בתשובה לMRP, 05/04/10 22:40
יום וקאנט 539450
חשב על זה. הסתכל פנימה. ניסח כמיטב יכולתו טיעונים שישכנעו אנשים אחרים שיחשבו על זה ויסתכלו פנימה.
הניסוח עם המוח בוודאי קצת זר לקאנט, שהיה מעדיף לדבר על הנפש (mind), ולאו דווקא על הביולוגיה שבבסיסה, אם אכן היא בבסיסה.
יום וקאנט 539455
זה מה שקורה לרופא שמחפף את החלק של הלב וכלי הדם בלימודי הפיזיולוגיה. קאנט לומד על תוכנן של הקטגוריות מתפקידו העיקרי של השכל (או ה-mind), שהוא כושר השיפוט. השיפוט יכול להיעשות רק באמצעות הלוגיקה, וקאנט גוזר כל אחת מהקטגוריות בהתאם לצורות הלוגיות של המשפטים בלוגיקה האריסטוטלית. כל אחת מהקטגוריות נגזרת מאחת הצורות הלוגיות הבסיסיות.
קאנט של מעלה 539559
היה לי מרצה נוראי, אבל בכל מקרה אני עומד מאחורי החיפוף. בלי לעיין בפרטי הקטגוריות וגזירתן, אני מוכן להתערב שהן לא עובדות: או שאי אפשר להבין אותן היום בלי פרשנות, או שקל למצוא טיעוני נגד משכנעים, או שניהם. לעומת זאת, אם נפשט את מה שהוא אומר לרמה של תגובה 539168 (אפשר להוסיף כמה משפטים, בהחלט, אבל להישאר ברמת ההפשטה הזו), נקבל טענה מפתיעה, יפהפייה, ובעיניי משכנעת ביותר. האופן שבו היא מבוססת, למיטב הבנתי, הוא בגדול מה שכתבתי.
קאנט של מעלה 539564
אממ...יש לי הרבה מה להגיד, אבל אני מניח שיש גבול לכמה אפשר להיות נוקדני.
קאנט של מעלה 539572
בעצם, אני מגלה בעצמי מעיינות של נוקדנות שלא הייתי מודע לקיומם.

השאלה הראשונה ששואל קאנט היא: אם, כפי שהראה יום, המושגים שלנו אינם מבוססים על התבונה ואינם מבוססים על הניסיון, כיצד זה שהם מתאימים לניסיון? כיצד יש לנו מדע שעובד? התשובה שלו, בסוף טיעון מעניין ("הגזירה הטרנסצדנטלית") היא כמו שאמרתם: הניסיון שלנו נוצר באמצעות המושגים הטבועים בנו, ולכן המושגים שלנו מתאימים לו. אנחנו מסוגלים להוציא רק מה שהכנסנו פנימה.

טוב ויפה, אבל זאת לא הייתה שאלתו של MRP שעליה ענית. הוא שאל "איך קאנט גילה איזה סוג של מידע המוח שלנו בנוי לקלוט?". זאת כבר השאלה הבאה, שמנסה לברר איזה מושגים (קטגוריות) יש לנו. התשובה של קאנט היא לוגית ("הגזירה המטאפיסית"). אני מסכים עם הביקורת שלך עליה. היא לא עובדת. עם זאת, לטעון למתודה אינטרוספקטיבית זה לא רלוונטי לקאנט, ולערבב בין שני סוגי הגזירות לא עונה על השאלה של MRP.
קאנט של מעלה 539658
צודק.
קאנט של מעלה 539717
ו"המושגים הטבועים בנו", איך הוטבעו בנו?

המושגים הטבועים בנו הם המושגים שמתאימים לעולם בו אנחנו חיים, כי אלה שבהם לא הוטבעו אותם מושגים לא התנהגו באופן שמתאים לעולם בו אנו חיים, ולפיכך לא זכו להנחיל את המושגים שהיו טבועים בהם - אם היו להם בכלל כאלה - לנו. אם כן, "אנחנו מסוגלים להוציא רק מה שהכנסנו פנימה" הוא רק חצי הסיפור. החצי השני הוא שמה "שהכנסנו פנימה" בעצם קודם "ספגנו פנימה" מהעולם, ולכן גם התוצר מתאים לאותו עולם, והתעלומה איננה כל-כך גדולה כפי שהיא מוצגת. אולי החלק הכי מעניין הוא שהעולם בנוי כך שאותה לוגיקה בסיסית של פעולתו אליה אנחנו נחשפים באופן יומיומי, נכונה גם לתחומים עימם אין לנו שום מגע ישיר - יהיו אלה שדות כבידה עצומים או חלקיקי נויטרינו זעירים. ברמת התופעות יש אי התאמה מוחלטת, שמתבטאת בכל העניינים המשונים של עיוותי מרחב-זמן, עקרון אי-הודאות, מרחבים בעלי אחד עשר מימדים, נסויים שמשנים את העבר וענייני הוקוס פוקוס דומים, אבל המתמטיקה היא אותה מתמטיקה והלוגיקה היא אותה לוגיקה (וגם הים הוא אותו הים, אם מותר לי לצטט שוב את שמיר. אף פעם לא הייתי מודע להשפעתו ארוכת השנים על עולמי הרוחני).
קאנט של מעלה 539759
הפתרון באמצעות הסיפור האבולוציוני (סטייל קווייין ו"סוגים טבעיים") מאפשר לנו להחזיק רק ב"ריאליזם חלש". אתה יודע בדיוק כמוני שהאבולוציה יוצרת המון פתרונות עובדים לבעיית ההישרדות. לכל היותר אנחנו יכולים לומר שיש איזושהי התאמה בין המושגים שלנו לבין העולם בחוץ, אבל זאת יכולה להיות התאמה חלשה מאוד.

העובדה (אם היא אכן עובדה) ש"המתמטיקה היא אותה מתמטיקה והלוגיקה היא אותה לוגיקה" גם בתחומים שאין לנו איתם מגע ישיר, היא הבעיה ולא הפיתרון. המושגים עליהם מבוסס המדע – סיבתיות, אינדוקציה, העצם (הרכבה של רשמי חושים לכדי "דברים") – הם כולם חסרי תוקף לוגי ואפשר להראות שהם לא מבוססים על התבונה ולא מבוססים על הניסיון. אם כן, כיצד המדע יכול להיות אמיתי? כיצד הנחות שקריות מולידות מסקנות אמתיות? זאת הבעיה שאיתה מתמודד קאנט. זאת לא תשובה.
קאנט של מעלה 539565
אם אני מבין נכון את הטיעון הוא אומר: מכיוון שהמוח שלנו עובד על פי חוקי הטבע אנחנו מסוגלים לקלוט רק את חוקי הטבע כמו שלכל תוצאה יש סיבה או שלכל סיבה יש תוצאה יחידה. לי הוא לא נשמע משכנע בכלל אבל יכול להיות שלא הבנתי מה הטיעון.
קאנט של מעלה 539567
או במילותיו של קומיקאי ששכחתי את שמו: "תמיד חשבתי שהמוח הוא החלק החשוב בגוף, אבל פתאום הבנתי מאיפה המחשבה הזו באה".
קאנט של מעלה 539659
לא לא לא! נסה את ההסבר של יהונתן בתגובה 539572, פסקה שניה. אם צריך הרחבה, אני יכול לנסות.
קאנט של מעלה 539666
וואלה.
יום וקאנט 539485
לבצע אינטרוספקציה ולהסיק מכך משהו על (למשל) מבנה הנוירון נשמע לי כמו רעיון מופרך, על אחת כמה וכמה להסיק משהו על *כל* מידע אפשרי שנקלט במח (או בנפש).

ואם לרגע נשכח מהמח, ונדבר על הנפש, אינטואיטיבית אני מרגיש שעדיין יש כאן איזשהו כשל מעגלי בטיעון של קאנט, אבל מאחר שאני לא מאמין שיש דברים בעולם שאינם עונים על חוקי הטבע (כלומר מסוג הדברים שפוטנציאלית היו יכולים לענות), קשה לי לעמוד בדיוק על הנקודה בה הטיעון נופל. אבל למשל, אם היו קיימים דברים בעולם שאינם ניתנים לתאור פיזיקלי (כלומר בעזרת חוקי הטבע), ממש לא ברור לי למה שדברים כאלה לא ישתתפו בתהליכים הקוגניטיביים שלנו.
יום וקאנט 539511
זה בהחלט מופרך ואכן זה לא מה שקרה. קאנט לא ניסה לחקור את המוח אלא לבדוק לוגית את יכולתו לתפוס את העולם.
המדע בוחן השערות ברמות שונות, אבל אפילו המדע מסתמך בסופו של דבר על האקסיומות "לכל מאורע יש סיבה" ו-"אם בודדתי את א' כסיבה לב', הרי מאורע א' יגרור תמיד את ב"' שאי אפשר להוכיחן ניסיונית. כולנו מרגישים שהן נכונות אך אי אפשר להוכיח אותן. מכאן שאין בעצם טעם לערוך ניסויים ולמצוא את חוקי הטבע, כי אין שום הוכחה שהם קיימים. יכול להיות שמחר השמש לא תזרח, כוס שנעזוב באוויר לא תיפול, ומים לא יירתחו ב-‏100 מעלות.
קאנט טען שהאקסיומות האלו טבועות במוחינו, ולכן ממילא אנו קולטים רק תופעות שמתאימות להן- ובמציאות הזו, שאי אפשר לומר האם היא אמיתית או שלמה, המדע תקף ואפשר להסיק מניסיון.

שים לב שאתה מדגים את הטענה: קשה לך לראות מה שאינך מאמין שקיים. לפי מה שאתה מתאר, אפילו אם חבר שלך אשכרה יספר לך שהרנטגן ריפא את אחותו מסרטן במבט בלבד, אתה תניח שזו רמאות, מיקרה או כוח פיזיקלי לא מוכר. בעיני מאמין שלו, זו תהיה הוכחה שיש אלוהים ושאתה כופר וחסום.
יום וקאנט 539514
לגבי הרנטגן: הוא לא פועל בחלל ריק (ואפילו לא בעזרת שפורפרת ריק). יש לנו כבר ידיעה על ההסטוריה של כל מיני מרפאים (כלומר: אנשים שלא רוצים להתיימר ברצינות שיש להם יכולת לרפא, ולכן נמנעים מלקרוא לעצמם רופאים).

כדי להוציא קצת רגשות מהדיון, כדאי להוציא ממנו את ענייני החיים והמוות. ניקח את הדוגמה של "שרותי יעוץ רנטגן" למניות. כמוכן נניח שהצדיק הגדול משפיע מחסדו ועצותיו הטובות רק על מעטים, ע"מ להמנע מהפרדוקסים (או "פרדוקסים") המוכרים של צפיית העתיד.
יום וקאנט 539750
תזכיר לי לקנות לך ליומולדת את ''הסירנות של טיטאן''.
יום וקאנט 539752
מניות זה דוגמה מעולה הרי כולנו ראינו איך המדע חזה את המשבר האחרון. איך כל פעם שיש בחינה של ברוקרים חלק מפסידים לקוף (שזה כמובן מצוין, רוב האנשים אפילו לא היו מסוגלים להתמודד עם חיה כל כך אינטיליגנטית). ובכלל המדענים הם הרבה יותר אינטיליגנטים, לדוגמה פרופ' צבי וינר, ראש החוג למימון באוניברסיטה העברית שאמר את משפט המופת: (שוק המניות) זה כמו משחק רולטה, בממוצע אתה מרוויח(http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3872333,00.h...).
יום וקאנט 539757
תרשה לי להניח שהסבירות שהכתב עיוות את הציטוט גדולה מהסבירות שראש החוג למימון בעברית הוא אידיוט שלא יודע שבממוצע המהמרים מפסידים. דוגמה למקור אפשרי: "מניות זה כמו רולטה, (אבל) בממוצע אתה מרוויח". דוגמה 2: "מניות זה רולטה, בממוצע אתה מרוויח (אם אתה הקזינו)". חוץ מזה, אם תקרא שוב מה אומר וינר, תראה שבניגוד למומחים שמרוויחים מבחירת חברות, הוא ממליץ בדיוק על מדיניות של "קוף" - לחקות את השווקים.
יום וקאנט 539758
1) יש אכן סבירות גבוהה שהאשמה היא בכתב מה שהופך את זה לפחות רלוונטי לדיון אבל עדיין משעשע.
2) רק להבהרה: בניסוי לא השתמשו במדיניות של קוף אלא בקוף אמיתי. הרעיון היה לחקות רנדומליות, ובאמת כשחזרו על הניסוי בארץ השתמשו בתכנת מחשב רנדומלית וקראו לה "הקוף".
3) וינר לא ממליץ לחקות את השווקים אלא לקנות הרבה מניות מסוגים שונים, אם הבורסה הייתה באמת כמו רולטה לתוחלת זה לא היה עוזר כלום.
יום וקאנט 539763
''לחקות את השווקים'' פירושו לקנות מניות מפוזרות באופן שייתן את ממוצע השוק. וינר רומז שלאורך זמן השווקים עולים, בממוצע, ולכן תרוויח (כשם שבסוף תמיד ירוויח הקזינו).
יום וקאנט 539805
איך אפשר לקנות מניות באופן שייתן את ממוצע השוק? ולמה לא פשוט לקנות תעודת סל?
יום וקאנט 540134
תעודת סל. אבל לא אחת, דברי וינר, אלא כמה.
יום וקאנט 540140
טוב, אז הוא צודק, אבל אין לזה שום קשר למודל שלו.
יום וקאנט 540267
איזה מודל?
יום וקאנט 540351
הרולטה.
יום וקאנט 540164
כשמשקיעים ביותר מתעודת סל אחת צריך להבין טיפה מה עושים, אחרת ההשקעה לא מאוזנת, שכן חלק הני"ע עשויים להכלל ביותר מתעודת סך אחת. למשל, מי שקונה תס"ל על ת"א 100 ותס"ל על ת"א 25 גורמת להשקעה כפולה במניות ת"א 25, שכן אלה מופיעות בשני המדדים, ובד"כ זאת לא כוונתו של המשקיע התמים שחושב בטעות שהוא מגדיל את הפיזור של השקעתו.

יש תעודות סל שמכסות ספקטרום רחב של ני"ע, כך שאין צורך אמיתי לפזר את ההשקעה ביותר מתעודה אחת לכל סוג ני"ע בו אתה מעוניין (למשל ת"א 100 למניות, תעודת סל לאג"ח ממשלתי - גליל, שחר או גילון לפי העדפת המשקיע, תעודת סך לאג"ח קונצרני - אחד מהתל-בונדים, ותעודת סל למט"ח), ויש גם תעודות סל שמערבות מדדים שונים, כך שהמשקיע הקטן בד"כ יכול לבחור תעודת סל אחת או שתיים ולהשיג השקעה שמתאימה לצרכיו. בכך הוא חוסך לעצמו הרבה בלבול מוח וקצת עמלות על הוראות קניה-מכירה, ומקל מאד על המעקב אחר השקעתו. המשקיע הכבד לא יסתפק, בד"כ בהיצע הקיים אלא יתפור לעצמו תיק שמחקה בדיוק את העדפותיו. רק למשקיעים כאלה כדאי לנהל תיק אצל חברות ברוקראז'.

(לצורך העניין, ETF הם כמו תעודות סל)

סיסמתנו, אם כן: תס"ל וחסל.
יום וקאנט 540268
לא ניחשתי מי אתה.
וינר מרחיק לכת קצת יותר ומציע לפזר את ההשקעה גם בין שווקים שונים.
יום וקאנט 540356
אה, אם כך אני מסיר את התנגדותי. צריך רק לזכור שהקטנת הסיכון גוררת גם את הורדת התשואה כך שמדובר בהשקעה שמרנית מאד.
יום וקאנט 539762
די ברור שב''אתה'' הוא התכוון לבית ולא למהמר.
יום וקאנט 539577
יש הבדל בין "לכל מאורע יש סיבה", שהיא טענה כמעט מטאפיזית, ולמיטב הבנתי לא נחוצה לדיסציפלינות המדעיות (אני לא אפול מהרגליים אם יתברר שיש דברים בעולם שהם "פשוט ככה", כמו קבועים קוסמיים מסויימים, או התפרקות ספונטנית של חלקיק כלשהו וכו'), לבין "העולם מתנהל באופן הניתן לתאור באופן פורמלי/תבניתי (מתמטי לצורך העניין)". אישית, אני מאמין שהעולם אכן מתנהל בצורה הניתנת לתאור פורמלי, אבל ברור לי שיכולים לקרות דברים שיגרמו לי לפקפק בכך. נכון, הדברים האלה צריכים להיות כמעט-בלתי נתפסים במופרכותם, וגם אז יהיה עלי תמיד לשקול את האפשרות שפשוט השתגעתי – אבל בכל זאת האפשרות שם ולא ברור לי איך קאנט מערער אותה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים