בתשובה להאייל האלמוני, 31/01/09 9:16
האירוניה של רטוריקה זולה 502909
מדובר בעתירה ולא בערעור, והעתירה הוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

בפועל, במשך השנים, מיטשטשים קוי הגבול שבין ערעור לעתירה, והדבר בא לידי ביטוי מעשי במערכת המשפטית ובייחוד לביטוי לשוני (מבולבל מעט) בדיווחים התקשורתיים. הרבה מאוד ניתן לאמור בנושא זה. כרגע, במגמה לפשט את הדברים ככל שאפשר ובהתעלם מן השינויים שחלו לאורך השנים במערכת המשפטית ובשימוש בשני המושגים:

ערעור - ביסודו של דבר, זהו הליך של התנגדות אחד הצדדים להחלטה משפטית ובקשה לשינוי ההחלטה המשפטית *בתוך* מערכת בתי המשפט, עפי"ר במשפט הפלילי. הדבר יכול להיעשות לגבי ההחלטה התקדימית של הכרעת הדין או להחלטה הסופית של פסק הדין ואף של גזר הדין (החלטה על עונש בעקבות הרשעה). כאמור, הערעור מוגש עפי"ר (מכל מקום - עד לשנים האחרונות) מתוך בתי המשפט ולערכאה הגבוהה מזו שבה התנהל המשפט עצמו.

לגבי הבלבול הקל הקיים בציבור (ובלשון הדיבור) בין בית המשפט העליון ובג"ץ, ובכן: זה לא כל כך מבלבל - בית המשפט העליון הוא הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר במדינת ישראל, בידיו מרוכזות מספר סמכויות ובתוכן, אכן - גם סמכות בג"ץ.

בג"ץ (במסגרת העליון) - בית משפט שעניינו המרכזי עתירות המוגשות ע"י אזרחים או (ואולי בעיקר) ע"י גופים וקבוצות - כנגד מוסדות השלטון, גופים ציבוריים וארגונים בעלי זיקה למדינה ולמוסדותיה.

במקרה שלפנינו הוגשו, אם כן, לעליון כבג"ץ, עתירות ע"י בל"ד ורעם-תע"ל, כנגד החלטת ועדת הבחירות המרכזי לפסול את שתי הרשימות מהשתתפות בבחירות. העליון-בג"ץ (וגם חוות דעת של היועמ"ש מזוז) קיבל את העתירות, דחה את החלטת ועדת הבחירות (גוף פוליטי שעל היקף סמכויותיו כבר נמתחה ביקורת - גם כאן באייל) ופסק כי יש לאפשר לשתי הרשימות לעמוד לבחירת הציבור.
האירוניה של רטוריקה זולה 565122
בית המשפט מכנה זאת "ערעור בחירות".
קצת יותר משנתיים אחרי קבלת הערעור, פרסמו השופטים את נימוקיהם. שום דבר חדש.
מישהו ראה את זה בעיתון? נתקלתי בזה במקרה.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים