בתשובה לאיתי כוחיי, 16/07/09 19:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. נהיגת האברך ללא רשיון היתה לאחר פסקו של דרורי, אך הגניבה מהסופרמרקט היתה לפני כן. עלי לומר, כהערה צדדית, כי כשקראתי על הגניבה לראשונה חשבתי שמדובר בודאי בחפיסת סיגריות או באיזה מסטיק לילדים. לא תיארתי לי שמדובר ב*עגלה עמוסת מצרכים* בסך כולל של 620(!) ש"ח, שביטון, אדם העוסק בחינוך ובא ממשפחה רבנית מכובדת המהווה מודל לחיקוי ונערצת ע"י הקהילה - ניסה לחמוק מבלי לשלם עליהם. המלצות קצינת המבחן וכן גם פלפוליו של דרורי עצמו לגבי עניין אי-ההרשעה ע"מ שלא לחבל בקריירה העתידית של ביטון - התבססו במידה משמעותית על ההנחה כי ביטון הוא אדם נורמטיבי, כי אינו בעל אישיות עבריינית וכי אירוע הדריסה היה מעידה חד-פעמית בחייו. מבלי לבטא עמדה בשאלה המשפטית "עד כמה מהלך כזה מקובל, לא מקובל, אסור?" - שתי העבירות האלה משנות את התמונה באופן שקשה להתעלם ממנו. 2. על המציאות המשפטית מדברים בד"כ בהקשר של הפער בין החוק הכתוב לבין הנעשה במערכת בפועל מחמת אילוצים, נסיבות שהזמן גרמן וכו'. כאן מדבר הכותב על משהו קצת אחר - על ביטוי החורג מן הרגיל של רגישות שגילה השופט לוי, ואשר נובעת, לדעת הכותב - מאיזושהי תחרות-מלכת-יופי עם השופט דרורי. בוא ננסה להתעלם לרגע מן התחרות, גם אם היא קיימת, ונתרכז בעובדה אחת שנתגלתה לאחרונה: בלי קשר לכל ההתלהמויות התקשורתיות, ולו רק מתוך דבריה של נגה הקופאית, כפי שמובאים, למשל, בתגובה 516685 - המציאות - המציאות-מציאות - לא זו המשפטית, המלאכותית בהכרח, אלא המציאות האמיתית - היא מורכבת יותר ועמוסת רגישויות יותר מן המשפטית. אז אולי ראוי, עם כל הכבוד - שבעקבות המקרה הזה והתובנות שהביא עלינו - תואל נא המציאות המשפטית ותתקרב קמעא אל אחותה האמיתית - ותינתן האפשרות, מדי פעם, לאנשים הקטנים - להשמיע ולהישמע בביהמ"ש העליון - גם אם הדבר לא היה מקובל עד הנה? (משהו קטן: הרהרתי רבות איך לענות לסעיף ב' בתגובה 516719, אך עכשיו, משחזרתי, אני רואה שהדיון רץ כבר הלאה בכיוונים אחרים ולא נראה לי שעוד יש בכך טעם) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. בעיניים לא משפטיות הדברים שאת אומרת הגיוניים מאוד ושתי העבירות האלה משנות את התמונה ללא ספק. עדיין יש מקום לשאול אם מותר להעלות אותן בערעור על פסק דין שקדם להן (המשפט הנוגע לגניבה נסתיים אחרי פס' הדין של השופט דרורי). המלצת קצין המבחן היא דוגמא מובהקת לקביעה עובדתית שמשתנה לחלוטין, לפי מה שהצלחתי ללקט בגוגל, ראיות כאלה לא מתקבלות בדרך כלל בערעור. אני חושב שהחלטה להתעלם לחלוטין מנורמה משפטית (בעיקר במקרה מעורר מחלוקת כזה) חמורה יותר מהרשעתו של אברך כזה או אחר. אציין שלא הצלחתי למצוא את ההלכה המשפטית הברורה, ואני עדיין מחכה לתשובה מוסמכת, כמו כן, יכול להיות שרק התביעה העלתה שלא כדין את הראיות האלו, ואדמונד לוי יתעלם מהן לחלוטין בשבתו לפסוק את גורל הערעור (למרות שלא הייתי מהמר על כך). 2. גם לרוח הדברים שלך בסעיף הזה אני מסכים, בית משפט צריך להתקרב יותר לאזרח הקטן וכו', עם זאת, במקרה שיתברר שדין ודברים עם המתלוננת אינו מקובל כלל וכלל, אין לי ברירה אלא לפרש את מה שקרה שם כמניפולציה יחצנ"ית די מרושעת. (ואשמח אם תתייחסי לסעיף ב', הדברים שכתבתי שם לא נועדו להקניט, רק להבהיר כמה דברים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאדמונד לוי עשה דווקא נשמע לי ספונטני. הוא כבר בין כך יושב בעליון וכל שני וחמישי שומעים על איזה פסקים שלו, אז למה שהוא ירצה לעשות לעצמו יחצ"נות? ועוד בסיפור כזה עם ריקושטים לכל הכיוונים ובסיכון שמישהו כבר ימצא משהו להאשים גם אותו? (כמוך וכמו הכתבה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קרא את הטוקבקים (ואת המאמרים המשפטיים). אני חושב שהוא לקח על עצמו סיכון קטן במיוחד. ב. אני לא מאשים, רק מנסה לברר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להבהיר לאיתי, אנשים לא משכילים (אוניברסטה) שאינם עבריינים, לא מסוגלים להתמודד בקור רוח ושיקול דעת מול המערכת, ובטח לא מול שופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ולפעמים זה קשה גם לאנשים משכילים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |