בתשובה לערן בילינסקי, 26/10/09 18:10
528895
מאחר שחקיקה נעשית גם באמצעות הכנסת וגם באמצעות מערכת המשפט (באמצעות חקיקה שיפוטית), אולי ההבדל החשוב ביניהם בנושא זה הוא האם הבקרה על פעולות נעשית לפני או אחרי הפעולה. ואם כך, אפשר אולי באמת לטעון שתפקיד היועץ, כפי שהוא מתקיים היום, מביא להשלטת מערכת המשפט על הרשות המבצעת. כאמור, אין לי דעה נחרצת בעניין. מה שאני לא מצליח לראות זה מדוע בהצעה החדשה צריך בכלל יועץ משפטי לממשלה. אם הממשלה אינה יכולה להיאחז בהגנה של ''פעלנו בהתאם להנחיות היועץ'', לא צריך אותו. שכל שר ישכור לו יועץ משפטי לטעמו. מצידי, את האחיין שלו אם הוא מוכן להתמודד אח''כ מול בית המשפט. אין צורך בגוף סטטוטורי.

בנוגע לחוקי היסוד, אני מעריך שהחקיקה נעצרה בגלל אופי הפרשנות של ביהמ''ש לחוקים, שהיתה ליברלית מרחיבה, ולא בגלל ההכרזה עצמה. אבל אני לא באמת יודע.
528898
למה שכל שר ישכור לו יועץ משפטי? אני חושב שכל משרד ממשלתי או בכלל כל גוף גדול מחזיק יועץ משפטי, שאיתו הוא מתייעץ, כי יעוץ משפטי הוא דבר חשוב ויש לנו מומחים למשפט שמסבירים לנו את נבכי החוק. אבל משום מה רק להמלצות היועץ המשפטי יש תוקף מחייב, בעוד שהמלצת כל יועץ אחר היא בגדרה חוות דעת, שאינה מחייבת באותו אופן. מדוע שזה יהיה כך?
528904
אני לא מבין את ההשוואה. מדוע שביהמ"ש יהיה הפוסק האחרון? דעתו לא בהכרח עולה על זאת של פרשני החוק האחרים. כמו שכתבת, לא מדובר בחוקי טבע. התשובה היא שקבענו שכך זה יהיה. גם בנוגע ליועץ כך קבענו (או כך התפתחה המערכת השלטונית, או כך קבע ביהמ"ש שהוא הפוסק האחרון). יכול להיות שכדאי לשנות את המערכת ולהעביר את הבקרה ל"אחרי הפעולה". זאת סוגייה עניינית. אבל אם אני לא מחמיץ משהו, השאלה "מדוע הוא כן והם לא" נראית לי לא חשובה. המערכת המשפטית היא אוסף של קונבנציות ולא נגזרת מטבעה של התבונה.
528910
אני לא בטוח שהבנתי את התשובה שלך. למה השאלה "מדוע הם כן והם לא" היא לא חשובה? בדרך כלל כשיש יוצא מן הכלל צריך נימוק משכנע מדוע זה כך. בעיני זו שאלה חשובה מאוד.
528914
התשובה היא שליועץ יש מעמד סטטוטורי, ובגלל זה גם נדרשת החלטת ממשלה למינויו והיום גם ועדה שמציעה לממשלה מועמדים אפשריים. התשובה היותר חשובה לי, היא שאני חושב שהמערכת המשפטית היא מערכת שהיא כולה קונבנציות, כללים מוסכמים שהתפתחו בדרכים סוציולוגיות. הניסיון להחיל על מבנה המערכת הזה הגיון חמור לא יצלח: שופט הוא לא תמיד האדם המתאים ביותר לתפקידו מכל האזרחים, אבל אנחנו הסכמנו שהוא יהיה הפוסק האחרון. בג"צ לא מחזיק בידו את הקושאן על הצדק, אבל אנחנו מקבלים את הקביעה שהוא מוסמך בשם הצדק לבטל החלטות של הרשות המבצעת ולפעמים גם של הרשות המחוקקת.

ההנחה שהמערכת המשפטית היא כולה קונצנזואלית לא אומרת שאי אפשר להעלות טיעונים תבוניים לטובת שינויים במערכת. קונצנזוס לא גורר שרירותיות. אבל אני חושב שצריך להבחין בין סוגי שאלות וסוגי טיעונים. השאלה "למה זה ככה" נראית לי פחות מועילה כשאנחנו עוסקים במערכות שהתפתחו סוציולוגית. התשובה כאן היא הסבר היסטורי: זה ככה בגלל שיועצים משפטיים חזקים נטלו לעצמם סמכויות, בגלל שבגין רצה את היועץ בכל ישיבת ממשלה מטעמים פוליטיים וכולי. התפקיד עוצב באופן היסטורי, כמו בכל מערכת חברתית. יועצים משפטיים של משרדי ממשלה לא עברו את התהליך הזה, מסיבות היסטוריות אחרות. זה לא ממש עוזר לנו. השאלה "האם כדאי לשנות את מעמדו של היועץ?" היא שאלה אחרת, וכאן אני רואה טעם בדיון תבוני.
528935
מאמר המערכת של הארץ ממקד את הבעיה לעיקר (כבר ניסיתי לעשות את זה בתגובות הקודמות). כדרכו בקודש, מנסה נאמן להסיח את הדעת ולמקד את הדיון בעניין הפיצול. החלק העיקרי ברפורמה שלו הוא הפיכתו של תפקיד היועץ המישפטי לתפקיד של עו"ד רגיל ולא הפרשן הסטטוטורי של החוק שעל הממשלה חובה לקבל את פרשנותו.
528957
יועץ מישפטי, או כמו שמקובל לקרוא לזה כאן - קונסיליירי.
529177
בניגוד לבוס של הממשלה, או כמו שמקובל לקרוא לזה כאן - קאפו די טוטי קאפו.
529222
קאפו ביחיד, קאפי ברבים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים