בתשובה להוגג, 19/03/10 17:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא האמצע של הסיפור על הנער שצעק ''זאב'' די מעניין, ובהחלט אפשר ללמוד ממנו. הסיפור אומר שהנער שצעק ''זאב'', כל אנשי הכפר יצאו בזעקות קרב, חמושים בגרזנים, מקלות ואבנים להרוג את הפולש, אבל לא מצאו שום זאב. מה שהמספר אינו אומר לנו זה מדוע לא נמצא שום זאב. האם זה בגלל שהנער בדה את הזאב מליבו, או שהזאב שמע את זעקות הקרב של אנשי הכפר, קיפל את זנבו בין רגליו, וברח להסתתר ביער. אני, באופן אישי, תומך באפשרות השניה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לקחת את האפשרות שאתה תומך בה בתור זו שמייצגת את המציאות, אפשר לשאול: בתור אנשי הכפר, מה האיסטרטגיה הנכונה? למע״ד, אם העדר מספיק חשוב1 (ובמקרה הזה אין ספק שזה המצב), עדיף לצאת עם מקלות ואבנים פעם אחרי פעם, אפילו עם הסיכון שב_חלק_ מהמקרים עובדים עלינו, מאשר להחמיץ את הפעם האחת בה הזאב אכן בא. 1 אולי יש בכפר גם רפתנים ולולנים שבעצם אפילו ישמחו, לפחות קצת, לראות את הכבשים יורדות מהתפריט לטובת הזאבים - הביקוש לעוף ובקר יעלה, ושטחי המרעה יתפנו לגידול תירס וקנביס... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |