בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין, 22/08/09 23:14
הרבה מאוד 521608
נראה לי שההגדרות הללו הן לא-סטנדרטיות במידה רבה (נניח, דוקינס ב"אשליית האל" שלו מכניס תחת "אתאיזם" הרבה יותר מכך), אז לא מקובל, למרות השימוש שלך בשם המפורש. כמובן שזה אומר שאנחנו פשוט מסכימים לא להסכים.

מה שעדיין לא ברור לי הוא למה אתה סבור שהשאלה "לא רלוונטית". אם קיים אל שמשמיד ערים שמרגיזות אותו ושורף אותנו בגיהנום אם אנחנו לא מצייתים אבל יתן לנו חיי נצח של כיף שמיימי אם כן - אז כנראה שאנחנו רוצים לציית. לכן השאלה אם קיים כזה אל מאוד רלוונטית לחיים שלנו; זו פשוט התשובה ("מאוד לא סביר שקיים") שהופכת את האל הזה עצמו ללא רלוונטי.
הרבה מאוד 521616
אם ב"סטנדרטיות" אתה מתכוון למה שכתוב בוויקיפדיה, או ההגדרות שדוקינס קובע בספריו (דוקינס אגב הוא נביא הזעם של הזרם הפאנטי בדת האתאיזם), אז כן, ההגדרות שהצגתי אכן אינן סטנדרטיות.

נכון, לסבירות יש קשר לרלוונטיות. אבל ניתן להסכים שמידת הסבירות שקיים אל ש"שמשמיד ערים שמרגיזות אותו ושורף אותנו בגיהנום אם אנחנו לא מצייתים אבל יתן לנו חיי נצח של כיף שמיימי אם כן" היא נמוכה, מבלי לקבוע בהכרח שאותה מידת סבירות תקפה לגבי כל אל שהוא.

יש לי שאלה אליך: בהינתן חברה רב-תרבותית, שבה תת-קבוצות שונות חולקות סגנון חיים וערכים דומים יחסית, אבל אמונה שונה בקיום או אי-קיום אל אחד או יותר. האם אתה חושב שהתשובה לשאלה ההיא רלוונטית לצורך קיומה התקין ושגשוגה של חברה כזו?
הרבה מאוד 521624
בתור פאנט לא ראיתי שהוא טוען שבודאות, אין אלוהים (ואצלך זה כרטיס הכניסה למועדון האתאיסטים) - אם אני זוכר נכון, הוא ממקם את עצמו יותר מוקדם בסקלה, ב''אני בטוח כמעט בודאות שאין אלוהים''.

בנוגע לשאלתך האחרונה - בוודאי, אם הקבוצות הללו הורגות זו את זו או כופות משהו זו על זו בשם אותם אלים. אחרת זה שוב תלוי בסוג האלים - אם הם אלים שמשפיעים על המציאות או לא.
הרבה מאוד 521633
אני נותן לדוקינס ניקוד בונוס על מידת חוסר הסובלנות שלו כלפי לא-אתאיסטים, ומכניס אותו בעקבות כך לקבוצת האתאיסטים :-).

האמת שדוקינס הפך בעל כורחו למה שהוא, בעקבות הצקות חוזרות ונשנות מצד אנשים דתיים, ומהבחינה הזאת קשה להאשים אותו. אני מגדיר אותו כנביא הזעם של האתאיסטים הפאנטים בגלל האופי של קהל המעריצים שלו (אתאיסטים פאנטים).
___________________

בסדר. עכשיו בוא נחדד קצת את האיפיון של אותה חברה רב-תרבותית, שנקרא לה לצורך העניין M.

נניח שב-M, תת-הקבוצות לא הורגות זו את זו או כופות משהו זו על זו בשם אותם אלים (והדבר נובע בעיקר מהמאפיין הראשון של M שהצגתי קודם: מידת הקרבה הרעיונית והערכית של תתי-הקבוצות). האם השאלה ההיא רלוונטית לצורך קיומה התקין של M?
הרבה מאוד 521637
השאלה שלך הפכה למסובכת מדי בשבילי כי היא גולשת לסוציולוגיה. בכל מקרה, לא חשבתי שאנחנו עוסקים בשאלה ''האם השאלה רלוונטית לצורך הקיום התקין של חברות מסויימות'' אלא האם היא רלוונטית לנו כבני אדם בכלל.
הרבה מאוד 521638
(סוציולוגיה? אנתרופולוגיה? מה בעצם מתאים כאן?)
הרבה מאוד 521871
תורת הקבוצות
הרבה מאוד 521644
אני לא מצפה לתשובה מוסמכת של מומחה לעניין, שהרי גם אני איני כזה. שנינו לעומת זאת צרכנים של רב-תרבותיות, ויכולים לחוות דעה ככאלו. אני לא רואה הבדל בין שתי השאלות שהצגת. כלומר אני רואה את הקיום התקין של חברה רב-תרבותית כדבר שרלוונטי עבורנו.
הרבה מאוד 521648
השאלה השנייה שלי היא כללית יותר, ומניחה שיש עוד דברים שרלוונטיים לנו כבני אדם מלבד הקיום התקין של חברה רב-תרבותית.
הרבה מאוד 521653
זאת קצת התחמקות לא? לא טענתי שאין שום דבר אחר שרלוונטי לנו מלבד קיומה התקין של חברה רב-תרבותית. בסה"כ לקחתי את זה כדוגמא להמחיש באמצעותה את הטענה שלי לגבי הרלוונטיות והצורך לענות על השאלה ההיא.
הרבה מאוד 521655
אז אני לא בטוח שאני מבין מה אתה מנסה לומר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים