בתשובה לברקת, 30/12/10 18:59
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560259
כן, עקרונית זה אפשרי. מעשית - פחות, במשפחה מסורתית-דתית ולא סתם במשפחה מסורתית-דתית אלא במשפחתו של ילד הפלא שהיה הסטודנט הראשון מקרית מלאכי וגאוות קרית מלאכי. אני מתארת לי שבהתחלה היא פחדה מהשינוי. מאוחר יותר, עם ילדים גדולים וכשהתנאים נוצרו - יכול להיות שהיא גילתה שעדיף לה לשמור על המסגרת. ככה זה עם עוד כמה זוגות של פוליטיקאים שלא חיים ממש חיי משפחה, גם אם לא מדובר במקרים קיצוניים של מנייאקים כמו קצב. כוכי מרדכי? כן, נכון, זוהי הדוגמה שעולה לראש. אבל קשה לדמיין שתי נשים שונות יותר מכוכי וגילה, גם חזותית וגם מבחינות אחרות. כוכי כבר עברה כמה קריירות מאז שהתגרשה, ואא"ט, גם כמה מערכות יחסים, כאילו שהעולם רק חיכה לה. את גילה באמת שום דבר לא מאלץ, אבל גם שום דבר לא מחכה לה חוץ מבדידות וממבטי רחמים שאולי יהיו אפילו עוד יותר נוראים מאשר עכשיו.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560284
סימפטיה מאוסה לכרמלה סופרנו.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560287
זהו, שכל עוד לא היתה הרשעה התיאור שלך נכון. ברגע שהיתה הרשעה הוא הופך מ"הגבר שמשתובב לפעמים" לעבריין עם קבלות, ואז אני לא חושבת שיש כבר לחץ חברתי או לגיטימציה מוסרית שהיא תישאר איתו, אפילו בתוך רקע מסורתי-דתי. לדעתי היא תקבל מבטי רחמים אבל גם הכרה בכבודה העצמי.
אבל זה נכון שאולי אין לה בכלל את השריר הזה, של לעזוב / להיות לבד.
(מה מקצועה בעצם, אם יש לה?)
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560318
יש שמאשימים את גילה בכל הברדק כיוון שהיא כזו כבשה, ואשר על כן אין זה פלא שקצב יצא לרעות בשדות זרים.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560340
בערך על משה קצב בויקיפדיה כתוב שהיא עבדה 30 שנה בבנק לאומי.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 560387
אה. פחות שנים מאמא שלי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים