בתשובה לשוקי שמאל, 02/10/09 12:11
אני מציע לצה''ל קודם כל 526386
לא ברור על מה אתה זועם. מדובר בוועדה שתמליץ על הליך מסודר של גיוס קרובים מדרגה ראשונה של חייל שנפל בעת שירותו הצבאי. ייתכן שהיא תמליץ רק להסדיר את המצב שכבר קיים ממילא, וייתכן אחרת. ומה עניין טוקבקיסטים לכאן? פוליטיקאים הם פופוליסטים ואופורטוניסטים בדרך כלל, אין בזה כל חידוש, וההתנפלות של הפוליטיקאים על זכרו של אסף רמון (בכל מיני שיטות וצורות) אינה יוצאת מכלל זה.
אני מציע לצה''ל קודם כל 526388
האם "ועדה" יכולה להחליט כאן יותר טוב מהמשפחה?

מה יקרה אם הועדה תחליט בניגוד לרצון המשפחה?
אני מציע לצה''ל קודם כל 526392
הועדה אמורה להחליט על נוהל עתידי, לא על עתידו של מגויס ספציפי.
אני מציע לצה''ל קודם כל 526490
אולי הזעם שלי הוא זעם יחסי. הבט/הביטי מה קורה בארה"ב בעניין רפורמת ביטוחי הבריאות. האמריקאים (כולל נציגים דמוקרטיים בעלי משקל) ניצבים על רגליהם האחוריות כדי לחסום רפורמה שהיא נחוצה לכל הדעות ובלבד שהממשל לא יקח לעצמו זכויות השייכות לפרט.
ומה אצלנו? כמה משפחות שכולות שלא מתחשק להן לעמוד בפני הנדנודים וההצקות של בניהן, וזו סיבה מספיקה בעיני מישהו כדי שהשלטון יתפקד כחומה בצורה מסביב להורים במחלוקות משפחתיות.
אפשר לפרוש כאן מסכת שלמה של השלכות בעייתיות שיש לצעד כזה. אסתפק בשתיים בלבד:

א. לפי ההגיון השלטוני הזה, עדיף קודם כל לאסור נהיגה ברכב פרטי לפני גיל 21 ואולי גם להחיל עוצר בית על בני הנוער בשעות החשיכה.

ב. יתכן שאני רואה צל הרים כהרים, אך האם אי אפשר לראות בצעד הזה חלק מן המסע הפוסט-ציוני? הורים שכולים המאפשרים לילדיהם לשרת ביחידות קרביות מוצגים כאן כמסכנים חסרי-דעת וחלושי-אופי שאינם מסוגלים לעמוד בפני צאצאיהם הצעירים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים