בתשובה לאסף שרעבי, 16/01/02 0:36
הדטרמיניזם של החוק. 52845
או שאני לא לחלוטין מבין מה אתה אומר, או שאנחנו מסכימים שהחוק הוא אובייקטיבי, וכמו המדע, הטיפול בו הוא אובייקטיבי, ע"י בני אנוש (העלולים כמובן לחרוג מתפקידם ולסלף את המדע [הסובייטים, הנאצים] לצורכיהם הערכיים-סובייקטיביים, וכך גם את השפיטה. הנקודה היא שזה *לא יהיה מדע* וזו *לא תהיה שפיטה*!).

כמובן שאפשר עקרונית ליצור תוכנה שתקלוט מידע חושי ותנתח אותו לפי האקסיומות של המתמטיקה + האקסיומה האמפירית - ואז לא יהיה צורך במדענים. כך גם לגבי השפיטה: ישנם אקסיומות קבועות מראש (החוק) והכול עניין של פיתוח (גזירה לוגית) שלהן והחלתן על מקרים פרטיים. לשאלה, מה עם פתרונות יצירתיים (הן במדע והן בשפיטה) לא אכנס משום סלידתך מפילוסופיה.

לשאלה (הפילוסופית!) האם המציאות סובייקטיבית, שוב, זוהי פילוסופיה... יש לכך תיאור מדויק יותר מ 'סובייקטיבית', ואתה מוזמן לקרוא את מה שכתבתי כאן באייל על קאנט ופילוסופיה בכלל.
הדטרמיניזם של החוק. 52919
You're just mixing the definitions.

The law that's being discussed is law in the sense of the written part of the social contract, or whichever way that's defined. In any case, it's merely a matter of writing down and establishing formally the enforcement of social norms.

What Leibneiz would be referring to is law in the sense of a law of nature, i.e., a pattern that has been detected in nature itself, and could be considered objective. (in the sense that rocks fall down whether you think that it's appropriate or not.)

In fact, making natural laws into written laws is ridiculous, especially when you're making up fake laws. Saying that it's illegal for charge to pass from high-potential locales to low-potential locales is meaningless, and silly. (So is making Pi equal 3.)
הדטרמיניזם של החוק. 52954
זה קצת מעליב... האם אתה באמת חושב שאני עושה טעות כה בנאלית?

התשובה היא שהחוק אוביקטיבי *מבחינת היחס של הרשות השופטת אליו*, בלי כל קשר לחוק עצמו! נורמה חברתית עצמה יכולה להיות סוביקטיבית, אבל החוק, מרגע שהוא חוק, הוא אוביקטיבי, ללא תלות לסיבתו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים