בתשובה להעלמה עפרונית, 02/06/08 15:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם את לא רוצה שהקוטג' יגע לך בצלחת, זה עיסקך מלכתחילה מה את שמה לך בצלחת. אם את אלרגית - זה סיפור אחר. אם אני צריכה לארח אותך ואת לא אוכלת תרד. ולא שמיר. ולא בצל ירוק. ולא פלפל ירוק. ולא אפונה1, אלא אם היא יחד עם גזר, ולא גזר - אם הוא בגודל שונה מהאפונה2, ולא קישואים. ולא חצילים.3 ופטריות אך ורק בפשטידה, אבל לא תאכלי את הפטריות הממולאות4 - כי גדלת בקיבוץ והטעם שלך נשאר טעם של ילדים ואפילו הסיבות הן סיבות של ילדים. ואת שונאת חלב קוקוס וחמאת בוטנים4, כי לא אכלו את זה בקיבוץ -אני מצטערת. תסתדרי. יש גבול עד כמה אני יכולה להתחשב. אבל זה בסדר. סביר להניח שאני לא אגיש קוטג' מלכתחילה. כבר אמרנו שרוב האחרים טבעוניים? 1 כי את לא אוהבת ירקות ירוקים. 2 כי הוא בגודל שונה. וגם ככה הצבע שלו שונה. זה לא בסדר. 3 איכס. קישואים. איכס. חצילים. 4 כי הן לא בתוך פשטידה. 5 ומה לעשות שחלק ניכר מהאחרים טבעוניים ואני משתמשת באלה כתחליפים מוצלחים למדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על זה נאמר: חכי חכי (שתארחי את הילדים שלך) :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לילדים אפשר תמיד לזרוק שניצל עוף-טוב ואטריות עם קטשופ. הצרה מתחילה כשאתם רגילים לבשל אוכל טוב. ולהציע אוכל טוב. ואין לכם שניצל עוף-טוב בכלל בבית, כי אין לכם ילדים עדיין. ועדיין מארחים אנשים מסויימים שהטעם שלהם נשאר של ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. הפער בין לאהוב ''רק אוכל תעשייתי בצורת כוכבים'' לבין ''לא לאהוב מיני מזונות כאלו ואחרים'' הוא גדול. אני מסרבת לקבל יחס של ילדה מפונקת רק כי אני לא אוהבת עגבניות ומעדיפה שהן לא יהיו בסלט שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא במיוחד גדול כשהוא בא ממי שמתעקשת לא לאכול אוכל רק בגלל שהוא נגע מתישהו בגופה של תרנוגלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראי. אם אני יודעת שאת לא אוהבת עגבניות אני יכולה מלכתחילה להפריש לך סלט בלי עגבניות. לא בעיה. הבעיה היא עם אנשים שלא אוהבים רשימה ארוכה של דברים. היתה לי שותפה אלרגית לחיים עצמם. באמת. היתה לה רשימת אין סופית של דברים שהיא היתה אלרגית אליהם, ממסכי מחשב ועד עגבניות. במשך שנתיים הכנתי דברים כדי שנוכל לאכול יחד. אני לא עושה את זה עבור אנשים שמסרבים לטעם הקולינרי שלהם להתפתח מעבר לגיל 10. ולא אמרתי שאת כזאת. רוצה להרחיב מה את לא אוכלת ולמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שאני כלולה בקטיגוריית "אנשים שלא אוהבים רשימה ארוכה של מאכלים". בעיקר אם כוללים ברשימה הזו גם את הדברים שאני לא אוכלת מטעמי כשרות. כן, אני יודעת שזו בעיה שלי שאני בררנית באוכל (וגם בעוד כל מיני תחומים) ולכן עושה כמיטב יכולתי לא להעיק בזה על אחרים.1 מצד שני, הרבה פעמים נתקלתי בתגובה מזלזלת ועויינת כשציינתי שאני לא רוצה לאכול דבר זה או אחר - תגובה שונה לגמרי מזו שאני מקבלת כשאני מציינת שאני לא מזמינה בשר במסעדה לא כשרה ומסתפקת בסלט.2 1היות ואת לא עתידה לבשל לי בעתיד הקרוב, אני חוסכת ממך את הרשימה שאכן כוללת חומוס, טחינה, קוטג' ועגבניות-טריות-ברוב-המקרים. 2החביבות עלי הן של המוכרים בפרנק'ס בהר הצופים. בכל הסנדוויצ'ים שם, מסיבה כלשהי, יש עגבניות. בלא מעט מקרים, כשביררתי אם במקרה יש סנדוויץ' בלי, התגובה הייתה "למה, את אלרגית?" וכשעניתי "לא, לא טעים לי" אז אמרו "נו, אז תקני ותוציאי!"3 3מה שבלית ברירה הייתי עושה לפעמים ואז מוצאת את עצמי מנסה להתעלם מהעובדה שעגבניה זה מין דבר שכזה שמשפריץ טעם על פני כל הסדוויש' שלי. בעיקר כשהן חתוכות לפרוסות עבות וכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטעמי כשרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה. אני מגדירה את עצמי כשומרת כשרות, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שיש לי באמת שאלה. אני רק קצת מופתע. יש פעמים שאני נעשה מודע באחת לפער בין היכרות וירטואלית (גם כזו שנמשכת שנים) לבין היכרות ישירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכולה להגיד לך שגם אני לא מזמינה בשר במסעדה לא כשרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לגביך זה לא מפתיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח גם לא יודע שאני משמש כראש ישיבה בתפוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תחליט? משמש או תפוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שדאגלאס אדאמס כתב שהשאלות הקיומיות הגדולות ביותר שלנו הן: א. מה אוכלים? ב. איפה אוכלים? ג. מתי אוכלים? מישהו זוכר איפה הוא כתב את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסעדה בסוף היקום. "The History of every major Galactic Civilization tends to pass through three distinct
and recognizable phases, those of Survival, Inquiry and Sophistication, otherwise known as the How, Why, and Where phases. For instance, the first phase is characterized by the question“How can we eat?, the second by the question “Why do we eat? and the third by the question, “Where shall we have lunch?” |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית בחורה צעירה אולי זה היה אכפת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה לא?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע ששכ"ג הוא הרב אליעזר פילץ? האמת, היו רמזים. לאף חילוני לא אכפת כ"כ מדוקינס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוביניסט ארור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אני לא רב הישיבה בתפוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפוח הגדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא ידעתי, כבוד הרב, אבל האמת שחשדתי. הרי פיזרת די הרבה רמזים במשך הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שההבדל בתגובה נובע מההבדל במיוחדות. כל אחד בארץ מכיר אוכלי מזון כשר. לעומת זאת, לא שמעתי (עד הרגע) על יליד הארץ שנגעל מחומוס. נראה שיש לך העדפות מאוד ייחודיות. זו כמובן זכותך, אבל מי שרק נתקל במשהו כזה, לא מפתיע שהוא נזכר בהתנהגות של ילד שרק למד ללעוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דור שביעי בארץ - לא אוהבת חומוס. מותר לי, נכון? אני לא חושבת שיש לי העדפות מאד יחודיות. אני רחוקה מלהיות אנינת טעם או משהו כזה, אבל יש (גם) דברים בסיסיים שלא טעימים לי. נכון. זאת זכותי ואני לא מבינה למה לא לאהוב חומוס צריך לזכות אותי בתגובות נדהמות (ומזלזלות) יותר מאשר אם אני לא אוהבת שרימפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני תמים, אבל לדעתי התגובות המזלזלות מבוססות קודם כל על הפתעה. אילו לא אהבתי לחבוש כובע מצחייה, והעדפתי צילינדר אוסטרוהונגרי, אנשים היו מביטים בי בתדהמה (וזלזול) בגלל שהם לא ראו מעולם טיפוס כמוני. האנשים היחידים שאני מכיר שלא אוהבים חומוס הם אשכנזים זקנים ילידי אירופה. האנשים היחידים שאני מכיר שלא אוהבים ירקות טריים הם ילדים מתחת לגיל 6, וקרובת משפחה ילדותית אחת שלא אוכלת בצל. אני מבקש שתסלחי לי על ההכללות שניסחתי לי בעקבות זאת. אני מבטיח לנסות ולעדן אותן בהתחשב בך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, התגובות המזלזלות הן הרבה פעמים "את סתם מפונקת, מה הבעיה עם הסנדוויץ' הזה?". אין בעיה, פשוט לא טעים לי. לא אמרתי שאני לא אוהבת ירקות טריים, אני לא אוהבת ירקות טריים מסוימים. ________ העלמה עפרונית ותקווה שזו התגובה האחרונה בעתיד הקרוב אודות הרגלי האכילה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יליד הארץ (וגם הורי) ואני לא אוהב חומוס וטחינה. זה לא ברמה של להגעל, אבל אם מוכר הפלאפל (או השווארמה) ישים לי אחד מהנ"ל בפיתה (או בלאפה) אני אסרב לקחת את המנה או לשלם עבורה. אני מתגעגע לפלאפל בגבעה הצרפתית (ליד מעונות הסטודנטים) שהיה מכין מנת פלאפל עם לבנה. זה טעים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבנה? לבנה?? אוי ואבוי. איכס מוחלט. וטחינה זה דבר דגול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלאפל עם לבנה נשמע נפלא. (אבל שלא יהיו ספקות: אני מאוד אוהב חומוס וטחינה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנים שלא נגעתי בחומוס (גם לא נוגע בקוטג' ועגבניות), זה לא כזה נדיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין לא לגעת לבין להיגעל ולהירתע מכל דבר מזון שהיה בקרבת אותו מאכל ממנו אתה נמנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כיף לבקר בפסטיבל תאטרון פרינג' עם מישהו שנהנה לצפות רק בשייקספיר. מעיק לצאת לאכול עם בררן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז או שלא תצא איתי לאכול (בשתייה, מוזיקה וטיולים אני בררנית הרבה הרבה פחות) או שתצא איתי לאכול, תזמין מה שמתחשק לך, תהנה מנוכחותי המלבבת ותתעלם מהעובדה שהזמנתי ניוקי או סלט ירוק בלי עגבניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנאי שאת תתעלמי מכך שאני אגיע לפגישה בכובע צילינדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלמה הזמינה אותך לצאת איתה לאכול? __ אפשר לסדר גם לי כזאת הזמנה? אני אתגבר על המועקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחד הפרקים של "סקס והעיר" קארי מזמינה מנה כלשהי במסעדה ומבקשת בלי פטרוזיליה. למה? ככה. לא אוהבת פטרוזיליה. זכותה, נכון? המנה הגיעה עם פטרוזיליה וכשקארי מתעצבנת, המלצרית שואלת אם היא אלרגית לפטרוזיליה. "לא", אומרת קארי "אני פשוט לא אוהבת פטרוזיליה. למה רק למי שאלרגי לפטרוזיליה יש את הזכות להמנע ממנה?" והסועדים האחרים רומזים לה (לא כל כך בעדינות) שזו בקשה לא לגיטימית. מה לא לגיטימי בזה? אני לא אוהבת עגבניות. למה זה לא לגיטימי לבקש במסעדה שיוציאו לי את העגבניות מהסלט בלי שיפתחו עלי עיניים כאילו אני ילדה בת שלוש או מפונקת בצורה בלתי סבירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מי יותר מפונקת, אבל, אם מצד אחד את מציעה ארוחת ערב על טהרת האפונה, קישואיםז שמיר, תרד, גזר ופשטידה ומצד שני העלמה מציעה ארוחה בלי כל האיכס הזה, וגם בלי חומוס וסלט ירקות, אני עם העלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על טהרת? בכל דבר יש קצת. פשטידה אין. פשטידות אני שומרת לאנשים שכן אוכלים גבינות. דובר על פטריות ממולאות, יקירי. אורז לבד עם קטשופ תאכל בבית. (בעצם לא. אני יכולה לשמור לך בצד אורז בלי כלום. זאת לא בעיה. קטשופ אין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קטשופ זה איכס... וגם חלב קוקוס וחמאת בוטנים. בכלל, נראה שכדאי שתקחי כמה שיעורים מהעלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה-אה. אני אשפית בבישול. ואתה אל תבוא אלי הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשפים בבישול לא משתמשים בקישואים ושמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה לא יודע מה לעשות איתם, לא אומר שאי אפשר לעשות מהם אחלה דברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מה שנוגע לאוכל, אני אדם גמיש שמוכן לנסות הרבה דברים. ובאמת, כבר הכרתי הרבה כאלה שאמרו לי שאפשר לעשות מהם אחלה דברים, וניסיתי הרבה פעמים לאכול את הגועל נפש הזה. המסקנה שלי, אי אפשר לעשות מהם אחלה דברים, וכל מי שטוען אחרת הוא או משקר או חסר חוש טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שנתקלת בבשלנים רעים. או שאתה פשוט לא אוהב קישואים. זה יכול להיות. אבל אל תצפה להתחשבות... אלא אם, אתה יודע, אתה לא אוהב קישואים, רק קישואים, ואני יודעת שאתה לא אוהב. אני לא אעשה לך דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אוהב קישואים. למה שלא אצפה להתחשבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שנמקתי קודם, אני מתחשבת בדתיים מכל הסוגים ובאלרגים. לא במפונקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אי אפשר לראות בפינוקים האלה באוכל סוג של דת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זו לא דת. זה פינוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמה זה שונה מצמחוני-רחמים שלא יאכל חסה שנגעה אולי בבשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה כבר דת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את קצת מעגלית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אי אפשר לראות בדת סוג של פינוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם יש לי טעם של ילדים ואני לא אוכלת את הדברים שהזכרת ופשוט מבקשת לשבת אצלך בלי לאכול, אז גם זה כל כך גרוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה די מבאס. כמו מישהו ששונא סרטי מתח, עושה לל טובה שהוא יושב איתך בקולנוע, אבל עוצם את העיניים, אוטם את האוזניים, ולובש באופן כללי פרצוף סובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תלך לראות "סיוט ברחוב אלם 17" עם מישהו שאוהב סרטי אימה ואל תכריח חברים שלך לראות את פרדי קרוגר נכנס לחלומות של אחרים. אבל הדוגמא שלך לא טובה - אני לא מבינה למה מבאס אותך לאכול משהו, כשהאדם מולך רוצה (או מוכן להסתפק ב)לאכול משהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכילה משותפת היא פעולה חברתית מהנה1. אם השותפה לארוחה לא אוכלת, או לא טועמת מהמנה שלך, או מטרטרת את המלצר עד שהוא מצליח לארגן משהו שהיא מוכנה לטעום, האירוע הזה הופך להרבה פחות נעים. לדעתי. אני מניח שזו לא תכונה בלעדית שלי: כששותפ/ה שלי לבילוי לא נהנית יחד איתי, הנאתי נפגמת-עד-מתבאסת. 1 לחם ביחד = חברה, con+pane=compania. מאוד שמחתי לגלות את האטימולגיה הזו בשעתה http://www.merriam-webster.com/dictionary/companion |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תלכו למסעדה יפאנית! שם אין חומוס ועגבניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום פרצוף סובל או אטימת אוזנים. סתם אי-אכילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף לראות סרט טוב עם מישהו שיש לו קצת חוש ביקורת, מאשר עם מישהו שחושב שיהודה ברקן וקלינט איסטווד הם באותה רמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תרגיש כאשר במהלך סרט שאתה אוהב שותפך לבילוי יפגין את חוסר ההנאה שלו? אותי זה יצער ויתסכל קצת. (גם אני נהנה להעיר הערות ולשמוע ביקורת מחכימה במהלך סרט.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בסרט, אם זה סרט של יהודה ברקן אני אשמח שאני לא צריך להעמיד פנים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה שתלך לסרט של ברקן? מגיע לך עונש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים מהעבודה הזמינו אותי לערב של סרט וארוחה. אני אדם נחמד (לא באמת, אבל אני מעמיד פנים בתקווה לקבל קידום), אז באתי, וגיליתי שמדובר בחומוס ויהודה ברקן. אז, לפחות את התענוג בלהבהיר שמדובר בזבל (קולנועי וקולינרי) אני שומר לעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי ''במהלך סרט שאתה אוהב''. ברור שעגבניופוב לא יופתע מהתנהגות העלמה. השאלה המקורית שלה היתה לגבי התגובות הרגשיות של עגבניופילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מעניינות יותר התגובות הרגשיות של עגבנופילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ההשוואה צריכה להיות לסרטים רומנטיים, נניח, או סרטים "זרים", או מד"ב, שפשוט משעממים חלק מן הציבור למשך שעה וחצי-שעתיים. אצל חלק מן הסובלים מסרטי מתח (למשל כותב שורות אלו, לפעמים1), הבעייה היא תחושת האלימות והרוע הנותרת לאחר הסרט, לפעמים במשך שנים 2. 1 שמצטער עד היום שראה את "ספרות זולה", אם אפשר לקרוא לזה סרט מתח. 2 בחיים לעומת זו, אני דווקא מתמודד טוב3 מרוב הסובבים אותי עם אלימות ורוע לסוגיו. 3 רשימה חלקית מאוד בתגובה 440292 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך טעם של ילדים, אז אפשר להשתמש בך לתבשיל מתגובה 479278 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני התכוונתי לטעם במובן של סיבה, או עילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זה מאוד גרוע. זה ממש מעליב. אני עבדתי וטרחתי ובישלתי ואת - את באה ויושבת ולא נוגעת בכלום כי לא נאה לך לאכול? _________________ חמי עשה את זה פעם. ומאז אנחנו לא מזמינים אותו לארוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחי וגיסתי הגיעו אלי ואני הכנתי כמה מנות. גיסתי טעמה מהן והחלה לומר: פה חסר מלח, פה אם תוסיפי פטרוזיליה המנה תהיה טעימה יותר, המנה הזו לא מספיק חריפה. העיקרון ברור. לא הכנתי לה עוד אוכל וגם חיבתי אליה הלכה ופחתה. ככלל, זו גישה המתפרשת לכל תחומי החיים והופכת את חברת המבקר בלי בקרה של תזמון וסביבה למעיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היתה רק מוסיפה מלח או פלפל או תבלינים מבלי להעיר, האם עדיין היה זה פוגע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא האלמוני ולא יודע מה גורם לו להיפגע, אבל מלח זהו גורם שמקובל להניח על שלחן האוכל כדי שכל אחד יוסיף כטעמו. אין דין הוספת מלח לצלחת הפרטית כדין העברת ביקורת על איכות התבשיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. כפי שדורון אמר, להוסיף מלח או פלפל שחור מקובל לגמרי, הרי לכל אחד יש בלוטות טעם שונות ברגישותן. כאן הרגשתי שיושבת לשולחני מבקרת מזון ולא קרובת משפחה וכדי להחריף את המצב זו היתה הפעם הראשונה (והאחרונה) שהיא התארחה אצלי לארוחה, בלי מילת שבח אחת אחרי שטרחתי וביקורת למכביר. כיום זה זיכרון די משעשע של סיטואציה כמעט פארודית, אז פשוט נעלבתי ואני שמחה בהחלטה לא לבשל עבורה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לני הנרי נענה ללקוח שמבקש מלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליחה לראות אבל תודה. תגובה אפשרית אחרת שעולה כעת בדעתי היתה לשקף לה איך חוויתי אותה כאורחת, הדבר יכול היה ליצור שיחה מעניינת. ("את רגישה מדי" "ואולי את לא רגישה מספיק?" "לא יכול להיות" :)) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו טרח לתמלל חלק מהקטע ב-wikiquote. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |