בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 06/04/10 18:34
יום וקאנט 539455
זה מה שקורה לרופא שמחפף את החלק של הלב וכלי הדם בלימודי הפיזיולוגיה. קאנט לומד על תוכנן של הקטגוריות מתפקידו העיקרי של השכל (או ה-mind), שהוא כושר השיפוט. השיפוט יכול להיעשות רק באמצעות הלוגיקה, וקאנט גוזר כל אחת מהקטגוריות בהתאם לצורות הלוגיות של המשפטים בלוגיקה האריסטוטלית. כל אחת מהקטגוריות נגזרת מאחת הצורות הלוגיות הבסיסיות.
קאנט של מעלה 539559
היה לי מרצה נוראי, אבל בכל מקרה אני עומד מאחורי החיפוף. בלי לעיין בפרטי הקטגוריות וגזירתן, אני מוכן להתערב שהן לא עובדות: או שאי אפשר להבין אותן היום בלי פרשנות, או שקל למצוא טיעוני נגד משכנעים, או שניהם. לעומת זאת, אם נפשט את מה שהוא אומר לרמה של תגובה 539168 (אפשר להוסיף כמה משפטים, בהחלט, אבל להישאר ברמת ההפשטה הזו), נקבל טענה מפתיעה, יפהפייה, ובעיניי משכנעת ביותר. האופן שבו היא מבוססת, למיטב הבנתי, הוא בגדול מה שכתבתי.
קאנט של מעלה 539564
אממ...יש לי הרבה מה להגיד, אבל אני מניח שיש גבול לכמה אפשר להיות נוקדני.
קאנט של מעלה 539572
בעצם, אני מגלה בעצמי מעיינות של נוקדנות שלא הייתי מודע לקיומם.

השאלה הראשונה ששואל קאנט היא: אם, כפי שהראה יום, המושגים שלנו אינם מבוססים על התבונה ואינם מבוססים על הניסיון, כיצד זה שהם מתאימים לניסיון? כיצד יש לנו מדע שעובד? התשובה שלו, בסוף טיעון מעניין ("הגזירה הטרנסצדנטלית") היא כמו שאמרתם: הניסיון שלנו נוצר באמצעות המושגים הטבועים בנו, ולכן המושגים שלנו מתאימים לו. אנחנו מסוגלים להוציא רק מה שהכנסנו פנימה.

טוב ויפה, אבל זאת לא הייתה שאלתו של MRP שעליה ענית. הוא שאל "איך קאנט גילה איזה סוג של מידע המוח שלנו בנוי לקלוט?". זאת כבר השאלה הבאה, שמנסה לברר איזה מושגים (קטגוריות) יש לנו. התשובה של קאנט היא לוגית ("הגזירה המטאפיסית"). אני מסכים עם הביקורת שלך עליה. היא לא עובדת. עם זאת, לטעון למתודה אינטרוספקטיבית זה לא רלוונטי לקאנט, ולערבב בין שני סוגי הגזירות לא עונה על השאלה של MRP.
קאנט של מעלה 539658
צודק.
קאנט של מעלה 539717
ו"המושגים הטבועים בנו", איך הוטבעו בנו?

המושגים הטבועים בנו הם המושגים שמתאימים לעולם בו אנחנו חיים, כי אלה שבהם לא הוטבעו אותם מושגים לא התנהגו באופן שמתאים לעולם בו אנו חיים, ולפיכך לא זכו להנחיל את המושגים שהיו טבועים בהם - אם היו להם בכלל כאלה - לנו. אם כן, "אנחנו מסוגלים להוציא רק מה שהכנסנו פנימה" הוא רק חצי הסיפור. החצי השני הוא שמה "שהכנסנו פנימה" בעצם קודם "ספגנו פנימה" מהעולם, ולכן גם התוצר מתאים לאותו עולם, והתעלומה איננה כל-כך גדולה כפי שהיא מוצגת. אולי החלק הכי מעניין הוא שהעולם בנוי כך שאותה לוגיקה בסיסית של פעולתו אליה אנחנו נחשפים באופן יומיומי, נכונה גם לתחומים עימם אין לנו שום מגע ישיר - יהיו אלה שדות כבידה עצומים או חלקיקי נויטרינו זעירים. ברמת התופעות יש אי התאמה מוחלטת, שמתבטאת בכל העניינים המשונים של עיוותי מרחב-זמן, עקרון אי-הודאות, מרחבים בעלי אחד עשר מימדים, נסויים שמשנים את העבר וענייני הוקוס פוקוס דומים, אבל המתמטיקה היא אותה מתמטיקה והלוגיקה היא אותה לוגיקה (וגם הים הוא אותו הים, אם מותר לי לצטט שוב את שמיר. אף פעם לא הייתי מודע להשפעתו ארוכת השנים על עולמי הרוחני).
קאנט של מעלה 539759
הפתרון באמצעות הסיפור האבולוציוני (סטייל קווייין ו"סוגים טבעיים") מאפשר לנו להחזיק רק ב"ריאליזם חלש". אתה יודע בדיוק כמוני שהאבולוציה יוצרת המון פתרונות עובדים לבעיית ההישרדות. לכל היותר אנחנו יכולים לומר שיש איזושהי התאמה בין המושגים שלנו לבין העולם בחוץ, אבל זאת יכולה להיות התאמה חלשה מאוד.

העובדה (אם היא אכן עובדה) ש"המתמטיקה היא אותה מתמטיקה והלוגיקה היא אותה לוגיקה" גם בתחומים שאין לנו איתם מגע ישיר, היא הבעיה ולא הפיתרון. המושגים עליהם מבוסס המדע – סיבתיות, אינדוקציה, העצם (הרכבה של רשמי חושים לכדי "דברים") – הם כולם חסרי תוקף לוגי ואפשר להראות שהם לא מבוססים על התבונה ולא מבוססים על הניסיון. אם כן, כיצד המדע יכול להיות אמיתי? כיצד הנחות שקריות מולידות מסקנות אמתיות? זאת הבעיה שאיתה מתמודד קאנט. זאת לא תשובה.
קאנט של מעלה 539565
אם אני מבין נכון את הטיעון הוא אומר: מכיוון שהמוח שלנו עובד על פי חוקי הטבע אנחנו מסוגלים לקלוט רק את חוקי הטבע כמו שלכל תוצאה יש סיבה או שלכל סיבה יש תוצאה יחידה. לי הוא לא נשמע משכנע בכלל אבל יכול להיות שלא הבנתי מה הטיעון.
קאנט של מעלה 539567
או במילותיו של קומיקאי ששכחתי את שמו: "תמיד חשבתי שהמוח הוא החלק החשוב בגוף, אבל פתאום הבנתי מאיפה המחשבה הזו באה".
קאנט של מעלה 539659
לא לא לא! נסה את ההסבר של יהונתן בתגובה 539572, פסקה שניה. אם צריך הרחבה, אני יכול לנסות.
קאנט של מעלה 539666
וואלה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים