 |
1. מה זה "המחקר הזה לא מאוד רחוק מן המציאות"? עד כמה הסתכלות גזענית על נשים פלסטיניות היא הגורם שמונע אונס?
עד כמה נפוצות הסיטואציות שבהן נאמרים דברים כאלה על נשים פלסטיניות? ובמקרה האחד שתיארת, כמה סדירניקים היו שם, וכמה מביניהם השתתפו באמירת הדברים הגזעניים? והאם היו שם אנשים שהעירו להם על הגזענות?
2. הלגלוג שלך על אי היכולת שלך לספק את פרטי המקרה מתייחסת מן הסתם לטענות נגד "שוברים שתיקה" שנוטים להתלונן בלי לספק כל פרטים מזהים שיאפשרו חקירה, ולכן לא מייחסים אליהם ברצינות.
אז ככה: דיבור גזעני הוא מכוער, אבל אף אחד לא מצפה שתיגש ותגיש תלונה עם פרטי המקרה במצב כזה. לעומת זאת, אם אתה רואה חייל מבצע פשע מלחמה, או מתעלל, אתה ממש כן מצופה להגיש תלונה, ועם כל הפרטים, כדי שאפשר יהיה לחקור.
ואם כבר רשמת את כל הפרטים ואתה מחפש איפה להתלונן, רצוי שתיגש לגוף המתאים בארץ, או תפרסם אותה בציבור בארץ, לפני שאתה רץ לארגוני "זכויות אדם" חו"ליים, כדי שהם יכנסו מסיבת עיתונאים ויחלקו בה ברושורים נוצצים כתובים אנגלית על נייר יקר, והעיתונאים מאותה משפחה אידאולוגית יבלעו את דבריהם בצמא וילכלכו על ישראל בכל עיתון לאנשים שחושבים את עצמם. ועד שישראל תוכיח שלא היה ולא נברא, או שהיה אבל לא כמתואר לגמרי אחרת, כולם כבר עברו לסקנדל הבא וההוכחה שמדובר בשקר כבר לא נשמעת. אם מטרתך לשנות את המצב בשטח תנקוט בדרך פעולה א, כי מי שנוקט בדרך ב נראה כמי שלא העוולות עצמן הן מה שמעניין אותו, אלא הגשת עזרה לצד הפלסטיני לנצח את הצד הישראלי במאבק המר לחיים-או-למוות שמתנהל ביניהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש