 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שהסיפור הזה וכל עניין הסלקציה במועדונים, או אם נראה לילד בשמו: "סינון ערסים בגלל שהם דוקרים ומפוצצים אנשים במכות סתם כי בא להם", הוא מקרה פרטי של הסוגייה האתית והפוליטית הגדולה יותר הידועה בשם: profiling. כלומר השיטה לפיה גורמים שונים האמונים על בטחון או חקירה משתמשים במאפיינים חיצוניים בעיקר (אם כי לא רק) כדי לבצע את עבודתם. זה נושא שהקדשתי לו לא מעט מחשבה מסיבות שונות, אבל מן הסתם בעיקר בגלל שאני נמצא בנקודת ההשקה הייחודית יחסית של מי שחווה את הנושא הזה משלושת הצדדים שלו: בתור חייל ששירת בשטחים הייתי צריך לעשות בעצמי סוג של profiling - האם פלוני זה או אחר נראה בעל חזות חשודה? מהצד השני בתור צעיר ישראלי "ממוצע" בעל חזות אשכנזית יחסית (עבור עיניים ישראליות) אני תמיד מקבל "דירוג" טוב בבידוק הבטחוני בנתב"ג ואף פעם לא התייחסו אלי באופן חשדני או עויין. ומן הצד השלישי כישראלי בעל חזות מזרח תיכונית (עבור עיניים אירופאיות) אני תמיד חושש מהבידוק הבטחוני בהית'רו ולא פעם הוציאו אותי מהתור לבדיקה (אפילו כשאני טורח להתגלח!). באופן אישי הנושא לא מפריע לי כ"כ ואני מעדיף לשלם את המחיר של אי הנוחות שנגרמת לי לעיתים בהית'רו תמורת תחושת הביטחון שהמטוס שאני נמצא עליו לא יתפוצץ או ייחטף ע"י מחבלים. מהצד השני אני יכול לתאר לעצמי את ההרגשה הדיי מחורבנת מן הסתם של מי שרק ותמיד נמצאים בצד הנחשד, וההשפעה שעלולה להיות לכך על אותם אנשים. אבל מעל הכל יש כאן סוגייה אתית ופוליטית סבוכה ורגישה: שאלות של זכויות הפרט ומדרון חלקלק כנגד היכולת של גורמי אכיפה להבטיח את בטחוננו האישי. סיפורו של רגב שוובר הוא דוגמא מצויינת שממחישה הסכנות הטמונות ב-profiling: כל חטאו של מר שוובר היה שהוא היה בעל הפרופיל הלא נכון במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, ומאותו רגע הוא היה בחזקת אשם עד אשר הוכחה חפותו. דבר זה יכול לקרות להרבה מאיתנו, ואם כך הדבר מה זה אומר לנו על הסוג של הדמוקרטיה שאנחנו חיים בה, על הזכויות שלנו והביטחון האישי שלנו? אבל הביטחון האישי שלנו גם מושפע מהיכולת של גורמי האכיפה לבצע את עבודתם. הפרק Employee_of_the_Month_(The_Sopranos_episode) [Wikipedia] בסדרת "הסופרנוס" שאמנם לא קשור באופן ישיר לprofiling אבל ממחיש באופן החד והמזעזע שעושה זאת סדרת הסופרנוס את המשמעות הפוטנציאלית של החוקים שנועדו להגן על זכויות הפרט, על היכולת של המשטרה לתפוס ולהרשיע פושעים, ועקב כך להעלות את בטחוננו האישי. אין לי תשובה נחרצת לסוגייה הזו והייתי שמח לשמוע את דעתם או חוויותיהם האישיות של קוראים אחרים בנושא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מהותי בין התחושה הלא נעימה של Profiling בשדה התעופה לבין סלקציה. בשדה התעופה לוקחים אותך הצידה על מנת לברר ישירות מולך מי אתה באמת. אם החשד גדול, יבררו לעומק ולאורך זמן. אם החשד קטן, יבררו קצת ויעזבו אותך לנפשך. קיימת חובת בירור ואישור/הזמת החשדות והיא מוטלת על הבודק הבטחוני. לאחר מספר הצקות, אתה חוזר אל התור ונהנה מטיסתך כרגיל (כאילו אתה בנאדם רגיל). לא נעים, אבל לא נורא. גם זה משהו. כאן אפשר לדבר על "המחיר שאני מוכן לשלם". במקרים של סלקציה פוסלים אותך על פי חזותך וגם ממש לא מנסים לברר מולך כלל (ולא מרגישים מחויבים לברר מולך) אם זה בטוח להכניס אותך או לא. אתה לא סתם חשוד. אתה מואשם. פשוט לא יתנו לך להכנס. הסיטואציה דומה יותר ל - Profiling בו חברת התעופה פשוט תסרב לספק לך שירות בגלל חזותך. נעלבת? זבש"ך. פנה לחברת תעופה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערבי מרצה באוניברסיטה נסע לאנגליה להופיע בכנס מסוים בתחום מקצועו. כשלקחו אותו לבדיקה ושאלו בין השאר למה הוא נוסע, הוא הראה לחוקרים את ההזמנה לכנס ואת דפי ההרצאה שעמד לשאת שם. עדיין החוקר דרש ממנו שיספר לו את ההרצאה, והודיע לו שלא נראה לו שמישהו היה מזמין הרצאה כזאת. כל זה היה כמובן לאחר שערכו לו בדיקה גופנית מלאה. ממה שהבנתי, ללא התערבותה של דוקטורנטית שלו, יהודיה, שנסעה איתו - לא היה ברור כלל שייתנו לא לעלות על המטוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו בדבריך, אבל אני חושב שאתה קצת מגזים בתיאור "הנזק" ומצייר את המטרה מסביב לחץ. בוא נזכור שאחרי הכל מדובר בכניסה למועדון. האנלוגיה שלך שגויה דרך אגב משתי סיבות: א) הלקוח של חברת התעופה הוא כאמור כבר לקוח - הוא שילם על הטיסה. עלול להיגרם לו נזק כלכלי לא זניח עקב ביטול הטיסה ו-ב) זו לא חברת התעופה שאחראית על הביטחון אלא שדה התעופה. בכל אופן ניתן לדון במידת ה"נזק" או העלבון שעלולים להיגרם לאנשים שונים בסיטואציות שונות, ולנסות לערוך אבחנות על בסיס זה, אבל בעיני זה לא העיקר. לב העניין לדעתי הוא השאלה - האם קיימת או לא קיימת אלטרנטיבה? האם ניתן להגיע לאותם אחוזי הצלחה במניעת פיגועי טרור במטוסים, תפיסת רוצחים ע"י המשטרה, או מניעת מקרי אלימות ורצח במועדונים עם שימוש וללא שימוש ב - Profiling? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מניעת אלימות היא מטרה משנית בסלקציה במועדונים. המטרה העיקרית היא טיפוח תדמית אקסלוקסיבית ושמירה על הטרוגניות הקהל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים הבעיה בבידוק היא בשל חברת התעופה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלא. הבדיקה הפולשנית אירעה ככל הנראה בשל טעות בזיהוי. "ל"הארץ" נודע כי אנשי הביטחון סברו כי מולם ניצבת פעילת זכויות אדם אמריקאית הנקראת אף היא הת'ר ברדשאו. מדובר בפעילה ידועה למען גולים מאיראן ומפקיסטאן בארה"ב." מסתבר שפעילות למען זכויות אדם (בכלל. לא, ערבים ולא בישראל או בשטחים) מהווה איום בטחוני על מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
58. אני מקווה שאין פעיל זכויות אדם שקוראים לו משה כהן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מסתבר שיש מי שחושב שפעילים רדיקלים מן השמאל האמריקאי עשויים להתחבר עם קולגות פלסטינים, ולשמש - בידיעה או שלא בידיעה - כשותפים לדבר עבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. אתה יכול לתת קצת פרטים על אותה פעילת זכויות אדם בשם הת'ר ברדשאו, מעבר למה שנאמר בכתבה ב"הארץ"? סתם כדי שנוכל לתהות על קנקנה ועל פעילותה. לא הצלחתי למצוא מידע באינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור של שוובר מזכיר לי את הסיפור של זדורוב, שהרשעתו הפחידה אותי מאוד. אינני יודעת אם זדורוב היה אכן הרוצח או לא, אבל בכל מקרה - אשמתו לא הוכחה כלל ועיקר אלא באמצעות "הודאתו" באשמה, ומי יודע איזו התעללות הוא עבר לצורך חילוצה. נראה לי שכמו שוובר, גם לו היה הפרופיל הלא נכון במקום ובזמן הלא נכונים: פועל רוסי לא יהודי שעבד בקרבת מקום לרצח. עלול לקרות להרבה מאוד אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דברייך אני מבין שהמקרה של זדורוב הוא דווקא הצלחה של profiling. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמתו של זדורוב נקבעה לא רק על בסיס הודאתו אלא גם משום שעל מכנסי הנרצחת היו טביעות נעל שהתאימו לנעליו. מעבר לכך, העובדה שמדובר באדם שהיה במקום ובזמן שהארוע קרה והיתה לו את היכולת המעשית לבצע אותו ורקע פדופילי, יחד עם הסתירות הרבות בעדותו והעובדה שביום הרצח שוחח עם אישתו על נערה שכביכול טבעה למוות בשירותים- וזאת עוד לפני שהמקרה פורסם בתקשורת- מצביעים על אשמתו מעבר לכל ספק סביר לדעת ביהמ"ש. אתה מוזמן לקרוא את פסק הדין המלא. יש בו כמעט 400 עמודים ואותי הוא הצליח לשכנע, למרות שבהתחלה הייתי משוכנע שזדורוב חף מפשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הייתה שם (כנראה) טביעת נעל שהתאימה לנעלו, אבל על הנעל הרלוונטית לא מצאו כל שרידי דם. נראה לי שהוא צריך להיות בשביל זה גאון הדור בניקוי. הוא היה בשטח ביה''ס כשהתבצע הרצח.איש לא ראה אותו בקומה הרלוונטית, וודאי שאיש לא ראה אותו נכנס לשירותי הבנות שם. מוזר שאדם עם ''רקע פדופילי'' (לא מוצק במיוחד) לא ניסה כלל לאנוס את הילדה לפני שרצח אותה. לי אישית קשה מאוד להתרגש מסתירות בעדות. אין לי ספק שלו הייתי נאשמת או אפילו רק עדה במשפט כלשהו היו מוצאים סתירות רבות גם בעדותי. קשה לזכור אירועים בצורה ברורה ועקבית לאורך זמן. קשה עוד יותר לעשו זאת אם אתה נאשם ברצח. השיחה עם אשתו היא מוזרה, במידה שהוא איננו הרוצח, אבל עדיין היא לא מספיקה כדי לשכנע אותי באשמתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כמה גאון צריך להיות כדי לשטוף את סוליית הנעל מדם, בעיקר סוליית גומי שמתנקה מהר. איש לא ראה אותו נכנס לשירותים, אבל איש לא ראה גם אף אחד אחר ולכן הטיעון הזה לא רלוונטי. זה שאדם ביצע פשע בלי עדים לא אומר שאינו אשם. להבנתי, כל הרצח בא לאחר ניסיון אונס כושל. אין שום סיבה לרצוח נערה בשירותים, בשטח ביה"ס, למעט כוונה מינית פלילית. זה נכון בין אם זדורוב הוא האשם ובין אם לא. הסתירות בעדות מתייחסות לא רק בטעויות בנוגע לזמן ולמקום, אלא גם לגבי דברים מהותיים הרבה יותר: למשל, זדורוב הודה והכחיש לסירוגין שיימצא דם על הסכין שלו, הוא הסתבך כמה פעמים בניסיון להסביר מדוע והאם החליף את בגדיו ביום הרצח וטען לפני פסיכיאטר כי ייתכן שרצח את הבחורה אך אינו זוכר זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד רשות הבטחון בתעבורה TSA מיישמת מדיניות של "מישמושים" או "טפיחות" ושימוש ב"ניודוסקפיה," טייסי חברות התעופה כותבים בפורומים שלהם שהם בעד profiling. זה לא חייב להיות מבוסס על קריטריונים גזעניים, הם אומרים, אלא על התנהגותיים, כמו תשובות מחשידות בבידוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופילינג זה יופי, אבל תכנית של ה TSA שהעסיקה פרופילניקים מומחים שסימנו במשך שנה שלמה מועמדים לבדיקה לפי התנהגותם החשודה לא רק שלא תפסה אף טרוריסט, אלא שלא הצליחה להעלות בחכתה אפילו פושע פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שמישהו הצליח שלא ליישם משהו כראוי, לא מעיד על ישימות הרעיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן קריטריון שגוי לחלוטין. השאלה המעניינת היא לא "כמה טרוריסטים נתפסו" אלא כמה הצליחו לחמוק (או שמא "לחדור") למרות הבדיקות. אם אפס נתפסו אבל גם אפס חמקו, לפי איזה הגיון מעוות אפשר להסיק שהבדיקה לקויה? לגבי "פושע פשוט": האם זו מטרת הבדיקות של ה-TSA? אם התשובה היא "כן" (ובכך אני מפקפק), גם אז השאלה היא לא "כמה נתפסו" אלא "כמה חמקו". ובכלל, ממתי בידוק בטחוני בשדות תעופה נועד ללכוד פושעים פשוטים? לשם כך זרועות החוק מפעילות אמצעים שונים לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בידוק בטחוני: לא. מסלול ירוק במכס: כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שאין קשר בין רשויות המכס וה-TSA. במכס עושים פרופילינג מאז ומעולם, ונדמה לי שלטעון שהם מעולם לא תפסו אפילו פושע פשוט זו טענה מגוחכת. הם תופסים "פושעים פשוטים"1 מדי יום ביומו. ____________________ 1 אני לא יודע אם נכון לקרוא לאזרח שמנסה "להבריח" מוצר לשמוש אישי "פושע", וכמובן גם כאלו נתפסים. יחד עם זאת נתפסים גם פושעים של ממש - ואם לא אז יש לעשות רביזיה במכס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום... במילים אחרות, אם תעשה מדגם אקראי גדול מספיק, בטוח שתתפוס כמה ''פושעים'' (עם או בלי מרכאות). אין בין זה ובין הצדקת השיטה דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל לא מדובר ב"הצדקת השיטה" - אני לא "הצדקתי" שום דבר. אם תקרא כמה תגובות במעלה הפתיל תראה שמה שאמרתי הוא שהעובדה ש"אף טרוריסט לא נתפס" לא מראה שהבדיקות לא טובות - אם מישהו יכול להראות שטרוריסט(ים) *עברו* בלי להיתפס, זו בהחלט תהיה אינדיקציה למגרעות הבדיקה. כל זמן שאף טרוריסט לא עבר ואף טרוריסט לא נתפס הבדיקה אולי שווה זהב ואולי שווה לתחת - אין דרך לדעת. לגבי השעון שלך: אכן שעון עומד מדייק פעמיים ביום, אבל אין מכאן להראות שכל שעון שמדייק בהכרח עומד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |