 |
עלי לא עבר כלום (כמעט) מאז 9:40 אתמול. אני לא רואה חדשות כבר 4 שנים ולכן אין לי את הכומר, הרב והאימאם של הלאומיות. אני לא חושב שההצעה החלופית שלך היא ראויה. זו (הדת) נבלה וזו (הלאומיות) טריפה. שתי דרכי הנחמה האלו הן בדלניות ואי רציונליות במהות ולכן אף אחת מהן אינה נתפסת כראויה על ידי. הפונקציונליזם מבית מדרשו של דורקהיים, ספנסר ושות' מעולם לא נראה לי כהסבר ממצה של המציאות החברתית. הדת אמנם ממלאת פונקציות מסוימות, בניהן חברתיות ופסיכולוגיות, אך עם זאת היא מכשיר מבודד שמסייע ליצירת בידול וההיררכיה.
אני מסכים איתך שאין תחליף לטרנצנדנטלי שבדת אולם אני, כנראה בשונה ממך, גם לא מחפש אותו. ראה את ד"ר אלדד, אדם חילוני לאומני, כלומר מקדש את הלאום היהודי מבלי להאמין באל. הוא מפחיד ומסוכן בעיני לא פחות ממרזל או מאפי איתם. המלחמות הגדולות ביותר במאה ה-20 ניתשו בעקבות התעצמות הדת של הלאומיות. בספרו של בנדיקט אנדרסון, קהילות מדומיינות, מנסה המחבר (אנדרסון) להוכיח כי אחד מהזרזים הגדולים של הלאומיות, כלומר של יצירת הסולידריות בין אנשים שונים שנמצאים בחלקים שונים ורחוקים של אותו שטח גיאוגרפי, ביני לבין משה מאילת למשל, הוא העיתון. כיום זו בוודאי הטלוויזיה ובמידה מסוימת גם האינטרנט.
אני לא מתלהב מהדת החדשה. צר לי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש