בתשובה לעומר מוצפי, 16/10/11 13:22
שנהיה בריאים 584535
נכון, גם אני שמתי לב שזה עניין טסטוסטרוני, אבל לא רציתי לציין.
אני לא מבינה את זה, אולי יסבירו הגברים, פחות יכולת הזדהות, פחות יכולת הזדהות עם גבר אחר, גלעד בשבי הוא יריב פוטנציאלי אחד פחות... אינני יודעת.
לא רק שזה עניין גברי, זה עניין גברי שיורד עם הגיל. מזל שנתניהו זקן.
שנהיה בריאים 584536
א. כשאני לבוש מדים אני סופר את עצמי כהרוג פוטנציאלי (איזה כיף לחיות כאילו אין מחר).
ב. האמת היא שבשקט בלב, ספרתי אותו כהרוג מיום החטיפה.
שנהיה בריאים 584539
ג. ועיקר שכחתי, אני מציב מחסום רגשי בין נפגעים שאני מכיר אישית לבין זרים.
שנהיה בריאים 584546
אני חושבת שזו תשובה כנה.
מבחינתך יכול לשבת בשבי בעזה בקבוק סיפולוקס שאתה לא מכיר אישית.
אתה מבין שזה לא קביל, נכון? שממבט רגשי זה אין לך זכות לחרוץ דעה אם העיסקה טובה או לא, כי לא מדובר על בקבוק סיפולוקס אלא משהו שווה יותר, גם אם אינך מרגיש אותו.
המדינה מכירה אישית את כולנו.

(אל תיעלב! אני מחזיקה ממך)
שנהיה בריאים 584549
לכן לא הבעתי את דעתי בציבור.
שנהיה בריאים 584552
:-) מתי בדקת לאחרונה את המחסום הרגשי שלך? ראית איך הוא נראה? עומד עקום על כרעי תרנגולת, ומחוזק באיזוליר בנד.
שנהיה בריאים 584550
אני מנסה להבין (ובבקשה אל תעלבי מהשאלה) למה לך יש זכות לחרוץ דעה בנידון.

המדינה מכירה את כולנו. מכירה גם את מי שיכולים להיפגע מהשחרור. וגם את מי שיכול להיחטף בפיגוע הבא, מכיוון שחייל חטוף שווה יותר. ואת מי שנפגע קצת מכיוון שמשלמים מחיר מדיני על חייל חטוף. כולנו בנים של המדינה.
שנהיה בריאים 584556
לא נעלבתי, נדבר אחורי זה.
שנהיה בריאים 584537
את בטוחה שזה לא עניין היסטרי? ואולי כדאי לא לזרוק סתם כינויים?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים