאלה, הוא יותר מגרה אינטלקטואלית עבורך, אם זה אפשרי.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467677
הבנתי, הסוקרים עושים *לי* טובה ואני צריך בכלל להודות להם שהתקשרו אלי בכדי להעשיר את ידיעותי.

ברצינות - אני לא מאמין שאתה מאמין בכל מה שאתה כותב.

1. הסוקר עובד קשה יותר? נו באמת, זאת העבודה שלו ועל זה הוא מקבל כסף - אני רק עוזר לו

2. אם נושא מעניין אותי אני אתעניין בו. אתה יכול לפרסם מספר בו אני יכול לקבל פרטים ולענות על שאלות (כמו שחלק מהחברות עושות)

3. בניגוד למה שיכול להשתמע ממה שאתה כותב, המטרה של הסקרים הם בראש ובראשונה למען מבצעי הסקר. לפעמים, בעקיפין הם יכולים לעזור גם לנסקר

4. לסמיילי - אם אני עונה על סקרים, אני עושה זאת באופן אלטרואיסטי לחלוטין, בלי לחשוב על הרווח האישי שלי - סתם בא לי להיות נחמד

גילוי נאות - חלק מעבודתי כולל ביצוע סקרים, לפעמים אפילו באופן אישי. אני אף פעם לא כועס על המנתקים לי כי בסבירות גבוהה זה גם מה שאני הייתי עושה. בסופו של דבר אף אחד לא חייב לי כלום
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467679
אני לא צוחק בכלל. היה לי סקר על ירושלים שבו נתנו מידע על מזרח ירושלים ושאלו מה דעתך על תרחישים כאלה וכאלו, האם ההיסטוריה הקרובה או הרחוקה של ירושלים קרובה אליך יותר ולמה, וכאלה. הייתי עונה על סקר כזה. בסקרים אחרים שואלים אותך על מבצעים שאולי לא היית מודע אליהם. הסברתי למישהי מה זה תמי 4 והיא אמרה שהיא לא ידעה שזה כזה זול ושהיא תקנה.

אני חושב שזה מטומטם, באופן אישי, אבל *עובדה* שיש אנשים שרוצים לענות, ולאו דווקא מתוך אלטרואיזם. אמרתי כבר שהם מתבאסים שהם לא יכולים לענות, ולפעמים בן משפחה אחר עולה על הקו ומבקש לענות גם כן.

אם שואלים אותך בסקר אם אתה מעדיף שוקולד אדום או צהוב, ואתה אומר צהוב, החברה תעדיף למכור צהוב. זה שקול למשאל עם: אתה מצביע בעד אופציה מסויימת, ונניח בציניות - או אולי לא? - שראש הממשלה עושה אותה מתוך בצע כסף. הסקאלות של רווח והפסד קטנות יותר, והרווח שלך בסקר לעומת רווח במשאל עם קטן יותר, אבל העיקרון זהה. אם שואלים אותך האם היית קונה מוצר זה וזה במחיר 100 שח ואתה אומר "לא! זה מוגזם!" אז אתה תורם קצת להורדת המחירים.

הסוקר עובד יותר קשה מסיבות שציינתי. הוא מדבר יותר, הסקר לא מעניין אותו, והוא צריך להקליד. נוסף על זה העבודה שלו מונוטונית ומשעממת - אם מישהו אחד צריך ללחוץ ידיים ל1000 אנשים כל לחיצת יד מצריכה מאמץ זהה אבל זה שלחץ יותר ידיים סובל יותר.

אף אחד לא חייב לך כלום ואתה לא חייב כלום לאף אחד. זה סיבה לא להתנהג כמו בן אדם?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467681
המצב הוא פשוט מאוד - א' (החברה המבצעת את הסקר) ו-ב' (הסוקר) רוצים את עזרת ג' לצרכיהם (מקסום הרווח וקבלת משכורת בהתאמה). ג' לא מקבל תמורה ישירה לעזרתו. אני מקווה שעד כאן אנחנו מסכימים.

לגבי התמורה העקיפה - קודם כל התפישה שלך כפי שמוצגת בדוגמה על המחיר היא נאיבית. דבר שני ניתן לקבל את אותה תמורה גם ללא הטרדה שלי בטלפון. תפרסם סקר באינטרנט ותפנה את תשומת לבי אליו באמצעות פרסומות - אם אני ארצה אני אענה לך. הדבר לא מתבצע (כמעט) בגלל חישוב פשוט של עלות מול תועלת (יותר זול להטריד אותי בטלפון)

שלא תבין אותי לא נכון, אני לא חושב ששיטת הסקרים היא פסולה מיסודה אבל ברור לדמרי מי מנצל ומי מנוצל - וכל התפלפלות מתממת לא ישנו עובדה זו.

למי שלא ראה/זוכר - קטע רלוונטי מסיינפלד:
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467685
היא אידיאליסטית אבל נכונה בבסיסה. אם הרבה אנשים יאמרו שזה יקר, יורידו מחירים.

זה נכון שג' מנוצל מבחינה "פורמאלית", אבל אני אומר שוב - יש אנשים שנהנים לענות על סקרים. לא יודע למה, אבל הם נהנים, ולא בגלל אלטרואיזם. במידת מה זה דומה למכירה של תחזית אסטרולוגית, מינוס השקרים (בשני המקרים - מישהו קונה את התחזית או עונה לסוקר - הוא מרוצה, אבל הסוקר לא מבטיח לך דברים שלא יקויימו). בלי להזכיר שיש סקרים מעניינים (גם אם לדעתך לא, בוא נניח שהיו סקרים מעניינים לצורך הוויכוח).

אשמח לדעת למה אתה חושב ששיטת הסקרים *אינה* פסולה מעיקרה.

סקר באינטרנט יזכה לפחות חשיפה. פחות נוח לענות באינטרנט, לא כולם גולשים באינטרנט, ואנשים באופן כללי נרתעים מפרסומות. מה גם שבאינטרנט אפשר לחפף (הסוקר מקריא לך את השאלות, ובאינטרנט אתה יכול לרפרף). בטלפון גם אפשר לענות עם רמקול בזמן ששוטפים כלים נניח.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467692
אני לא נגד סקרים כי זוהי דרך זולה יחסית להשיג מידע שחשוב לחברה הסוקרת, בלי לעבור על החוק.

אני גם לא נגד העלאת מחירים וגביית מס. זה לא אומר שאני אציע לאנשי ההוצאה לפועל ההיפוטתיים משהו קר לשתות בזמן שהם לוקחים לי את הטלוויזיה
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467740
זה שזו דרך זולה להשיג מידע בלי לעבור על החוק זה ברור וזה עניין עובדתי, אבל הקביעה הזו לא נוגעת למעמד ה"מוסרי" של סקרים. אם זה היה יקר, אז היית נגד? אם זאת היתה עבירה על החוק, היית מציע לשנות את החוק?

(הדיון הזה הוא אחד הדיונים האידיוטיים ביותר שהשתתפתי בהם מעודי ועם זאת הוא מעניין להפליא)
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467745
בפשטות, כאדם שפועל במרחב העסקי, אין לי בעיות עם 'ניצול' אחרים להצלחה של העסק שלך, כל עוד לא עוברים על החוק או פועלים בדרך לא מוסרית באופן מהותי. סקרים לא עונים על הגדרה זאת ולכן בעיני הם דרך לגיטימית להשיג מידע. אני גם לא כועס על הסוקר על בחירת הדרך שלו להרוויח כסף.

מצד שני, מכיוון שיש כאן צד מנצל וצד מנוצל, אין לי שום תלונה למי שמנתק לסוקר בפנים. מי שבוחר בעבודה זו, צריך לראות ניתוק בפנים כסיכון לגיטימי שסביר שיקרה מספר פעמים כל משמרת. אני לא חושב שיש לך זכות להתקשר למישהו בלי שהוא רוצה בכך ולהתלונן על דרך התגובה שלו אליך
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467746
אני מבין. תודה.

שאלה מעניינת אחרת: מה דעתך על אנשים שמנתקים *באמצע* הסקר?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467747
אתה לא ממשיך למלא את הטופס לבד? מעדות שמיעה אמינה, זה הנוהג המקובל
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467748
אם לקראת הסוף, אולי כן, אבל באמצע? בכל מקרה הכוונה היא למעמד המוסרי של אקט שכזה.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467749
תלוי עד כמה הסוקר היה כן. אם הוא ביקש שתי דקות מזמני ועברו חמש דקות והוא עוד באמצע, או שהוא אמר שיש לו 5 שאלות ואחרי 7 דקות הוא בסעיף ו' של שאלה 3 - אז שילך לחפש...

אם הסוקר היה כן, אז זה באמת קצת נבזי - המתחיל במצווה...
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468148
כמה פעמים נקטתי בשיטת וישנה: הייתי מנתק בדיוק כשחלף הזמן שהסוקר אמר שהסקר הזה ייקח, ו*תמיד* הסקר לא הסתיים בחלוף הזמן המוצהר (הזמן השכיח, אגב, היה חמש דקות). המשפט "מצטער, זמנך תם, תודה" גרם לי נחת רוח מסוימת אבל די מהר זנחתי את ההתעללות הזאת בסוקרים ואת בזבוז הזמן שלי.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468410
נקטתי *שיטת* וישנה. גם לבכלם יש גבול.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467701
חשבתי שתקשר לקטע הרבה יותר טוב מסיינפלד (סדרה שאני דווקא לא כל כך אוהב) בנושא - מתקשרים אליו למכור לו משהו, והוא אומר בסגנון של "בטח שאני מעוניין! אבל אני עסוק קצת כרגע. אני יודע שאתם עובדים על עמלות פר מכירה - אולי תיתן לי את מספר הטלפון הפרטי שלך? אהה, אתה לא נותן את מספר הטלפון האישי שלך? אתה לא רוצה שיטרידו אותך? עכשיו אתה יודע איך אני מרגיש." (ומנתק.)
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467739
האם אתה חושב שגם טלמרקטינג זה דבר פסול? או, לפחות, שאין הבדל עקרוני בין סקרים לטלמרקטינג? מפני שבמקרה הזה, יש אפשרות לקיים דיאלוג עם הלקוח ולעשות איתו עיסקה שבה הוא יוכל להרוויח.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467755
טלמרקטינג פסול בעיניי גם כן. זה שקיימת אפשרות כלשהי שנפלת על מישהו שדווקא ישמח לקבל את השיחה, זה קיים גם בסקרים, וממש לא משנה את דעתי.

מה אידיוטי בדיון?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467882
אם ככה, מה לגבי הגרלה טלפונית שבה מחלקים לאנשים מיליון דולר (מתוך איזשהו אינטרס סמוי - אולי מוניטין החברה) באופן אקראי? זאת אומרת, יכול להיות שאתה לא מעוניין במיליון הדולר ולכן, בעצם, הציקו לך סתם. זאת אומרת: האם עצם ההצקה פסולה מעיקרה, בלי קשר לחלקם של המחשיבים את העניין כמטרד באוכלוסייה, למידת ההטרדה, ולמידת האושר והסיפוק העילאי שיסב הסקר לשמחים לענות, או שמדובר בשקלול?

אגב: צדק משמיים נכנס כאן לפעולה. הסוד האפל הוא שלא מתקשרים באופן סדרתי לאנשים שעונים לסקרים כדי לא להוציא מהם את המומנטום, ובכך שענית על סקר פטרת את עצמך מחודש של טלפונים. גם ניתוק עדין ו"סליחה" עדיפים על טריקה, כי ההצהרה הפשוטה שהנסקר, כל בני משפחתו, כל באי ביתו וכל השושלת שתתגורר במעון לדורות, מתגדים לסקרים באופן עקרוני ומתוך להט אידאולוגי (כלומר, "אנחנו לא עונים על סקרים"), מוציאה גם היא את המספר מהרשימה השחורה, כי לנתק בפרצוף יכולה גם העוזרת הפיליפינית ואסור להפקיר אף משק בית. זה צדק פואטי. מי שמשקר שאין לו זמן - חוזרים אליו כשיש זמן. מי שאומר שאין לו זמן אבל היה עונה בשמחה במועד אחר ומסביר שבעצם אין זמן אף פעם כששואלים אותו מתי, יקבל אף הוא כגמולו.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468151
הצד השני של הצדק השמיימי הוא בענייני תרומות: פעם אחת תרמת בטלפון, נגזר עליך לקבל פניות כל ימי חייך ("ראשית אני רוצה להודות לך על התרומה שתרמת לנו בשנה שעברה בלה-בלה בלה"). יש לי הרגשה שחלק מהגופים המתרימים משתפים זה את זה במספרי הטלפון של קהל היעד.
מחיר השקר 468156
כשעברתי דירה, מספר הטלפון הוחלף. כעברו מספר ימים התקשר אלי אדם וביקש ממני תרומה למטרה כל שהיא. עניתי לו בכנות שאינני נוהג למסור את מספר כרטיס האשראי שלי לזרים בטלפון. לתדהמתי הוא הציע לשלוח שליח לביתי כדי לאסוף את הצ'ק. עוד אני מכין בראשי את הסרוב העדין, הוא אומר "הכתובת שלכם היא XYZ?" ומוסר כתובת שונה לגמרי משלי. כנראה של בעלת הטלפון הקודם, שהיתה, מסתבר, נדבנית בחסד. השקר התגלגל מעצמו "כן, בוודאי".

הרגשתי את עצמי חכם גדול מספר ימים, עד שהוא חזר והתקשר לאשתי ואמר לה שהשליח לא מצא אותנו, ומתי אנחנו נמצאים? חודשים לקח לנו עד שנפטרנו מהם.
מחיר השקר 468413
התרמות מסוג זה באמת די מהממות אותי. יש להם כסף לשליח??? פעם קיבלתי פמפלט מהודר ביותר, כרומו צבעוני מלא תמונות, המבקש "תרומה" לאברך צדיק, צנוע, גאון, גדול בתורה וכיו"ב, החולה במחלה קשה ומתקשה לפרנס את משפחתו (אשה ועשרה ילדים, ברוך השם). מאוד מעניין אותי כמה הם הוציאו על הפמפלט דנן.
468435
הייתי שולח מכתב בחזרה, שאני לא יכול לתרום, כי גם אני מתכנן עשרה ילדים (בעזרת השד), ורוצה להקנות להם השלכה וערכים ולהעניק להם התחלה מכובדת בחיים, כדי שלא יצטרכו חס וחלילה להשפיל את עצמם בהתפרנסות מתרומות.
468437
האמת היא שחשבתי לענות להם תשובה הולמת, אם כי לא בסגנון זה דווקא, אבל אם אתחיל לענות למתרימים שמגיעים אליי (בטלפון, בדואר או באופן אישי) זה לא ייגמר בשום שלב.
מחיר השקר 468652
אני מניח שלא יותר מחצי שקל, אולי אפילו כולל משלוח (שלושים שקל לנער עם אופניים?) . משמע, בהנחה של תרומה ממוצעת של 50 שקל ( אולי אני מפריז בהערכה?), הם יכולים לפזר כמה עשרות פמפלטים פר תורם ועדיין לצאת עם רווח נאה.
מחיר השקר 468693
אהה. אם כך אולי, בניגוד לדורפל, אני הייתי צריכה לענות שאני חוסכת כדי להוציא פמפלט משלי...
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468168
אוי, עד היום לא ברור מדוע קיבלתי מעטפה ובה 10 ברכות מצוירות לשנה טובה ו-‏10 מעטפות מאגודת הציירים בפה וברגל. מצורף שם שובר לתשלום וולונטרי. מה עושים? לא רוצה לשלם. מצד שני, אם אחזיר להם את הכל בלי לשלם יקללו אותי. אם אזרוק הכל לפח ארגיש רע עם עצמי.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468187
אני מכיר את הדילמה. הפתרון שלי: לזרוק לפח. אני מרגיש רע עם עצמי כך או כך.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468194
האגודה הזאת, או, ליתר דיוק, הסניף הישראלי שלה (זהו ארגון בינלאומי), פועלת כבר שנים ארוכות ובעבר פעילות ההתרמה שלהם היתה, לתחושתי, יותר נמרצת. בדרך כלל זה התחיל מתרומה אחת שתרמת, אבל עכשיו כנראה זה כבר עובד בעזרת שיתוף אינפורמציה בין האגודות השונות, ואולי זו התשובה לתעלומת "עד היום לא ברור מדוע קיבלתי...". אגב, אא"ט - הניסוח באמת כלל בהתחלה את המילה "תרומה", ואם עכשיו אלה "שוברי תשלום" (או שזהו ניסוח שלך עצמך?) - אז נדמה לי שבאיזשהו שלב היה שינוי נוסח. אולי במילה "תשלום" יש באמת פוטנציאל גבוה יותר לגרום לאנשים "להרגיש רע עם עצמם".

אני לא רוצה לבטא חוסר הערכה, חלילה, לאנשים המדהימים האלה שאינם נותנים לגורלם להכניע אותם ולדכא את רוחם, אבל התרומות המשמעותיות מגיעות מגופים גדולים מכל העולם ומפילנטרופים פרטיים בעלי אמצעים, והפקת הברכות והמעטפות איננה עניין יקר במיוחד. כך שהפתרון, לא רק אצל שכ"ג, הוא באמת לזרוק לפח, וההחזרה, נראה לי, היא מיותרת לגמרי (ספק גם אם יעשו שימוש חוזר בחומר מודפס שהיטלטל בדואר הלוך-חזור). אפשרות נוספת, דבר שאני עצמי עשיתי - לתת לילדים לשחק בברכות ובמעטפות, למספר אותן וליצור מהן לוטו, קלפים, ממו'ז וכו' (אבל את זה עושים אחרי שהן מצטברות במשך שנתיים-שלוש ורק אם מרגישים עם זה טוב, ולדעתי מותר להרגיש טוב).
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468198
הציירים בפה וברגל? שמעתי בחצי אוזן שהם (העמותה) נחשפו באיזו תוכנית כמו כלבוטק כרמאים. מישהו יודע?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468199
לא ידוע לי מה קורה בשנים האחרונות ואם היתה חשיפה כזאת. בעבר הרחוק, לפני למעלה מ-‏20 שנה, הם לא היו ידועים כרמאים, אם כי אין לי ספק שהיו שם גם רמאים, כמו בכל ארגון התרמה - *גם* רמאים, אבל לא רק. זה כשמדובר בימים ההם, אבל כיום - מי יודע. האגודות והארגונים מן הסוג הזה התפתחו לשוק פרוע ולמקור פרנסה לכל דבר. במקום ללכת לעבוד - מתרימים, והשמיים הם הגבול.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468252
"בחצי אוזן"!
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468270
שוב עזרתי לך להרחיק את הצינה?
מר זייטק הצעיר, אולי תשתף את כל הכיתה? 468271
לא, אבל הצחקת אותי, וחשבתי להסב את תשומת לב הציבור לכך.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468206
לגמרי שובר תשלום. עם כל הרובריקות. טופס.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468211
בעיה שלהם. הרי את וכל האנשים שמקבלים מהם דואר (וגם אני, שקיבלתי במשך שנים עד שהם כנראה התייאשו) לא רצו ולא הזמינו מהם שום דבר.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468216
אפשר לקבל את הפטור בעוד עותק?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467786
4. זאת החלטה שלך, על תבוא בטענות לאף אחד.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467812
שמעת אותי בא בטענות? אתה אל תבוא אלי בטענות כשאני מנתק לך בפרצוף.

(אגב, אני אישית לא מנתק לסוקרים בפרצוף, אבל לא יעלב אם ינתקו לי)
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467821
לי? אני לא סוקר, לא עושה טלמרקטינג, ובכלל שונא לדבר בטלפונים.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 467700
אני מציע שטלמרקטרים וסוקרים יוכלו להתקשר רק למי שאינם נמצאים ברשימה מסויימת שאל להם להטרידו, ושזו תהיה רשימה שלא עולה כסף להכנס אליה או לצאת ממנה.

שום דבר לא *בהכרח* מוצדק מוסרית. אני חווה את דעתי, ודעתי היא שהפגיעה הזאת, וגם פגיעות חמורות יותר, מוצדקות, במקרה הזה.

אם עבודה בסקרים תהיה מאוד לא נעימה לטלמרקטר, יש לקוות שפחות יהיו מוכנים לעסוק בתחום, שהמשכורות יעלו, ושהפעילות תהיה פחות ופחות משתלמת כלכלית לחברות כלכליות, כך שפחות פעמים אוטרד.

כשאני מנתק בפרצוף, אני חוסך זמן. זמן ששייך לי.

קריאה והקלדה אינן קשות מבישול ביצה ביד אחת או הניסיון לחזור להתרכז שוב בסרט אחרי שחוט המחשבה נקטע (באכזריות).
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468136
האם מישהו זר לחלוטין שהיה מצלצל בפעמון ביתך פעם בשבוע ("שלום, רק רציתי לוודא שהפעמון שלך עובד") היה נחשב אצלך למטרידן?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468170
אותו מישהו, פעם בשבוע, ללא צידוק, כן. אם מדובר באנשים שונים שבאים פעם בחודש מסיבה הגיונית (נגיד, לבדוק את השעון של החשמל), אז לא, זה לא נשמע לי כמו הטרדה.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468188
ואם הם באים פעם בשבוע כדי לערוך סקר?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468191
אותו סוקר?
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468239
לא, בוא נתחיל מסוקרים שונים מטעם גופים שונים (ניחוש: אין הבדל מסקר טלפוני, לא הטרדה בעיניך).

בשלב הבא: סוקרים שונים מטעם אותו גוף (ניחוש: לא הטרדה בעיניך אלא אם הודעת לאותו גוף שאינך מעוניין בכך).

מאחר ולמדתי שמסוכן לשחק איתך במשחק הניחושים, אני עוצר כאן.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468251
השאלה היא, לפחות היתה, מה עושה את מי שעושה סקרים לאדם לא מוסרי. אם מדובר בסוקרים מגופים שונים, איך הוא אמור לדעת שסוקר אחר היה אצלך? ואם זה מציק כל כך לך, תשים שלט על הדלת: "לא, אני לא מעוניין לענות לסקר קצר, תודה וסליחה".

אם מדובר בסוקרים שונים מאותו גוף, אז הייתי מצפה לקצת יותר תיאום, ואם יש שם מישהו שחוטא (מוסרית ומקצועית) זה לא הסוקר עצמו, אלא מי ששולח אותו לאותה כתובת אליה הוא שלח את עמיתו לפני שבוע.

אם מדובר באותו סוקר עצמו, ולא מדובר בסקר בהמשכים אליו הסכמת להצטרף (כמו אלה של מדד המחירים), אז כן, הוא בהחלט מטריד, ולא נראה לי שהוא סוקר בכלל. נשמע לי יותר כמו בלש פרטי (במיוחד אם הוא שואל אותך שאלות כמו: "כמה פעמים בגדת באישתך בשנה האחרונה?" או: "כמה חשבונות בנק יש לך?". אגב, אלה נשמעות לי כמו שאלות שאין לך אינטרס לענות לסוקר עליהם בכלל).
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468272
"ואם זה מציק כל כך לך, תשים שלט על הדלת: 'לא, אני לא מעוניין לענות לסקר קצר, תודה וסליחה'." - אתה מזכיר לי שאני רוצה לקנות שטיח כניסה שיהיה כתוב עליו UNWELCOME, אבל לא מכיר שום מקום שמוכר אחד כזה. עזרת הציבור תקודם בברכה.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468275
קנה שטיח עם Welcome ושים אותו הפוך.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468343
את זה אני עושה קבוע לשטיח של סבא שלי כשאני מבקר אצלהם, אבל אני לא חושב שמישהו מבין, אז אני מחכה למצוא אחד ברור יותר לבית שלי.
עזרת הציבור: 468469
חמש עשרה פאונד + משלוח ושטיח הדלת האירי המסורתי הנ"ל בדרך אליך:

עזרת הציבור: 468476
תודה, אבל לא מה שאני מחפש.
עזרת הציבור: 468485
http://www.thinkgeek.com/homeoffice/gear/9400/ יותר טוב?

(בכלל, דברים מגניבים יש שם באתר)
עזרת הציבור: 468599
מכיר את thinkgeek.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468276
מצטער, פתיל המחשבה שלי קצר יותר מהפתיל הזה. חשבתי שמדובר בשאלה מהי הטרדה, אבל האמת היא שזה לא מטריד אותי יותר מדי.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468209
תמכור לו מנוי.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468220
תיקנה ממנו מסרק.
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468495
או אנציקלופדיה:
שבע פעמים פנטסיה ופעם אחת מציאות 468498
זה היה ממש ליד:

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים