בשביל זה קיים תיכון 564607
"הפתרון לבעיה, לדברי גולן, הוא לזנוח את שיטת המיון המשוקללת המבוססת על ציוני הבגרות והפסיכומטרי, ולמיין את הסטודנטים במהלך לימודיהם האקדמיים."

בשביל זה קיים בית ספר תיכון, פעם רק 10% היו מקבלים בגרות אז זה היה כלי סינון יעיל ולא היה צורך בפסיכומטרי. הפתרון הוא לעלות את רמת הלימודים בתיכון ולא להפוך את האוניברסיטה לתיכון.
בשביל זה קיים תיכון 564683
רעיון ממש מעורר מחשבה.

עוררת אצלי עכשיו סערה גדולה. כשהדברים יסתדרו קצת אחזור להגיב.
תודה!
בשביל זה קיים תיכון 564684
לא נכון. ייעודו של בית הספר התיכון אינו להיות אמצעי סינון.
בשביל זה קיים תיכון 564686
אולי לא בי"ס תיכון אבל הבגרות כן?
בשביל זה קיים תיכון 564688
מעשית, כן. וזה באמת מצב הרסני ללמידה בתיכון.
בשביל זה קיים תיכון 564690
ידוע לכל שיעודו של התיכון הוא

א.לשמש תירוץ לתקציב החינוך

ב.להחזיק את האוכלוסייה בגילאי 14-18 בתוך המערכת ומחוץ לסטטיסטיקות של האבטלה
בשביל זה קיים תיכון 564691
אני לא יכול להתווכח עם מה שידוע לכל.
בשביל זה קיים תיכון 564718
בעצם, יש לי מה להוסיף על הטענה המרגיזה שצריך להשתמש בתיכון כאמצעי סינון.

הטענה הזאת היא דוגמא קלאסית להשתלטות ההגיון הטכנוקרטי על הרציונאליות. האידאל הטכנוקרטי מתחיל (נניח) בשנות העשרים של המאה ה-‏19, אצל סן-סימון, שטען שאפשר למיין את האנשים לפי כישוריהם וכך ליצור חברה יצרנית ומתפתחת ועם זאת הרמונית. לדעתו, המדע יתן לנו את הכלים לסווג את בני-האדם בצורה נכונה, ולכן לא יהיה צורך בכפייה כדי להשאיר אנשים במקומם במערכת. בזמנו זאת הייתה השקפה הומניסטית: סן-סימון קידם את הרעיון של מיון לפי כישורים במקום לפי זכויות מורשות או כוח פוליטי. האידאל הזה, של האדם כמכונה ושל החברה כמכונה, נישא דרך הסן-סימוניסטים במאה ה-‏19, לפרדריך טיילור במאה ה-‏20 ועד למהנדסי תעשייה וניהול בימינו.

רק שהיום אנחנו יודעים יותר. ההשקפה שניתן למיין בני-אדם "מדעית" נראית לנו נאיבית. יותר מזה, היום סוגי הכישורים השתנו והחברה השתנתה. אנשים מחליפים קריירות מספר פעמים במהלך החיים, הגבולות בין מקצועות "גבוהים" ו"נמוכים" הטשטשו, והדרישות החברתיות של עולם העבודה משתנות ללא הרף. האתגר היום הוא ליצור מערכות חינוך שונות מבעבר, כאלה שלא יקבעו את האדם והאזרח העתידי במקום אחד, אלא יאפשרו לו גמישות מקצועית ואישיותית.
אבל לטכנוקרטיה יש אנרציה משלה. בגלל שהיא התגלתה כדרך יעילה להשגת מטרות חברתיות (לפחות בעולם התעשייתי. אני בספק אם זה ימשיך כך), אנחנו מתבלבלים ומחילים את ההגיון שלה גם על הניסיונות לקבוע מה הן המטרות הרצויות. היא לא מתאימה לזה. הרצון להפוך את מערכת החינוך למערכת מיון הוא טכנוקרטי באופיו, ומנוגד לצרכים החברתיים והאישיים של בני החברה.

בכל פעם שאני מודאג מאלו שמנסים להכפיף את רוח האדם לקריטריונים טכנוקרטיים, אני מתעודד כשאני נזכר שדה לה מטרי, האיש שכתב במאה השש עשרה את "Man the Machine", נפטר בסופו של דבר מאכילת-יתר. אפילו המכונה התקוממה נגד האיש.
בשביל זה קיים תיכון 564766
מה הייעוד של התיכון?
בשביל זה קיים תיכון 564771
לא יודע. משהו כמו לספק הרחבת דעת, השכלה ולעצב נורמות אישיותיות שילוו את האדם הבוגר.
בשביל זה קיים תיכון 564772
כן, זה מה שאומרים (וגם מה שאני חושב במידה מסויימת), יש לך רעיון איך לעשות את זה בלי מבחנים ויעדים מדידים?
בשביל זה קיים תיכון 564777
לא. הייתי שמח לרעיון כזה, אבל קשה לי לתאר מערכת חינוך המוני ללא מבחנים ויעדים מדידים.

לא יצאתי נגד המבחנים, אלא נגד ההכפפה של היעדים הלימודיים בביה''ס התיכון לצרכי המיון של האוניברסיטאות.
בשביל זה קיים תיכון 564807
אוקיי, אז איך היית מתאר לימודים אידאליים בתיכון?
בשביל זה קיים תיכון 564809
לכתוב מניפסטו חינוכי? אני חושש שאני לא האיש לכך. עיקר הידע שלי על לימודים בתיכון מגיע מסרטי התבגרות.
בשביל זה קיים תיכון 564811
חבל, נראה לי שהרעינות שלך עשויים להיות מקוריים בהשוואה לרעיונות הרגילים באייל.
בשביל זה קיים תיכון 564814
תודה.
נראה לי שהדיון פנה לכיוונים קצת טכניים ובאמת חבל. אחרת יש כאן מספיק אנשים עם חשיבה מעניינת.
בשביל זה קיים תיכון 564685
אינך יכול להעלות את אחוז מקבלי הבגרות ל-‏52% בלי לפגוע באופן משמעותי ברמת הבגרות. ניסים כאלה אינם יכולים להתרחש. יש התפלגות טבעית של יכולות ואפשר לשפר את הרמה עד גבול מסויים אם לא רוצים לפגוע באחוז מקבלי הבגרות. המפתח לפוטנציאל לשיפור נראה לי דווקא בגן ובבית הספר היסודי -בפיתוח מיומנויות הביטוי בכתב ובע"פ, הבנת הנקרא ואולי עוד דברים שאינם עולים כרגע בראשי.
נראה לי שהפתרון של מכינות של מספר חדשים עד שנה -לפני האוניברסיטה- הוא פתרון טוב לתלמידים שההבשלה הרגשית והשלב הפורמלי שלהם באים מאוחר.
בשביל זה קיים תיכון 564687
הוספת שנה רביעית לתואר ראשון?
בשביל זה קיים תיכון 564693
לא בהכרח. אולי לעשות מבחני כניסה ספציפיים. לטכניון למשל מבחן כניסה במתמטיקה, אנגלית, הבעה בכתב ואולי עוד מקצוע ספציפי. לאוניברסיטאות במקצועות שאינם דורשים מתמטיקה- בלי מתמטיקה.יש רבים שלא יצטרכו את המכינה ואולי תספיק להם מכינה חלקית. בשביל רבים זה יהיה במקום בזבוז הזמן והכסף המשוועים של המכינה לפסיכומטרי.
אני חושב שהשיטה הזאת תנטרל את האלמנט התרבותי של הבחינות הפסיכומטריות.
בשביל זה קיים תיכון 564704
לא ידוע לי על מבחני כניסה לטכניון (או לכל אוניברסיטה אחרת בארץ), הרי בדיוק בשביל זה המציאו את הפסיכומטרי, לא?
בשביל זה קיים תיכון 564705
אין כאלה. נדמה לי שהיו לפני הרבה שנים. המבחנים הפסיכומטריים פשטו את הרגל ברגע שהתחילו להתכונן וצמחה תעשיה שלמה סביבם. אם כבר צריך ללמוד אז עדיף ללמוד את המקצועות שרלוונטיים לפקולטה בה רוצים ללמוד. לימוד הפסיכומטרי הוא בזבוז מזוקק.
בשביל זה קיים תיכון 564706
ומה יקרה כשתחליט שכל אוניברסיטה תוכל לעשות מבחני כניסה?
הרמה של מבחני הכניסה תהיה גבוה מאוד ותמשיך לעלות במקביל להדרדרות מערכת החינוך,
כך שגם סביב זה תצמח תעשיה שלמה ואז היכולת של אנשים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם להתקבל תקטן עוד יותר לעומת המצב כיום ותגדיל את הפערים ביכולת לרכוש השכלה גבוהה.

היתרון של הפסיכומטרי טמון בכך שהוא לא בא לבדוק ידע (שניתן לרכוש בכסף) אלא יכולת ולהוות גורם מסנן על בסיס זה.
בשביל זה קיים תיכון 564709
קורס במתמטיקה לא צריך להיות יותר קשה מפסיכומטרי רק יותר תכליתי ובעל ערך.
חוץ מהדרדרות מערכת החינוך מסיבות שונות, יש ירידה ברמת הבגרויות בגלל הרצון שכולם יהיו בעלי תעודת בגרות. לגבי הפסיכומטרי: גם אותו רוכשים היום בכסף. הפסיכומטרי היה בעל ערך כשלא רכשו את המוכנות בכסף.
בשביל זה קיים תיכון 564720
הבעיה הגדולה שהייתה במבחנים השונים לפני היות הפסיכומטרי היא שלכל פקולטה ובהרבה פעמים - גם לכל אוניברסיטה - היו מבחנים משלה.
זו בעיה גדולה למי שלא יודע מה הוא רוצה ללמוד.
הוא נאלץ ללמוד הרבה מבחנים ולהיבחן שוב ושוב לפקולטות ואוניברסיטאות שונות.
זה דומה למה שעדיין קיים כיום ברפואה - לכל פקולטה מבחן משלה. מי שרוצה להתקבל לתל אביב עובר מבחן של תל אביב, ומי שלבאר שבע את של באר שבע.

זה עוד מתקבל על הדעת כאשר אתה בטוח שאתה רוצה להיות רופא.
אם אתה מתלבט בין פיסיקה למחשבים או אולי היסטוריה - המצב שלך פחות טוב.
לא לדבר על כך שיש רבים שהיו שמחים ללמוד מחשבים אך מוותרים עקב ביקוש יתר (יש ביקוש יתר, שדוחף את דרישות הקבלה למעלה, לכן הממוצעים לא יתקבלו).

זה מכניס גורם אי - ודאות רב.

זו הסיבה שעברו למבחן אחיד - אחרי המבחן אתה יודע פחות או יותר מה האפשרויות העומדות לפניך.
בשביל זה קיים תיכון 564765
"הפסיכומטרי היה בעל ערך כשלא רכשו את המוכנות בכסף."

מאיפה אתה יודע? "המרכז הארצי לבחינות והערכה‏1" טוען בתוקף שההפרש בין הציונים של אלו שלמדו במכונים לאלו שלא למדו במכונים (אבל למדו בעצמם) אינו גבוה במיוחד (הם מדברים על פער של 10 נקודות‏2) האם יש לך נתונים אחרים?

1 אבל הם חשודים כאינטרסנטים.
בשביל זה קיים תיכון 564774
מבין מכירי, אלה שלמדו לבד הם הגאונים שיצליחו היטב גם בלי קורס. או אלה שידעו היטב שבשביל להתקבל לפקולטות הלא-יוקרתיות ולא-מפרנסות שמעניינות אותם, ממש לא צריך פסיכומטרי גבוה, ואת זה הם יוכלו להשיג היטב גם בלי קורס.
היתר הלכו לקורסים.
בשביל זה קיים תיכון 564778
נו ו? אז את אומרת, "מבין מכריי יש מוצלחים שלא למדו בקורסים, ויש מוצלחים פחות שלא למדו לפסיכומטרי" מה המסקנה מזה?

ברור שיכולה להיות הטייה במחקר של ה"מרכז הארצי" אבל יש דרכים לעלות עליה (ואין לי מושג אם ניסו), לדוגמה, ממוצע הבגרויות של אלו שלא למדו לפסיכומטרי.
בשביל זה קיים תיכון 564780
למה מוצלחים פחות? ככה ללכלך?
כבר אמרנו, שיש פקולטות שהפסיכומטרי הנדרש אליהן בשמים, ללא כל קשר לרמת הקושי של הלימודים. הפסיכומטרי לפיזיקה ולכימיה מגוחך. הפסיכומטרי לתקשורת בשמים.
מי שהולך לפיזיקה / כימיה / היסטוריה / מדעי המזרח הקדום, יודע שהוא לא נדרש לפסיכומטרי גבוה‏1. הוא יכול להמר שבין אם יעזרו לו ללמוד ובין אם ילמד לבד, את הציון המגוחך הנדרש - ישיג בין כך ובין כך.

1 כלומר, אם הוא מספיק חכם כדי לברר מראש. אני עשיתי קורס עוד בצבא, לפני שבדקתי אם אני בכלל צריכה פסיכומטרי, ולשוא עשיתי.
מספיק מבחני בגרות ומבחני כניסה למסלולים מבוקשים 564708
לא חושב שצריך מכינות. תפקיד האוניברסיטאות הוא לא להיות בתי ספר תיכוניים\מכיני-בגרויות. מי שלא למד היטב למבחני בגרות, זו בעיה שלו, או שיבחן מחדש כדי לשפר את ציוניו או שלא ילך למסלול לא אקדמי. באופן כללי, מי שלא משיג רמה מינימלית בבגרות, וגם אינו מסוגל לשפר ציונים במבחנים חוזרים באופן עצמאי או בבתי ספר לבגרויות אינו כשיר ללימוד אקדמי מהסיבה הפשוטה: אין לו כושר ללמוד ולתקן את עצמו.

מבחני הכניסה לא צריכים להיות שונים בהרבה ממבחני בגרות, אולי בכל מסלול צריכה להיות הדגשה על נושאים בעלי חשיבות ספציפית למסלול המבוקש (נאמר מבחני מתמטיקה למדעים מדוייקים, או ביולוגיה למדעי הטבע, או אנגלית למסלולים שבהם יש צורך בקריאה באנגלית).

כל תפקיד מבחני הכניסה הוא לא "ללמד" אלא רק לסנן מתוך עודף המבקשים, את אילו שסיכוייהם להצליח נמוכים, זאת משום שהכנסתם של הרבה "חלשים" למסגרת האוניברסיטאית פוגעת ברמת הלימודים. למה מחלישה ? כי החלשים יוצרים אווירה שלפיה "השגיות" אינה חשובה או אפילו אינה דרישה לגיטימית.

למה האוניברסיטה לא צריכה "ללמד לתיכון" ? כי זה לא תפקידה, אם כופים עליה תפקיד כזה היא תעשה עבודה חפיף. יוצא מכלל זה הם בתי ספר תיכוניים "צמודים" לאוניברסיטאות,
לגבי אילו הלימודים התיכוניים שם ראויים ובדרך כלל באיכות גבוהה מהרגיל. למרות זאת, תלמידי בתי ספר אילו צריכים להיבחן בחינות כניסה כמו תלמידים מבתי ספר תיכוניים אחרים, כדי לא ליצור "העדפה לעשירים" מהסוג שהזכרתי.

מבחני הבגרות _לבדם_ עלולים להיות מפלים בגלל טריקים שעושים בעלי אמצעים לשיפור ציוני בגרות. אותם טריקים מאפשרים ציוני בגרות לא מהימנים (כלומר ציונים גבוהים של "עשירים" לא משקפים רמה עדיפה בהשוואה למיעוטי אמצעים). עניין זה של חוסר מהימנות מתייחס לא רק לגבי אנשים אינדווידואלים אלא למצב של מיגזרים "עניים" (שבהם איכות בתי הספר ירודה או שבתי הספר שלהם לא יכולים להטות ציונים כלפי מעלה). רוב בתי הספר באיזורי פריפריה מסווגים פי הקריטריון שלי כבתי ספר "עניים".

מבחני הכניסה אמנם לא פותרים לגמרי את חוסר המהימנות של ציוני בגרות, אבל מקטינים במידה מסויימת חוסר המהימנות בציוני הבגרות.
מספיק מבחני בגרות ומבחני כניסה למסלולים מבוקשים 564710
אני מסכים איתך. מי שיכול להצליח במבחני כניסה שלא יקח קורסים מכינים.
מספיק מבחני בגרות ומבחני כניסה למסלולים מבוקשים 564715
לתת לאוניברסיטאות לערוך מבחני כניסה זה לתת לחתול לשמור על השמנת.
כל אוניברסיטה שמרגישה יוקרתית (וכולן מרגישות יוקרתיות) תעלה את הרף כל כך גבוה שאנשים ייאלצו לקחת קורסים במשך שנה שלמה בשביל לעבור את המבחנים, מה שיאריך בפועל את התואר בעוד שנה וייתר לחלוטין את מבחני הבגרות. ומה אתם חושבים? שסביב זה לא תתפתח תעשיה?
מספיק מבחני בגרות ומבחני כניסה למסלולים מבוקשים 564725
לאוניברסיטאות ולחוגים היוקרטיים הרף תמיד יהיה למעלה. לרוב המכללות הרף נמוך יותר.
ברור לי שפסיכומטרי אחיד לכל האוניברסיטאות איננו אמצעי טוב כי יש שוני בין מקצועות ותחומים שונים. לא כל מוסד חייב לכתוב את הבחינה שלו: יכולות להיות בחינות אחידות ללימודי הנדסה וכד'; רמת הציונים הנדרשת תהיה על פי הביקוש. ללימודי היסטוריה אפשר לעשות בחינה שמתייחסת לכישורים הדרושים ללימוד המקצוע הזה. אני יודע שבזמני למדו סטודנטים שלא התאימו לנושא- ללא יכולת ניתוח מקור מינימלית.
בשביל זה קיים תיכון 564712
עכש''ז, עשיתי בחינות כניסה ספציפיות לטכניון (בסוף לא למדתי שם) וגם לבר-אילן.
בשביל זה קיים תיכון 564764
אני לא מבין מה זה משנה, אם יהיה מבחן נפרד למדעי המחשב ומבחן נפרד למשפטים (אם לבחור שני חוגים פופולרים), יואל גבע יעביר קורס "הכנה לבחינת הכניסה במדמ"ח" וקורס "הכנה לבחינה במשפטים", המצב עלול להיות יותר גרוע, אם נגיד יהיה גם "מבחן כניסה להנדסת חשמל" ו"מבחן כניסה לכלכלה" אנשים רבים מנסים להתקבל נניח, גם למדמ"ח וגם לחשמל, וכעת ייאלצו להיבחן פעמיים (במקרה הטוב, בו כל האוניברסיטאות והמכללות מקבלות על עצמן מבחן אחיד) ולשלם פעמיים למכון ההכנה. מעבר לזה, הנתונים של הפסיכומטרי מוכיחים שיש מתאם טוב, בין הצלחה בפסיכומטרי להצלחה בתואר, ולבחינה אחידה קבועה לאורך שנים ויחסית (כלומר מתפלגת נורמלית) כמו הפסיכומטרי יש יתרונות רבים, אם יש מבחן אחר שנחשד כטוב יותר (ואפילו הוא מתאים רק לפקולטה מסויימת), צריך לעשות קודם כל ניסוי ורק אחרי זה להחליט שהוא "באמת" טוב יותר.

איזה אלמנט תרבותי יש בפסיכומטרי‏1? יש רק חלק אחד קצר בן 4 שאלות בפסיכומטרי שאולי יש בו אלמנט תרבותי, הקטע של האנלוגיות (נעילה לבריח זה כמו שתייה לכוס). מעבר לזה, לא ברור לי איפה אפשר למצוא שם הטיה תרבותית.

1 בעברית, אין לי את הכלים לשפוט את זה שבערבית...
בשביל זה קיים תיכון 564743
טוב, אז במשך השבת חשבתי על הרעיון, הוא נשמע לא רע. כמובן שיש לו כמה מגרעות, אבל אם הוא משולב עם חינוך מקצועי בתיכון, כמו בגרמניה, לדוגמה, אז הוא יכול להיות אפילו טוב.

דבר כזה יחייב בין שאר הדברים, גם פיקוח הרבה יותר קפדני על בחינות הבגרות. אחת הסיבות למתאם הנמוך בין ציוני הבגרות להצלחה בלימודים גבוהים הוא שיש מגזרים שבהם המורים עוזרים לתלמידים כי הם מרגישים שהתלמידים נדפקים בגלל שאין להם גישה שווה למשאבים. לדוגמה, במגזר הערבי ובאזורים שונים בפריפריה.
בשביל זה קיים תיכון 564748
זה לא רק פיקוח על בחינות הבגרות אלא גם תוכן הבחינות. ההגדרה שהבחינות צריכות להיות כאלה ש-‏50% מתלמידי ישראל יצליחו בהן, מורידה מראש את הרמה.
אין לי שום בעיה עם הורדת הרמה אבל צריך להיות ברור שיווצר פער בין המינימום שדרוש ללימודים האקדמיים ובין הבגרות. המקצועות המוגברים היו אמורים לפתור את הבעיה.
בשביל זה קיים תיכון 564767
אני לא חושב שצריכה להיות בעיה שהרמה של 3 יחידות מתמטיקה (המינימום הנדרש) תהיה נמוכה משמעותית מהרמה של 4 יחידות. בכלל נדמה לי שהבחינה הכי בעייתית עם הממוצע הנמוך ביותר היא בכלל אזרחות, נראה לי ששם זה פשוט עניין של מחסור בשעות לימוד.
בשביל זה קיים תיכון 564769
לי נדמה שזה ההליכה על ביצים של קובעי החומר והבחינה הם חלק לא קטן מהבעייתיות של המקצוע. אזרחות הוא מקצוע מעניין מאין כמוהו אם לא פוחדים לגעת בלב המחלוקות ולא רק לאזכר אותן.
בשביל זה קיים תיכון 564776
צריך להיות דביל מושלם, או עצלן גדול, כדי לא להצליח בבחינה של 3 יח"ל מתמטיקה.
בשביל זה קיים תיכון 564779
לימדתי פעם מתמטיקה בפנימיה (לכמה שעות) בין השאר לימדתי עולה מאתיופיה שלקראת הבגרות ב-י"א לא הבין ממש את המילים "זווית, צלע ומשולש"‏1 ועולה מרוסיה שהתקשה עם מכנה משותף, אחרי תרגול קצר שניהם הבינו ופתרו תרגילים, העברית שלהם הייתה סבבה (אין לי מושג כמה זמן הם היו בארץ), והרוסי הסתדר עם גאומטריה (אלמנטרית ) ואלגברה נטולת מכנה משותף בצורה טובה, לדעתי הם סתם נפלו בין הכסאות של כיתות גדולות מדי וחוסר תשומת לב, אלא אם קרה נס, אני משער ששניהם נכשלו בבגרות.

1 לקח לי זמן להבין שממש הבסיס חסר ושהשתשובות שקיבלתי בהתחלה היו מבוססות על משהו לא ברור שהניב תוצאות נכונות באופן אקראי
בשביל זה קיים תיכון 564785
אז במקרה שלהם, אכן. אבל זו כנראה תוצאה של עברית לקויה בשלב בו למדו את החומר הזה לראשונה, ומאז צברו פערים (ואולי גם כעס ותחושת ערך עצמי נמוכה).

_________
הבגרות של 3 יח"ל לפחות בתקופה בה למדתי, היתה בנויה משני חלקים: הראשון שווה 55 נק' והשני - 45.

היתה חוברת, שממנה נלקחו השאלות שהופיעו בחלק הראשון. שם החוברת היה ידוע. מי שישב ופתר את החוברת, כבר הכיר את התרגילים שיופיעו. היו 9 תרגילים, היה צריך לפתור 5, והבוחן היה עוצר כשהיה מגיע לסך נקודות 55. היינו, אם פתרת את כל התרגילים, הבטחת לעצמך 55, גם אם שגית. כי על עצם הניסיון (ועל הדרך) גם מקבלים קצת ניקוד.
בחלק השני היה צריך לפתור 3 תרגילים. כל אחד שווה 15 נקודות. אם פתרת, גם אם שגית, עדיין קיבלת ניקוד כלשהו. מכאן, שאם ענית על הבחינה, היית *חייב* לעבור.
הואיל ואלה 3 יח"ל הזמן המוקצה לבחינה נדיב מאוד, בהשוואה לבחינות בגרות אחרות. די כדי לפתור את הבחינה פעמיים.
בשביל זה קיים תיכון 564768
אתה באמת מאמין שזו הסיבה שמורים עוזרים להעתיק ? ואם כן, למה זה לא קורה באוכלוסיות חלשות אחרות ? נראה לי כמו רציונליזציה בדיעבד (בעיקר של צופים מהצד מרקע חזק יותר).
בשביל זה קיים תיכון 564796
אם אני מאמין שזאת הסיבה? כן. האם יכולות להיות סיבות נוספות, בוודאי.

אני מניח שבמקומות בהם יש ריכוז גבוה של מתקשים המורים יהפכו לנדיבים יותר בציוני המגן ובעזרה בבחינות, משהו כמו הפליה מתקנת. הזכרתי פריפריה וערבים, כי הם נבדלים. אני מניח שאם יש קבוצות נוספות שהן נבדלות כל כך התופעה מתקיימת גם אצלן.

על התופעה בפריפריה שמעתי מגיסי, שחבר שלו מבית הספר עבר לקרית שמונה. בחיפה הוא היה תלמיד בינוני, בקרית שמונה הוא סיים את כל הבגרויות עם ציונים בשמיים. לא ידוע שהוא שינה את שיטות הלימוד.

בתופעה דומה כנראה שנתקלתי עם השותף שלי בשנה ראשונה במעונות. הבחור התקבל לכלכלה עם ציוני בגרויות בשמיים, אבל לא הצליח בשיט בלימודים באוניברסיטה. אני משער שזאת הייתה הסיבה.
צריך שהמשגיחים על הבחינה לא יהיו מורים מבית הספר 564798
בו לומדים הניבחנים. וכן, היכן שהמשגיחים לא חייבים להיות מורים שיבחרו משגיחים שאינם מורים.

אסור שיהיה למשגיחים אינטרס לקדם את הציונים של המושגחים.
צריך שהמשגיחים על הבחינה לא יהיו מורים מבית הספר 564801
גם היום המשגיחים הם לא מורים, בטח לא מורים מבית הספר. הבעיה היא שהמורים נכנסים לבחינה ונותנים את הפיתרון מעל ראשי המשגיחים, במסווה של הבהרת שאלות לא ברורות.
אולי צריך לתעד במצלמות/להקליט את הבחינה ואחר כך מבקרים יעברו על הפס-קול ויבדקו מה נאמר.
צריך שהמשגיחים על הבחינה לא יהיו מורים מבית הספר 564806
בזה הרגע אני מקשיבה לרשת ב'. מדברים על המורה לאנגלית שהמנהלת ביקשה ממנה להיכנס לכיתה ולעזור לתלמידים בבחינת הבגרות. אתי בנימיני, יו''ר הנהגת ההורים הארצית אומרת שיש הרבה רמאויות בבחינות. יש בתי ספר שמבקשים מילדים לא לבוא לביה''ס כשנערכת בחינת מיצב או שמוציאים תלמידים מהכיתה לספריה כדי שלא ישתתפות בבחינת המיצב. ככה הם מעלים את הציון של ביה''ס.
צריך שהמשגיחים על הבחינה לא יהיו מורים מבית הספר 564808
עזרה בהסברים איננה משהו שהופך ציון 60 ל-‏90 ודאי לא בגלל שמורה נתן לו רמז. זה נכון אולי בחידונים או במבחנים אמריקאים.
צריך שהמשגיחים על הבחינה לא יהיו מורים מבית הספר 564813
שמעתי סיפור (ממקור ראשון) על כיתה שבה 2 סטודנטים השגיחו על בחינה.
התלמידים הציעו להם 200 שקל לכל אחד (לכל תלמיד זה יוצא משהו כמו 10 שקל), וכל הכיתה פתרה את הבגרות ביחד.
צריך שהמשגיחים על הבחינה לא יהיו מורים מבית הספר 564815
ואם אתה שמעת, תאר לך מי עוד שמע.
צריך שהמשגיחים על הבחינה לא יהיו מורים מבית הספר 564816
פתרו את הבחינה ביחד וגם קיבלו ציון משותף שהתחלק בין כולם?
לא כדאי לכתוב כאן בכותרת. לא קוראים אותה 564810
ולמורים מבית־ספר מתחרה (או לאנשים מיישוב מתחרה) יש אינטרס להוריד את הציון של הנבחנים.

קצת מפריע לי שמסתכלים על הכל מבעד למסננת האינטרסים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים