בתשובה לברקת, 07/08/08 12:22
מקרה פרטי 487024
זה בדיוק! מה שאני רוצה.

שאם לאנשים נראה שהבנקים, חב' הסלולר, מוכרי ההמבורגר, ויצרני הסיגריות.... מזיקים להם, אז שיפסיקו להשתמש בבנקים, בסלולרי, בהמבורגר ובסיגריות. ושיטיפו לבני ביתם וחבריהם להפסיק את השימוש באלו גם.

הבעיה היא שאנשים ממשיכים להשתמש במוצרים המזיקים האלו ורק צועקים "תחזיקו אותי". לך תדע מה הם רוצים.
מקרה פרטי 487042
הבעיה היא אחרת. הבעיה היא שככה הם בני אדם. יצורים דפוקים, מה לעשות. Face it.
מקרה פרטי 487053
כבר יש אנשים שמטיפים לזה, רק שהם נתפסים (עדיין?) כסהרורים. זה עניין של נורמות משתנות, של אופנות ושל טרנדים - ומוקדם עדיין לקבוע אם טרנד המזון הבריא למשל יתקבע כנורמה או יחלוף כאופנה. אגב, מעניין אותי איך מתנגדי העישון במקומות ציבוריים נתפסו לפני 10 או 15 שנה.

ראה תגובה 437056 . והסמי-נבואה שנתתי שם לגבי הגבלה של מכירת סטייקים במסעדות כבר מתגשמת: במדינות מסוימות בארה"ב יש חובה לפרט בתפריט את הקלוריות ונתונים נוספים לגבי כל מנה, ויש איסורים שונים על מכירת מנות שמכילות רכיבים כמו שומן טראנס וכדומה.
מקרה פרטי 487087
אחלה!
אלו המטיפים לזה - יבורכו.
אלו המתלוננים שההטפה לא עוזרת - מומלץ שיפסיקו (גם להתלונן וגם להשמש במוצרים שהם מתלוננים עליהם - בנקים, סלולרי, סטייקים...).

לפני 10-15 שנה הייתי בארה"ב והמגמה נגד עישון כבר הייתה בעיצומה למרות שעדיין לא הגיע לרמות של היום. 10 שנים קודם לכן, לתחושתי, מתנגדי העישון במקומות ציבוריים היו חייזרים נדירים שלא העיזו להביע את דעתם. אגב, לי נראה שהמגמה הזאת הגיע רחוק מדי והאיזון בין זכותם של המעשנים לזו של הלא מעשנים הופר כאשר במקומות בילוי אין אפילו פינת עישון.

הדרישה לאיסור מכירת שומן טראנס נראית לי לא לגיטימית. לעומתה הדרישה של פירוט תוכן המנה נראית לי סבירה - אם כי עדיף היה שזה יהיה בגדר המלצה: "משרד הבריאות קובע ששומן טראנס מזיק לבריאות, ומציע לסועדים לא לאכול במקומות שלא מפרטים את תוכן המנה". במקרה כזה, התפקיד של המדינה הוא לבדוק ולוודא שהפירוט של אלו שמפרטים הוא אמין ואמיתי.
מקרה פרטי 487094
נכון - לפני 8 שנים הייתי בארה"ב וכבר אז (בסן פרנסיסקו) המעשנים נאלצו לעמוד בחוץ בגשם שוטף. הם גם התחלקו לשתי קבוצות:
א. הומלסים.
ב. אני.

העניין הוא, שאם וכאשר הציבור ככלל יפנים את נזקיו של שומן טראנס ויתחיל להציק לכל מי שאוכל אותו בפומבי, כל הגבלה של המדינה בנושא תיראה סבירה (לפחות לחלק מהאנשים). בדומה לשאר חוקים שבאים לאלץ בני אדם להגן על עצמם.
מי שמתנגד עקרונית, למשל, לחוק הקסדות של היום (כמוך מן הסתם), יהיה כמובן גם נגד החוק האוסר על אכילת שומן טראנס. אבל ההיגיון שבבסיס החוק יהיה שקוף לרוב הציבור.
מקרה פרטי 487110
חשבתי שיש הבדל עקרוני בין ''חוק קסדות'' ל''חוק עישון''.
בראשון מגנים על האדם מעצמו, בשני מגינים על הלא-מעשנים מהמעשנים.
מקרה פרטי 487125
השוויתי בין חוק קסדות לחוק סטייקים.
מקרה פרטי 487127
אוקיי. ולכן אני לא חושב שהציבור ''יתחיל להציק לכל מי שאוכל אותו בפומבי'', וייקח הרבה זמן עד ש''כל הגבלה של המדינה בנושא תיראה סבירה''.
הציבור לא מציק לי אם אני לא חובש קסדה או לא לובש אפוד זוהר. רק חברי הכנסת מציקים בנושא.
מקרה פרטי 487131
ודאי שהציבור אינו מציק לך בנושא הקסדה. להפך, הוא מסייע לך: הוא לוקח על עצמו את חשבון הטיפול הנוירוכירורגי שאתה עלול להיזקק לו. אחלה גבר, הציבור.
מקרה פרטי 487136
נובאמת - באותה מידה אפשר להגיד "להפך, הוא מסייע לך: הוא תומך בפעילות הגופנית האירובית, משום שאתלטים עולים פחות למשלם המיסים".
מקרה פרטי 487140
כן, אבל אתה נוסע בלי קסדה בניגוד לחוק ובכל זאת הציבור לוקח על עצמו את העלויות של ההתנהגות הזו. הפעילות האתלטית לא היתה נפגמת אם היית משתמש בקסדה.
מקרה פרטי 487248
ההתנהגות שלי בהחלט לא נפגעת, אבל מה עם כל הפוטנציאלים שלא עולים מלכתחילה על האופניים כי צריך את הקסדה המעצבנת?
בטווח הארוך, הציבור מרוויח מאי-קיומו של חוק קסדה, כי התועלת מיותר רוכבים עולה על העלות של הפצועים שקסדה הייתה עוזרת להם.

אתה יכול להסתכל על מקרה דומה, בו יותר אתלטים שווים יותר לציבור מיותר נפגעים:
מקרה פרטי 487190
חובת חגירה מאחור, למשל, נכנסה לקונצנזוס בדרך שתיארתי.
חוק הקסדות צעיר מכדי להיות כזה (ואני לא יודעת אם יהיה כזה, כיוון שהוא מנסה להיאכף על קהל דעתני יחסית, אבל לא אכנס לזה).
מקרה פרטי 487198
חוק הקסדות באופנועים ותיק דיו, ומתאים יפה לגישתך: אחרי מספר שנים, והסכמה רחבה בדבר תועלתו, מי שמפר אותו נחשב משוגע.
מקרה פרטי 487285
נכון, תודה.
מקרה עקרוני 487143
כן, העניין עקרוני.
(כפי שהעיר יהונתן) ההגיון של חוק אשר מונע ממעשן להזיק לציבור איננו אותו הגיון של חוק אשר מונע מאדם להזיק לעצמו. וההגיון הוא (לדעתי) לא עניין זמני ולא חברתי. הוא עקרוני.

אפשר ש"הציבור" יחשוב פעם שמשהו שקוף והגיוני ויכפה על אנשים להימנע מלהזיק לעצמם. אבל (חוסר) ההגיון בחוק הזה יהווה בסיס תחילה לאיסור על אכילת שומן, וקצת אחר כך, אולי, איסור על אכילת טרפה. (אולי זו תחילתה של עוד מגמה: לא מעט אנשים חושבים שבעוד שהשומן רק הורג, הטרף גרוע ממנו, כי הוא מזיק גם אחרי המוות). השאלה העקרונית היא מי קובע מה מזיק לכל אחד מאיתנו יותר.
מקרה עקרוני 487144
ומי קובע מה מזיק לציבור? בבני ברק יגידו לך שכשאתה אוכל טריפה אתה מזיק לציבור כי אתה מרע את מצבו הרוחני של עם ישראל.
מקרה עקרוני 487146
אני קובע מה מזיק לי.
אתה קובע מה מזיק לך.
הציבור (באמצעים הידועים) קובע מה מזיק לו - כמו שעשה בעניין העישון. עוד דוגמה: "הציבור" כבר החליט שחמץ בפסח זה לא בריא - לכן אסור למכור אותו אז. אבל בבית אנחנו אוכלים פיתות ולוקחים את הסיכון.
מקרה עקרוני 487191
אני לא נכנסת אתך לדיון על חופש הצרכנות.
מקרה פרטי 487132
ומה דעתך על חוק שיטיל על מוצרים המכילים שומן טראנס חלק מן העלויות של טיפול קרדיולוגי וטיפול בשבץ ברחבי המדינה? לגיטימי או לא?
מקרה פרטי 487145
בהחלט נראה לי לגיטימי שאחד שמתעקש לאכול 7 סטייקים (400 גר' כ"א) בשבוע, יחוייב בפרמיית ביטוח רפואי גבוהה יותר. זה לא רעיון חדש, חברות הביטוח מעלות את מחיר ביטוח החיים של המעשנים. וגם, למשל, אנשים שעושים סקי ומסכנים את עצמם בעליל, משלמים ביטוח נסיעות גבוהה מנוסעים אחרים.

להטיל עליות על מוצר נראה לי פחות לגיטימי. אחד רוצה למכור אותו (בלי לרמות) והשני רוצה לקנות אותו (אולי יש לו חיסון מטראנס). למה אתה רוצה שכולנו נידחף בינהם?
מקרה פרטי 487157
אולי כי אנחנו בסוף משלמים את העלויות של הטיפול הרפואי הזה?
מקרה פרטי 487178
נו, אז אולי כדאי שנפסיק?

אבל אם אנחנו דווקא מתעקשים להתנהג כחברת ביטוח, למה אנחנו צריכים לכפות את שירותינו. אנחנו (המדינה) יכולים להגיד לך שאם אתה אוכל 7 סטקים בשבוע, אז אתה לא מבוטח אצלינו - לפחות לא למחלות הנובעות מהסטיקים.

אם מאידך אנחנו רוצים להיות נחמדים וסולידאריים - שזה לא רעיון רע - אז למה לא נישא בעלות הטיפול גם באלו שמזיקים לעצמם?

אבל הרעיון שאנחנו כופים על אנשים את שירותי ה"ביטוח הדדי" שלנו , ואז מרגישים זכאים לכפות עליהם גם התנהגות הולמת, עושה לי כאב בטן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים