בתשובה לגיל, 17/08/09 20:19
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 520982
המילה אבולוציה חביבה עלי ואני גם מקבל את התאור שאתה מעביר באמצעותה (עכשיו גם הבנתי, תפקידים = פונקציות). מה שלא ברור לי הוא למה לשינויים החברתיים שהתרחשו במשך אלפי שנים אתה קורא "אבולוציה", ופתאום, באיזושהי שנה במאה ה18-19, כאילו האבולוציה הסתיימה והתחיל משהו יזום ומתוכנן כמו המהפכה התעשיתית.

להבנתי, המהפכה התעשייתית היא תוצאה של אותה אבולוציה (או דיאלקטיקה היסטורית). המהפכה הזו היא גם שדחפה להיווסדות מדינות הלאום ולכן גם המדינות האלו הן "טבעיות". ואם המדינות הללו הן שהפכו אותנו לצרכנים בורגניים אז גם הצרכנות הזו, כמו גם ההגדרה המתחדשת שלנו למושג "טבעי", כולם תוצאה טבעית של אבולוציה חברתית.

רגע, לפני שנבזבז כמה איטרציות, אני לא אומר שכל תופעה טבעית (קרי: תוצאה של אבולוציה) היא בהכרח טוב שיש לאמץ. סוכרת, למשל, היא תופעה טבעית שלכל הדעות יש לעשות כמעט הכל למניעתה. העניין שבו אנו חלוקים הוא מה בכל זאת אסור לעשות כנגד הסוכרת. לדעתי אסור להפעיל את כוחו של השלטון ולאסור באמצעותו מכירת סוכריות (למבוגרים) למרות שאין עוררין על הקשר הסיבתי שבין סוכריות וסוכרת. אתה, לעומת זאת, תמליץ לאסור בחוק מסחר בסוכריות.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521126
אין לי בעיה לחסוך איטרציות. תראה, יש סתירה במה שאתה מכיר בו: האבולוציה של החברה האנושית היא אבולוציה חברתית. היא מתבצעת בפועל באמצעות מוסדות חברתיים, והיווצרות כלכלת שוק איננה שונה מבחינה זו.
האבולוציה הזו איננה מתבצעת ע"י רצונם של אנשים פרטיים, אלא באמצעות פעולה של מוסדות קולקטיביים, אשר מטבעם מפעילים כוח כפיה (בין שהוא מוגדר כחוק ובין שלא). המעבר לסטנדרט הזהב אשר איפשר את כלכלת השוק היה צעד קולקטיבי מוסדי, וזניחתו לאחר מכן גם כן.
כלכלת השוק הינה מוסד אנושי קולקטיבי. התפתחותו היתה כרוכה בשינויים מוסדיים - אין רפורמה ללא אפשרות לשינויים כאלו. אפשר לדון על האם הוא היה "טבעי" לזמנו בהשוואה למלחמת העולם הראשונה למשל, או האימפריה הרומאית (פולניי דן בכך ארוכות), אבל זה פחות מעניין אותי.

ברור לי שהשאלה שלך לגבי הסוכריות היא מעין אד-אבסורדום, מהסוג החביב על חסידי הליברליזם הכלכלי המגדיר את הכלכלה כחתימת חוזים וחתימת חוזים כחופש. אולם מנקודת מבט מציאותית, זו לא שאלה מעניינת. אני אינני חסיד של אוטופיה כלכלית, ולכן אין לי חפץ בנסיונות מחשבתיים על טיבה של החרות לחתום על חוזים. אם הייתי צריך להתערב על מנת לאסור סוכריות שהורגות כמו שאר הדברים בחברה המודרנית, כנראה שלא הייתי עושה דבר. אם הייתי חי בימי המהפכה התעשייתית והייתי מוצא את עצמי מול תהליך אורבניזציה מואץ ותיעוש שקם יש מאין, הייתי גם אני מוצא לנכון להתערב ולקבוע "חוקי בית חרושת" כגון (ציטוטים מקריים):

The 1819 Factory Act : no children under 9 to work in factories. Children from 9 to 16 allowed to work a maximum of 72 hours per week with one and a half hours a day for meals.

1833 Althorp`s Factory Act : children from 9 to 13 to work a maximum of 42 hours per week; also children aged 13 to 16 to work a maximum of 69 hours a week. No night work for anybody under the age of 18.

Male and Female children must be housed in different sleeping quarters.

Children may not sleep more than two per bed.

On Sundays children are to have an hour's instruction in the Christian Religion.

Mill owners are also required to tend to any infectious diseases.

Factory owners must wash factories with lime every fourteen months.

Ages must be verified by surgeons.

Accidental death must be reported to a surgeon and investigated.
Thorough records must be kept regarding the provisions of the act.

Machinery was to be fenced in.

קח את הדוגמאות שכתובות כאן, תעמיד אותן אל מול דוגמת הסוכריה שלך, ואולי מהפער בין השניים תובן כהלכה החשיבות שאני מקנה לפרקטיות על פני חוקים אוטופיים. את חוקי בתי החרושת קידמו אנשים פרקטיים, והם קידמו אותם בדרך היחידה שנתונה לבני אדם - ע"י פעולה חברתית קולקטיבית אשר מייצרת את המוסדות החברתיים הדרושים (חוקים, פיקוח עליהם, אדמיניסטרציה, מיסוי). החוקים הללו לא הומצאו סתם. הם נועדו להתמודד עם מצבים במציאות. אתה באמת חושב שהאנשים אז היו יכולים לנהל את חייהם לפי הדוגמאות התאורטיות שלך על סוכריות? החיים הם על האדמה.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521274
אני חייב להודות שעולה איזה רישרוש של התלהמות מהתגובה הזו שלך. מה זה חשוב מה כל כך חביב על "חסידי הליברליזם ..."? אם אין לך עניין בדיון ענייני, אפשר לחסוך גם את האיטרציה הבאה.

- לא ברור לי איזו סתירה מצאת במה שאני מכיר בו - שהמצב החברתי הנוכחי הוא בעיקרו תוצאה של אבולוציה חברתית.

===>"האבולוציה הזו איננה מתבצעת ע"י רצונם של אנשים פרטיים, אלא באמצעות פעולה של מוסדות קולקטיביים"
זה נשמע כמו סוג של מיסטיקה. האם אתה מניח שלכולם מובן מאליו קיומם של מוסדות קולקטיביים בעלי רצון או צורך טבעי (משלהם) לכפות את רצונם? איך נוצרים הישים המסתוריים הללו?
האם הפרטים - אני ואתה - לא משפיעים על רצונם של המוסדות הללו? ואם כן, איך אתה רוצה להשפיע?

===>"אם הייתי צריך להתערב על מנת לאסור סוכריות שהורגות כמו שאר הדברים בחברה המודרנית, כנראה שלא הייתי עושה דבר"
לא הבנתי למה. האם אתה לא חושב שהמוסדות השלטוניים הקולקטיביים צריכים לאסור מכירת סוכריות? מה כל כך קשה - זו אפילו לא שאלה תיאורטית אלא פרקטית. (השמנת יתר היא מגיפה קטלנית - מאוד פרקטית - במדינות המערב).

===>"קח את הדוגמאות שכתובות כאן, תעמיד אותן אל מול דוגמת הסוכריה שלך..."
אחלה דוגמאות. גם אני בעד איסור על העסקת ילדים, חקירת מקרי מוות ובתנאים מסוימים גם חלק משאר ההצעות שם. האם ההצעות הללו, בשעתן, כוונו למנוע את המהפכה התעשייתית או רק להסדיר אותה ולהחליק את השפעותיה?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521279
לא ברור לי מה אמורה דוגמת הסוכריות להמחיש.

אם איסור על אכילת סוכריות היה מועיל בצורה משמעותית להפחתת ההשמנה, היה אולי מקום לשקול חקיקה דומה. בפועל זה לא יעזור. נשמין יותר מדי גם ממזון ''רגיל'' ומחטיפים מלוחים.

לעומת זאת, מגבלות שונות ומשונות הוטלו על העישון (בחקיקה והסברה) לפחות ברוב הדמוקרטיות המערביות.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521362
מה אתה, קומפילר?!

אתה בטח לא מצפה ללינקים שיוכיחו את הקשר בין סוכר, סוכריות והשמנה. *תניח* שיש קשר ברור ומידי - עכשיו אתה בעד או נגד איסור על מכירת/קניית סוכריות?

אגב, אין שום איסור על מכירת/קניית סיגריות. יש מיסוי גבוה (אני נגד) יש חובה להזהיר מפני הנזק הצפוי (אני בעד, גם על סוכריות). יש איסור להזיק לאחרים במקומות ציבוריים (אני בעד).
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521368
ואתה לא נמנה על המהדרים?

יש קשר בין סוכר והשמנה. אך סוכר אינו המקור היחידי להשמנה. וסוכריות אינן המקור היחידי לסוכר.

חוץ מסוכרים יש גם פחממות אחרות (עמילנים), יש שומנים ויש חלבונים.

במנת המבורגר טיפוסית יש בטח קצת סוכר בקטשופ, אבל זה זניח. למרות זאת היא די משמינה. וגם הקטשופ האמור אינו סוכריה.

יש סנקציות חוקיות וחברתיות שונות שנועדו להפחית את העישון:

* הממשלה (כמו גם גופים אחרים) מממנת הסברה בגנות העישון
* חקיקה שמגבילה את הפרסום של סיגריות
* חקיקה שמונעת עישון במקומות ציבוריים

לא ברור לי עד כמה המיסוי על הסיגריות קשור לאיסור וכמה מזה היה קיים גם לפניכן, מכיוון שזהו מוצר שנוח להטיל עליו מיסים.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521395
אין לי מה לתרום בדיון על מרכיבי התזונה הנכונה.

*תניח* שיש קשר ברור ומידי - עכשיו אתה בעד או נגד איסור על מכירת/קניית סוכריות?

ובהכללה, האם אתה בעד או נגד איסור ממשלתי (ואכיפה משתרטית) על צריכת מזון משמין?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521396
כמו שכתבתי כבר למעלה: "יש מקום לשקול".

כמו במקרה של אלכוהול: זה נראה לי לא מעשי לאסור מזון משמין בדרכים חוקיות. זה לא יעבוד. דרך הפעולה שננקטת כיום היא בעיקר של הסברה.

להבדיל מסיגריות, מזון הוא חיוני לאדם. "מזון משמין" הוא בערך אותו מזון חיוני, בכמויות גדולות יותר.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521399
לי נראה שבסעודיה ואירן, איסורים על צריכת חזיר ואלכוהול דווקא עובדים לא רע.

אבל אתה לוקח את הדיון לצד היישום ונמנע מ''לשקול'' את השאלה העקרונית. ואני מאבד עניין.

פרשתי.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521402
מהי השאלה העקרונית?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521429
יש איזו התלהמות, אני מסכים. זו תגובה רגשית מצידי לחלק מהדברים שאתה כותב.
ראשית, אתה מחליט בשבילי איך אני מתנהג ("אתה תאסור.."), ואני לא אוהב כשמחליטים בשבילי. שנית, אני כל הזמן מרגיש שיש לך איזו פואנטה למן ההתחלה, ובמקום לשטוח אותה בצורה מכובדת אתה רומז, שואל שאלות עקרוניות, ותוך כדי כך גם מנסה לשים אותי ואת ההתנהגות שלי לכאורה במקום שמתאים לך לפואנטה.
העניין שנראה היה לי למן ההתחלה שאתה מנסה למשוך אליו הוא שאלת החרות של האינדיבידואל, במובן התאורטי ביותר - בשל כך ההתעניינות שלך במקרים "עקרוניים". אולם לשם מה? אם גם אתה היית מקבל הגבלות דומות על ה"חופש" של השוק, אז מה עניין עקרון לכאן? הבעיה היא פרקטית, לא פילוסופית - איך לשאוף ולקיים מידת חופש מירבית עבור האינדיבידואל בחברה הקיימת במציאות.

לפרטי ההודעה:

בעניין הסתירה, איכשהוא לא השלמתי את הרעיון בהודעה הקודמת. העניין הוא שאם אנו מכירים בכך שחברה מתפתחת כקולקטיב (ע"י מוסדות קולקטיביים), אין כל הגיון בשאיפה לעקר את כל המוסדות מתוכן ולהחליף אותם רק בדברים שאינם חורגים מפעילותם של יחידים במסגרת השוק.

לגבי מוסדות חברתיים, השאלה מדוע הם קיימים דומה משהו לשאלה מדוע אנו הולכים על שתי רגליים. בני אדם מותאמים לחיות בחברה - באיזשהוא אופן, התרבות נמצאת בגנים שלנו. לא תרבות ספציפית כמובן, אבל באופן מפתיע אין קבוצת בני אדם במציאות שלא פיתחה תרבות, נדמה לי שאין חברה שלא פיתחה שירה או ריקוד טקסי, אין חברה שלא המציאה מוסדות של קשרי דם. גם הפסיכולוגיה והנוירולוגיה המודרנית מראות לנו שאנחנו בנויים לחיות כחלק מחברה, לא כאינדיבידואלים. התינוק איננו נפרד מאימו, ויש לנו יותר מדי מנגנונים במוח שהתפתחו תוך הסתמכות על כך שיש מנגנונים תואמים באורגניזמים אחרים בסביבה שלנו.
הפרטים משפיעים על המוסדות כמובן, וזה קורה אחרת בכל חברה, מתוך דינמיקה מורכבת. בזה עוסקים היסטוריונים, סוציולוגים ואנתרופולוגים אם אני לא טועה. זה לא עניין של רצון, זו המציאות. אם זה תלוי בי, כמובן שהייתי רוצה שהמוסדות יהיו דמוקרטיים ככל שניתן, זו שוב בעיה פרקטית.

לגבי הסוכריות, צפריר כבר ענה לך יפה, אם כי לאחר שענה לך מבחינה פרקטית הגעת איתו לכך שהוא "לא מתייחס לשאלה העקרונית". כמו כן, עוד דבר שכנראה עורר את ההתלהמות הלא ראויה שלי מוקדם יותר היה המנהג שלך לטעון "לא הבנתי" גם כאשר אתה כן מבין. לא הייתי אוסר. נייט, נו, נאדא, גורנישט. די כבר לזרוק עלי את התוויות המוכנות מראש שלך.

לבסוף, בני אדם לא פועלים על מנת לייצר מהפכות תעשייתיות, אלא למען הרבה מטרות אחרות. הם רוצים ביטחון, הם רוצים להיות אהובים ומערכים, כל אחד כמעט נעשה פגיע בשלב כלשהוא בחייו ורוצה שידאגו לו. לשם כך מוכוונות פעולותיהם, מהפכה תעשייתית או לא. וכדי שלא לצאת מבלי כלום, בעוד שאי אפשר לדבר על "המהפכה התעשייתי" כולה, מעטים ניסו למנוע את עליית המכונה. בני אדם הכירו בכך שהמכונה היא העתיד, ונלוותה לכך אידיאולוגיה והגות.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521444
ראשית, עלי להתנצל על כשל בניסוח: כשכתבתי "אתה תאסור" התכוונתי לומר ש"להבנתי, מדבריך עולה שראוי שהשלטון יאסור מכירת סוכריות משום שהן מזיקות לבריאות". אני מבקש שגם אם אכשל בניסוחי בעתיד, תזכור שהדיון לא עוסק באישיות הספציפית שלך או שלי (אני לא מכיר אותך ,או כמקובל במקומותינו: "למה מי אתה בכלל?").

אני חושב שאת העמדות שאתה מציג כאן אפשר לתייג (בהכללה גסה) כקולקטיביזם, ואת אלו שאני מציג אפשר לתייג (באופן דומה)כאינדיוידואליזם. הפואנטה שלי, בדיון, היא להראות שהעמדה הקולקטיביסטית, שבמקרה אתה מייצג כאן, סותרת ערכים שרוב בני התרבות המערבית בדורינו (קרי: גם אתה) מחזיקים בהם. כשאני שואל "שאלות עקרוניות" אני מנסה לברר אם אתה באמת מחזיק בערכים הללו (כמו כבוד האדם וחירות הפרט), מבין את משמעותם כמוני ומבחין בסתירה שבינהם לבין העמדות הקולקטיביסטיות שאתה מייצג.

צפריר (מסיבה שלא ברורה לי) מעוניין כנראה למשוך את הדיון לכיוון אחר. כשאני שואל האם ראוי שהשלטון יאסור מכירת סוכריות כי הן משמינות, הוא אומר משהו כמו "יש סוכריות נטולות סוכר וגם העישון מזיק לבריאות". זה נכון אבל זה לא רלוונטי לדיון שעוסק במה ראוי שהשלטון יעשה או לא יעשה, או מתי ראוי שהשלטון יתערב בחייו של הפרט ובהחלטותיו. אני חשבתי שזה הנושא שבו עסקנו, ואני מעדיף להתמקד בו. לכן פרשתי מהדיון עם צפריר.

דיון כזה - על מה ראוי שהשלטון יאסור/יצווה על הפרט - יכול להתקיים בשתי רמות. העקרונית והפרקטית. ברמה העקרונית אפשר לדון רק בכללים, כמו למשל "ראוי שהשלטון יגן על הפרט מפני אויביו וגם מפני חולשותיו שלו" או "ראוי שהשלטון יספק את צורכי אזרחיו מהעריסה ועד לקבר", או "ראוי שהשלטון לא יתערב בחיי הפרט כל עוד זה איננו פוגע בפרטים האחרים" וכו'. ברמה העקרונית הזאת אין מקום לשאלה כמה קלוריות יש בסוכריה חמוצה. או האם יותר מתים מעישון מאשר מסוכר.

לעומת זאת, ברמה הפרקטית, אין חשיבות לכללים (עקרונות) וכל השאלות הן לגופו של עניין ספציפי. למשל, בדיון פרקטי אין מקום לשאלה "האם על השלטון לאסור מאכלים מזיקים לבריאות", אלא רק לשאלות כמו, לדוגמה, "האם יש לאסור סוכריות טופי מסוג A1 של עלית", או "האם יש לאסור העסקת ילדים בני מ-‏9 שנים" או "האם יש לחייב מיזוג אוויר של 21 מעלות בבתי חרושת לתנורים". יש עוד אלפי שאלות דומות שאפשר לעסוק בהן כדי להכין רשימה ספציפית ופרקטית של מה אסור ומותר לשלטון לעשות.

אם תרצה, ההבדל בין הרמה הפרקטית לרמה העקרונית דומה להבדל בין חוקים לחוקה. מחוייבות לכבוד האדם וחירותו היא עקרון חוקתי. הבטחת הכנסה של לפחות 3800 ש"ח לכל אדם שגילו בין 18 ל-‏67, היא חוק פרקטי.

יש הטוענים - והיסטורית זו טענה קולקטיביסטית - שאין צורך בחוקה של עקרונות. הקולקטיב יכונן לעצמו שלטון וזה יקבע את החוקים הפרקטיים בלי לכבול את עצמו בעקרונות מחייבים מראש. בשיטה זו השלטון מכריע בכל מקרה לגופו: ירצה - יתיר העסקת ילדים ,לא ירצה - לא יתיר.

אני לא יודע מה עמדתך בנושא. אם אתה חושב שהשלטון איננו צריך להיות כפוף לחוקה, אז באמת אין צורך ברמה העקרונית של הדיון. אפשר להסתפק אז ברמה הפרקטית - אלא שלי אין בה עניין. אם לעומת זאת, אתה סבור שיש צורך בחוקה ועקרונות שינחו את השלטון וגיבילו את כוחו, אז נראה לי נכון לדון בעקרונות לפני שנכנסים לפרטי הפרטים. *****************

לעניין התרבות והאבולוציה שמניעה את התפתחותה, אני חושב שאנחנו די מסכימים. אנחנו חיה חברתית וחיים בתוך תרבות שהתפתחה על ידי קולקטיב. יחד עם זאת, לדעתי, לכל אחד מהפרטים בקולקטיב הזה יש גם שאיפות ודיעות אחרות. ואנו יכולים - גם כל אחד בנפרד - לנסות ולהשפיע על התפתחותה של התרבות ועל אופיים של המוסדות הקוקטיביים. ואם לא להשפיע אז לפחות לנקוט עמדה באשר לכיוון ההתפתחות והאופי הרצוי. נדמה לי שאתה (על פי דבריך וכו') נוטה להעדיף מוסדות - כמו שוק מתוכנן - שיחליטו במרוכז עבור כל הפרטים כאחד. אני, מאידך, מעדיף מוסדות קולקטיביים - כמו שוק חופשי - שיאפשרו לכל פרט לקיים כמה שיותר מהעדפותיו הפרטיות. הפואנטה שלי היא בהשערה שגם אתה רוצה לאפשר לכל פרט לקיים את העדפותיו, אבל אתה לא מבחין שזה עומד בסתירה למוסדות הקולקטיביים שאתה מציע לקדם.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521445
מהי מבחינתך חוקה? מסמך נצחי ובלתי־ניתן לשינוי?

מי מחוקק אותו?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521509
אני מקווה שלא נסיט את הדיון לשולים. עניין החוקה עלה כדוגמה להבדל בין פרקטי לעקרוני. וגם ההבדל הזה עלה בשולי הדיון שהיה לי עם גיל (בערך בתגובה 520920) לגבי השאלה האם ראוי/רצוי שהשלטון יעכב/יאיץ/יגרום/ימנע התפתחויות חברתיות - כמו המהפכה התעשייתית - או שמא עדיף שהוא רק יסדיר/ירכך את השינויים הללו ויתיר לחברה לקבוע ("ברגליה") את כיוון ההתפתחות.

אם נדון במספר הקלוריות בסוכריה, או במהות החוקה הפורטוגזית, או נושאים מעניינים אחרים, אנו עלולים לשכוח את נושא הדיון המקורי ולא נמצה אותו. ואני מניח שמי שפתח בדיון מעוניין למצות אותו. אבל בגלל שהנימוס מחייב:

===>"מהי מבחינתך חוקה? מסמך נצחי ובלתי־ניתן לשינוי?"
לא. חוקה היא ביטוי מפורש ככל האפשר של הערכים הבסיסיים שהקולקטיב (שזו חוקתו) דוגל בהם. אפשר לשנות אותה בכל יום שערכי הקולקטיב הזה משתנים. אבל נדמה לי שאם ערכי הקולקטיב הזה משתנים כל יום אז זה לא קולקטיב.

===>"מי מחוקק אותו?"
הקולקטיב שמקבל אותה כחוקתו.

אבל כל זה, כאמור, לא משנה לצורך הדיון שלפנינו. מה שחשוב לעניינינו הוא מה אתה (ו/או גיל) רוצים לחוקק כחוקה של הקולקטיב שלכם: האם אתם רוצים חוקה שתתיר לשלטון להתוות את ההתפתחות החברתית או שאתם מעדיפים חוקה שרק תאפשר לשלטון להסדיר את השינויים ולרכך אותם, אבל תשאיר בידי החברה - כלומר אוסף חבריה - את בחירת הכיוון והדרך?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521559
א. כל חוקה נחקקת בפועל ע"י חלק קטן מאוד מהאזרחים (למעט, אולי, משאל עם על קבלתה). היא גם לא עוברת אשרור מחדש בכל דור. לכן מוזר לראות בה נציגות של כל הקולקטיב.

החוקה אמורה להיות מסמך כללי ולא משתנה. חוקים מיועדים להחלטות יותר שגרתיות. לדוגמה: החוקה האמריקאית אולי כוללת סעיף שמכשיר זכויות יוצרים ופטנטים, אולם חוקי זכויות היוצרים וחוקי הפטנטים בארה"ב נחקקו יותר מאוחר ועברו שינויים רבים.

גם נוסחי החוק השונים לא היו מספקים והם פורשו במגוון פסקי דין.

חוקה זה דבר נחמד, אך חסר תוכן ללא שאר החקיקה שמתחתיה. החקיקה הזו נעשית ע"י נציגי ציבור שונים (ברמות שונות) מכיוון שאין טעם לערוך משאל עם על תוצאותיו של כל משפט. זה נקרא בעיניך "להשאיר לאוסף החברים להסדיר שינויים"?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521577
כל זה נכון. אבל אני לא חושב שאנחנו מצליחים לקיים דיון מעניין.

אולי כדאי לעשות הפסקה?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521512
תשובה פשוטה שכבר נתתי לך: התרבות הקולקטיביסטית שלי תומכת בחוקים להגבלת העישון.

אני לא אשם שהמחוקקים שבחרתי מתעקשים מדי פעם לא לחוקק חוקים גרועים ולכן השאלה על חוק נגד סוכריות לא עולה.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521524
אז אנחנו מסכימים: אתה לא אשם.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521527
הטענה ה"קולקטיביסטית" (אם כי זה ביטוי בעל משמעות מודרנית. מי שהעבירו את חוקי בית החרושת לא ידעו שהם קולקטיביסטים) איננה מתנגדת לחוקה לכשעצמה יותר ממה שה"אינדיבידואליזם" מתנגד לחוקה. פשוט, הם חלוקים באשר לכל משמעות שיש לצקת לתוך אותה חוקה.

המוסדות שאני מעדיף הם בפשטות מוסדות פוליטיים. "מוסדות קולקטיביים" כמו שוק "חופשי" הם פיקציה - הם אינם מאפשרים קיומו של קולקטיב (למה לא להשתמש במילה מקובלת יותר - קהילה ?) אמיתי, אלא לכל היותר חוזים תחומים בזמן בין אינדיבידואלים מתחלפים ללא כל התחייבות או אחריות מעבר לכך. זיגמונט באומן מכנה זאת "קהילה מדומיינת", או "swarm", נחיל. ערכם של הקשרים בחברת שוק מודרנית, "נזילה", הוא בדיוק בכך שהם באים עם תאריך תפוגה, ואנו יכולים לסגת מהם ברגע. משמעותו הפוליטית של הליברליזם הכלכלי, מה שאתה מכנה "אינדיבידואליזם", היא פשוטה - עיקור מתוכן של כל דרך מקובלת של בני אדם לתקשר ביניהם, לקבל אחריות אחד על השני, להתחייב ולהיקשר אחד לשני. כל דבר מלבד חוזים כלכליים (ולמעשה משפטיים) בין סוכנים רציונליים הופך לפשע כנגד החרות. בסופו של דבר זה מתנוון לכדי עמדה אולטרא-שמרנית - לא ניתן להחליף או אף לשנות את המשטר החברתי הקיים אם נאסר על בני אדם לשתף פעולה ביניהם באופן פוליטי, או גרוע מכך, שיתוף הפעולה הזה מעוקר מתוכן.
אני מזכיר לך שמנגנון ה SRM (מה שאתה מכנה שוק חופשי, אם כי אני חושב שהמילה חופש מטעה כאן. אני מעדיף Self-Regulating) עצמו לא התפתח ע"י רצונות חופשיים של אינדיבידואלים, אלא על ידי פעולה קולקטיבית שנתאפשרה לראשונה תודות להיווצרות מדינת הלאום. למעשה, ספק רב אם היה מתפתח כפי שהתפתח אם זכות ההצבעה היתה נתונה מלכתחילה לאוכלוסיה כולה, ובפרט למעמד העובדים החדש.

אני מסרב באופן מודע להיכנס לדיכוטומיה שלך של "שוק חופשי" אל מול "שוק מתוכנן". אין דברים כאלו, וה"תכנון" או ה"חופש" של השוק לא מעניינים אותי בפני עצמם. אני מעדיף את הגדרתו של פולניי. סוציאליזם עבורו זו אידיאולוגיה שקובעת חד-משמעית שהשוק הינו כלי, חשוב אולי, אולם משני לחברה. ליברליזם כלכלי זו אידיאולוגיה שרואה את המצב הפוך - ומציבה את פעולתו ה"חופשיה מהפרעות" (הוא מכנה זאת Self-Regulating) של השוק מעל החברה. אם אתה מסכים שלפעמים יש צורך להגביל את השוק על מנת שלא יפגע בחברה, אז גם אתה סוציאליסט בעיקרון. עכשיו נשאר לדון בפרקטיקה.

בכל אופן, אני עדיין חושב שמהות העניין זו הגדרת החופש בחברה מורכבת. אם איננו מסוגלים להסכים על מהות החופש, איך נוכל לדון על הדרכים לאפשרו ולשמרו?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521552
''אם אתה מסכים שלפעמים יש צורך להגביל את השוק על מנת שלא יפגע בחברה, אז גם אתה סוציאליסט בעיקרון. עכשיו נשאר לדון בפרקטיקה.''
הייתי אומר שהפרזת קצת. למעשה בדברים הללו התחברת לתש''חיסט. גם הוא מגדיר את כולם כסוציאליסטים.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521634
זה נאמר בהקשר להגדרתו של פולניי את ה''סוציאליזם'', לא באשר למושג במובנו הרגיל.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521868
גם אני קראתי את ספרו של פולניי ואני מבין למה הוא התכוון. ההגדרה הזאת לא היתה טובה אצלו כי מושגים הם שפה ושפה מבטאת גם השקפת עולם. שים לב לדרכים השונות שמשתמשים אנשים מהשקפות עולם שונות במונח ''סוציאליזם''. על פי התש''חיסט ארה''ב של ג'ורג' בוש היא מדינה סוציאליסטית. למעשה פולניי השתמש כאן במושג הזה כמו הימין בארה''ב.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521953
הוא כתב את הספר בשנות הארבעים, ובכל אופן אני חושב שכשכתב אותו עשה זאת כהיסטוריון, אפילו הוגה או אינטלקטואל, לא כפוליטיקאי. במסגרת התזה שלו אני מוצא את ההגדרה מתאימה, לי זה טוב דיו.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521984
קראתי את הספר לפני כ-‏25 שנה. איטנני זוכר באיזו נימה הוא השתמש במונח הזה. הוא לא היה צריך להיות פוליטיקאי כדי לקחת בחשבון את המשמעויות הפוליטיות שיש למושגים. אני מניח שהיום הוא לא היה משתמש במושג הזה, כי זהו מושג מאד טעון ואחד המושגים הפחות מדוייקים שיש.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521576
שיהיה מסודות פוליטיים. השאלה היא האם לדעתך המוסדות הללו הם שצריכים לקבוע את כיוון ההתפתחות התרבותית-חברתית או שאתה מעדיף לאפשר חברי החברה לקבוע במעשיהם כיצד ולאן החברה תתפתח.

===>"אני עדיין חושב שמהות העניין זו הגדרת החופש בחברה מורכבת. אם איננו מסוגלים להסכים על מהות החופש, איך נוכל לדון על הדרכים לאפשרו ולשמרו?"

אולי אנחנו מסוגלים. לדעתי מהות החופש היא אוטונומיה של הפרט לנהל את חייו כרצונו כל עוד איננו פוגע באוטונומיה השווה של האחרים. כיצד אתה מגדיר את מהות החופש?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521590
האם לדעתך חוקים המגדירים מהי עברה פלילית ומהו העונש על כל סוג עברה הם דבר שמוסדות החברה צריכים להחליט אליו או שמא חברי החברה צריכים לקבוע את זה?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521622
לדעתי לינוקס עדיף על ווינדוס.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521620
בני אדם לא קובעים "במעשיהם" האינדיבידואלים את ההתפתחות של חברות. צבאות, בנקים מרכזיים, אצילים, מלכים, מדינות לאום, מהפכות. נשמע מוכר? בני אדם משפיעים על התפתחות החברה ישירות כאשר הם פועלים יחדיו.

לגבי מהות החופש, נשאלת כמובן השאלה "איזה פרט?", ומהי האוטונומיה לה הוא זוכה.

לגבי עמדתי, אני לוקח כהנחת יסוד את העובדה שכפיה איננה מנוגדת לשימור החופש. דרגה מסויימת של כפייה מתקיימת מעצם קיומם של מוסדות חברתיים, מעצם קיומה של תרבות. השאלה היא כיצד אנו מתמודדים עם המציאות הזו, וכיצד אנו פועלים מתוך המציאות למען אוטונומיה מרבית למירב האנשים. עמדה שאיננה מקבלת את הכפיה המובנית בכל חברה אנושית היא ילדותית בעיני. היא מסרבת לקבל את המציאות, ובכך הופכת לאוטופית.
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521650
===>"בני אדם לא קובעים "במעשיהם" האינדיבידואלים את ההתפתחות של חברות".
זו נקודה שבה אנו חלוקים ואולי ממנה נגזרות המחלוקות האחרות. אני חושב שמעשיהם של הרבה אידיבידואלים קובע את התפתחות החברה ואפילו את מוסדותיה, אם רק מאפשרים להם לעשות כרצונם. ורצונם, כבר אמרנו, הוא לחיות ולשתף פעולה בחברה.

למשל, התרבות האינטרנטית - כולל מה שאתה ואני עושים כאן - התפתחה מרצונם של פרטים להתבטא ולהחליף דעות, ורצונם של פרטים אחרים לפתח כלים שיאפשרו זאת. המוסד התרבותי המכובד "האייל הקורא", לדוגמה, לא הוקם על ידי מדינת לאום, צבא או בנק מרכזי, אלא על ידי שנים-שלושה סטודנטים משועממים.

כך, נדמה לי, גם המוסדות הנקראים "מדינות לאום". מדינת ישראל למשל הוקמה על ידי התנועה הציונית שאליה הצטרפו אנשים מרצונם החופשי. את התנועה הזו לא הקימו מלכים, אצילים או בנקים מרכזיים אלא עיתונאי הוזה עם כמה חברים. אפילו המהפכה הפרולטרית לא הונעה על ידי מדינות ומלכים אלא על ידי שני שותפים. והיא לא הופסקה על ידי בנקים ואצילים, אלא על ידי הפרולטריון שהפך לבורגני.

אני חושב שזו נקודה קריטית. אם לדעתך אנשים מונעים לשיתוף פעולה רק בכוח או במניפולציה, אז הגענו לשורש המחלוקת, ואין טעם להמשיך.

==>"אני לוקח כהנחת יסוד את העובדה שכפיה איננה מנוגדת לשימור החופש".
אתה כבר יודע שאני רגיש לאמירות כאלו. למיטב הבנתי כפיה היא בדיוק ההפך מחופש. מה שנכון הוא שחופש של כל הפרטים בחברה יכול להתקיים רק אם מגבילים אותו (כלומר הוא איננו מוחלט) וכופים את מגבלותיו - למשל כופים את "לא תגנוב".

על כל פנים, אמרת מה הוא לא. אבל עדיין לא אמרת מה מהות החופש בעינך?
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521690
מעניין שבחרת את הדוגמה של מדינת ישראל. על מדינת ישראל טרם הקמתה נאמר שהיתה "מדינה שבדרך". למעשה, כבר לאחר הקונגרסים הראשונים התנועה הציונית כללה מוסדות מאורגנים ואפילו אופוזיציה לויאלית.

כמוכן הנהגדת היישוב נאלצה לכפות את מרותה על פלגים סוררים. לפני קום המדינה כוח הכפיה היה מוגבל (סזון [ויקיפדיה]) זאת לעומת יכולתה של ההנהגה לאחר קום המדינה (אלטלנה [ויקיפדיה], הפלמ"ח#פירוק הפלמ"ח [ויקיפדיה]). מה קורה כשלא כופים את מרות ההנהגה על פלגים חמושים אנחנו רואים בלבנון ובשטחים. האם יש כוחות פוליטיים רציניים שם שאין להם כוחות חמושים?

ומכאן לדוגמה השניה שלך: האינטרנט. באינטרנט "הכל הולך" ו"אין חוקים" בגלל העלויות האפסיות. אני שם תוכן על שרת ומייד כל העולם מקבל אותו.

אבל זה לא בדיוק בחינם. מישהו צריך לשלם על ההעברה של כל אותם ביטים. כצפוי, כל אחד רוצה לגזור קופון גדול ככל האפשר. יש כיום מאבק פוליטי בין ספקי התשתית לספקי התוכן באינטרנט:
בוטל נוהל "חדרה – גדרה" 521811
צפריר היקר.
אתה צודק בכל מילה. אין לי ויכוח איתך.

אני רואה רק שתי אפשרויות:
לפי הדברים שאתה אומר, נראה שאנחנו מסכימים כמעט בכל - ולכן הדיון בינינו משעמם.
מעצם העובדה שאתה אומר אותם, נראה שאנחנו לא מבינים איש את רעהו - ולכן הדיון בינינו משעמם.

אם אין מוסד שכופה עלינו להמשיך בדיון משעמם, לא נראה לך עדיף שנפסיק?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים