בתשובה לברקת, 09/10/08 20:52
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492776
אז (סליחה על האייליות) איך את מגדירה "פוליטי"? יש כל מיני קולקטיבים, החל מזוגיות וכלה בקולקטיב כל היצורים החיים. כשאומרים "פוליטיקה" הכוונה לרוב למה שברמה הלאומית או הבינלאומית, לכל היותר העירונית ("פוליטיקה ארגונית" כבר נאמר לרוב כחצי-מטאפורה, ופוליטיקה משפחתית עוד יותר). בהתאמה, כשאומרים "סרט פוליטי", ההבנה המיידית היא שהסרט קשור למאבקים בין-לאומיים או תוך-לאומיים.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492780
כלומר פוליטיקה היא רק פוליטיקה מדינית?
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492787
במובן הפשוט והמיידי, כשאומרים "פוליטיקה" בעלמא (דינה מתעניינת בפוליטיקה; רינה שוקלת קריירה בתחום הפוליטי) מתכוונים לזו המדינית (זו גם האטימולוגיה, אגב - "פוליס". זה לא נימוק, רק אגב). כשאומרים "הפוליטיקה אצלנו במשפחה המורחבת" *משתמשים*, נדמה לי, במובן המדיני: רוצים לדבר על אינטראקציות שמזכירות את אלו שבפוליטיקה המדינית.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492821
אבל משתמשים לא מעט ב''פוליטיקה'' לתיאור מהלכים תוך-ארגוניים כמו באוניברסיטה, ברשות השידור, בבנקים וכו'. המלה הזאת יצאה כבר מזמן מהתחום הצר של ארגון רחב יותר, כמו מדינה.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492836
נו כן, זה מה שאני אומר: משתמשים בזה לדברים אחרים, אבל זה שימוש שבמידה רבה נשען על משמעות הבסיס, שהיא כן ביחס לארגונים כמו מדינה. כשאומרים "פוליטיקה" או "פוליטי" בלי הקשר שיאמר אחרת, ההבנה הסבירה היא פוליטיקה מדינית. ראי שוב בשני משפטי הדוגמה שלי בתגובה הקודמת. ואני יכול להוסיף "מצביעים נגדנו באירוויזיון מסיבות פוליטיות" ו"לא מערבבים ספורט ופוליטיקה", אבל האמת היא שזה קצת חסר טעם - הדוגמה שהייתי אולי חושב שהיא הכי ברורה היא דווקא זו שפתחה את הפתיל, ומסתבר שאינה ברורה: "סרט פוליטי". יכול להיות שזה רק אני שנכשל כאן בהבנת השפה‏1, לא משנה כבר - ברקת הבהירה למה התכוונה.

1 מצטער, אני לא יכול להתאפק מטיעון הגנה נוסף: בסינמטק הוצגה לפני כמה חודשים "אנתולוגיה של סרטים פוליטיים". הוצגו שם סרטים שהתמקדו במערכות בחירות ארציות, התנקשויות, פעולות של נשיאי ארה"ב, וכאלה. הייתי מופתע, ואולי אפילו מרגיש קצת מרומה, למצוא שם סרט שעוסק, נניח, בפוליטיקה ארגונית.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492853
ודאי שהשימוש נשען על משמעות הבסיס. אין צורך בהגנה.:)

(1) לפני שנים אחדות נתן גדי אלגזי הרצאה בון-ליר שאינני זוכרת את כותרתה ההמדויקת, אבל הופיע בה השם "מכניקת הקוונטים". התכוונתי להגיע, והצטערתי מאוד כשזה לא הזדמן לי. מאוחר יותר סיפר לי אלגזי, כבדרך אגב, שדבריו שם נסבו על חיי המשפחה של פיזיקאים, או משהו דומה, ורבים בקהל התאכזבו מאוד מבחירת הנושא. גם אני, כמובן, הייתי מתאכזבת. לא הבנתי מדוע העובדה הפתיעה אותו...
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492782
... לרוב, אבל לא רק.

פוליטיקה [ויקיפדיה]

אגב, אפשר בעקיפין לראות את המאבק גם ברמה הרחבה יותר - ההתבדלות של העדה והסירוב המודע שלה לאמץ את מערכת הערכים הישראלית-מודרנית.
וגם ברמה המטא-קולנועית, הבחירה של היוצר (בן העדה) לעשות סרט "אנטי ישראלי" במובן הזה, על אנשים שמערכת הערכים שלהם לא משיקה לאתוס הצברי (ולמעשה לא רואה אותו ממטר).
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492788
בכל אופן, סרט שעוסק בפוליטיקה משפחתית לא הייתי מכתיר כ"סרט פוליטי"... זה קצת מטעה (no hard feelings).

הייתי אומר דווקא שהסרט הוא "פרו ישראלי", כי הוא מביע דעה שלילית מאוד על אותה מערכת ערכים.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492811
זו לא פוליטיקה משפחתית - זו פוליטיקה קהילתית. של קהילה שלמה.

איפה ראית שה*סרט* (להבדיל מגיבוריו) מביע דעה ישירה על מערכת הערכים הישראלית?
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492817
הוא לא - הוא מביע דעה שלילית על הערכים המסורתיים של העדה הגרוזינית, שכדבריך סותרים חזיתית את האתוס הציוני, ואני חושב שהצופה מוזמן לחשוב - עד כמה שזה נשמע לא ייאמן ביצירה אמנותית מהעשורים האחרונים - שאולי האתוס הציוני בכל זאת שווה משהו. נגד הערכים של העדה הסרט מציב, ולו באופן לוזרי, את מיזוג הגלויות (נעבעך) שבקשר של הגיבור עם המרוקאית.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492823
אם הסרט היה מציג את האתוס הציוני באופן כלשהו, ונותן לו משמעות חיובית, אז היה משהו בדבריך.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492833
אבהיר: אני לא חושב ש"פרו האתוס הציוני" הוא מסר שקוסאשווילי מעביר במפורש בסרט, ואולי זה בכלל לא מעניין אותו; מה שאני אומר הוא שזה מסר שמשתמע, נובע, מתוך המסר שהוא כן מעביר במפורש (יחסית) בסרט.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492839
קיימת גישה שנוהגת להצמיד את המילה ''פוליטי'' לכל דבר שמתאר השקפת עולם מנוגדת לבעל הגישה. הדברים מגיעים לאבסורד כשמישהו מציג את השקפת עולמו כלאומית ושל זה שהוא מתנגד לא, כבעלת מניעים פוליטיים.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492845
מאחר שהבהרת, גם אני אבהיר.

גם מסר "משתמע" צריך להגיע מהקשר מובנה.

לדוגמא: סרטי ה"רגישות החדשה" של שנות ה70 נוצרו בהתייחס לסרטים הלאומיים שקדמו להם (1) ולסרטים מסחריים בני תקופתם. כך שהעובדה שהפרוטגוניסטים אינם ממשים את האתוס הציוני, אכן יכולה להיקרא כאלמנט הסותר את הקיים בסרטים הישראליים המוקדמים. ואווירת הנכאים שאופפת אותם היא אווירה המנוגדת לאווירה האופטימית לכאורה בסרטים הלאומיים והמסחריים.
לפי שיטתך, העובדה שמופיעות דמויות שאינן ממשות את האתוס הציוני בתוך אווירת נכאים למעשה מאשררת את האתוס הציוני. האמת, (אנטי)תזה מעניינת.

את הסרטים של קוסאשווילי צריך אבל להבין בהקשר אחר. מדובר בתקופה שבה האתוס הציוני וההתרסה נגדו דהו כבר. הזירה הפרטית קיבלה לגיטימציה כזירת התרחשות מרכזית בחייו של האינבידואל. ההשתייכות לעדות/קבוצות ספציפיות על החיובי והשלילי שבדבר הפך שמשהו שקודם כל רואים אותו, ושנית, עוסקים בו (2). וקוסשווילי שייך לגל הזה.

(1) מותר לי לקרוא להם סרטי תעמולה, בלי שישתמע מדברי שאני שוללת אותם?
(2) ברוב הסרטים בשנות השבעים והשמונים הזהות המופרדת היתה: "מזרחי", ""אשכנזי"", "גוי", "ערבי". אם היתה לדמות תווית זהות יותר ספציפית, כמו סלמוניקו היווני, לא היו לה מאפיינים שבאופן מחודד והיסטורי התייחסו למעשה לזהות העדתית המסויימת שלו.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492864
מסכים.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492955
לא מסכימה שזו מסקנה מתבקשת‏1, אבל הכל בעיני המתבונן.

1 לא בטוחה שמישטור הפרט לטובת ערכים "ישראליים", למשל שירות ביחידה מובחרת או קונפורמיות בקיבוץ, נראה אוטומטית כאופציה עדיפה.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492959
1 ואני מדברת כמובן על אותו מישטור כפי שהוא מיוצג בקולנוע הישראלי, לא על התגלמותו במציאות.
את "נועה בת 17" כבר הזכרתי, ולגבי שירות ביחידה מובחרת יש שלל דוגמאות, וסרטי האחים ברבש בראשן.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 492985
בוודאי שלא האתוס הציוני על כל מרכיביו; זה יהיה מופרז לכל סרט, בפרט לסרט שלא מדבר ישירות על אותם מרכיבים. אבל המרכיב של מיזוג גלויות, שמתבטא בסובלנות לנישואין בין-עדתיים, כן מצטייר מהסרט כאופציה עדיפה.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 493021
האם רק הפן העדתי נמצא כאן? בזיווג של שני הגיבורים (דובי ורונית אלקבץ ששכחתי את שם הדמות שלה) יש עוד פרמטרים: זה לא זיווג קונבנציונלי. היא גרושה עם ילדה, מתקיימת ללא סיוע מהגרוש ככל הנראה. הוא רווק התומך בה כלכלית (קונה לה מצרכים). זה קשר חשאי שמוסתר, לא רק ממשפחתו אלא גם מהילדה שלה, ומתקיים בעיקר בחושך, בערב. זה גם קשר מאוד סוער, כמעט שאין בו רגעי שלווה ופיוס, כל הזמן התגרות וקנטור הדדיים, כמו אש לאש. הכל מותר כאן, שניהם בגירים ולא עושים שום דבר מיוחד לכאורה, ובכל זאת הרגשה של קשר אסור.

בקיצור, אין ספק שזה לא הזיווג הייצוגי שאותו גאים להביא אל שולחן השבת עם המשפחה, ולא משנה מאיזו עדה בת הזוג.
''יצירות אישיות, א-פוליטיות'' 493054
כן, זה נכון.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים