 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני כופר בהנחה שכמות האושר הכללית עומדת ביחס ישר לכמות העושר הכללית. אם יותר לי לשאול את אחת ההגדרות שלך: נדמה לי שהצד הראשון שעליך לעשות בכיוון הוא להסביר כיצד מוגדר באופן אובייקטיבי האושר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את התגובה שלך, לרבות השאלה שבסופה, אתה צריך להפנות לירדן - הוא זה שרמז שכמות האושר היא פועל יוצא של חלוקת העושר ושיש דבר כזה ''אושר מינימלי''. אני בכלל הוצאתי את האושר מהמשוואה והשתמשתי רק בשאיפה לחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאיפה לחיות היא בכלל מושג מוזר להעלות. תראה לי בעל חיים כלשהו ללא השאיפה הזאת? אתה יכול להתייחס להתייחס אליו כאל קבוע אצל כולם. השימוש באושר לא הומצא על ידי ירדן אלא דוקא על ידי כלכלנים שהיה להם קושי במדדי במדדי ההשוואה הקיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אפשר להתייחס אל השאיפה לחיות כאל קבוע אצל כולם, כדבריך, זה רק משחק לטובתי, שהרי אני מבסס את המוסר שלי על ההנחה שכולם אכן שואפים לחיות. לא טענתי שירדן המציא את השימוש באושר, אבל מאחר שהוא השתמש בו, עליו להסביר למה הוא מתכוון. כל עוד לא סיפק מובן אובייקטיבי לדבריו, הוא בעצם לא הציע דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה באמת חושב שאתה ייחודי מאד בזה -כמעט מהפכן. תראה לי מישהו שאינו מניח כך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |