בתשובה לשוקי שמאל, 28/10/08 15:04
אמרתי לכם 494295
ב. האמת היא שאין לי מושג כמה סנטורים שחורים היו באמריקה בכל שנותיה. נשים, לעומת זאת, היו מעטות ביותר - פחות מ-‏40! נראה לי שזה אומר משהו על הקושי של אמריקאים להפקיד כהונה כזאת בידי אישה.

ג. לא ידעתי שמה שכובש את האמריקנים הוא האינטליגנציה ושיקול הדעת. מה שכן, הוא הרבה יותר חתיך ממקיין.
אמרתי לכם 494297
ב. אם פחות מ-‏40 זה מעט, מה תגידי על 2? היו שני סנאטורים שחורים, וסנאטורית שחורה אחת.
אמרתי לכם 494298
כאן עולה שאלה נוספת - מה מספר השחורים שהיו באמריקה בשנים האלה יחסית למספר הנשים? שהרי ברור שהוא היה קטן בהרבה.
אמרתי לכם 494299
מספר השחורים נע בין 20% ב-‏1970 ל12% היום. מצטער, המספרים הרסו לך את התיאוריה, איך שלא מסתכלים על זה, השחורים מיוצגים הרבה פחות בסנאט מאשר הנשים.
אמרתי לכם 494300
(1790 כמובן, לא 1970)
אמרתי לכם 494310
זה לא רלוונטי.
ארה''ב אינה בשלה לנשיא חייזר (והא ראיה - אף חייזר לא נבחר לסנאט), ללא קשר למספר החייזרים החיים בארה''ב.
אמרתי לכם 494301
לפי African_Americans_in_the_United_States_Congress#United_States_Senate [Wikipedia] היו עוד שניים במאה ה-‏19.
אמרתי לכם 494302
ו-‏35 נשים: Women_in_the_United_States_Senate [Wikipedia].

בקונגרס (או בית הנבחרים? בקיצור, בבית התחתון) היו לאורך השנים 123 שחורים (ראו בתחילת הערך המקושר לעיל) ו-‏218 נשים Women in the United States House of Representatives [Wikipedia].
אמרתי לכם 494303
השניים הראשונים לא נבחרו על ידי הציבור לסנאט.
אמרתי לכם 494333
גם כמה וכמה מהנשים לא נבחרו בידי ציבור אלא החליפו את בעליהן שהלכו לעולמם במהלך הקדנציה. בסך הכל, אם מביאים בחשבון את הנתונים שהביא ערן לגבי הקונגרס, נראה לי שלשחורים *הרבה* יותר קל להיבחר.
אמרתי לכם 494335
לפי המספרים שערן הביא:
א. אם 50 אחוז נשים בחרו 35 סנטורים, ו15% שחורים בחרו 5 סנטורים, אז לכל 1.43% נשים בחרו סנטורית בזמן ש3% שחורים בחרו סנטור, ז"א שלפי המספרים שערן הביא לשחורים קשה היסטורית פי 2 מנשים להכנס לסנט.

ב. אם היום יש סנטור שחור אחד ל12% שחורים, ו-‏16 סנטוריות ל50% נשים, אז היום קשה לשחורים להכניס סנטור כמעט פי 4.

ג. אבל זה בסדר, את אישה, אז חשבון זה בטח לא הצד החזק שלך.
אמרתי לכם 494343
דיברתי על הנתונים המתייחסים לקונגרס, אבל זה בסדר, אתה גבר, והתייחסות לדברי נשים ודאי איננה הצד החזק שלך.
אמרתי לכם 494388
הסנט הוא לא מדגם טוב לסטטיסטיקות. אופן הבחירה שלו (2 סנטורים לכל מדינה בלי תלות בגודל האוכלוסיה שלה) מעוות את התוצאות. מה קורה בבית הנבחרים?
אמרתי לכם 494390
אלו שני נושאים שונים ולא בהכרח קשורים. את מדברת על הנכונות של האמריקאים לבחור נשיא אישה (או שחור). אני דברתי על הקושי שיהיה לשחור (או לאישה) למלא את תפקידו בהצלחה. טענתי היא שהסיכוי שאישה תהיה נשיאה מוצלחת גדול בהרבה מהסיכוי ששחור יהיה נשיא מוצלח (אני חושב על כהונתו של דינקינס כראש העיר של ניו יורק (נדמה לי שהוא היה קודמו של ג'וליאני וכנראה גם הסיבה שג'וליאני הרפובליקני נבחר לראש העיר הדמוקרטית ביותר בארה''ב).
אמרתי לכם 494392
אבל השאלה בבחירות היא לא מה הסיכויים של אישה (או שחור, או ג'ינג'י) להיות נשיא(ה) מוצלח(ת), אלא מה הסכויים של השחור המסוים הזה להיות נשיא מוצלח.
אמרתי לכם 494463
אתה צודק חלקית. מה שאני טוען הוא שמנשיא שחור ידרשו הרבה יותר כישורים כדי להצליח בתפקידו ביחס לנשיא לבן שיצליח באותה מידה.
לגבי אובמה עצמו, מה אנו כבר יכולים לדעת עליו? אם הוא צלח את הבחירות המוקדמות בהצלחה, אויל גמור הוא איננו. מלבד זאת אנו יודעים שהוא רהוט, זהיר ומופיע יפה בטלביזיה. כל אלו כישורים רלאבנטיים, אך כדי להיות נשיא מצליח דרושים כנראה לא מעט כישורים ויכולות נוספים.
נשיא שחור אם יצליח, יעשה זאת על אף גזעו ולא בזכותו. גזעו של אובמה הוא מכשלה עבורו ולא יתרון. כנשיא שחור הוא יתקשה מאוד לסייע לבני גזעו, מפני שכל סיוע כזה יהיה או לפחות ייחשב כבא על חשבונו של הרוב הלא שחור. מצד שני גם אם יצליח לתמרן איכשהו ולסייע בצורה כלשהי לבני גזעו, הדבר לעולם לא יספק את הקיצונים השחורים. היה צריך לראות את הצורה הנרגזת והמעורפלת שבה הביע ג'סי גקסון את תמיכתו באובמה, כדי להבין עד כמה תדמית ה"דוד תום" אורבת לפתחו של כל פוליטיקאי שחור. בקיצור הקצוות הגזעניים הלבנים והשחורים יעשו לו את המוות ויש אפשרות סבירה שהם יצליחו לנטרל אותו לחלוטין.
דינקינס לא הצליח כראש העיר {השחור של] ניו יורק משום שככל הנראה לא היה אדם מוכשר או כריזמטי במיוחד. אבל כשלונו קבל את המימד של הסכמה גורפת וקטסטרופה (להבדיל מראשי עיר לבנים בינוניים) משום שהיה שחור מדי בעיני הלבנים ולא שחור מספיק בעיני השחורים.
נ.ב. אני לא בטוח שכדאי לדבר על הבחירות לנשיאות כעניין סגור וגמור. כהימור גרידא, אני הייתי מהמר שדוקא מקקיין יבחר ברגע האחרון. יתכן שתושבי וירג'יניה המערבית יתנו את האלקטורים שלהם לאובמה, אבל כדי להאמין בכך, אני צריך לראות זאת.
אמרתי לכם 494487
ובתוספת לנ.ב., התקשורת הנחשבת והסטטיסטיקאים בארה"ב, בדומה לעמיתיהם בתל אביב, טיפ'לה מנותקים מהשדרות הרחבות של הציבור, ולא ממש יודעים לשערך את מידת השטנה שיוצר שם מועמד הנתמך בידי הני"ט והאירופים.

ובמילים אחרות, אם יוסי שריד תופר לו חליפה, רחוק הוא לא יגיע.
אמרתי לכם 494755
למרבה המזל, לאמריקאים בניגוד לישראלים יש גם נטייה לתת צ'אנס לכיוון של שינוי לפעמים. אחרי שתי כהונות גרועות של נשיא לא מתאים, הפסיד המועמד שמימשלו היה המשך לאותו מימשל כושל ונבחר מועמד ראוי לכאורה (עליו כמובן עוד להוכיח את עצמו). תל-אביבים, ניו-יורקים, אירופים, יוסי שריד, זוהי הבחירה הנכונה והנבונה והלוואי עלינו כך.
אמרתי לכם 494759
אני תוהה מה עומד מאחרי המשפט הראשון שלך.
אמרתי לכם 494761
???
אמרתי לכם 494775
לכאורה עולה ממנו שהישראלים אף פעם לא בחרו בהחלפת מפלגת השלטון בארצם - או שכוונתך שם אחרת?
אמרתי לכם 494777
הישראלי הממוצע נוטה לשמרנות ולא יתן את מירב הקולות למתמודד ''רדיקלי'' מדי (מכאן למשל ההפחדות לגבי חלוקת ירושלים). הנכונות שלו לקבל שוב מועמדים שהיו ראשי ממשלה גרועים כמו נתניהו וברק היא גם חיזוק לכך.
אמרתי לכם 494790
איני בטוח שהישראלי הממוצע יבין את המשפט ההוא באופן זה.
אם זה ירגיע אותך, אני יכול להבטיח לך שרוב הישראלים לא יצביעו בבחירות אלו לאף אחד משני אלו. אין בכך כמובן כדי להבטיחנו מפני איוש משרה זו ע"י מי מהם...
אז גם אתה במחנה הליבני?
אמרתי לכם 494791
הלוואי והייתי יכול להיות בטוח שליבני תהיה ר''המ הבא ולא נתניהו (לברק כמובן שאין סיכוי אבל עצם העובדה שזכה בראשות העבודה והתקבל באהדה ציבורית כשר הביטחון אומרת דרשני). בקושי את מופז היא ניצחה...
אמרתי לכם 494796
ראה את תשובתי לדורון.
מי שנבחר לראשות הממשלה זוכה בד"כ לאמונם של עד שליש מן המצביעים, שהם עד כ80% מבעלי זכות הבחירה.
בסה"כ, זוכה ראש ממשלה בישראל לאמונם של לא יותר מרבע מבעלי זכות הבחירה שהם פחות מ-‏15% מקרב כלל האוכלוסיה (ניחוש).
אמרתי לכם 494799
זה לא משנה. מי שבא עם אג'נדה שונה מהקונצזוס, אין לו סיכוי בישראל (ע"ע עמרם מיצנע לפני כמה שנים ששרון קיים את הבטחתו לצאת מעזה). האמריקאים לפעמים פתוחים לשינוי ולחידוש ולזה התכוונתי.

(וציפיתי שתהיה היום הודעת חדשות על ניצחון אובמה. מערכת?)
אמרתי לכם 494844
אמור נא - אולי אתה יודע מה הסיפור עם יובל רבין המצביע לנתניהו? כמעט לא הצלחתי למצוא על זה ברשת.
אמרתי לכם 494853
הוא אמר שהוא לא יודע למי יצביע והעלה את אפשרות נתניהו. לא ממש מפתיע לגבי מי שלא באמת שייך לשמאל.
אמרתי לכם 494858
לא באמת שייך לשמאל, אבל עדיין יש מרחק מסוים בין השמאל לבין נתניהו, לא?
אמרתי לכם 494859
כמו שאמרתי, כשמאכזבים מכל הפוליטיקאים, לישראלים יש נטייה לחזור לישן והמוכר, גם אם הוא כשל בעבר ולא עולה בקנה אחד עם השקפותיהם.
אמרתי לכם 494792
טוב, זאת אמירה קצת חסרת תוכן. (או אם תרצה - מחזקת את דבריו של ארז שמה שהיה הוא שיהיה).
מעולם לא זכתה במדינת ישראל מפלגה כלשהי ברוב קולותיהם של הבוחרים לכנסת.
אמרתי לכם 494794
בדיוק לזאת כיוונתי.
אמרתי לכם 494820
לישראלי הממוצע יש קול אחד בלבד לתת.
אמרתי לכם 494837
אבל חלקם שומרים אותו יותר מ-‏120 שנים.
אמרתי לכם 494845
או מורישים אותו על פי הצורך.
אמרתי לכם 494851
כשברק ונתניהו נבחרו הם היו מועמדים חסרי נסיון ומאד ''רדיקלים''. גם הבחירה ברבין ובבגין לפניהם, ובאולמרט אחריהם היתה מאד רדיקלית. למעשה, כשחושבים על זה, הבוחר הישראלי יש נטייה לתת צ'אנס לכיוון של שינוי הרב יותר מלאמריקאי, ומכל המועמדים, דווקא ליבני היא לא ממש ''צ'אנס לכיוון של שינוי''..
אמרתי לכם 494854
כל מי שהזכרת הוא לא "רדיקלי". פרס ב96 היה "רדיקלי" כי רצה להמשיך באוסלו ו"לחלק את ירושלים". מצנע ב2003 היה "רדיקלי" כי רצה לצאת מעזה והיה "ביילין עם זקן". מרץ היא "רדיקלית" בגלל השקפותיה על מדיניות חוץ וביטחון ויחסי דת ומדינה.

ולהבדיל - פד"ר היה "רדיקלי" כי תמך במעורבות ממשלתית בכלכלה. קנדי היה "רדיקלי" כי התבסס על קואליציה של מיעוטים (כולל שחורים) כנגד הגמונית האליטה הותיקה. אובמה הוא "רדיקלי" כי הוא מאמין גם בדיפלומטיה ולא רק בהפעלת כח. לגבי העבר הרחוק היותר של ארה"ב אפשר להגיד גם שג'פרסון, ג'קסון ולינקולן היו "רדיקלים".
אמרתי לכם 494864
ארז... ארז... מה יהיה הסוף איתך? אז בעצם לא התכוונת לכתוב ש"הציבור בישראל לא מוכן לתת צ'אנס לשינוי", אלא ש"הציבור בישראל לא מוכן לתת צ'אנס למי שארז אוהב"?
אמרתי לכם 495001
השורש הלשוני של ''רדיקל'' הוא ''מן השורש''. ולכן הגדרת רדיקל פוליטי דורשת המשך המסביר באיזה תחום הוא רדיקלי (כפי שעשית בתגובתך). במילים אחרות רדיקל פוליטי הוא מונח ג'נרי המשמש כדי לקבץ לאיחוד קבוצות של מנהיגים שהם לא תמיד ממש קרובים.

א. פד''ר יכל להחשב רדיקל בימי ג'פרסון אך לא לאחר קרל מרקס. הן אישית (בא ממשפחה אריסטוקרטית עם נטייה פרוגרסיבית-דמוקרטית שכבר הוציאה מתוכה נשיא רפובליקני אחד) והן פוליטית (פד''ר היה סוציאליסט מתון שבמתונים, בעצם מין סמן ימני של השמאל).

ב. ג'פרסון היה רדיקל בתפיסתו האנטי פדרטיבית שהתנגדה מן השורש לכוחם של מוסדות פדרטיביים (כמו בנק מרכזי, ממשלה מרכזית, משטרה ומיסוי פדרלי) לטובת כוח הסטייטס (וג'קסון היה ממשיכו בעניין זה). זו היתה מדיניות מטופשת שרק הזיקה לארה''ב של אמריקה. לגבי איכויותיו הרדיקליות של ג'פרסון אפשר להזכיר שהוא גינה את העבדות אבל לא רצה לבטל אותה.

ג. לינקולן היה מתון שבמתונים שהתנגד לעבדות כמו זרמים מרכזיים בחברה האמריקנית בת זמנו. שחרור העבדים בודאי לא היה רדיקלי משום שבחלק גדול מארה''ב העבדות כבר בוטלה כשלינקולן עלה לשלטון. לינקולן בא מחוג הרבה יותר נמוך מאשר האליטות מהם באו יתר נשיאי ארה''ב, אבל רדיקליות פוליטית נוגעת לעמדות פוליטיות ולא לרקע הסוציו-אקונומי של החוגים מהם באת או שתומכים בך. קנדי אולי עלה לשלטון (בקושי) משום שהצליח ללקט קולות של קתולים, שחורים ויהודים, אבל קשה להגיד שהוא ייצג איזשהו סדר יום אופייני לקבוצות אלו. לכן בסופו של דבר לא היתה לבחירתו המשכיות.

ד. אובמה הוא כרגע כוכב תקשורת כמו אופרה וינפרי. העמדות שלו הן טלביזיוניות ולמעשה חסרות תוכן של ממש. סדר היום הפוליטי שלו יתברר ויופיע במהלך פעילותו ומעשיו וישתקף במאבקו מול חצי האומה שאינה רוצה בו (אם מישהו לא יקדים וירצח אותו). הצהרות של רצון טוב וכוונות טובות בודאי אינן מתחומה של הרדיקליות הפליטית.

ה. כפי שאתה רואה בדמוקרטיה, בפרט מן הסוג האמריקאי קשה מאוד להיות נשיא נבחר ומדינאי רדיקלי גם יחד.

ו. כפי שדייקת בדבריך, למרץ יש ''השקפות'' על ''מדיניות חוץ וביטחון ויחסי דת ומדינה.'' לרוע המזל, עמדות אין לה. זה אולי מה שמסביר למה מר''ץ היא כל כך לא רדיקלית.
אמרתי לכם 495060
לא הבנתי את ו'.
אמרתי לכם 495206
''השקפות'' בנדיר שהן מכוונות נגד מישהו או שיש להן מחיר מבחינת המצהיר (על מילים אין מכס).
מרץ (שולמית אלוני) מרבה לצווח ולהטיף כשהיא באופוזיציה, אבל מרץ (יוסי שריד) בממשלה מתקשה לגלות הבדלים נניח בינה לבין מפלגת העבודה.
כאשר אובמה מבטיח לקדם את השחורים בארה''ב, לפעול למען עתידו האקולוגי של כדוה''א ולבלום את הטרור האיסלמי ע''י הדברות - אלו השקפות.
כאשר קובעים את העדיפויות ומחלקים את התקציבים למילגות עבור תלמידים שחורים, לפיצויים ודמי קיום לפועלים מפוטרים ממפעלי הרכב בדטרויט ולסיוע חוץ למדינות וארגונים שיסכימו להידבר, אז ההשקפות הופכות לעמדות.
אמרתי לכם 495211
ההשקפה שצריך להעלות את דמי האבטלה איננה דעתם רק של שמאלנים או פילנטרופי:
הרעיון המרכזי הוא לתמוך בכוח הקניה של הציבור כדי לא להעמיק את המיתון.
אמרתי לכם 495231
כן. אבל אלו השקפות. עמדות זה כאשר יש לך 2 שקלים ואתה צריך לתת אותם או לסטודנט שחור עני כדי לקדם את השחורים או כדמי אבטלה לפועל במפעלי רכב בדטרויט שצריך לפטרו משום שהוא מייצר רכבי שטח התורמים לאפקט החממה. השקפות זה יפה. עמדות זה סדר יום ועדיפויות.
ביום שמר"ץ תודיע שהיא מתנגדת לקצבאות ילדים או שהיא תומכת בהן גם אם זה ע"ח קיצוץ בתמיכה לקולנוע ישראלי, תדע שיש למפלגה עמדות. כמובן, עד אז אין צורך לעצור את הנשימה.
אמרתי לכם 494395
אה, או.קיי. זה באמת עניין אחר. על איזה קושי אתה מדבר ביחס לנשיא שחור?
אמרתי לכם 494400
האם דיקינס נכשל בגלל צבע עורו?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים