בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 28/07/08 11:10
ברקת, קבלי את התנצלותי 486000
א. לטענה זו התיחסתי במשפט הראשון שלי על שני אנשי הרוארד (מוריי ז"ל והרנשטיין). לדעתי רוב מכריע של הטוענים נגדם מתיחסים אליהם כאל אנשי מדע רציניים שיש להתיחס ברצינות לעבודתם ואי אפשר להתעלם ולבטל את טענותיהם בטענה שהם מונעים מגזענות וכיוב'.

ב. להבנתי הנחותיהם של מוריי והרנשטיין שה-IQ הוא מדד טוב לאינטלגנציה ושהם יודעים איך לכמת את השפעות הסביבה (מצב סוציו-אקונומי) ואיך לקזז אותם מן ה-IQ הן מספיק מהפכניות ובלתי צפויות שהן מצדיקות את מבול ההשגות על עבודתם.

ג. אני חושב שגם הטענה של Sowell לגבי הטעויות השיטתיות והחוזרות ונישנות בטיעונים מסוג זה, מצדיקות חשדנות א-פריורי ובדיקה בשבע עיניים, היא לגיטימית. כפי שציינתי, Sowell טוען שדיווחים חוזרים ונשנים על נחיתות של היהודים במבדקים של כישורים מנטליים הופיעו לפני 1920, כאשר לפתע החל מ-‏1945 הדיווחים התהפכו. (אם כי יש הטוענים שטענתו אינה נכונה עובדתית והיה רק דיווח אחד כזה).

ד. אישית איני חושב שאפשר לבנות את הטיעונים נגד גזענות על אבן הפינה של שויון מולד. אני חושב שטיעון במשתמע שלך הוא שבמידה ויוכח שיש הבדלים מולדים, גזענים יוכלו לטעון שבהגדרה הם בלתי נתנים לתיקון ולכן החתירה לשיוויון היא בלתי מוצדקת. ללא קשר לגזענות אנו יודעים שבני אדם אינם שוים בלידה. האם אנו רואים בכך צידוק לבסס את החברה שלנו על ההבדלים ולפטור עצמנו מעזרה וקידום החלש? האם מישהו ישלול מילד נכה-רגליים, בין מלידה ובין ממחלה/תאונה, עזרה פיזיותרפית בטענה שהוא לעולם לא יוכל להיות קרל לואיס?

ה. מעניין שהאבות המייסדים של ארה"ב הגדירו את השיוויון המולד כך: "We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights" - כלומר השיוויון מלידה מתבטא בזכויות מסויימות שיש לכל בני אדם ולא בתכונות ומאפיינים שיש להם. את הזכות ל-"Life, Liberty and the pursuit of Happiness" יש גם לאידיוטים וגם לגאונים.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486007
ה. אאל''ט המנסחים היו בעלי עבדים.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486008
אכן. והם לא חשבו שהמלים הנשגבות שהם כתבו מחייבות אותם לתת לעבדים האלה את חירותם.
בעלי עבדים 486064
למזלה של האנושות המנסחים (למען האמת המנסח והמתנגדים) ניחנו במידה לא מעטה של צביעות ופטרונות תרבותית וגם שמרנות אפיסקופלית. ג'פרסון דוקא רצה לנסח במפורש את שויון הזכויות האוניברסלי (ללא תלות במין וגזע, כפי שעשו מאוחר יותר המהפכנים הצרפתיים) ורק ווטו של נציגי הדרום ביטל את הניסוחים המפורשים. אלא שג'פרסון לא ראה סתירה בין ההצהרות האלו לבין המשך קיומו של מוסד העבדות. הדבר מאשר שג'פרסון תפס את ההצהרה שלו כמייצגת את חזון אחרית הימים של אנושות מתוקנת אידיאלית. בתוקף הרוח האופטימית של עידן ההשכלה ג'פרסון סבר שהאנושות במהלך מצעדה הבלתי נמנע לאורך מסלול הקידמה המדעית תיפטר ממוסדות בלתי ראויים כמו העבדות וקיפוח הנשים. הצהרותיו היו התווית כיוון לדרך הקידמה ולא הנחיות להכנות לפני שיוצאים לדרך.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים