בתשובה לשוקי שמאל, 17/07/09 12:56
אם כבר בלוגיקה 516942
מה באמת עושים מנהיגי העדה בנידון?

לדברי ניצב אילן פרנקו, מפקד מחוז ירושליים במשטרה:

"אין גורם שפוי בקהילה החרדית שקם וקורא נגד התופעה הזאת", אמר פרנקו, "יש להם רבנים, יש להם מנהיגות, לא שמעתי צעקה מרבנים או מנכבדים"
אם כבר בלוגיקה 516943
שאלה שמאוד מסקרנת אותי היא מה חושבים באמת מנהיגי תולדות אהרון ומנהיגי פלגים קיצוניים אחרים. ביחס לחסידיהם, אני משוכנע שהם מאמינים שנעשה כאן מעשה נבלה שהוא איום על הקהילה: החרדיות, במיוחד בפלגיה הקיצוניים, מבוססת על היעדר ביקורתיות והיעדר חשיפה לתקשורת החילונית. כך שאין להם דרך או כלים להערכה ביקורתית של המקרה. ביחס למנהיגי החרדים הלא קיצוניים, אני מניח שהם מבינים את הבעייתיות בהאשמות כלפי בית החולים וביהמ"ש. הם פשוט קונפורמיסטים שחוששים להצטייר כעומדים "לצד החילונים" והם מעדיפים לשתוק. אבל האם מנהיגי תולדות אהרון באמת מאמינים בהאשמות שהם מטיחים, או שמבחינתם זהו כלי לגיבוש הקהילה?
אם כבר בלוגיקה 516944
אתה הוא זה ששואל?

קיויתי שלך יש את התשובות.
אם כבר בלוגיקה 516946
לצערי, אין לי. מעולם לא הכרתי מישהו מהפלגים הקיצוניים.
אם כבר בלוגיקה 516971
אתה בטוח במילה הראשונה שבתגובה שלך?
אם כבר בלוגיקה 516976
נראה לי שכן. אני משתדל להיות ביקורתי באופן מקיף ככל האפשר כלפי הדברים שאני מאמין בהם ודפוסי ההתנהגות והמחשבה שלי, בעיקר בגלל שאני חושב שברציונאליות יש מרכיב חזק מאוד של נכונות-לביקורת ‏1. אבל ברור שאני לא מוצלח במיוחד ביישום השאיפה הזאת. אז כיצד אפשר להגביר את היכולת שלי להיות ביקורתי? נדמה לי שיש שני מרכיבים בסיסיים ביכולת הזאת. האחד הוא עמדה רגשית של מוכנות לביקורת והשני הוא פשוט ידע שמאפשר לעמת את הדברים שאני מאמין בהם עם רעיונות חיצוניים. אבל זה משאיר הרבה שאלות פתוחות. למשל, איזה ידע כדאי להתאמץ לרכוש כדי להגביר את יכולת הביקורת? אין טעם פשוט להתעניין בכל דבר כי משאבי הלמידה והקליטה שלי מוגבלים. והאם עמדה רגשית של מוכנות לביקורת אינה עמדה משתקת מדי או נמנעת מדי? במילים אחרות: מתי צריך להגיד "עצור, עכשיו הזמן להפסיק להעמיד את האמונות שלי לביקורת ולצאת לפעולה?". ועוד רשימת שאלות ארוכה כזאת. אני חושב (אבל לא משוכנע) שהיכרות עם חברה שמתנגדת לביקורתיות כאידאל יכולה לסייע לי להפיק תובנות שאולי יעזרו לי להבין יותר טוב את הרעיון של ביקורתיות. ואולי סתם נדמה לי.
בכל אופן, החוויה האנתרופולוגית בטח מעניינת. (וזה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות, כן?).
למה נראה לך שאולי לא?

1 רק מרכיב, כי אני מקבל את הביקורת של אגסי כשהוא כותב:
But even if all rational thinking is critical, not all criticism is rational, as one can see from the criticism which the dogmatist carefully aims at the margin of his world-view, taking care to avoid the possibility that he is in fundamental error.

אם כבר בלוגיקה 516992
אני הייתי מתעניין בחוויה האנושית (מילה יותר יפה מ''אנתרופולוגית'', למרות שאולי זה לא בדיוק אותו דבר). הניתוח העצמי קצת מסובך לי, אני מעדיף לעשות אותו עם השרינקים שלי.

למען האמת התכוונתי למשהו טריוויאלי בהרבה - דורון התייחס במובלע לביוגרפיה שלך, ולכן פירשתי ''מעולם לא הכרתי מישהו מהפלגים הקיצוניים'' במובן ''החברה בה גדלתי לא היתה קרובה לפלגים הקיצוניים''. למרות שאי אפשר לדעת ''מה היה אילו'', אני מניח שאתה מרוצה מכך שגדלת בחברה דתית מתונה יחסית ולא בחברה שסיכוייך לצאת ממנה היו נמוכים.
אם כבר בלוגיקה 516993
"אנושית" אכן יפה יותר מ"אנתרופולוגית".

וראית ניתוח עצמי בתגובה שלי? מסקרן. חשבתי שאני מציג עמדה פילוסופית, לא עניין לשרינקים בכלל.
אם כבר בלוגיקה 516994
אולי ביקורתיות כלפי החברה שלך יכולה להיות עניין פילוסופי טהור, במקרים מסוימים. לעומת זאת, אי אפשר לנתק מהאישיות שלך את היכולת לביקורת של דפוסי ההתנהגות והמחשבה, שלא לדבר על ביקורת של האמונות, בין במובן הדתי (השם ירחם) ובין במובנים אחרים.
אם כבר בלוגיקה 516996
אני לא בטוח שהבנתי את הטענה שאתה מעלה. ניתן לטעון שאפשר לבצע רדוקציה של היכולת לביקורת, ואולי של הרציונאליות כולה, על גורמים אישיותיים או פסיכולוגיים. האם זהו הכיוון שלך?

עמדה אחרת, שנראית לי נכונה יותר, היא שברגע שיש לנו עמדה או נטייה בסיסית שמאמצת רציונאליות או ביקורתיות, אנחנו נכנסים לתחום שונה. החשיבה הרציונאלית היא מערך כללים והתייחסויות שלא תלויים באדם זה או אחר. השאלה אם אדם יאמץ את המערך הזה היא תלוית אישיות. השאלה אם הוא יצליח לעמוד בדרישות מערך הכללים היא תלוית אישיות (אפשרות "חולשת הרצון"). אבל הכללים עצמם, המתודה הרציונאלית עצמה, אינה תלוית אישיות ולא ניתנת לרדוקציה לפסיכולוגיה של יחיד כזה או אחר.
אם כבר בלוגיקה 517111
הניחוש שלי הוא שהם מאמינים, אבל זה גם לא כל כך משנה; החסידים שלהם מאמינים, ופחות או יותר כל דיווח שקראתי בימים האחרונים קבע שהפעם המחאה התחילה מהרחוב ולא מהמנהיגים. אפשר לראות את זה בבירור בפורומים החרדיים - גם באלה שנכתבים בעברית ופתוחים לכל קורא.
אם כבר בלוגיקה 517231
היה לי כשל פרוידיאני, וברפרוף ראשון קראתי "בפוגרומים החרדיים". עוד מישהו?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים