בתשובה ליהונתן אורן, 10/10/10 23:02
חוק ההתאזרחות 553259
יש הרבה ערבים שהם בוגדים במדינה או בוגדים בפוטנציה - חלק די גדול מהפוליטיקאים שלהם אומר את זה בגלוי (מה שלום עזמי בשארה?)

אם אפשר "להדיר" את הערבים מצה"ל אפשר גם "להדיר" אותם מענפים אחרים של השירות הציבורי

מה בדיוק הבעיה ברעיון שזכויות כרוכות בחובות? זכויות בלי חובות הן זכויות יתר ואני בטוח שאתה לא טוען שלחלק מאזרחי המדינה מגיע זכויות יתר

ההתמקדות בערבים כאיום קיומי שיש להיפטר ממנו "בכל מחיר" מאפיינת דווקא את "מחנה השלום" הישראלי - זה התירוץ ששימש להצדקת כל איוולת מדינית מאוסלו ועד ז'נוה

בקיצור "המקומות הרעים" שאתה חושב שאיווט לוקח אותנו אליהם הם או הברור מאליו או בדיוק אותם מקומות שהחבר'ה שלך התנחלו בהם כבר מזמן
חוק ההתאזרחות 553281
אם אני לא רוצה לראות את השיח הזה משתלט על הספירה הציבורית, לא סביר שארצה להשתתף בדיון כזה.
חוק ההתאזרחות 553304
או להיפך

אם אתה לא רוצה לראות את השיח הזה משתלט על הספירה הציבורית אתה תצטרך להאבק בו תחת כל עץ רענן

לא נראה לי שתצליח להדיר את ליברמן ותומכיו מהשיח הציבורי ע''י מילמול ''הוא לא נחמד'' בפולנית
חוק ההתאזרחות 553373
אני חושב שליברמן מייצג זרמי עומק בחברה הישראלית שניזונים מהפחדים שלנו לנוכח ערעורם של האתוסים הישראלים (תגובה 553282). אם אני צודק, אני לא רואה הרבה טעם להתווכח תחת כל עץ רענן על כל הצעה שהוא מעלה. הבעיה היא הפחד ואבדן האוריינטציה ואותם לא נפתור באמצעים של דיון פרטני על ההצעות.

האלטרנטיבה שאני רואה לשמאל ולמרכז-שמאל היא להציג אג'נדות חלופיות למדינה יהודית דמוקרטית. כל זמן שהשמאל הוא רק "בעד החזרת שטחים ונגד ההצעות של ליברמן" (ובמלים אחרות, "בעד הערבים") אין לו משהו מעניין להגיד שיוכל להלהיב את הבוחר. גם אני מתעייף כשאני שומע את דוברי השמאל. במקום האג'נדה הלעוסה, השמאל צריך להציע תפיסות של מה זה אומר להיות מדינה יהודית ליברלית. יש לנו מאיפה לשאוב רעיונות ותפיסות: לפני ובמקביל לציונות הבן-גוריונית ולציונות הקוקניקית, היו לנו את אחד-העם, בובר, מאגנס, סימון, שלום ואפילו ז'בוטינסקי ושות'. חלקם היו בעד מדינה דו-לאומית (תפיסה שאני לא אוהב), אבל מה שחשוב מבחינתי הוא שכולם ראו בעם היהודי מושג בעל תוכן, וחשבו שהתוכן יכול לתת בסיס להגדרה עצמית לא דתית של האומה היהודית.
חוק ההתאזרחות 553604
למה אתה לא אוהב את התפיסה של מדינה דו-לאומית?
חוק ההתאזרחות 553614
1. כי אני חושב שלעם היהודי יש זכות להגדרה עצמית במסגרת ריבונית כמו לשאר העמים בחברה האנושית.
2. האנטישמיות והשואה.
3. אני לא מעוניין לחיות בחברה שבטית ומסורתית. אני חושב שמדינה דו-לאומית תהיה כזאת.
4. לא היהודים רוצים במדינה כזאת ולא הפלשתינאים. רק כמה אינטלקטואלים. זאת לא נראית לי סיבה מספיק טובה להקמתה.
חוק ההתאזרחות 553617
1. יש הרבה עמים (בהנחה שאנחנו מסכימים על ההגדרה של "עם") שנהנים מדרגות שונות של ריבונות בשביל ההגדרה העצמית שלהם. העם הקטלוני בספרד, או העם הסקוטי בבריטניה, או העם הקוויבקי דובר הצרפתית הם רק מספר דוגמאות לעמים שמממשים את ההגדרה העצמית שלהם בתוך מסגרות מולטי-לאומיות. לדעתי השאלה היא מה מטרת ההגדרה העצמית והמסגרת הריבונית וכיצד היא באה לידי מימוש. ערכים חשובים רבים של זהות תרבותית ולאומית יכולים להשמר גם בתוך מסגרת רב-לאומית (אם כי לא כולם, כמובן). אבל אם המסגרת הלאומית מחייבת דיכוי יום-יומי של מיעוטים שלא נהנים משייכות ללאום וויתור על ערכים דמוקרטיים בסיסיים אני חושב שנכון להביט על הפתרון הזה.

2. תאלץ לפרט, כי אני לא בטוח שהבנתי את הנקודות הללו.

3. לי דווקא נראה שמדינה לאומית יותר נוטה לכיוון המסורתי והשבטי, ודווקא במדינה דו-לאומית יהיה יותר מקום להגדרות עצמיות אמורפיות וחופשיות יותר (תחשוב על דוברי האנגלית בקוויבק).

4. אני חושב שהמון רעיונות בהיסטוריה האנושית התחילו מגחמה של כמה אנשים (לפעמים אינטלקטואלים, רחמנא לצלן) ורק לאחר זמן מה ועבודת שכנוע ומאבק יום יומי הם התקבלו כקונצנזוס רחב יותר.
חוק ההתאזרחות 553620
אין טעם לחקור את הביטוי "מדינה דו-לאומית" בהקשר של הסכסוך היהודי ערבי

זה ביטוי שכולו אווירה וכל מה שחשוב לך לדעת זה שזה משהו לא טוב

תכף תראה איך שכל החשודים הרגילים יקפצו ויגידו : " א-הא! אז אתה תומך במדינה דו-לאומית!!!" <רעם תופים מבשר רעות>
חוק ההתאזרחות 553621
אני לא בטוח שהבנתי מה אתה רוצה להגיד. אני אודה לך אם תניח לי להחליט בעצמי מה יש לי טעם לחקור ומה אין לי טעם לחקור.
חוק ההתאזרחות 553629
תסמוך עלי כשאני אומר לך שאין טעם לנסות להבין למה הם מתכוונים ב"מדינה דו-לאומית"

עדיף לזרום ולהתעלם

פיקחים לומדים מניסיונם

חכמים לומדים מניסיונם של אחרים
חוק ההתאזרחות 553641
מכיוון שאני פיקח (או אולי אפילו חכם) אני אלמד מניסיוני ואתעלם ממך להבא.
חוק ההתאזרחות 553624
1. נכון הדבר שיש הרבה עמים שנהנים מדרגות שונות של ריבונות. כמו קיום העמים עצמם, זה עניין של התפתחות היסטורית. עמים אלו בד"כ נכבשו ע"י אימפריה אזורית שהטמיעה אותם בצורה מוצלחת לתוכה. זה אינו המצב בבלגיה וקנדה, שהן באמת לא יציבות באופן יחסי למרות שהן דמוקרטיות מוצלחות. זה לא היה המצב ביוגוסלביה. וזה אינו המצב בישראל. אני חושב שההבדל הזה בהתפתחות ההיסטורית הוא הבדל מכריע בתפיסת הלאומים את עצמם. לעמים שהתפתחו זמן רב במסגרת האימפריות יש תרבות ואתוסים משותפים חלקית עם האימפריה. לישראלים ולפלשתינאים אין היסטוריה משותפת כזאת ואני לא רואה כל סיבה לשאוף להכניס אותם תחת מבנה מדיני אחד.

2. קיום האנטישמיות היא עובדה. שיאה של האנטישמיות היה בשואה לאחר ניסיונות של יהודים להיטמע בתרבות הכללית במדינות אירופה. אני לא יודע להסביר את העובדות הללו, אבל אני חושב שהרעיון שליהודים יהיה צבא שלהם שיוכל להגן עליהם הוא רעיון טוב. עניין של למידה מההיסטוריה.

3. אני לא מקבל. בפן המעשי, לא מדובר על דוברי האנגלית בקוויבק, אלא בחברה הפלשתינית, שהיא מסורתית ושבטית. הצירוף של החברה הפלשתינית המסורתית והחלקים המסורתיים בישראל נראה לי מפחיד.
בפן התיאורטי, אני חושב שהגדרות עצמיות אמורפיות וחופשיות יותר הן בד"כ גם דלות יותר. אני בעד התייחסות ביקורתית להגדרות מסורתיות, אבל עיצוב העצמי נעשה תוך דיאלוג עם ובתוך מסורת נתונה.

4. נכון. אין לי התנגדות שאינטלקטואלים ינסו את כוחם. הדיון יכול להיות מפרה. ועדיין, יש כאן שני עמים שלא מעוניינים בכך.
חוק ההתאזרחות 553643
1. אני לא בטוח שאני מסכים עם האבחנה הזו. קנדה היא מדינה יציבה וגם בלגיה, שתמיד נהוג לתת בתור דוגמה למדינה מתפוררת, עומדת בפני פירוק כבר 50 שנים ומשום מה עדיין שם. אני גם לא יודע עד כמה הקטלונים יסכימו איתך שהם הוטמעו לתוך התרבות הספרדית. כמובן שיש קווי דמיון (הם בכל זאת היו באותו חצי אי במשך כמה מאות שנים יחד) אבל דווקא התקופה בה ניסו לכפות עליהם את התרבות הספרדית - תקופת השלטון של פרנקו - נכשלה בצורה גורפת והיום יש דגש על התרבות היחודית הקטלאנית. למעשה אין הבדל גדול במידת השוני בין הקטלונים לקסטליאנים ובין הפורטגלים לקסטליאנים. סקוטלנד היא באמת דוגמה בה האימפריה ביצעה אינטגרציה אלימה של המיעוט לתוכה, ועדיין יש מעט שימור של תרבות יחודית.

2. עצוב בעיני שהמסקנה שלך מקיומה של האנטישמיות הוא שליהודים צריך להיות צבא משלהם. גם גזענות נגד שחורים בארה"ב היא עובדה קיימת ועדיין אני לא חושב שהם רואים במדינות האפריקאיות איזו משענת מגן. אני חושב שהמסקנה שלנו מקיומה של האנטישמיות ומהתרחשותה של השואה הוא שימת דגש על דמוקרטיה וזכויות אדם. העובדה שתמיד היו וכנראה תמיד יהיו אנטישמים (או גזענים על בסיס צבע עור, או שוביניסטים) היא צמצום התופעה בצורה חברתית. לגופו של טיעון, אני לא בטוח עד כמה מדינת ישראל מסייעת למאבק באנטישמיות כיום.

3. כאן אתה נשמע לי כמו מהותן. גם דוברי האנגלית בקוויבק התפתחו באיזה מהלך היסטורי וגם הבאסקים בצרפת עברו ועוברים גלים שונים. אני מסכים איתך שלעתים הגדרות עצמיות אמורפיות הן דלות יותר, אבל הן יכולות לשמש גם ככר גידול לראיה ביקורתית של ההגדרות המסורתיות וכשוליים אפקטיביים של מסורות קיימות - שוליים שלדעתי מספקים פעמים רבות ראיה עשירה ומאתגרת.

4. עם זה אני לא יכול להתווכח.
חוק ההתאזרחות 553646
1. זה ניסיון לאבחנה, יכול להיות שהוא לא עובד ואני מוכן לוותר עליו. לעצם העניין, בהנחה שיש לאומות זכות לריבונות עצמית, אני לא רואה סיבה לבטל את מדינת ישראל לטובת מדינה דו-לאומית. אם אין לאומות זכות כזאת, אני מציע להתחיל מכל שאר האומות ולאו דווקא משני העמים שיושבים כאן והם אוייבים ובעלי מסורות ותרבויות שונות לחלוטין.

2. אני חושב שאחת המסקנות מהשואה היא שימת דגש על דמוקרטיה וזכויות האדם. אבל מסקנה אחרת היא שזה לא מספיק. ההשקפה של "קץ האידיאולוגיה", לפיה כל העולם הולך לכיוון של ליברליזם ודמוקרטיה, התגלתה כלא נכונה. אנחנו לא יכולים לשים את מבטחנו בזכויות האדם בעולם שבו המאבק האידיאולוגי על הזכויות לא מוכרע. במיוחד בהתחשב בכך שאנחנו חיים באזור ובקרב אוכלוסיות לא דמוקרטיות.
בנוגע למדינת ישראל והאנטישמיות, זאת לא מטרתה של מדינת ישראל לסייע במאבק באנטישמיות.

3. אני לא בטוח מדוע מדובר לדעתך במהותנות. האם אתה חולק על הטענה שהחברה הפלשתינית היא חברה מסורתית ו(במידה רבה) שבטית? יכול להיות שהיא תתפתח במשך הזמן, ואז הנימוק הזה להתנגדותי לישות מדינית משותפת יהיה לא נכון. אבל למיטב ידיעתי, זהו המצב היום.
בנוגע להגדרות עצמיות אמורפיות, אני חושב שהתאורים שלך נכונים, כדבריך, ביחס לשוליים.
מההתחלה 553649
1. ההצעה למדינה דו-לאומית לא צמחה בחלל ריק. הבעיה היא שמדינת ישראל היום מדכאת בצורה יום-יומית מיליוני בני אדם ושוללת את זכויותיהם. המדינה שיש כאן מונעת באופן פעיל את מימוש הזכויות הקולקטיביות של העם הפלסטיני. המצב שקיים כאן אינו נורמלי, ולכן אני לא חושב שהדרישה לבטל מדינות לאום אחרות היא סבירה.

2. אני לא אוחז בהשקפה של "קץ האידיאולוגיה", ועדיין לדעתי הדרך להתמודדות עם האנטישמיות בעולם אינה בחימוש צבא יהודי. נשמע לי שצבא יהודי גם לא היה מועיל במיוחד במלחמת העולם השניה (גרמניה עמדה במשך שנים מול הכח הצבאי המשולב של בריטניה, ברית המועצות וארצות הברית. מה צה"ל היה כבר משנה?)

3. החברה הפלסטינית היא מסורתית כיום, ואכן שבטית. אני לא מבין איך זה ישפיע עליך אם תקום מדינה דו לאומית היום (שים לב - לא מדינה א-לאומית, אלא דו-לאומית). הרי כבר כיום החברה הפלסטינית נמצאת תחת שלטון ישראלי, והעובדה שבחברון יש אוכלוסיה מסורתית ושבטית לא בדיוק משפיעה עליך באופן יום-יומי, נכון? אז למה נתינת זכויות אזרחיות לאנשי חברון תגרום לך לחיות במדינה שבטית? אבל יש אנשים שהעובדה שהמחיצות בין יהודים לערבים יורדו תשפיע עליהם ללכת ולהכיר את החברה שנמצאת כאן על אותה אדמה איתנו. והאנשים האלה יוכלו ליצור סינתזה מעניינת יותר ולאתגר את הזרם המרכזי בחברה היהודית. ומתוך הדיאלוג הזה וההיזון הזה בין מרכז לשוליים (וכמובן שמדובר בשוליים - כאן אני מסכים איתך לחלוטין) יכולה להווצר כאן וריאציה שלמה ומלאה. אחרי הכל - ככה התרבות היהודית התפתחה במשך שנים - באמצעות מגע עם תרבויות אחרות - באירופה, בצפון אפריקה, במדינות ערב.
מההתחלה 553651
1. אני חושב שלבעיית הדיכוי יש פתרון בדמות שתי מדינות לשני עמים. הוא בעייתי מבחינות רבות, אבל הוא פחות בעייתי ממדינה משותפת. מדוע אתה חושב שפתרון המדינה האחת עדיף ממנו?

2. המשפט הראשון שלך כאן הוא לא טיעון, ואני לא בטוח כיצד להתייחס אליו. בנוגע ליכולת של צה"ל מול צבא גרמניה, אולי זה נכון (בהנחה שלא היו לנו פצצות גרעיניות). אבל זה לא המקרה הכללי. לכוח יש משמעות בעולמנו. אם מישהו רוצה לפגוע בי, הוא כנראה ימנע מכך אם הוא סבור שתגובתי תכאב לו מאוד. אני לא מבין כיצד אפשר להכחיש את תפקידו של הכוח ביחסים חברתיים ובין-לאומיים.

3. אם לזכויות אזרחיות יש השלכות לגבי מרקם החיים שלנו כאן (למשל, פרלמנט אחד), אז בודאי שדמות החברה הפלשתינית תשפיע עלי. אם אין לזכויות השלכות לגבי מרקם החיים שלנו, מה הרעיון במדינה אחת במקום שתיים?

לגבי הדיאלוג והסינתזה, אני לא רואה מדוע הם צריכים להיות קשורים למסגרת מדינית. ואני לא רוצה לחזור לדרך החיים של התרבות היהודית בגולה שכללה פרעות, איסורים, השפלות ועוד. אני אשמח לדיאלוג, אבל תן לי לנהל אותו בביטחון מהמקום שלי.
Lets do the time warp again 553662
זו שאלה/בקשה גם ליונתן אורן וגם לאייל המסוקרן

למה אתם מתכוונים ב"דיכוי" ו/או "שלילת זכויות" ?

תהיו יותר ספציפיים כי כל הקטע הערטילאי הזה והז'רגון הפנימי ממש לא משכנע

איזה זכויות בדיוק מדינת ישראל שוללת מתושבי שכם? או עזה? או כשאתם מדברים על "העם הפלשתיני" אתם מתכוונים רק לערביי ישראל +ציר ירושלים-חברון ?

אחרי 20 שנה הייתי מצפה שתשנו לפחות את המילים אם לא את המנגינה
Lets do the time warp again 553667
אבל ז'רגון פנימי לא אמור לשכנע אנשים מבחוץ! כל הרעיון זה שהוא פנימי.
Lets do the time warp again 553718
התכוונתי שהז'רגון הפנימי עצמו לא נשמע אמין

רק חסר שמישהו ימליץ להפוך את הקוטביות
מההתחלה 553701
1. אני חושב שפתרון שתי המדינות אינו בר יישום, ויותר מכך - אני חושב ששתי מדינות סופן להאבק זו בזו על המשאבים כאן. לצד זאת, אני חושב שישנם יתרונות רבים בפתרון הדו-לאומי שיעזרו לנו אולי להפסיק לחשוב על עצמנו בתור "וילה בג'ונגל", להקיף את עצמנו בחומות גבוהות ולהתחמש עד צוואר.

2. המשפט הראשון שלי אכן לא היה טיעון - הוא היה הצהרה. אני חושב שאפשר להסיק מסקנות רבות מההיסטוריה של האנטישמיות, מהשואה ומקיומה של אנטישמיות כיום. אחת המסקנות האפשרית היא שיהודים צריכים להתחמש ולהיות חזקים, אבל לדעתי זו מסקנה מוגבלת וצרה. העובדה שלכח יש תפקיד חשוב ביחסים בין לאומיים לא אומרת שאנחנו צריכים לשאוף לכח צבאי דווקא. ההגיון שאתה מציג כאן הוא הגיון של בריון בשכונה, ובעוד שאני מסכים איתך שיחסים בין לאומיים לפעמים נראים כמו התגוששות בשכונה, אני חושב שיש מקום לראיה אחרת. כפי שאמרתי - אני גם לא מזדהה מהלקחים ומהשימוש שמדינת ישראל עושה באנטישמיות ומ-"דת השואה".

3. כמובן שהזכויות האזרחיות אמורות להשפיע על מרקם החיים. אבל יש דרכים רבות בהן הן יכולות להשפיע. אני כרגע מעוניין בעיקר בצמצום זכויות היתר של היהודים ובחלוקת משאבים הוגנת יותר. פתרון פדרטיבי, לדוגמה, יאפשר צמצום של חלק מההשפעות לתוך אזורים גאוגרפיים מוגבלים יותר. אז כן - היהודים שגרים בחברון ובקריית ארבע יושפעו מאוד מהאופן בו הפלסטינים בחברון חיים, וסביר להניח שהפרלמנט בקנטון ההוא יהיה מושפע מאוד מהמסורות השבטיות. אבל היהודים האלה בחרו לגור שם, ועליהם לקבל זאת. בנוסף לכך, יהיה כמובן פרלמנט על אחד אבל תחומי עיסוקו יהיו מוגבלים. זו כמובן אילוסטרציה (גסה מאוד) של פתרון אפשרי אחד, אבל כזה שנשמע לי שיאפשר שמירה על מסורות לאומיות בתוך מסגרת צודקת יותר. אז אם אתה גר בחברון או מתכנן לקנות דירה בגוש טלמונים, מדינה דו-לאומית תשפיע עליך מאוד (אבל גם מימוש פתרון שתי המדינות). אם אתה גר באשקלון כמובן שתושפע גם כן, אבל אני חושב שאפשר להכיל את השינוי הזה.

אני לא מבין כל כך למה אתה משוכנע שמדינה דו-לאומית פרושה שאתה חוזר "לדרך החיים של התרבות היהודית בגולה שכללה פרעות, איסורים, השפלות ועוד". המצב כיום הוא כזה בו היהודים בארץ מחזיקים ברובו המוחלט של הכח הפוליטי, הכח הכלכלי, הבעלות על האדמות, הכח הצבאי וכן הלאה. מעבר למדינה דו-לאומית ישמר כנראה חלק גדול מחלוקת הכח הזו, ואני יותר מבין את החשש של הפלסטינים שאני מדבר איתם שמדינה דו-לאומית תקבע את המצב הזה בחברה, ושהפלסטינים ימשיכו להיות משוללי כח אמיתי ונתונים לחסדם של היהודים.
מההתחלה 553745
1. אם הקריטריון הוא יישומיות, נראה לי שפתרון המדינה האחת נופל לפני זה של שתי המדינות. ולמרות שהאמירה "וילה בג'ונגל" היא התבטאות אומללה, נראה לי שכל זמן שאנשים רוצים להרוג אותנו, "להקיף את עצמנו בחומות ולהתחמש עד צוואר" זאת האסטרטגיה הסבירה ביותר.

2. אני לא מבין מדוע אתה מזהה את היכולת להגנה עצמית עם "היגיון של בריון בשכונה".

3. אני חושב שרעיון הקנטונים מסובך מדי ולא משרת את מטרותיהם של האנשים שחיים באזור. גם במישור העקרוני הוא בעייתי בעיניי. בסביבה מסורתית ושבטית, אני מאמין שהוא ישמש בעיקר לדיכוי קבוצות וקבוצות-משנה (נשים, הומואים, חילונים). מתי השמאל הפך לחסיד של שבטיות ומסורת על פני אוניברסאליזם והומניזם?

אני לא מפחד מכוח, ואני לא מפחד להיות שחקן. העם היהודי "נכנס להיסטוריה" ומוכן לשחק את משחק האינטרסים והכוח כמו כולם.
נוכחים נפקדים 553749
אני רואה שבשיח שלכם אין מקום לערבים

פדרציה או מדינה נפרדת כל אחד מכם חושב שהערבים יקבלו את מה שהוא מציע להם ויגידו תודה
נוכחים נפקדים 553751
לא רק יגידו תודה. יביאו קפה. עם הל.
נוכחים נפקדים 553765
או אפילו תותים בשמנת
מההתחלה 553757
1. אני חושב שפתרון המדינה האחת יישים בהרבה מזה של שתי המדינות, אבל ימים יגידו. אני גם חושב שיש קשר לאו דווקא חד סטרי בין ההקפה שלנו בחומות והמיליטריזציה של החברה הישראלית לבין האנשים שרוצים להרוג אותנו. בוודאי שיש קשר בין הדברים הללו לבין הלך המחשבה של "וילה בג'ונגל" - אנחנו מבודדים את עצמנו מסביבתנו במקום לנסות לקיים יחסים של שכנות והשתלבות.

2. כנראה שקראתי את ההערה הזו שלך בקונטקסט לא נכון. אין לי שום בעיה עם יכולת להגנה עצמית. נשמע לי חשוב ביותר. רק כדאי לוודא שהאיומים שאנחנו מתמודדים איתם הם אמיתיים ושבאמת הדרך הצבאית היא הדרך הנכונה להתמודד איתם.

3. נעזוב רגע את היכולת לממש את רעיון הקנטונים (זה שייך לסעיף 1) ונתמקד רגע בעניין של הדיכוי של קבוצות משנה ושל "השמאל". אני לא מתיימר לייצג את השמאל אלא רק אותי. אני באמת מעדיף הומניזם וליברליזם, אבל אני לא מבין מה הקשר של זה לכיבוש. בניגוד לכיבוש האמריקאי של עיראק, שלפחות התיימר בתחילתו להציג עצמו כמשחרר את העם העיראקי וכמביא בשורת הדמוקרטיה הליברלית, הרי הכיבוש הישראלי לפחות פטר עצמו ממצגת פנים זו. אני לא רואה את גולני נכנסים לשכם כדי להציל את ההומו הפלסטיני מהדיכוי של החברה המסורתית שבתוכה הוא חי. הכיבוש הישראלי תמיד היה מאוד ברור בכך שעסקו היה שוד אדמות ומשאבי טבע אחרים ונישול האוכלוסיה המקומית מגישה לאותם משאבים. כל עוד החברה הזו הפנתה אלימות כלפי פנים זה לא הזיז לאף אחד. כך שמדינה אחת יכולה רק לשפר את מצב העניינים בתחום זה. אבל לא שיש לי אשליות - הרי גם היום בחברה החרדית נשים סובלות מהדרה והומואים מהטרדות. החברה החרדית והדתית בארץ רחוקה מלהיות ליברלית, למרות מסגרת חוקית של מדינה דמוקרטית. אני אמנם איש שמאל, אבל אני מספיק בוגר כדי להבין שיש גבול למידה בה אני יכול לכפות ערכים ליברליים על חברות מסורתיות. אני יכול לעסוק בתחומים של המרחב הציבורי, של שוק העבודה וכיוצא באלו. אני יכול לפעול כדי שיהיו אזורים בהם אנשים מקבוצות מודרות בתוך החברות הללו יוכלו למצוא מפלט (ואכן יש הומואים חרדים שיוצאים בשאלה ועוברים למקומות מגורים חילוניים). כך שגם במדינה דו-לאומית, סביר להניח שהחברה הפלסטינית בחברון (שהיא באמת מסורתית ושבטית מאוד) תשאר חברה לא ליברלית. אבל דווקא מסגרת דו לאומית תאפשר לאלמנטים הליברליים בחברה הזו לבוא לידי ביטוי. כמו שהמסגרת המסורתית הלאומית היהודית תוכל, לדעתי, לעבור ביקורת וסינתזה בצורה טובה יותר תחת מדינה דו-לאומית מאשר תחת מסגרת חד-לאומית מתגוננת, מסתגרת, לאומנית ומיליטריסטית, כך גם המסגרת המסורתית הפלסטינית.
מההתחלה 553758
אני מסכים שהכיבוש אינו מעודד הומניזם וליברליזם. התמיהה שלי התייחסה לרעיון של קנטונים שיש להם אוטונומיה חלקית. נראה לי שתוצאה סבירה של קנטוניזציה כזאת תהיה שימור של יחסי הכוחות השבטיים באזור ושל מסורות מקומיות. זאת, בשעה ששילטון מרכזי חזק דוחף לכיוון של הפחתת הכוח של מסורות מקומיות.
מההתחלה 553782
אני חייב להודות שהתגובה שלך מוזרה בעיני בצורה זו או אחרת. הרי אך לפני מספר תגובות חד-ספרתי חששת מביטול המסגרות המסורתיות ודגלת בקיומן תוך התייחסות ביקורתית אליהן, ואילו עכשיו אתה בעד שלטון מרכזי חזק שיפעל להפחתת הכח של המסורות המסורתיות. אני לא מצליח להסדיר את שתי נקודות המבט הללו בעת ובעונה אחת.
מההתחלה 553787
הבעתי התנגדות לרעיון של ''הגדרות עצמיות אמורפיות וחופשיות''. זה לא אומר שאני מעוניין לתמוך בקיומה של שבטיות חשוכה.

וכמובן, יש הבדל בין עצם ההתקיימות של מסורת לבין סמכות של מסגרות מסורתיות על הפרט.
מההתחלה 553798
הבנתי. תודה.
מההתחלה 553759
אני מצטער מראש על שטחיות התגובה, אבל מה ימנע מישראל מלהפוך לסוג של לבנון (למשל בהשפעת גורמים זרים בעלי אינטרסים)?

היופי בפתרון שתי המדינות, שהסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו הוא מחושב. אולי לא נזכה כך בכל הקופה, אבל גם סכום ההימור הוא חסום. מדינה דו-לאומית היא רולטה. אני מבין מדוע פלסטינאים במחנות פליטים ירצו לקחת את הסיכון הזה (אולי), אבל לא נראה לך שבשלב הזה ליהודים במדינת ישראל יש פשוט יותר מידי להפסיד?
מההתחלה 553763
סכום ההימור הוא חסום? מה החסם ?
מההתחלה 553783
ליהודים יש המון מה להפסיד. גם בפתרון שתי המדינות וגם בפתרון המדינה האחת. ככה זה - תמיד לבעל זכויות היתר יש יותר מה להפסיד. גם הלבנים בדרום ארצות הברית הפסידו בשנות ה-‏60 כשהם היו צריכים להתחלק בכח הפוליטי עם השחורים. גם הגברים הפסידו כשהם היו צריכים להעניק זכות בחירה לנשים. השאיפה היא שההפסד הזה יצא בשכר המפסידים בדמות חברה צודקת יותר והגונה יותר.
מההתחלה 553789
תלוי איך מסתכלים על זה. ותלוי גם מי מסתכל. אני לא רואה בהעברת מרבית שטחי יש"ע לפלסטינאים "הפסד", מאידך ברור שמי שגר בשטח הזה כרגע, ואולי יאלץ להתפנות מביתו, דעתו תהיה שונה משלי. ובכל זאת, לא נראה לי שאנחנו צריכים לשאוף לחברה אוטופית, שממקסמת את הצדק וההגינות עבור כלל המין האנושי. אני אסתפק בכך שנניח לפלסטינאים לנפשם. ברור לי שאם נתחלק בהשגיה של מדינת ישראל בששים השנים האחרונות, עם קבוצה נחשלת למדי, מצבה של הקבוצה הנחשלת ישתפר. אבל באמת, אני לא רואה סיבה טובה לעשות זאת. מבחינתי נסיונם של הפלסטינאים לפגוע בהשגיה של מדינת ישראל מתקזז עם כך שמדינה זו אחראית, לפחות חלקית, למצבם הנוכחי.

בשם הצדק ההגינות אפשר גם לפתוח את הגבולות לאפריקה ולקלוט 40 מיליון מהגרים. בקיצור, חיה ותן לחיות הוא העקרון המנחה שהייתי מנסה להצמד אליו לו הדברים היו תלויים בי. לעזור לאומללי העולם זה נחמד, אבל לא על חשבוני.
מההתחלה 553764
"שוד אדמות ומשאבי טבע" ?! משאבי טבע? אתה רציני ?

ומה אתה תעשה כשהערבים המסורתיים והשבטיים לא יסכימו להישאר בתוך הגטאות שאתה מציע להם ויתחילו לתקוף אותך?

ושאלת אגב : האם קיימים יחסי שכנות והשתלבות בין השכנים שלנו? על סמך מה אתה מניח שהיחסים של הערבים עם היהודים יכולים להיות יותר טובים מהיחסים בין הערבים?
מההתחלה 553790
''לכפות ערכים ליברליים'' נשמע לי כמו פרדוקס.
מההתחלה 553797
למה פרדוקס? בשנות ה-‏50 וה-‏60 של המאה הקודמת היו מספר מקרים בהם הממשלה הפדרלית של ארה"ב שלחה צבא חמוש כדי לכפות על בתי ספר ואוניברסיטאות בדרום המדינה קבלת שחורים ללימודים בהם. גם בישראל כשבית המשפט מכריח מעסיק להשתמש בקריטריונים שאינם מפלים נשים בראיונות עבודה הוא כופה ערכים ליברליים.
מההתחלה 553664
2. צבא יהודי לא יכול היה לעמוד מול גרמניה, אבל יכול היה לכבוש מצד ג' ארץ-מקלט ולהקים בה מדינה שתקבל את פליטי הנאציזם. ממש כמו בסיפור על הנמר, שני החברים, ונעלי הספורט.
מההתחלה 553665
זאת ועוד: (א) צבא יהודי היה גורם שהדיפלומטיה הבינלאומית הייתה חייבת לקחת בחשבון בשנים שלפני המלחמה. (ב) צבא יהודי היה יכול - בזמן המלחמה - להקדיש מאמצים לפגוע במנגנוני השמדת היהודים של הנאצים, בזמן ששאר הנלחמות מול גרמניה מתרכזות ביעדים אחרים (כפי שהן אכן עשו בכל מקרה). (ג) כאמור - גרעין.
מההתחלה 553713
כלומר לדעתך לצבא יהודי היה נשק גרעיני בזמן המלחמה נגד גרמניה הנאצית? כלומר לפני שארה"ב פתחה נשק גרעיני? זו טענה מוזרה.
מההתחלה 553725
התפקיד של הצבא היום הוא לא להשתתף בעימותים מלפני 70 שנה. המשחק שאנחנו משחקים הוא "מה יקרה אם היום יעלה איזה רייך אנטישמי". מלחמת העולם השנייה היא סטדי-קייס לצורך המשחק.
מההתחלה 553728
המשחק הזה משעמם. נשמע לי מאוד לא סביר שיעלה רייך אנטישמי במודל הנאצי, בטח בעל פוטנציאל השפעה כה מרחיק לכת על היהודים. אתה גם לא יכול סתם כך להשתמש באיזה אלמנטים שבא לך מתוך הסטדי-קייס.
העולם השתנה ב-‏70 השנים שחלפו מאז מלחמת העולם השניה. קשה להתייחס ברצינות לאיום של גרמניה הנאצית כיום על מדינת ישראל. אם כבר, האיום שלה נמצא בתודעה התמידית של פחד ואימה קיומית שהשואה הצליחה לנטוע בנו ואנחנו לא מצליחים להשתחחר ממנו. סוג של פחד קבוע שגורם לנו להתחמש מכף רגל ועד ראש, לפתח נשק גרעיני ולהשוות את כולם להיטלר - החל ממנהיגי מיליציות חמושות וכלה בנשיאים של מדינות עולם שלישי.
מההתחלה 553731
הוא לא משעמם. גם בשנות ה-‏30 זה היה לא סביר. ואנשים שלא משתעממים מכך, יכולים לדבר על איזה אלמנטים סביר לשאול מהסטדי-קייס ואיזה לא (הצהרה הכללית "אי אפשר להשתמש בכל האלמנטים בו" היא טריוויאלית). האיום המדובר הוא לא על מדינת ישראל, אלא על יהודים בכל מיני מקומות בעולם (ישראל היא הפיתרון המוצע לאיום), ועל מדינת ישראל עצמה יש איומים רבים (כולל איומים פנימיים, כולל וריאציה על זה שהעלית).

הטענה המקורית, להזכירך, הייתה שהאנטישמיות והשואה הן אחת ההצדקות לקיומה של מדינת לאום ליהודים.
מההתחלה 553734
אם כך אנשים שלא משתעממים מנסיון לדמיין איך צה"ל יכול לחזור בזמן עם נשק גרעיני ולהלחם במלחמת העולם השניה מוזמנים להמשיך בדיון בנקודה הזו.

אני מבין את הטענה שבה מדינת ישראל מוקמת בתור מענה לשואה ולאנטישמיות, אבל אני חושב שכמה דברים קרו בעולם ב-‏70 השנים האחרונות. לכן אני לא מקבל את האנלוגיה שלך בין היום לבין שנות ה-‏30. לצורך העניין, בשנות ה-‏30 פוגרומים היו נחלת העבר הקרוב בעוד שהפוגרום האנטי-יהודי האחרון התרחש לפני למעלה מ-‏60 שנה. מרבית היהודים מחוץ לישראל חיים תחת משטרים דמוקרטיים ליברליים, והסבירות שיעלה בהם מנהיג אנטישמי בסגנון היטלר היא אפסית. בקיצור - השימוש בשואה *כיום* כדי להצדיק מדוע לא לעבור למדינה דו-לאומית מבוסס על הגיון של פחד. בעוד שאני יכול מאוד להזדהות עם ההגיון הזה, אני חושב שהוא בדרך כלל מוליך לתפיסת עולם בעיתית ומעוותת.
מההתחלה 553737
בסוף שנות ה־30 ובתחילת שנות ה־40 יהודים חיפשו כל מיני דרכים לצאת מאירופה. לפני הפלישה לצרפת (ובמידה פחותה: לפני כניסת ארה"ב למלחמה) היו דרכי מוצא. אך לא היתה כמעט אף ארץ יעד. אילו‏1 היתה מדינה יהודית, יכול להיות שאותם יהודים היו ניצלים מהשואה.

האם זה היה מספיק כדי ללחוץ על גרמניה להמנע מהשמדה? לא נראה לי שגרמניה התחשבה יותר מדי בברית המועצות. לכן אני נוטה לחשוב שאויב קטן יותר ומרוחק יותר יהיה אפילו עם פחות השפעה. אבל זו סתם השערה לא מבוססת. אבל לעומת זאת, האם אתה מעלה על דעתך משהו מקביל לגרוש הצוענים מצרפת כלפי יהודים? מדינת ישראל מתערבת למען יהודים (לא רק ישראלים) בכל רחבי העולם.

1 ובהנחה שבכלל אפשר לדבר על "אילו" בהיסטוריה, וההיסטוריה החלופית הזו לא היתה שונה לחלוטין.
לא שמעתם על הבריגדה? 553721
למי שישן בשיעורי היסטוריה בתיכון תרשו לי להציג הבריגדה היהודית [ויקיפדיה]

השפעה אפסית על מהלך מלחמת העולם השנייה

השפעה מאד חשובה על צה"ל

צבא יהודי בלי מדינה יהודית הוא חסר משמעות
לא שמעתם על הבריגדה? 553726
למי שישן במהלך הדיון האחרון: איך הבריגדה היהודית ברת-השוואה לצה"ל? ואיך המשפט האחרון שלך רלוונטי למשהו שמישהו כתב?
לא שמעתם על הבריגדה? 553735
צבא יהודי כאילו

אנשים דיברו על ההשפעה התיאורטית של צבא יהודי על מלחמת העולם השנייה

אבל היה צבא יהודי במלחמת העולם השנייה ולא הייתה לו השפעה

ונראה לי שאנשים מייחסים בטעות לצבא יהודי את ההשפעה שהייתה יכולה להיות למדינה יהודית
לא שמעתם על הבריגדה? 553740
בריגדה היא עוד לא צבא. היא חלק קטן למדי מצבא שלם.
מההתחלה 553677
אפשר לשמוע את הסיפור על הנמר?
מההתחלה 553689
פה זה אריה ונשות מכירות
מההתחלה 553791
זה מצחיק. במיוחד הסיפור הראשון. גם אני מכיר סיפור, על ארנב, שקשור לחצי השני של הדיון.
ארנב אחד רץ ביער באחד הבקרים ונתקל בפיל שוכב על הדרך ומעשן מריחואנה. הארנב קורא לו- פיל, פיל, עזוב אותך ממריחואנה, בוא איתי לריצת בוקר ותראה איך תרגיש. אבל הפיל התעלם והארנב המשיך בדרך ונתקל שועל שוכב על הדרך רגל על רגל ושותה וודקה. הארנב קורא לו- שועל, שועל, בשביל מה לך הוודקה, בוא איתי לריצה מסביב ליער, תראה איך תרגיש. אבל גם השועל התעלם והארנב המשיך הלאה ופגש את האריה. איך שהאריה ראה אותו, טרף אותו על המקום וחסל. באו כל חיות היער אל האריה ושאלו אותו בתמיהה, למה טרפת את הארנב, הוא היה כל כך נחמד, דאג לבריאות של כולם. אז האריה השיב, גם כן הארנב הזה, כל בוקר היה לוקח אקסטזי ומשגע לי פה את כולם. :)
מההתחלה 554792
מה הסיפור עם הנמר, שני החברים ונעלי הספורט?
מההתחלה 554794
שני חברים הולכים ביער, פתאום רואים נמר. אחד מיד שולף את נעלי הספורט ומתחיל לנעול אותן. אומר לו השני: משוגע, אתה חושב שעם נעלי ספורט תצליח להשיג את הנמר? עונה לו החבר: אני לא צריך להשיג את הנמר, רק להשיג אותך.
חוק ההתאזרחות 553650
1. למעשה, התקופה בה כפו עליהם את התרבות הספרדית התחילה כבר ברקונקוויסטה, כשקסטיליה השתלטה על יתר ספרד. ועל השימוש בשפה הקטלונית אסרו עוד בתחילת המאה ה-‏18 (אני משערת שאחר כך הרשו את השימוש בה, שאם לא כן, היתה משתכחת).
אם אין הבדל גדול בין הקטלונים לקסטיליאנים (שאני לא משוכנעת שהקטלונים יסכימו איתך על כך), הרי ש-‏500 שנים ויותר של כיבוש עושות את שלהן.

2. יש לדעתי, כמה מסקנות לשואה ולאנטישמיות. והמסקנה של הקורבן אינה צריכה להיות זהה למסקנות של המקרבן ושל אלה שעמדו מנגד.
חוק ההתאזרחות 553653
לא אמרתי שאין הבדל גדול בין הקטלונים לקסטיליאנים. כמעט אמרתי ההפך.
חוק ההתאזרחות 553659
בקריאה חוזרת, אכן כך אמרת.
חוק ההתאזרחות 553698
כלומר, בקריאה חוזרת של התגובה הקודמת, אכן אמרת מה שטענת שאמרת.
חוק ההתאזרחות 553705
כלומר, בקריאה חוזרת של התגובה הקודמת לקודמת, אכן אמרת בה מה שטענת בתגובה הקודמת שאמרת בתגובה הקודמת לה.

ובקיצור: צודק.
חוק ההתאזרחות 553723
לא.
אני עדיין עומדת מאחורי תגובה 553650
חוק ההתאזרחות 553613
רעיונות ומדיניות יכולים וצריכים להישפט בפני עצמם בלי קשר למניעים של יוצריהם או לסיבות שהם פופולריים

אם אתה יכול לפסול רעיונות מסוימים מכיוון שהם נובעים מרגשות (לא טהורים) ומבלבול אז אתה מגן על עצמך מהצורך להתמודד איתם במישורים הרעיוני והרציונלי

זה אתה יוצר קשר בין ליברמן לדת ,קשר שלא קיים במציאות אבל כן קיים בתוך עולם הסטריאוטיפים של הבועה ,משכנע אותי שזה מקרה קלאסי של השלכה ושאתה מייחס את הפחד ואבדן הכיוון שלך ליריב פוליטי (והשימוש במילה "שלנו" הוא גם מאד חושפני)

והכי חשוב משתמש בזה כמנגנון הגנה

כמו שאתה רואה טיעונים שמבוססים על הפסיכולוגיה של הבר פלוגתא שלך הם מעצבנים וחוסמים כל אפשרות לדיון

בקטן מעבר לזה

ברית שלום [ויקיפדיה] היו בלתי רלוונטיים עוד כשהם היו חדשים ואני לא רואה איזה רעיונות שלהם אפשר למחזר

מבחינה אידאולוגית "ישראל ביתנו" היא הכי קרובה בין המפלגות הקיימות לתפישות של ז'בוטינסקי גם בתחום החברתי וגם בתחום המדיני
חוק ההתאזרחות 553615
רעיונות ומדיניות צריכים להישפט בפני עצמם. מאבקים ומלחמות, לעומת זאת, צריכים להיעשות ביעילות ולשם השגת מטרות. לא מעניין אותי להיאבק עם דגמים אוטוריטריים של דמוקרטיה, ואני לא מעוניין להתווכח עם הרעיון שזכויות אזרח תלויות בדבר מלבד אזרחות. אני בוחר את מגרש המשחקים הרצוי לי.

לא יצרתי קשר בין ליברמן לדת. אני משתמש במילה ''שלנו'' כי אני בן העם יהודי וחלק מהאומה הישראלית. אכן גם לי יש לי חששות והרגשות של אבדן כיוון, אבל אני גם יודע שעיון ברעיונות לא מתמצה בבדיקתם בויקיפדיה.
חוק ההתאזרחות 553619
אני אחזור על עצמי

כשאתה לוקח את הרגשות שלך ומשליך אותם על אחרים ואז משתמש בקיום לכאורה של הרגשות האלה אצלהם כתירוץ לא להתמודד אינטלקטואלית עם הרעיונות שאותם אחרים מציגים
כשאתה עושה את כל זה אתה יוצא מתחום הדיון הראציונאלי

בקיצור אתה בוחר לא להתמודד עם רעיונות שלא מוצאים חן בעיניך ומעדיף להשאר בגן הילדים

.

זה פרק משטר יעיל בחזון של "ישראל ביתנו" - חוץ מהקטע של מילואים בשירות הציבורי מה בדיוק אוטוריטרי ?

וזה סעיף אזרחות ושיוויון במצע המפלגה - למי שמתעצל לקרוא: כל מי שיקבל עליו את החובות של האזרח (שרות לאומי ונאמנות) יקבל אזרחות (עם כל הזכויות והחובות המשתמעות מכך) ומי שלא יהיה מוכן לקבל את החובות האלו יהיה תושב (עם כל הזכויות וגו') - מה לא בסדר בזה? האם השיטה הנוכחית של אזרחות בירושה יותר טובה?

.

מכיוון שהתגובה כולה הייתה בתשובה לשאלה :"למה אתה לא מוכן להתעמת עם הרעיונות של ליברמן?"
הנחתי (וזו נראית לי הנחה סבירה) שאחת מהביקורות שלך על ליברמן היא שהוא מבסס את ההגדרה העצמית שלנו על הדת

ברישא של תגובה 553373 אתה מדבר על ליברמן והרעיונות שלו ובסיפא אתה כותב על הצורך באלטרנטיבה שמבוססת על הגדרה עצמית לא דתית

זה שאתה לא מודע לקישור שזה עושה בין ליברמן לדת רק מחזק את הקריאה ה"פסיכולוגיסטית" של העמדה שלך כלפי ליברמן ותומכיו כהשלכה ומנגנון הגנה ממטי

.

ואני לא רק קישרתי לברית שלום [ויקיפדיה] אני גם שאלתי אותך איזה מהרעיונות שלהם שווים לדעתך מיחזור
חוק ההתאזרחות 553623
"שר האוצר יהיה מומחה בעל שם בכלכלת מאקרו ואנציקלופדיה מהלכת בכל הקשור למשק הישראלי, שר החוץ יכיר את הכוחות העולמיים, יהא מוכר ומקובל ברחבי תבל ובעל יכולות דיפלומטיות מדופלמות וכישורי מדינאות עילאיים, שר הביטחון יכיר את המערכת הביטחונית על בוריה וידע להסתכל על המציאות הביטחונית דרך משקפיים מנתחות וביקורתיות, או שמא עלינו לומר שלפחות ידע להסתכל עליה מבעד למשקפת, והשר "ללא תיק" – פשוט לא יהיה."

מתקבל הרושם שהתנהגותו הלא מקצועית של ליברמן כשר חוץ איננה טעות או סימן לחולשה. הוא כנראה מנסה לחזק את דוקטרינת המשטר היעיל באמצעות הדוגמה האישית (על ידי הוכחה בשלילה).
חוק ההתאזרחות 553631
בחזון של ליברמן מדובר על משטר נשיאותי שבו השרים הם מינויים אישיים ומקצועיים של רוה"מ/נשיא ולא פוליטיקאים כמו ליברמן עצמו

ברמה הפוליטית לעומת זאת ...

אתה מודע לזה שתעלולי ליברמן ,מהשפלת השגריר הטורקי ועד ההשתלחות האחרונה שלו בשרי החוץ של צרפת וספרד ,הפכו אותו ליקיר הציבור הישראלי?

"הגבר היחיד בממשלה" וכן הלאה

ואם אתה מאמין בחוכמת ההמונים אולי הם יודעים משהו שאתה וה"מקצוענים" במשרד החוץ לא יודעים
חוק ההתאזרחות 553638
הטענה היא שההמונים מאמינים בחוכמת ליברמן. בינתיים ללא סיבה טובה.
חוק ההתאזרחות 553645
בינתיים לא טורקיה ולא ספרד הכריזו עלינו מלחמה
חוק ההתאזרחות 553704
זה באמת הישג כביר של משרד החוץ. אפילו ההישגים המדהימים של נבחרת הכדורגל מתגמדים לידו.
חוק ההתאזרחות 553625
אני לא מכיר מספיק את הרעיונות שלהם כדי שאתחיל לפרטם. ולהכיר אותם זאת אחת המשימות שלקחתי על עצמי לתקופה הקרובה (בתקווה שאצליח להתגבר על הבטלנות הטבעית שלי). בעיקרון, הם מדברים על תכלית, ייעוד ושליחות לעם היהודי. פיתוחים שונים של מושג ה"אור לגויים", ושל תרבות הרוח ‏1, כל אחד בדרכו.

1 אחת ההתנגדויות של הוגי ברית שלום לריבונות יהודית הייתה הפחד שלהם שבריבונות כזאת העם היהודי יאבד את מאפייניו התרבותיים הייחודיים.
חוק ההתאזרחות 553627
נשמע גזעני להחריד

מצד שני מה כבר אפשר לצפות מיקה'ס?
חוק ההתאזרחות 553630
אני לא יודע אם ''גזעני'' כמו ''מהותני''. הם לא מדברים על מוצא אתני אלא על תרבות, ולא על זכויות-יתר אלא על חובה מוסרית שמוטלת על הכלל. זה באמת נשמע היום מוזר כשהתרגלנו לשיח הליברלי.

מצד שני, אני מוצא את השיח הליברלי מאוד משעמם. ולמרות מעלותיו, הוא חוסם חשיבה פוליטית שעוסקת בתכליות האדם ובמצב האדם בעת הזאת.
חוק ההתאזרחות 553632
בהתחשב בתקופה ובזהות האתנית של "ברית שלום" אנחנו בקלות נגלוש פה לגודווין

אתה לא יכול למצוא משהו אחר שלהם שמוצא חו בעיניך?

באופן כללי

זה נהדר שהשיח הליברלי חוסם חשיבה פוליטית על תכלית האדם והוא לא עושה את זה סתם

אני ממש מפחד מאנשים שחושבים שהם יודעים את התכלית של אנשים אחרים

.

ובמקרה הפרטי שלנו

לצורך העניין לא חשוב מיהו יהודי

עצם העובדה שאתה מבדיל קבוצה אחת מכל הגויים ומטיל עליה חובות מיוחדות (ובלי זכויות-יתר כפיצוי) היא בעייתית

תחשוב מה הייתה התגובה שלך אם הייתי מציע את זה לגבי הערבים (או הג'ינג'ים או הערבים הג'ינג'ים)
חוק ההתאזרחות 553639
אנחנו לא עוסקים ב''אנשים שחושבים שהם יודעים את התכלית של אנשים אחרים''. ההצעה היא לראות בחברה משהו יותר מאשר אוסף מקרי של אינדיבידואלים. גם הציונות, והלאומיות בכלל, לא רואה בלאום אוסף מקרי של אינדיבידואלים. ההוגים המדוברים רוצים הצדקה ללאומיות לא במונחי סיבות אלא במונחי תכליות. לא מדובר על כפייה של דרכי חיים על אנשים פרטיים.

הרעיון שלאומה יש תפקיד (או שהיא יכולה לקחת על עצמה תפקיד) במשפחת העמים הוא דרך לחבר את האומה לשאר העולם, לא דרך להפריד אותה ממנו.

ואני לא חושב שצריך ללכת עד הג'ינג'ים. גם באומה האמריקאית, למשל, נפוץ הרעיון של ארה''ב כמגדלור של הדמוקרטיה והחופש לשאר אומות העולם. זה לא עניין כזה מופרך, וזה לא הופך את ארה''ב למדינה טוטליטרית.

וזכויות-יתר לא נותנים על מילוי חובה מוסרית. לא הכל זה מסחר.
חוק ההתאזרחות 553644
אבל מה הייתה התגובה שלך אם הייתי לוקח את החובות שברית שלום רצו להטיל על היהודים ובמקום הייתי מציע להטיל אותן על הערבים (ורק על הערבים)?
חוק ההתאזרחות 553647
הייתי מציע לך לנסות.

אני חושב שההוגים הללו - וזה לא קשור דווקא לכך שהם היו אנשי ברית שלום - לא סתם מצאו רעיונות מהאוויר. הרעיונות של תיקון עולם ושל התקדמות האנושות באמצעות פעולותיהם של בני אדם מצויים עמוק בתרבות היהודית. רעיונות אלו לא אופייניים לתרבות הנוצרית, המוסלמית והמזרחית. קראתי מחברים שטוענים שרעיון התקדמות הנאורות במאה ה-‏17 מושפע עמוקות מרעיונות קבליים, אבל בין אם התיזה הזאת נכונה או שקרית, מספיק לראות את שפע המהפכנים, הסוציאליסטים, האנרכיסטים, המרקסיסטים וההוגים החברתיים היהודים שניסו לגאול את העולם. יש לכך סיבות סוציולוגיות, ויש כנראה רקע תרבותי משותף שדחף אותם לכיוון זה. ההצעה של ההוגים היהודים היא להדגיש את האפיונים התרבותיים שכבר קיימים. לא להמציא מחדש את העם היהודי.
חוק ההתאזרחות 553930
הרעיון שקידום האנושות הוא חובתו של מיעוט תרבותי קטן הוא לא גיזעני ?

(שלא לדבר על זה שהמהפכנות המולדת של היהודים היא לא כל כך ברורה מאליה)

אבל מה שיותר חשוב איך אתה מתרגם את הרעיון (הגזעני) הזה לימינו?
חוק ההתאזרחות 553942
אני חושב שמושג ה"חובה" כאן זקוק ליותר לימוד. אצל מנדלסון, למשל, ליהודים יש תפקיד מובחן בהיסטוריה. זה עניין מטאפיסי. אצל שלום (גרשום, לא סילבן), הוא חושש מאבדן הייחוד היהודי, ומכאן אני מסיק שזה עניין תרבותי ולא מטאפיסי. יותר בסגנון משימה בלתי אפשרית: "משימתך, אם תבחר לקבל אותה".
בכל מקרה, זה לא נראה לי רעיון גזעני.

בנוגע לשאלה השנייה, אני (עוד) לא יודע.
חוק ההתאזרחות 554262
אם זה גזעני או לא, זו שאלה של הגדרה ולכן לא כל כך מעניין. זו וריאציה מאוד חריגה על הגזענות הטיפוסית, שמוסכם שהיא רעה, ולכן השאלה היןתר מעניינת היא האם זה רע.
מטה 554275
הטיעון "אם זה X או לא זו שאלה של הגדרה" הוא טיעון כל כך כללי שהוא יכול להיות נכון (או לא נכון) לגבי כל דבר ולכן לא טיעון מעניין

ו"עם סגולה" זה לא בדיוק ווריאציה חריגה של הגזענות הטיפוסית

מה שכן שונה זה השימוש בזה כהצדקה לצליבה ניצחית שלנו - הרעיון שהצרכים של האנושות חשובים יותר מהצרכים והרצונות שלנו (כעם או כיחידים)
מטה 554292
לא לא, תמיד אם אתה מזהה שויכוח מסוים הוא בר-רדוקציה לויכוח על הגדרה של מילה, אז הוא הופך להיות לא מעניין, אלא אם אתה מילונאי. מבחן לזה הוא אם אתה יכול להמציא מונח או שניים חדשים שיבטלו את הויכוח.

לדוגמה, נקרא "נזעמות" למחשבה שעם אחר הוא נחות או רע או מזיק, ולגזירה מכך של מסקנות מעשיות - דיכוי או רצח. הנאציזם והעבדות בארה"ב הם דוגמאות מובהקות לנזעמות, ומבהירים למה כולם היום יודעים שנזעמות זה רע. נקרא "גבענות" לטענה שלעם שלך יש יעוד מיוחד. כל עוד לא גוזרים מכך נזעמות, זה מאוד שונה, ולכן יש לפחות על-פניו טעם במונח שונה.

למה עכשיו מתבטל טעם הויכוח? כי מה שבעצם רצית להסיק מהחלת הגזענות על הטענה היהודית זה שגם האחרונה היא רעה. יכול להיות שהיא רעה, אבל אם כך בוודאי לא תתקשה לנמק זאת מתוך מה שרע בנזעמות, וחל גם על הטענה היהודית. רק מעצם זה שיש לזה אותה כותרת לא נובע הרוע.
מטה 554319
יופי של הגדרות

ויכול להיות שאפשר להמציא גרסאות של גבענות בלי נזעמות

אבל

בעולם האמיתי גבענות ונזעמות הן שני צדדים של אותו מטבע

עמים לא מתקיימים בוואקום ולכן ה"יעוד מיוחד" ישפיע על המעמד של העם במשפחת העמים ועל היחס שלו אליהם

למשל

הצד הגבעני של העבדות הייתה הטענה שלאדם הלבן יש את הייעוד(האלוהי) להפיץ את התרבות(הנוצרית) בעולם

הצד הנזעמי של העבדות הייתה הטענה שלשחורים אין את היכולת לדאוג לעצמם וזו חובתם וזכותם של הלבנים לשלוט בהם

לכן כשמישהו משמיע טענה גבענית עליו חובת ההסבר מדוע אין לזה השלכות נזעמיות

ובמקרה הפרטי של החבר'ה מברית שלום איך היעוד המוסרי/מהפכני/ואטעבער של היהודים לא הופך אותנו לנחותים ,לאנשים שקיימים רק כדי לספק את הצרכים של אחרים

.
מטה 554324
"ובמקרה הפרטי של החבר'ה מברית שלום איך היעוד המוסרי/מהפכני/ואטעבער של היהודים לא הופך אותנו לנחותים ,לאנשים שקיימים רק כדי לספק את הצרכים של אחרים"

אה, זה העניין? חשבתי שאתה בכלל חושב שהם מעמידים אותנו בצד "העליון", המדכא, של גזענות, ובעצם אתה אומר שהם מעמידים את עצמם בצד המדוכא. זה נראה לי גובל בהתחכמות ריקה. הם מטילים עלינו חובה, אבל היא נובעת מתכונותינו העיליות, ואני מניח שזו סיבה לשמוח ולהתגאות, וגם סיבה לגויים להעריך אותנו ולהודות לנו.

באנלוגיה למשהו יותר שטחי אבל יותר קונקרטי ומובן, דמיין תנועה בעולם המערבי שאומרת שיעודו של האדם המערבי הוא לסייע לעולם הנחשל כלכלית, טכנולוגית ורפואית - כמו "משא האדם הלבן" הקולוניאליסטי אבל בלי לחתור לשליטה, רק לסיוע, וזה אמור להסתיים ברגע שמצב העולם יתאזן. האם היית אומר שתנועה כזו מעמידה את עצמה בצד המדוכא של הבחנה גזענית?
מטה 554328
לא צריך לדמיין

חלק מתומכי האימפריאליזם (כולל קיפלינג) ראו בדיוק כך את תפקיד האדם הלבן בעולם
אבל הם לא היו גזענים כי הם לא ראו את החובה הזאת כחלק מהותי מ"הזהות המערבית" אלא כתוצאה של מצב היסטורי מסוים

ברית שלום לעומת זאת ראו את ה"אור לגויים" ,בפרשנות שלהם כמובן, כחלק מהותי מהזהות היהודית

ולטעמי זו באמת הייתה התחכמות ריקה מטעם מאגנס ושות'

על מה בדיוק אנחנו צריכים לשמוח ולהתגאות(באופן לא זעמני)? פרט , הסבר ונמק
מטה 554340
גם אצל היהודים היה מצב היסטורי מסויים: דברי אלוהים לאברהם. ועכשיו יותר ברצינות: ההבדל בין שתי ה"גזענויות" היה בכוח שהיה לנושאיהן. הכוח-נכון, מצב היסטורי מסויים. גם הגזענות שלנו באה לידי ביטוי כשקיבלנו כוח.
מטה 554348
לשמוח ולהתגאות - אני מתכוון בשם ברית שלום, כן? על כך שבידינו לעשות טוב בעולם, ואנחנו עושים זאת.
מטה 554351
האם העבד צריך לשמוח ולהתגאות שהוא עושה טוב לאדוניו?

כפי שכבר אמרתי זו בעיה כשאתה רואה עם שלם כקיים כדי לשרת את הצרכים של האנושות
מטה 554375
זה לא שלפי ברית שלום שאר האנושות הם אדונים, ואנחנו כאן כדי לשרת את גחמות שלהם. אנחנו כאן כדי להוביל את האנושות.
מטה 554382
מילים מילים מילים

להוביל אותם איך? ובאיזה מחיר לנו?
מטה 554420
את זה תשאל את ''ברית שלום''. אבל יש הרבה תשובות סבירות, שאף אחת מהן לא גוררת שאנחנו משרתים והם אדונים.
מטה 554424
סתם להגיד שיש הרבה תשובות סבירות ולנפנף ידיים זו התחמקות (לא אלגנטית במיוחד)

אם אתה חושב שיש דרך לא נזעמית להבין את הרעיון של חובת השליחות היהודית בעולם אז תסביר אותה
מטה 554493
משהו כמו שהיהדות מחייבת אותנו להראות את המצפן המוסרי לעולם, ושהניצוץ היהודי שלנו מאפשר רק לנו למלא את התפקיד הזה.
מטה 554505
איך אנחנו אמורים להראות את המצפן המוסרי ? על ידי איזה מעשים ?

בלי הפירוט זו אמירה כל כך כללית שאין לה משמעות

ופירוש סביר של האמירה הזאת יהיה שיש פה האשמה שלגויים אין מצפון (לפחות לא באותה רמה כמו שלנו) - וזו בהחלט אמירה נזעמית
מטה 554519
על ידי דוגמא אישית ועל ידי בנית חברת מופת.
מטה 554531
אלה סיסמאות ריקות

גם <גודווין> טענו שהם בונים חברת מופת

בשביל לשפוט אם החזון הוא נזעמי אתה צריך לרדת לפרטים של החברה הזאת ובייחוד ליחסים שלה עם חברות אחרות פחות מופתיות
מטה 554533
זה הנימוק שלך? שהיטלר היה צימחוני, אז צימחונות זאת סיסמא ריקה?
מה הוא קופץ? 554534
ככה אתה הבנתי את מה אני אומרת?

באמת?

או שרק ראית גודווין ומייד קפצת?

הטיעון שלי הוא פשוט

הביטוי "חברת מופת" כשלעצמו ריק מתוכן מכיוון שכולם מתארים את עצמם ככה , במיוחד המישטרים הכי מרושעים
מה הוא קופץ? 554536
נו אבל זה לא קשור. אתה שאלת איך אפשר למלא את ה''חובה המוסרית'' של ברית שלום באופן פרקטי בלי לההפך ל''משרת'' או''אדון'' של אומות אחרות (אם אני קצת מעוות את עמדתך, סליחה מראש). ובכן השיטה היא להקים חברה לעצמך, לא לנסות לכפות אותה על האחרים. ירצו, יאכלו, לא ירצו, לא יאכלו. העיקר שהאלטרנטיבה תהיה קיימת. אין פה קשר הכרחי למשטרים מרושעים.

עצם זה שמשטר מרושע גם משתמש בנימוקים כאלו לא פוסל את הנימוקים.
מה הוא קופץ? 554546
הבטחה להתנתקות חד צדדית מהעולם היא לא תשובה

אתה שוכח שכל הרעיון של חובה מוסרית ואור לגויים מבוסס על הרעיון שהחברה שלנו לא קיימת לעצמה במנותק מהעולם
שהדברים שאנחנו עושים צריכים להיות מכוונים כדי להשפיע על מצבו המוסרי של העולם

וכדי להראות שלא מדובר ביחסי אדון/משרת זה לא מספיק לטעון שיכולים להיות מצבים שבהם לא תהיה סתירה בין האינטרסים של היהודים לבין החובה המוסרית שלהם לאומות העולם
לפני שאתה הופך את החובה הזאת לסלע קיומנו אתה צריך להראות שאף פעם לא תהיה סתירה כזאת ושהאופן שבו אתה מגדיר את "החובה המוסרית" מבטיח שלא יהיה מצב שבו היהודים ורק היהודים ידרשו להקריב קורבנות למען העולם

זה אומר לרדת לפרטים הספציפיים של מה היא החובה המוסרית הזאת ולא סתם הצהרות כלליות על "חברת מופת"

.

ואתה ממש "תקוע" על המשטרים המרושעים , אתה החלטת שאני השתמשתי בטיעון הצמחונות והפסקת לקרוא
אני חוזר : הביטוי "חברת מופת" הוא חסר משמעות אם אתה לא מסביר ברחל בתך הקטנה למה אתה מתכוון ב"מופת"
מה אני קופץ? 554548
סליחה אבל כמעט בכל תורת מוסר יש סתירה בין האינטרסים שלך לחובה המוסרית. זה בולט במיוחד אצל קאנט אבל זה נכון גם לתועלתנות, יהדות, בודהיזם ומה לא. תמיד אפשר למצוא מצבים שבהם אתה ''עבד'' של אחרים. באופן בסיסי אין קשר בין החובה שלך לפעולות האחרים.
מה אני קופץ? 554552
איך בדיוק אתה רןאה את זה אצל קאנט?
מה אני קופץ? 554556
על פי קאנט כשאת עושה פעולה את צריכה לשאול האם אני רוצה שכולם יתנהגו כמוני. לכן אם את רואה אדם בצרה את צריכה לעזור לו. השאלה האם הוא עזר לך כשאת היית בצרה לא רלוונטית. כלומר אם כולם יתנהגו בצורה לא מוסרית את תהיי סוג של ''שפחה''. זה לא משהו שמייחד את התורה שלו, פשוט אצלו זה הרבה יותר בולט.
  מה אני קופץ? • די לה
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • אנטילופה
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • אנטילופה
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • שוטה הכפר הגלובלי
  מה אני קופץ? • תשע נשמות
  מה אני קופץ? • מוס גולמי
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • אינקוגניטו
  פעם שלישית גלידה? • קונשטוק
  פעם שלישית גלידה? • אינקוגניטו
  מה אני קופץ? • שם (חובה)
  מה אני קופץ? • קונשטוק
  מה אני קופץ? • איילה מאחרת
  מה הוא קופץ? • ראובן
  מטה • מי אני מה אני
  מטה • צפריר כהן
  מטה • מי אני מה אני
  מטה • קונשטוק
  מטה • האלמוני האיילי המהולל
  מטה • שוטה הכפר הגלובלי
  מטה • האלמוני האיילי המהולל
  מטה • קונשטוק
  מטה • האלמוני האיילי המהולל
  מטה • תשע נשמות
  מטה • האלמוני האיילי המהולל
  מטה • תשע נשמות
  מטה • קונשטוק
  חוק ההתאזרחות • ניר
  חוק ההתאזרחות • קונשטוק
  חוק ההתאזרחות • מושמוש
  חוק ההתאזרחות • קונשטוק
  חוק ההתאזרחות • ניר
  חוק ההתאזרחות • קונשטוק

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים