בתשובה לג. שמעון, 12/01/02 22:16
לא שכחתי, ולא סלחתי 52320
אני לא שכחתי מה זה "להיות ציוני", אבל ויתרתי על זה במודע.

נכון, הביטוי "ציוני-דמוקרטי" גם הוא סתירה פנימית, לדעתי.
אני חושב שהציונות טומנת בחובה אלמנטים גזעניים ובדלניים מובהקים (הן רעיוניים והן מעשיים) וככזו נוגדת את ערכי הדמוקרטיה.

כמו כן, למרות ההצהרות הציוניות בקשר ל-"יהדות כעם", הרי שהתנועה בפועל נמשכת בקצב גובר והולך אל נקודת המשיכה הדתית היהודית (כיום, מכריזים על עצמם אנשי המפד"ל כ-"ציונים האמיתיים", וראש הממשלה משבח את המשיחיות המטורפת של המתנחלים כ-"מעשה הציוני הגדול של זמננו". [ציטוטים חופשיים])

הקונצנזוס הציוני שמשתקף מ-"אמנת כנרת" מדגים, כפי שכבר ציינתי, את הגזענות המובנית עליה דיברתי לפני שני משפטים, ובתגובתי הראשונה למאמר.
לא שכחתי, ולא סלחתי 52347
אנצל הזדמנות זו להמליץ על קריאה בכתביו של יוהן גוטפריד הרדר מי שנחשב לאבי התנועה הלאומנית.
הנ''ל עמד על הקושי בהבנת תרבויות זרות מתוך תרבותך אתה, על הוויתה של אוטנתיות וכיו''ב (אני מצאתי הרבה חן בעיקר בכל האמור לניתוח קשיי השפה ומשמעותה).
המרחק בין דבריו לבין פרשונויות בדלניות לאומניות רב ועצום, לפחות בעיני, ואע''פ נחשב אותו הרדר לאבי התנועה הלאומנית (...שאין צורך לומר לאן הובילה אותנו וגו').

ללמדך שבין חזון לאומי לבין בדלנות קצרה הדרך אך הראשון הוא בעל חשיבות עצומה גם לאלו בינינו שזועקים איה זהותנו בעיברית וגם לאלו שמגדירים עצמם ''...ישראלים. לא יהודים'' (ודומני כי בי יש גם מזה וגם מזה)

העמידה על היותך ציוני, למרות הרעות בעיניך שמנית לעיל, הינה בעלת חשיבות עצומה.
ובאופן כללי בהרבה, אם יותר לי, אל לך לקבל את הגדרות הקונצנזוס של גורמים קיצוניים תוך שאתה מציב עצמך מחוץ לגדר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים