בתשובה לדורפל, 07/05/08 21:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
' עד כמה שידוע, לרה"מ גולדה היה 'חלון הזדמנות' בן כמה שעות, לפני פרוץ קרבות האש בחזית המצרית והסורית, כדי לפתוח במתקפת נגד מקדימה. בעיקר דרך הפעלת חיל האויר מול ריכוזי כוחות האויב. פורסם כי קיסינג'ר, מזכיר המדינה דאז, התרה בה שלא תעז לנקוט צעד כזה משיקולי תעמולה ומדיניות חוץ (של ארה"ב). גולדה אכן הכריעה נגד מכה מוקדמת בניגוד לעמדת אנשי הצבא. כך הועמדו לגורלם כאלף ויותר חיילי המעוזים בקו התעלה. רובם אכן נהרגו ומקצתם נשבו. סתם. לא היה ערך ממשי לישיבתם על המים. כל התרגולות הקודמות של הצבא כללו פינוי לאחור של החירי-בירי ממוצבי התעלה, ובמקביל, כניסת שתי חטיבות שיריון סדירות מביר-גפגפה בואכה טסה, והתפרשות במרחב ציר מערב-מזרח המרכזי, בקו הוירטואלי מול איסמעיליה. קראו לתיק המבצע הזה "שובך יונים", והדבר תורגל אחת לחצי שנה. בפועל, בזמן אמת, לא הגיעה הפקודה לעשות את המובן מאליו. גם בגלל הפחדנות הפוליטית של גולדה, אבל בעיקר עקב היהירות והטיפשות של אלוף הפיקוד, גורודיש. צירוף מקרים אומלל (גולדה ההססנית כרה"מ, הקונספציה השגויה של ראש אמ"ן, גורודיש השחצן כאלוף פיקוד דרום חדש במקום אריק שרון המנוסה, חיל אויר מקורקע בשל שיקול פוליטי, אי-גיוס מילואים בזמן) הביא לקטסטרופה בפתיח מלחמת יום הכיפורים. בצפון, אגב, עקב התעקשותו של מפקד אוגדה 36, רפול, לעבות את המערך מול הסורים בחטיבה 7 המהוללה (מח"ט -יאנוש בן-גל. אחד המג"דים - קהלני), מלבד חטיבת סדיר רגילה 188 (שנכחדה כמעט כליל. לפחות שדרת הפיקוד המרכזית), הוכרעה המערכה בתוך פחות משבוע ימים. במחיר דמים *סביר* יחסית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך שכל הפעילות המיצרית של חציית התעלה נעשתה תחת מטריה של מערך נ''מ מאד צפוף. המערך הוכן בדיוק נגד תקיפה כמו זאת שאתה טוען שהיתה צריכה גולדה לאשר. אז אולי היה כאן יותר מזל משכל אך טוב שלא תקפו כי חיל האויר היה חוטף על הראש ותנאי הפתיחה היו עוד יותר גרועים ועם חיל אויר קצוץ כנפיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כן, מה שאתה אומר נכון מאוד. מטריית הנ"ט המצרית אכן היתה עושה שמות בחיל האויר. אבל זו חוכמה בדיעבד. בפני מקבלי ההחלטות דאז לא עמד הנתון הזה. גם קשה לדעת כיצד מתקפת נגד מקדימה היתה משפיעה על המערכה כולה. למשל, פגיעה בראשי הגשר עם היווצרותם ממזרח לסואץ. לפחות בחזית הדרומית הצטברו כשלים רבים לכדי המחדל הכללי. לבטח היו נחסכים מאות חללים במעוזי התעלה. גם אובדן נורא בחיי אדם ללא תועלת צבאית,וגם הצורך הנואש להתעסק בחילוץ והצלת מעטים תוך ריתוק חטיבות השיריון למשימות לא להן. 14 ו-401 התפזרו והתרסקו על קו התעוזים במקום לצבור עוצמה מתפרצת לפי התכנון המבצעי. מוטיב תנועה ואש ע"מ להכריע ולמוטט מערכי אויב. זו תורת הלחימה שהקנה האלוף ישראל טל לגייסות השיריון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |