בתשובה ליובל נוב, 30/12/10 12:46
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560189
"קשרים, כסף וספינים תקשורתיים לא תמיד מקנים חסינות מפני החוק".
מכאן נובע, שגם אתה סבור, שהתכונות והיכולות הללו לעתים כן מקנות חסינות מפני החוק ונותר רק לברר מתי, למי ולפי איזה מפתח בדיוק הן מקנות חסינות. נדמה לי שתוצאות הבירור הזה תהיינה עגומות למדי וזו עוד סיבה שלא לחוש שמחה (פרט לכך, שלדעתי יש צורך במידה לא מבוטלת של קשיות לב שלא לומר אכזריות, כדי לשמוח לנוכח נפילתו של אדם - גם הוא הוא עבריין נקלה, כלשונך - מאיגרא רמה לבירא כל כך עמיקתא).
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560194
את המלה "תמיד" הוספתי ממש לפני ששיגרתי את התגובה, כדי שלא ישתמע מדבריי כאילו היום התברר שמעמד, קשרים וכו' לעולם לא יקנו יותר חסינות מפני החוק. השאלה מי זוכה לקבל את החסינות הזו ומי לא היא שאלה נפרדת, שאין לי עניין להיכנס אליה.

תודה על הניתוח המעמיק והמדוייק של האופי שלי.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560283
העצב שלי הוא לא על קצב, שאני שמח מאוד שהוא בדרך לכלא, אלא על כך שאלמלא טיפשותו של קצב הוא היה חומק כמעט מכל הסיפור הזה באמצעות עסקת טיעון מגוכחת שהייתה משאירה אותו בחוץ.

בראיון ברדיו אמר אחד ממקבלי ההחלטה בפרקליטות לא להגיש כתב אישום אלא להסתפק בעסקת טיעון, שלא היה להם את כל המידע שהתבהר במהלך המשפט. אבל אותה אחת בפרקליטות שהתנגדה לצעד הזה אמרה שכבר אז היו הררי ראיות שהצדיקו תביעה. איכשהו אני נוטה להאמין לה וכואב על האיפה והאיפה הקיימת במערכת.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560231
הרהרתי בדבר, ומסקנתי היא שהשמחה והעצב במקרים שכאלה הם פונקציונליים לחלוטין.
ביום שבו עבריין (שאני בטוחה באשמתו) מורשע, אני שמחה על כך שמערכת המשפט פועלת לפי מה שצודק לדעתי.
אני מתחילה לרחם על הבירה העמיקתא של העבריין דנן לאחר ששילם (להערכתי) את חובו לחברה.

אתן לך אבל דוגמה לקשיות לב. ביום בו מוחמד ותד ז"ל נהרג בתאונת דרכים, אמר אחד העובדים במשרד הממשלתי בו עבדתי: "כן יאבדו כל אוייבך ישראל" או משהו בסגנון. מהיכרותי עם המנוח הוא היה אדם טוב ונוח לבריות, ישר דרך ובר לבב. דעותיו הפוליטיות וכנראה שגם מוצאו האתני לא היו לטעמו של אותו "מספיד". זה לא יכול היה להצדיק את התבטאותו החריפה בעיני. אני לא חשתי שום צורך להתבטא באופן דומה ביום מותו של גנדי, וגם לא ביום מותו של כהנא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים