בתשובה לזהריקו, 29/11/08 0:16
497430
(א) "חוק היסוד הוא מעין אכסניה לשאר החוקים בנושא. כדי לשפוט לפי רוח החוק, צריך חוק כלשהו" - אז מה עשו לפני 1992?
(ב) ""חוק הצהרתי" הוא חוק שאנשים לא באמת מובאים לדין על כך שעברו עליו" - אתה שוב לא מבחין בין חוק הצהרתי (שלא אמורים "לאכוף" במשמעות הרגילה של המילה, אלא בא לעגן בצורה פורמלית תפיסת עולם או ערכים) לבין חוק שלא אוכפים אותו למרות שאפשר.
(ג) חוק שיווי זכויות האישה הוא לא חוק יסוד. הוא חקיקה ראשית רגילה.
(ד) לא כל חוק הוא צריך להיות מגובה בעונשים. לא בכל חוק יש הוראה עונשית, ולא בכל חוק צריך כזו. יש חוקים שמטרתם להסדיר את מהלך החיים בתחומים שונים.
497437
א. לא אמרתי שקיומו של חוק יסוד\ראשי הוא הכרחי, אלא שאם הוא משמש מעין אכסניה לחוקים פרטניים יותר, הוא אינו מיותר בעיני.
ב. נעזוב את המונח "הצהרתי". מבחינתי יש חוק שקיומו מיותר או מזיק, ולעומתו חוק שקיומו חיובי, וזהו.
ג. מודה ועוזב ירוחם.
ד. למה לא? חוק שאינו מגובה בעונשים לא יוכל להסדיר את מהלך החיים בתחומים שונים, כי בלי עונש המוטל על העוברים עליו, הוא לכל היותר המלצה.

---
הערה: אני מניח שברור מנוסח הודעותיי שאיני בקיא בתחום החוק והמשפט, והשכלתי העיקרית בנושא היא זכרונות עמומים משיעורי אזרחות.
497438
א. חוקי יסוד מצהירים על ערכי המדינה וקובעים את שיטת המשטר והמבנה הבסיסי של הרשויות. זה כל מה שהם עושים. האם זה הופך אותם ל"פחות חוקים"? לפחות משמעותיים? לפחות חשובים? כמובן שלא. האם חקיקה פרטנית של זכות זו או אחרת לא יכולה להתקיים במנותק מחוקי היסוד של זכויות האדם? כמובן שלא. עובדה שגם לפני 92' היו הרבה חוקים שמטרתם הייתה לקדם זכות אדם או זכות אזרח כזו או אחרת.
ב. ???????????????????
ד. חוק שאינו מגובה בעונשים יכול להיות חוק שמסמיך את הרשויות, יכול לקבוע כללים מנחים (למשל חוק הפרשנות, סעיפים בחוק יסודות המשפט וכו') או לעגן במפורש זכויות (או חובות) בתחום המשפט האזרחי, בתחום המינהלי וכיוצא בזה. לא כל העולם המשפטי הוא העולם הפלילי והעונשי.
497439
לא הבנתי את משמעות סימני השאלה של סעיף ב' לתשובתך. חוק, כמו כל דבר אחר, נמדד לפי שיקולי רווח (=חוק שכדאי שיהיה) והפסד (=חוק שלא כדאי שיהיה).

חוק שקובע "אסור להתעלל בבע"ח [באופנים שיפורטו]" לא עושה אף אחד מהדברים שתיארת בסעיף ד', והוא בבירור חלק מהעולם העונשי. אם אין לו השפעה מעשית על המציאות, הוא לא צריך להתקיים. באותה מידה, אם יש חוק המסמיך את המשטרה לעצור פושעים, אך המשטרה אינה עושה זו, יש לבטל את החוק (או לאכוף אותו). כנ"ל לגבי כל חוק אחר שאינו מיושם, כולל חוקים מהסוגים שציינת בסעיף ד'. אם לא משתמשים בחוק הפרשנות, הוא מיותר, אם שיטת הבחירות המתוארת בחוק יסוד הכנסת לא מיושמת, החוק מיותר, וכן הלאה.
אם אין למילים השפעה אמיתית, הן לא צריכות להמצא בספר החוקים, אלא בספר פילוסופיה.
497440
ב. כלומר יש חוקים שאתה חושב שהם טובים, ויש חוקים שאתה חושב שהם מיותרים. זו אמירה שאני חושבת שכל אחת יכולה לחתום עליה, רק שהיא לא אומרת כלום. אף אחת, בשום שלב, לא טענה שכל החוקים הם טובים ורצויים.

העובדה שחוק לא גורר סנקציה עונשית לא אומרת שלחוק אין השפעה אמיתית. אתה זה שטען שחוק *בלי סנקציה* או חוק *שלא נאכף* הוא מיותר תמיד. בשום שלב לא טענתי שחוק הפרשנות מיותר, למרות שלמיטב זכרוני - ותסלח לי שאני לא הולכת ושולפת עכשיו את נוסח החוק כדי לבדוק - הוא לא כולל סנקציות או דרכי אכיפה.
497441
תגובתי המקורית היתה להודעה "חוק הוא חוק - ולא תמיד הוא נאכף [...]. לפעמים המחוקק עצמו, בחוק - אינו קובע את הסנקציה כלפי מי שיפר אותו", של דורון הגלילי.
איזכור חוקים שסנקציה כלל אינה רלוונטית כלפיהם הוא למעשה חריגה מהדיון, כי סוג החוקים עליו מדברת ההודעה של הגלילי הוא כזה שאפשר להפר, ואפשר להטיל עליו סנקציה (לפי פרשונתי את ההודעה). מכיון שאת הצגת חוקים שלא ניתן לבצע עבירה כנגדם (לא על פי הפשט, לפחות), הרחבתי גם אני את טענת ה"חוק מיותר" שלי. עדיין לא טענתי טענה סתמית כמו "יש חוקים שאני אוהב, ויש שלא".
אני אטען שוב: חוק טוב, בלי להתייחס לתוכנו הערכי, צריך לקיים: 1. למחוקק יש כוונה שהחוק יחייב מישהו לבצע פעולה, או שימנע מישהו מלבצע פעולה. 2. החוק, או חוק אחר הקשור אליו, צריך לכלול אמצעי לאכיפת החוק ‏1.
חוק "הצהרתי", כלומר שכל כוונתו הכרזה על ערכים וכוונות, אינו חוק טוב לפי הגדרה זו, גם אם הוא בעל ערך מבחינות אחרות (מגילת העצמאות יכולה להיות הכרזה נהדרת, אך חוק גרוע).

1 גם חוק המסדיר את סדרי בחירת ראש הממשלה (דוגמא לחוק לא פלילי הקובע את סדרי השלטון), מכיל במובלע אמצעים כאלו. לדוגמא, אם ראש ממשלה יוצא יסרב לפנות את כסאו, לא נעמוד חסרי אונים ונאמר "החוק לא ציין מה לעשות במקרה כזה" (כי בדרך זו או אחרת, הוא ציין).
497442
"מבחינתי יש חוק שקיומו מיותר או מזיק, ולעומתו חוק שקיומו חיובי, וזהו" - אני חושבת שאין לי מה להוסיף על זה.

הבנתי את הטענה שלך, רק שאני לא מסכימה איתה, כי היא מתייחסת לחלק מסוים מאד מהחקיקה. בעקרון כל חוק (שאני יכולה לחשוב עליו כרגע) יכול להיות בסיס לתביעה אזרחית בגין הפרת חובה חקוקה. האם זה אומר שאין אף חוק שהוא מיותר? האם מבחינתך תביעת פיצויים נזיקיים מהווה הטלת סנקציה?
497444
אשר למשפט שלי שציטטת, היותו של החוק חיובי או שלילי נשפטת (מבחינת קריטריון המעשיות שבו) לפי ההגדרה שציינתי, כך שלא מדובר בדיעה שתלויה בהתאמתו של החוק לתפיסת עולמי. כוונתי היתה שלצורך הדיון, ההפרדה החשובה באמת היא בין חוק "טוב" לחוק "רע" (מיותר ונדרש היה ניסוח חכם יותר), ולא בין חוקים מסוגים שונים.
אין לי בעיה עם כך שטענתי אינה רלוונטית לחלקים מסויימים, גדולים ככל שיהיו, של החקיקה. אני מראש התייחסתי לחוק "דקלרטיבי", מונח אותו לא הכרתי קודם, שכל מהותו לכאורה הכרזה על כוונה. כתבתי שחוק כזה הוא לא רק מיותר, אלא אף עלול לגרום נזק. אם חוק מסוים יכול לשמש עילה לתביעת נזיקין ‏1, הרי שהוא לא דקלרטיבי (לפחות לא בלבד), ולכן הוא מקבל את אישורי (כן, אני יודע שהחוק ומשפחתו נרגשים וגאים לקבל אישור זה). בתיאוריה, כנראה שכל חוק ממלא תנאי זה. בפועל, לאו דווקא- ואותו חוק עזר רומאי יכול להוות דוגמא, כמו כל חוק אחר שלא באמת אוכפים אותו. "החוק לא נאכף" שקול ל"אפשר להפר אותו ללא נזק" (גם ללא הסכנה של תביעת נזיקין, לדוגמא. אי אכיפה היא אי אכיפה), וזה שקול ל"החוק לא באמת קיים".
יכול להיות שהנחות היסוד או ההגדרות שלי שגויות עקב בורות משפטית, אבל אני לא רואה בעיה עם ההיקשים (הפשוטים) הנובעים מהן.

1 כלומר, אם הנתבע ישלם את הנזיקין, תביעה יכולה להתקבל לדיון גם על סמך טענה שאינה מוצדקת\רלוונטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים